קתולים מאמינים שהשליח הנחיל את הקתוליות, ושהיא הדרך האורתודוקסית ביותר. לפיכך הם סבורים שכאשר האל ישוב, הוא יופיע לפני הקתולים קודם ולא לפני הנוצרים. מי שיאמין באל הכול יכול, ימיר בכך את דתו לנצרות ויבגוד באל.

דברי האל מכתבי הקודש להתייחסות:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב' 2).

"בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה, 'הִנֵּה הֶחָתָן, צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ!'" (מתי כ"ה 6).

"הִנְנִי עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת וְדוֹפֵק. אִישׁ כִּי יִשְׁמַע אֶת קוֹלִי וְיִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת, אֶכָּנֵס אֵלָיו וְאֶסְעַד אִתּוֹ וְהוּא אִתִּי" (ההתגלות ג' 20).

"צֺאנִי שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלִי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָן; הֵן הוֹלְכוֹת אַחֲרַי" (יוחנן י' 27).

"אֵלֶּה הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַשֶּׂה לְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ" (ההתגלות י"ד 4).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

ישנן מספר דתות בולטות בעולם, ולכל אחת מהן יש מנהיג או ראש, וחסידיה מתפרסים על פני מדינות שונות ואזורים שונים ברחבי העולם. כמעט בכל מדינה, גדולה כקטנה, יש דתות שונות. יחד עם זאת, בלי קשר למספר הדתות הקיימות ברחבי העולם, כל בני האדם בתבל יתקיימו בסופו של דבר תחת הכוונתו של אל אחד, ואף מנהיג דת לא יכוון את קיומם. כלומר, אף מנהיג דת לא מכוון את האנושות – במקום זאת, הבורא, שברא את השמיים והארץ וכל צבאם, ואשר ברא גם את האנושות, הוא שמכוון את האנושות – זו עובדה. על אף שיש בעולם מספר דתות בולטות, גם אם הן גדולות מאוד, הן כולן קיימות תחת ריבונותו של הבורא, ואף אחת מהן לא יכולה לחרוג מגבול ריבונותו. התפתחותה של האנושות, התקדמות החברה, התפתחותו של המדע – כל אחד מאלה קשור הדוקות להסדריו של הבורא, והעבודה הזו היא דבר שאף מנהיג דת לא יכול לעשות. מנהיג דת הוא בסך הכל מנהיג של דת מסוימת והוא לא יכול לייצג את אלוהים או את מי שברא את השמיים והארץ וכל צבאם. מנהיג דת יכול להוביל את כל בני האדם השייכים לדת המסוימת שלו, אך הוא לא יכול לפקוד על כל יצירי הבריאה על פני האדמה – זו עובדה שכולם מכירים בה. מנהיג דת הוא בסך הכל מנהיג, והוא לא יכול להשתוות לאלוהים (הבורא). הכול בידי הבורא, ובסופו של דבר, הכל יחזור לידי הבורא. אלוהים הוא זה שברא את האנושות, וכל אדם, תהיה דתו אשר תהיה, יחזור לריבונותו של אלוהים – זה בלתי נמנע. רק אלוהים הוא הישות הרמה ביותר, וגם המנהיג הרם ביותר בקרב יצירי הבריאה חייב לחזור לריבונותו של אלוהים. יהיה מעמדו של האדם רם ככל שיהיה, האדם הזה לא יכול להוביל את האנושות ליעד ראוי, ואיש לא מסוגל למיין את כל הדברים לפי סוג. יהוה עצמו ברא את האנושות ומיין את כל הדברים לפי סוג, וכשיבוא הקץ, הוא עדיין יעשה את עבודתו בעצמו וימיין את כל הדברים לפי סוג – זו עבודה שרק אלוהים יכול לעשות. אלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת שלבי העבודה שבוצעו מהראשית ועד היום, והאל האחד הוא זה שביצע אותם. עובדת שלושת שלבי העבודה היא עובדת מנהיגותו של אלוהים על האנושות כולה, עובדה שאיש לא יכול להכחיש. בסופם של שלושת שלבי העבודה, כל הדברים ימוינו לפי סוג ויחזרו לריבונותו של אלוהים, מכיוון שבתבל כולה ישנו רק האל האחד הזה, ואין אף דת אחרת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

מעבודתו של יהוה ועד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע ועד לזו של השלב הנוכחי – שלושת שלבי העבודה האלה מכסים ברצף את כל הקשת של ניהולו של אלוהים, וכולם מהווים עבודה של רוח אחת. מאז בריאת העולם, אלוהים תמיד עבד בניהול האנושות. הוא הראשית והתכלית, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שפותח עידן והאחד שסוגר את העידן. אין ספק ששלושת שלבי העבודה בעידנים שונים ובמיקומים שונים הם עבודתה של רוח אחת. כל מי שמפריד בין שלושת שלבי העבודה האלה מתנגד לאלוהים. כעת חובה עליך להבין שכל העבודה מהשלב הראשון ועד ימינו היא עבודתו של אל אחד, עבודתה של רוח אחת. לא יכול להיות כל ספק בכך.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שהאל חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, האל המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של האל תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של האל. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של האל, לאחר שהושלמה עבודתו של ישוע. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד; אלא היא שלב העבודה השלישי לאחר עידן החוק ועידן החסד. בכל פעם שהאל מתחיל שלב עבודה חדש, חייבת תמיד להיות התחלה חדשה ועליה תמיד לבשר על עידן חדש. הדבר נכון גם לגבי השינויים המקבילים בצביונו של האל, אופן עבודתו, מיקום עבודתו ושמו. לכן אין זה פלא שהאדם מתקשה לקבל את עבודתו של האל בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד לו מאוד, האל תמיד מבצע את עבודתו, ותמיד מוביל את כלל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא פתח את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, האל הפך שוב לבשר ודם, ובהתגלמות זו, הוא סיים את עידן החסד ופתח את עידן המלכות. כל מי שמסוגל לקבל את התגלמותו השנייה של האל יובל אל עידן המלכות, וגם יהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של האל. אף על פי שישוע בא בקרב בני האדם ועבד רבות, הוא השלים רק את העבודה של גאולת האנושות כולה ושימש כקורבן החטאת של האדם; הוא לא פטר את האדם מכל צביונו המושחת. על מנת להושיע את האדם באופן מלא מהשפעתו של השטן, לא זו בלבד שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שהאל צריך היה לבצע עבודה אדירה אף יותר כדי לפטור את האדם לחלוטין מצביונו שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שחטאיו של האדם נמחלו לו, האל חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן החדש, והתחיל את עבודת הייסור והשיפוט. העבודה הזו הביאה את האדם לתחום נעלה יותר. כל מי שמתמסר לריבונותו של האל ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות גדולות יותר. הוא יחיה באמת באור, ויזכה באמת, בדרך ובחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

העבודה כיום קידמה את העבודה של עידן החסד. כלומר העבודה במסגרת תוכנית הניהול הכוללת בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, חלה התקדמות בעבודתו של האל. מדוע אני אומר שוב ושוב ששלב העבודה הזה בנוי על היסוד של עידן החסד ועידן החוק? משום שהעבודה של היום הזה היא המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והתקדמות מעבר לעבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק, כאשר כל שלב בשרשרת קשור קשר הדוק לזה שאחריו. מדוע אני אומר גם ששלב העבודה הזה בנוי על יסוד השלב שישוע עשה? נניח שהשלב הזה לא היה בנוי על יסוד העבודה שישוע עשה, אזי היה צורך בצליבה נוספת בשלב הזה, ועבודת הגאולה מהשלב הקודם הייתה צריכה להתבצע מחדש. זה היה חסר משמעות. לפיכך, העבודה לא הסתיימה לחלוטין, אלא העידן התקדם הלאה והעבודה רוממה עוד יותר מבעבר. אפשר לומר ששלב העבודה הזה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. עבודת האל נבנית שלב-אחר-שלב והשלב הזה איננו התחלה חדשה. רק השילוב של שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. העבודה של השלב הזה נעשית על יסודות העבודה בעידן החסד. לו שני שלבי העבודה האלה לא היו קשורים זה לזה, אזי מדוע הצליבה לא חוזרת בשלב הזה? מדוע אינני נושא את חטאי האדם, ובמקום זאת אני בא כדי לשפוט ולייסר את האדם באופן ישיר? לולא עשיתי את עבודת המשפט והייסורים על האדם אחרי הצליבה, כאשר בואי עכשיו אינו באמצעות התעברות מרוח הקודש, אזי לא הייתי מוסמך לשפוט ולייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע חד הם, אני בא ישירות כדי לשפוט את האדם ולהמיט עליו ייסורים. שלב העבודה הזה מבוסס כולו על השלב שקדם לו. זו הסיבה לכך שרק עבודה כזו יכולה להושיע את האדם, צעד-אחר-צעד. ישוע ואני נובעים מרוח אחת. על אף שאין קשר בין בשרנו, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו נוטלים על עצמנו לא זהים, אנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות של עבודתנו. כהונותינו אינן דומות, כך שהעבודה שאנו מבצעים והצביון שאנו חושפים בפני האדם שונים גם כן. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים מאלו שבעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שהם שונים במגדר שלהם ובצורה של בשרם ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין בשרם, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של האל כבשר ודם בשתי תקופות שונות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

מכיוון שהאדם מאמין באל, עליו לצעוד במדויק בעקבות כל אחד מצעדי האל. עליו לצעוד "אחרי השה אל כל אשר ילך". רק אלה הם האנשים שבאמת ובתמים מחפשים את דרך האמת ורק הם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. אנשים שפועלים בעקשנות על פי מילים ודוקטרינות הם אלה שעבודתה של רוח הקודש סילקה. בכל פרק זמן האל יפתח בעבודה חדשה ובכל תקופה תהיה התחלה חדשה בקרב בני האדם. אם האדם יציית רק לאמיתות ש"יהוה הוא האל" וש"ישוע הוא המשיח", שהן אמיתות שכל אחת מהן חלה בעידן יחיד בלבד, האדם לעולם לא יעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש ולעולם לא יהיה מסוגל לזכות בעבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לאופן עבודתו של האל, האדם צועד אחריו ללא כל ספק ובמדויק. אם כך, כיצד יכולה רוח הקודש לסלק את האדם? בלי קשר למה שהאל עושה, כל עוד האדם בטוח שזו עבודתה של רוח הקודש וכל עוד הוא משתף פעולה עם עבודתה של רוח הקודש ללא כל חשש ומנסה לעמוד בדרישות האל, כיצד ייתכן שהוא ייענש? עבודתו של האל לא פסקה מעולם, הוא מעולם לא עמד מלכת ולפני השלמת עבודת הניהול שלו, הוא תמיד היה עסוק ולעולם אינו עוצר. אבל האדם שונה: משזכה רק בקמצוץ מעבודתה של רוח הקודש, הוא מתייחס אליה כאילו לא תשתנה לעולם. משזכה במעט ידע, הוא אינו ממשיך לצעוד בעקבות עבודתו החדשה יותר של האל. משראה מעט מעבודתו של האל, הוא מיד רואה באל בובת עץ מסוימת ומאמין שהאל יישאר תמיד בצורה שהוא רואה, שכך היה בעבר ושכך תמיד יהיה בעתיד. משזכה רק בשמץ של ידע ברמה שטחית, האדם כה גאה עד שהוא שוכח את עצמו ומתחיל להכריז בהפקרות על צביון והווייה של האל שפשוט אינם קיימים. מרגע שהאדם בטוח בשלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, אין זה משנה מי יכריז על עבודתו החדשה של האל, האדם לא מקבל זאת. אלה בני אדם שאינם יכולים לקבל את עבודתה החדשה של רוח הקודש. הם שמרניים מדי ואינם מסוגלים לקבל דברים חדשים. בני אדם כאלה מאמינים באל אך גם דוחים אותו. האדם מאמין שבני ישראל טעו כש"האמינו רק ביהוה ולא האמינו בישוע", אך מרבית בני האדם מגלמים תפקיד שבו הם "מאמינים רק ביהוה ודוחים את ישוע" ו"כמהים לשיבת המשיח, אך מתנגדים למשיח ששמו ישוע". אם כך, אין זה פלא שבני האדם עדיין חיים תחת השפעתו של השטן לאחר שקיבלו שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש ושהם עדיין לא זוכים בברכותיו של האל. האין זו התוצאה של מרדנות האדם? משיחיים ברחבי העולם שלא התעדכנו בעבודה החדשה של ימינו נאחזים בתקווה שיהיו בני מזל, שהאל יגשים כל אחת ממשאלותיהם. אולם הם אינם יודעים בוודאות מדוע האל יישא אותם אל הרקיע השלישי ואינם בטוחים כיצד ישוע יבוא לקבל אותם, רכוב על ענן לבן. על אחת כמה וכמה, הם אינם יכולים לומר בוודאות אם ישוע אכן יבוא על גבי ענן לבן ביום שהם מדמיינים. הם כולם חרדים וחסרי אונים. הם עצמם אפילו לא יודעים אם האל יישא את כל אחד מהם, בקומץ הקטן והמגוון של בני אדם שמגיעים מכל זרם דתי. העבודה שהאל עושה כעת, העידן הנוכחי, כוונות האל – הם אינם מבינים דבר מהדברים האלה וכל שהם יכולים לעשות הוא לספור באצבעותיהם את הימים. רק מי שצועד בעקבות השה עד הסוף יוכל לזכות בברכה הסופית ואילו "הפיקחים", שאינם מסוגלים לצעוד בעקבותיו עד הסוף אך עדיין מאמינים שזכו בכול, אינם מסוגלים להיות עדים להופעתו של האל. כל אחד מהם מאמין שהוא האדם החכם ביותר עלי אדמות, הם קוטעים ללא כל סיבה את התפתחותה המתמדת של עבודת האל ונדמה שהם מאמינים בוודאות גמורה שהאל ייקח אותם לשמיים בהיותם בני האדם "הנאמנים לאל יותר מכול, חסידי אל שמצייתים לדבר האל". למרות שהם "נאמנים יותר מכול" לדברים שהאל אומר, דבריהם ומעשיהם עדיין דוחים ביותר, משום שהם מתנגדים לעבודתה של רוח הקודש ונוקטים עורמה ופעולות מרושעות. מי שלא יכול לצעוד בעקבות האל עד הסוף, שלא יכול לעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש ורק נצמד לעבודה הישנה, לא רק אינו נאמן לאל, אלא נהפוך הוא – הוא נעשה לאחד ממתנגדי האל, מאלה שהעידן החדש דוחה ומאלה אשר ייענשו. היש דבר מעורר רחמים יותר מהם? רבים אף מאמינים שכל מי שדוחה את החוק הישן ומקבל את העבודה החדשה הוא אדם חסר מצפון. בסופו של דבר, האנשים האלה, שרק מתמקדים ב"מצפון" ואינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש, יאבדו את סיכוייהם העתידיים בגלל המצפון שלהם עצמם. אפילו האל אינו מציית לתקנות בעבודתו, ואף שזו עבודתו שלו, האל לא דבק בה. מה שיש להכחיש מוכחש ומה שיש לסלק מסולק. אולם האדם נאחז רק בחלק קטן מעבודת הניהול של האל, ולכן הוא עוין כלפיו. האין זה עניין אבסורדי באדם? האין זו בערותו של האדם? ככל שבני אדם יותר הססנים וזהירים יתר על המידה מפני שהם חוששים שלא יזכו בברכות, כך הם פחות מסוגלים לזכות בברכות רבות יותר ולקבל את הברכה הסופית. מי שמציית לחוק בעקשנות מפגין נאמנות מרבית לחוק וככל שהוא מפגין יותר נאמנות כזו לחוק, כך הוא יותר מורד שמתנגד לאל. זאת משום שכעת זהו עידן המלכות ולא עידן החוק ולא ניתן להזכיר באותה נשימה את העבודה של ימינו ואת עבודת העבר ואין להשוות את עבודת העבר לעבודה של ימינו. עבודתו של האל השתנתה ונוהגו של האדם השתנה אף הוא. כבר לא מדובר בשמירת החוק או בנשיאת הצלב. לפיכך, האל לא יאשר את נאמנותם של בני האדם לחוק ולצלב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

לקראת סופו של כלל ניהולו של אלוהים, אלוהים ימיין את הכול לפי סוג. הבורא ברא את האדם, ובסוף, על הבורא להשיב את האדם לגמרי לריבונותו – זהו הסיום של שלושת שלבי העבודה. שלב העבודה של אחרית הימים ושני השלבים הקודמים בישראל וביהודה הם תוכנית הניהול של אלוהים לתבל כולה. איש לא יכול להכחיש זאת, וזו עובדת עבודתו של אלוהים. על אף שבני האדם לא חוו ולא ראו חלק ניכר מהעבודה הזו, העובדות הן בכל זאת העובדות, ואיש לא יכול להכחיש זאת. בני אדם שמאמינים באלוהים בכל ארץ בתבל יקבלו את שלושת שלבי העבודה. אם אתם מכירים רק שלב אחד מסוים בעבודה ואתם לא מבינים את שני השלבים האחרים בעבודה ולא מבינים את עבודתו של אלוהים בימים עברו, הרי שאתם לא יכולים לבטא את מלוא האמת של כלל תוכנית הניהול של אלוהים, והכרתכם את אלוהים היא חד-צדדית, מפני שאתם לא מכירים ולא מבינים את אלוהים באמונתכם בו, ולכן אתם לא כשירים לשאת עדות על אלוהים. גם אם אתם מכירים את הדברים האלה רק באופן שטחי מאוד, בסופו של דבר, עליכם להכיר אותם ועליכם להיות משוכנעים לגמרי, וכל בני האדם יראו את כלל עבודתו של אלוהים ויישמעו לריבונותו של אלוהים. בסוף העבודה הזו, כל הדתות יהפכו לדת אחת, כל יצירי הבריאה ישובו לריבונותו של הבורא, כל יצירי הבריאה יעבדו את האל האמיתי היחיד וכל הדתות המרושעות יתפוררו ולא יופיעו שוב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

מזמורים קשורים

כל הדברים נשמעים לריבונותו של אלוהים