135. באמונה באלוהים, כיצד יש להכיר את אלוהים? צריך ללמוד להכיר את אלוהים על סמך דבריו של אלוהים ועבודתו הנוכחית, ללא סטייה או טעות, ולפני הכול צריך להכיר את עבודתו של אלוהים. זו התשתית להכרת אלוהים. כל הטעויות השונות האלה, החסרות הבנה טהורה של דברי אלוהים, הן תפיסות דתיות. אלו הן הבנות סוטות ושגויות. המיומנות הגדולה ביותר של מנהיגים דתיים היא להשתמש בדברי אלוהים שהובנו בעבר, ולהשוות אותם לדברי אלוהים היום. אם, כשאתם משרתים את אלוהים היום, אתם נאחזים בדברים שנאורות רוח הקודש חשפה בעבר, השירות שלכם יגרום להפרעה, ונוהגכם יהיה מיושן, טקס דתי בלבד. אם אתם מאמינים שעל מי שמשרת את אלוהים להיות צנוע וסבלני כלפי חוץ... ואם אתם נוהגים לפי ידע כזה היום, הידע הזה הוא תפיסה דתית, ונוהג כזה הפך לעשייה צבועה. המושג "תפיסות דתיות" מתייחס לדברים מיושנים שעבר זמנם (לרבות הבנת הדברים שאלוהים אמר בעבר ואור שרוח הקודש חשפה ישירות), ואם הם מונהגים כיום, הם מהווים הפרעה לעבודתו של אלוהים ואינם מביאים שום תועלת לאדם. אם אנשים לא מסוגלים להיטהר מהדברים השייכים לתפיסות דתיות, דברים אלה יהפכו למכשול גדול לשירות אלוהים. לבני אדם עם תפיסות דתיות אין דרך לעמוד בקצב שלבי עבודתה של רוח הקודש – הם מתחילים בפיגור של שלב אחד, ואחר כך שניים. זאת כי התפיסות הדתיות האלה גורמות לאדם להיות צדקן ויהיר ביותר. לאלוהים אין נוסטלגיה לדברים שהוא אמר או עשה בעבר ואם הם התיישנו, הוא מבטל אותם. האם באמת אינכם יכולים להרפות מתפיסותיכם? אם אתם נצמדים לדברים שאלוהים אמר בעבר, האם זה מוכיח שאתם מכירים את עבודתו של אלוהים? אם אינכם מסוגלים לקבל את אורה של רוח הקודש היום, ואתם נאחזים במקום זאת באורו של העבר, האם הדבר מוכיח שאתם צועדים בעקבות אלוהים? האם אתם עדיין לא מסוגלים להרפות מתפיסות דתיות? אם כך הדבר, אתם תהפכו למתנגדי אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של אלוהים יכול לשרת את אלוהים

136. מפני שתמיד יש התפתחויות חדשות בעבודתו של אלוהים, יש עבודה שנעשית ישנה ומיושנת, כאשר מתחילה עבודה חדשה. סוגי העבודות השונים הללו, העבודה הישנה והעבודה החדשה, אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה – כל שלב בא בעקבות השלב שלפניו. מפני שיש עבודה חדשה, יש לבטל את הדברים הישנים כמובן. לדוגמה, חלק מהנוהגים המבוססים והאמירות השגרתיות של האדם, בשילוב עם שנים רבות של ניסיונו ותורתו של האדם, גיבשו כל מיני תפיסות בדעתו של האדם. נוחה עוד יותר להתגבשות של תפיסות כאלה בדעתו של האדם היא העובדה שאלוהים טרם חשף את פניו האמיתיות ואת טבעו הפנימי במלואם בפני האדם, בשילוב עם התפשטותן של תיאוריות מסורתיות מימי קדם במשך שנים רבות. ניתן לומר שבמהלך אמונתו של האדם באלוהים, השפעתן של תפיסות שונות הובילה להתגבשות ולהתפתחות מתמשכות של כל מיני הבנות תפיסתיות של אלוהים בקרב בני האדם, אשר גרמו לאנשים דתיים רבים המשרתים את אלוהים להפוך לאויביו. לכן ככל שהתפיסות הדתיות של בני האדם חזקות יותר, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים, וכך הם יותר אויבי אלוהים. עבודתו של אלוהים תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה, והיא לעולם לא מגבשת דוקטרינה. במקום זאת היא משתנה ומתחדשת ללא הרף במידה כזו או אחרת. עבודה באופן כזה היא ביטוי לטבעו הפנימי של אלוהים עצמו. היא גם העיקרון הפנימי של עבודת אלוהים ואחד האמצעים שאלוהים מגשים באמצעותם את ניהולו. לולא עבד אלוהים כך, האדם לא היה משתנה ולא היה מסוגל להכיר את אלוהים, והשטן לא היה מובס. לפיכך, בעבודתו של אלוהים חלים תמיד שינויים שנראים אקראיים, אך הם למעשה מחזוריים. עם זאת, הדרך שבה האדם מאמין באלוהים שונה למדי. הוא נצמד לדוקטרינות ולמערכות הישנות והמוכרות, וככל שהן ישנות יותר, כך הן מתקבלות יותר על דעתו. כיצד יכולה דעתו המטופשת של האדם, דעת עיקשת וקשה כאבן, לקבל עבודות ומילים חדשות כה רבות ובלתי נתפסות של אלוהים? האדם מתעב את אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. האדם אוהב רק את אלוהים הישן, הקשיש, בעל השיער הלבן, הנטוע במקומו. לפיכך, כיוון שאלוהים והאדם מעדיפים כל אחד דבר אחר, האדם הפך לאויבו של אלוהים. רבות מהסתירות האלה קיימות עדיין גם היום, אף שאלוהים כבר עושה עבודה חדשה מזה כמעט ששת אלפים שנה. אם כך, הן חסרות תקנה. אולי הסיבה לכך היא עקשנותו של האדם, או עמידותם של צוויו המנהליים של אלוהים בפני כל אדם – אך אנשי הדת האלה עדיין נאחזים בספרים ובניירות ישנים ומעופשים, בשעה שאלוהים ממשיך בפעולת הניהול שלו שטרם הושלמה כאילו אין איש לצדו. אף שהסתירות האלה הופכות את אלוהים והאדם לאויבים, ואף שהן לא ניתנות לפתרון, אלוהים לא שם לב אליהן, כאילו היו קיימות ולא קיימות בה בעת. עם זאת, האדם בכל זאת דבק באמונותיו ובתפיסותיו, ולעולם לא מרפה מהן. אולם דבר אחד ברור מאליו: על אף שהאדם אינו חורג מעמדתו, רגליו של אלוהים תמיד בתנועה והוא תמיד משנה את עמדתו בהתאם לסביבה. בסופו של דבר, האדם הוא זה שיובס ללא מאבק. בינתיים, אלוהים הוא אויבם הגדול ביותר של כל יריביו שהובסו, והוא גם זה שמגן על בני האדם שהובסו ואלה שלא הובסו. מי יכול להתחרות באלוהים ולנצח? נדמה שתפיסותיו של האדם באות מאלוהים, מפני שרבות מהן נבעו מעבודתו של אלוהים. עם זאת, אלוהים לא סולח לאדם בשל כך, ויתרה מזאת, הוא לא משבח את האדם על כך שהוא מייצר משלוח אחר משלוח של מוצרים "למען אלוהים" בעקבות עבודתו, שהם מחוץ לעבודתו. במקום זאת, הוא נגעל מאוד מתפיסותיו של האדם ומאמונותיו החסודות והישנות, ואף אינו מתכוון להכיר במועד שבו הופיעו התפיסות האלה. הוא לא מקבל כלל שעבודתו היא שהובילה לתפיסות האלה, מפני שהאדם הוא שהפיץ את תפיסות האדם. מקורן הוא במחשבותיו ובדעתו של האדם, והמקור הזה הוא לא אלוהים, אלא השטן. כוונתו של אלוהים היתה מאז ומתמיד שעבודתו תהיה חדשה וחיה, ולא מיושנת ומתה, והדברים שהוא רוצה שהאדם ייאחז בהם הדוקות משתנים לפי העידן והתקופה, והם אינם נצחיים ובלתי משתנים. הסיבה לכך היא שהוא אל שגורם לאדם לחיות ולהיות חדש, לעומת השטן שגורם לאדם למות ולהיות זקן. האם אתם עדיין לא מבינים זאת? יש לכם תפיסות על אלוהים ואתם לא מסוגלים להרפות מהן מפני שדעתכם מקובעת. זאת לא משום שאין מספיק הגיון בעבודתו של אלוהים, או משום שעבודתו של אלוהים אינה עולה בקנה אחד עם רצונות האדם; כמו כן, הסיבה לכך היא לא שאלוהים תמיד מתרשל במילוי חובותיו. אינכם יכולים להרפות מתפיסותיכם כי אתם לא מספיק ממושמעים, ואינכם דומים כלל ליצירים נבראים, ולא מפני שאלוהים מקשה עליכם. אתם אלה שגרמו לכל זה, ואין לכך שום קשר לאלוהים – האדם הוא שיצר את כל הסבל והפורענות. מחשבותיו של אלוהים תמיד טובות: אין ברצונו לגרום לכם לגבש תפיסות, אלא ברצונו שתשתנו ותתחדשו עם חלוף העידנים. אולם אתם לא יודעים מה טוב עבורכם, ואתם תמיד חוקרים או מנתחים. לא אלוהים מקשה עליכם, אלא העובדה שאין לכם כל יראה כלפי אלוהים, ומרדנותכם רבה מדי. יציר נברא קטן מעז לקחת חלק פעוט ממה שאלוהים נתן בעבר ואז להסתובב ולהשתמש בו כדי לתקוף את אלוהים – האין זו מרדנות האדם? הוגן לומר שבני האדם לא ראויים כלל לבטא את השקפותיהם בפני אלוהים, ועוד פחות מכך להציג לראווה כאוות נפשם את שפתם הזולה, המצחינה, הרקובה והמליצית – שלא לדבר על התפיסות המעופשות האלה. האין הן אפילו יותר חסרות ערך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של אלוהים יכול לשרת את אלוהים

137. עבודתו של אלוהים מתקדמת תמיד ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, השיטה שלפיה הוא עובד משתנה תמיד וכתוצאה מכך, משתנים גם חסידי האל. ככל שעבודתו של אלוהים רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את אלוהים יותר לעומק וכך טבעו של האדם משתנה בהתאם בעקבות עבודתו של אלוהים. אולם מכיוון שעבודתו של אלוהים משתנה תמיד, בני האדם שלא מכירים את עבודתה של רוח הקודש ובני האדם המגוחכים שלא יודעים את האמת הופכים למתנגדיו של אלוהים. עבודתו של אלוהים לעולם לא מתאימה את עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם לא ישנה והוא לעולם לא חוזר על עבודתו הישנה אלא מתקדם בהתמדה בעבודה שלא נעשתה מעולם. מכיוון שאלוהים לא חוזר על עבודתו ומכיוון שהאדם תמיד שופט את עבודתו הנוכחית של אלוהים על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאלוהים לבצע כל שלב עבודה בעידן החדש. האדם מציב מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם יותר מדי צרת אופקים! איש לא מכיר את עבודתו של אלוהים, אך כולם מגדירים את העבודה הזו. כשהאדם עוזב את אלוהים, הוא מאבד את החיים, את האמת ואת ברכותיו של אלוהים וגם אינו מקבל את החיים או את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שאלוהים מעניק לאנושות. כל בני האדם רוצים לזכות באלוהים, אך הם לא מסוגלים לשאת שום שינוי בעבודתו. מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים מאמין שעבודתו של אלוהים לא משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל מה שנחוץ כדי לזכות בישועת נצח מאלוהים הוא לציית לחוקים, וכל עוד הם יכו על חטא ויתוודו על חטאיהם, לבו של אלוהים יהיה שבע רצון תמיד. לדעתם, אלוהים יכול להיות רק אלוהים במסגרת החוקים ויכול להיות רק האל אשר נצלב למען האדם. לדעתם, אלוהים גם לא אמור לחרוג מכתבי הקודש ואינו יכול לעשות זאת. הדעות האלה בדיוק הן מה שכבל אותם בחוזקה לחוקים הישנים ואזק אותם לכללים שפג תוקפם. בני אדם רבים עוד יותר מאמינים שתהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של אלוהים, נחוצות נבואות שיאששו אותה ושבכל שלב של עבודה כזו, כל חסידיו הניחנים בלב "אמיתי" חייבים גם לראות את החזונות. אחרת, לא ייתכן שזו תהיה עבודתו של אלוהים. גם כך, לא קל לאדם להכיר את אלוהים. אם מביאים בחשבון, בנוסף לכך, את לבו המגוחך של האדם ואת אופיו המרדני והמלא יהירות וחשיבות עצמית, הרי שקשה לאדם עוד יותר לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים. האדם אינו בוחן בקפידה את עבודתו החדשה של אלוהים ואינו מקבל אותה בענווה. במקום זאת, הוא מאמץ יחס של בוז וממתין לחזונות ולהנחיה מצד אלוהים. האין זו התנהגותו של אדם שמורד באלוהים ומתנגד לו? איך ייתכן שבני אדם כאלה יזכו באישורו של אלוהים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את החזונות של אלוהים?

138. מכיוון שהאדם מאמין באלוהים, עליו לצעוד במדויק בעקבות אלוהים, צעד אחר צעד. עליו לצעוד "אחרי השה אל כל אשר ילך." רק בני האדם האלה מחפשים את דרך האמת ורק הם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. אנשים ההולכים כעבדים אחר אותיות ודוקטרינות הם אלה שעבודתה של רוח הקודש סילקה מהדרך. בכל פרק זמן אלוהים יפתח בעבודה חדשה ובכל תקופה תהיה התחלה חדשה בקרב בני האדם. אם האדם יציית רק לאמיתות ש"יהוה הוא אלוהים" וש"ישוע הוא המשיח," שהן אמיתות שחלות רק בעידנים הרלבנטיים שלהן, האדם לעולם לא יעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש ולעולם לא יהיה מסוגל לזכות בעבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לאופן עבודתו של אלוהים, האדם צועד אחריו ללא כל ספק ובמדויק. אם כך, כיצד יכולה רוח הקודש לסלק את האדם? בלי קשר למה שאלוהים עושה, כל עוד האדם בטוח שזו עבודתה של רוח הקודש וכל עוד הוא משתף פעולה עם עבודתה של רוח הקודש ללא כל חשש ומנסה לעמוד בדרישות האל, כיצד ייתכן שהוא ייענש? עבודתו של אלוהים לא פסקה מעולם, הוא מעולם לא עמד מלכת ולפני השלמת עבודת הניהול שלו, הוא תמיד היה עסוק ולעולם אינו עוצר. אבל האדם שונה: משזכה רק בקמצוץ מעבודתה של רוח הקודש, הוא מתייחס אליה כאילו לא תשתנה לעולם. משזכה במעט ידע, הוא אינו ממשיך לצעוד בעקבות עבודתו החדשה של אלוהים. משראה מעט מעבודתו של אלוהים, הוא מיד רואה באלוהים בובת עץ מסוימת ומאמין שאלוהים יישאר תמיד בצורה שהוא רואה לפניו, שכך היה בעבר ושכך תמיד יהיה בעתיד. משזכה רק בידע שטחי, האדם כה גאה עד שהוא שוכח את עצמו ומתחיל להכריז בהפקרות על טבע והווייה של אלוהים שפשוט אינם קיימים. מרגע שהאדם בטוח בשלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, אין זה משנה מי יכריז על עבודתו החדשה של אלוהים, האדם לא מקבל זאת. אלה בני אדם שאינם יכולים לקבל את עבודתה החדשה של רוח הקודש. הם שמרניים מדי ואינם מסוגלים לקבל דברים חדשים. בני אדם כאלה מאמינים באלוהים אך גם דוחים אותו. האדם מאמין שבני ישראל טעו כש"האמינו רק ביהוה ולא האמינו בישוע", אך מרבית בני האדם מגלמים תפקיד שבו הם "מאמינים רק ביהוה ודוחים את ישוע" ו"כמהים לשיבת המשיח, אך מתנגדים למשיח ששמו ישוע." אם כך, אין זה פלא שבני האדם עדיין חיים בתחומו של השטן לאחר שקיבלו שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש ושהם עדיין לא זוכים בברכותיו של אלוהים. האין זו התוצאה של מרדנות האדם? משיחיים ברחבי העולם שלא התעדכנו בעבודה החדשה של ימינו נאחזים בתקווה שיהיו בני מזל, שאלוהים יגשים כל אחת ממשאלותיהם. אולם הם אינם יודעים בוודאות מדוע אלוהים יישא אותם אל הרקיע השלישי ואינם בטוחים כיצד ישוע יבוא לקבל אותם, רכוב על ענן לבן. על אחת כמה וכמה, הם אינם יכולים לומר בוודאות אם ישוע אכן יבוא על גבי ענן לבן ביום שהם מדמיינים. הם כולם להוטים וחסרי אונים. הם עצמם אפילו לא יודעים אם אלוהים יטפל בכל אחד מהם, בקומץ הקטן והמגוון של בני אדם שמריעים לו מכל זרם דתי. העבודה שאלוהים עושה כעת, העידן הנוכחי, רצון האל – הם אינם מבינים דבר מהדברים האלה וכל שהם יכולים לעשות הוא לספור באצבעותיהם את הימים. רק מי שצועד בעקבות שה האלוהים עד הסוף יוכל לזכות בברכה הסופית ואילו "הפיקחים", שאינם מסוגלים לצעוד בעקבותיו עד הסוף אך עדיין מאמינים שזכו בכול, אינם מסוגלים להיות עדים להופעתו של אלוהים. כל אחד מהם מאמין שהוא האדם החכם ביותר עלי אדמות, הם קוטעים ללא כל סיבה את התפתחותה המתמדת של עבודת האל ונדמה שהם מאמינים בוודאות גמורה שאלוהים ייקח אותם לשמיים בהיותם בני האדם "הנאמנים לאלוהים יותר מכול, חסידי אל שמצייתים לדבר האל." למרות שהם "נאמנים יותר מכול" לדברים שאלוהים אומר, דבריהם ומעשיהם עדיין דוחים ביותר, משום שהם מתנגדים לעבודתה של רוח הקודש ונוקטים עורמה ופעולות מרושעות. מי שלא צועד בעקבות אלוהים עד הסוף, שלא עומד בקצב עבודתה של רוח הקודש ורק נצמד לעבודה הישנה, לא רק אינו נאמן לאלוהים, אלא נהפוך הוא – הוא נעשה לאחד ממתנגדי האל ולאחד מאלה שהעידן החדש דוחה ואשר ייענשו. היש דבר מעורר רחמים יותר מהם? רבים אף מאמינים שכל מי שדוחה את החוק הישן ומקבל את העבודה החדשה הוא אדם חסר מצפון. בסופו של דבר, בני האדם האלה, שרק מדברים על "מצפון" ואינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש, יאבדו את סיכוייהם העתידיים בגלל המצפון שלהם עצמם. עבודת האל אינה מצייתת לדוקטרינות ואף שזו עבודתו שלו, אלוהים לא דבק בה. מה שיש להכחיש מוכחש ומה שיש לסלק מסולק. אולם האדם עוין את אלוהים כשהוא נאחז רק בחלק קטן מעבודת הניהול של אלוהים. האין זה עניין מגוחך באדם? האין זו בערותו של האדם? ככל שבני אדם יותר ביישנים וזהירים יתר על המידה מפני שהם חוששים שלא יזכו בברכת האל, כך הם פחות מסוגלים לזכות בברכות גדולות יותר ולקבל את הברכה הסופית. מי שמציית לחוק כעבד מפגין נאמנות מרבית לחוק וככל שהוא מפגין יותר נאמנות כזו לחוק, כך הוא יותר מורד שמתנגד לאל. זאת משום שכעת זהו עידן המלכות ולא עידן החוק ולא ניתן להזכיר באותה נשימה את העבודה של ימינו ואת עבודת העבר ואין להשוות את עבודת העבר לעבודה של ימינו. עבודתו של אלוהים השתנתה ונוהגו של האדם השתנה אף הוא. כבר לא מדובר בשמירת החוק או בנשיאת הצלב. לכן, אלוהים לא יאשר את נאמנותם של בני האדם לחוק ולצלב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

139. בני האדם הושחתו והם חיים בתוך מלכודת השטן, חיים בבשר, חיים לפי רצונות אנוכיים, ואין בהם ולו אף אחד התואם לי. יש האומרים שהם תואמים לי, אך כולם סוגדים לאלילים מעורפלים. אף שהם מכירים בקדושת שמי, הם הולכים בדרך המנוגדת לי ודבריהם מלאים התנשאות וביטחון עצמי. זאת מפני שבבסיסם הם כולם מתנגדים לי ולא תואמים לי. בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" אותם הם קוראים ללא סוף ומדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי או מה פירוש להתנגד לי. הם פשוט קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, שאותו הם לא ראו מעולם ואינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי לחזות בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה בכתבי הקודש. רבים מהם אף מאמינים שאסור לי לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם מייחסים חשיבות רבה מדי למילים ולביטויים, עד כדי כך שהם משתמשים בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים לתאום למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע של אותה עת, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה, עד כדי כך שתלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו שאינו מציית לחוקי התנ"ך ושאינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ובאותה עת לא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי שמירה של כתבי הקודש. מתוך כוונה לשמור על האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק כדי להגן על כתבי הקודש, וכדי לשמור על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון למוות את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מהעולם כדי לזכות בגן עדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי לשמור על האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולצלוב את המשיח, השב כבשר ודם, כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. כיצד יכול אדם לקבל את ישועתי בשעה שלבו כה זדוני ואופיו כה מנוגד לי? אני חי בקרב בני האדם, אך הם אינם יודעים על קיומי. אני שופך את אורי על האדם, אך הוא נותר בור ביחס לקיומי. כאשר אני משחרר את חרון אפי על האדם, הוא מכחיש את קיומי בלהט גדול אף יותר. האדם מחפש לתאום למילים, לכתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד שבא בפניי כדי לבקש כיצד לתאום לאמת. האדם נושא את עיניו אלי לשמיים ועסוק מאוד בקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני כבשר ודם, כי אני, החי בקרב בני האדם, הינו חסר כל חשיבות. אלו שרק רוצים לתאום למילים שבכתבי הקודש, ושמחפשים לתאום לאל המעורפל שלהם, הם עלובים למראה בעיניי. הסיבה לכך היא שהם סוגדים למילים מתות ולאל המסוגל להעניק להם אוצרות מופלגים. הם סוגדים לאל הנתון לחסדי האדם – לאל שאינו קיים. אם כך, מה יכולים אנשים אלו לקבל ממני? האדם פשוט נחות מעבר לכל תיאור. אלו המתנגדים לי, המציבים לי דרישות ללא גבול, אלו שאין בהם אהבה לאמת, המתמרדים נגדי – כיצד הם יוכלו לתאום לי?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לחפש דרך לִתְאום למשיח

140. אם אתם משתמשים ברעיונות משלכם כדי למדוד ולתחום את אלוהים, כאילו אלוהים היה פסל חימר שאינו משתנה, ואם אתם תוחמים את אלוהים לחלוטין בפרמטרים של כתבי הקודש ומכילים אותו בתוך טווח עבודה מצומצם, הרי שהדבר מוכיח שגיניתם את אלוהים. מאחר שבעידן התנ"ך, היהודים התייחסו לאלוהים כאל אליל בעל תבנית קבועה שאותה החזיקו בלבם, כאילו שאלוהים יכול להיקרא רק המשיח ורק מי שמכונה המשיח הוא אלוהים, ומאחר שהאנושות שירתה את אלוהים ועבדה אותו כאילו היה פסל חימר (חסר חיים), הם צלבו את ישוע של אותה תקופה וגזרו עליו מיתה – כך ישוע החף מכל אשמה נדון למוות. אלוהים היה חף מפשע, אך האדם לא חס עליו והתעקש לדון אותו למוות, וכך ישוע נצלב. האדם תמיד מאמין שאלוהים לא משתנה והוא מגדיר אותו על פי מקור אחד בלבד, כתבי הקודש, כאילו שהאדם מבין באופן מושלם את ניהולו של אלוהים, כאילו שכל מעשיו של אלוהים נתונים בכף ידו של האדם. בני האדם מגוחכים באופן קיצוני, יהירים באופן קיצוני ונוטים להגזים. אין זה משנה עד כמה אתם מכיר את אלוהים, אני בכל זאת אומר שאינכם מכירים את אלוהים, שאתם מתנגדים חריפים לאלוהים ושאתם מגַנים את אלוהים, משום שאתם חסרי כל יכולת להישמע לעבודתו של אלוהים וללכת בנתיב של אלה שאלוהים הפך למושלמים. מדוע אלוהים אף פעם אינו מרוצה ממעשיו של האדם? מכיוון שהאדם אינו מכיר את אלוהים, מכיוון שיש לו יותר מדי רעיונות ומשום שהידע שלו בנוגע לאלוהים אינו תואם בשום צורה את המציאות, אלא חוזר, תחת זאת, באופן מונוטוני על אותו נושא ללא שינוי ומשתמש באותה גישה בכל מצב. לפיכך, לאחר שאלוהים ירד ארצה כיום, האדם שוב צולב את אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הרשעים לבטח ייענשו

141. במשך כמה אלפי שנים, האדם השתוקק לחזות בבואו של המושיע. האדם השתוקק לראות את ישוע המושיע על ענן לבן כשהוא יורד באופן אישי אל קרבם של בני האדם שערגו ונכספו אליו במשך אלפי שנים. האדם השתוקק למושיע שישוב ויתאחד עם בני האדם, כלומר לישוע המושיע שישוב אל בני האדם, אשר מהם נפרד במשך אלפי שנים. והאדם מקווה שהוא שוב יבצע את עבודת הגאולה שעשה בקרב היהודים, יהיה רחום ואוהב כלפי האדם, ימחל לחטאי האדם, יישא את חטאי האדם ואף יישא את כל פשעיו של האדם ויגאל את האדם מחטא. הוא משתוקק לכך שישוע המושיע יהיה כמו שהיה בעבר – מושיע אהוב, נעים ונכבד שלעולם לא זועם כלפי האדם ולעולם לא מוכיח את האדם. המושיע הזה מוחל לכל חטאי האדם ולוקח אותם על עצמו, ואפילו מת שוב על הצלב למען האדם. מאז שישוע עזב, התלמידים שהיו חסידיו וכל הקדושים שזכו לישועה הודות לשמו נכספו אליו נואשות וחיכו לו. כל בני האדם שזכו לישועה בחסדו של ישוע המשיח במהלך עידן החסד, נכספו ליום המשמח באחרית הימים שבו ישוע המושיע יבוא על ענן לבן ויופיע בקרב בני האדם. מובן שזוהי גם משאלתם הקולקטיבית של כל בני האדם שמקבלים את שמו של ישוע המושיע כיום. ברחבי תבל, כל בני האדם שיודעים על הישועה של ישוע המושיע נכספים נואשות להופעתו הפתאומית של ישוע המשיח, כדי שהוא יגשים את הדברים שאמר ישוע כשהיה על פני האדמה: "בוא אבוא באותו אופן שבו עזבתי." האדם מאמין שלאחר הצליבה והתחייה, ישוע חזר לשמיים על ענן לבן, ותפס את מקומו לימינו של אל עליון. באופן דומה, אנשים מאמינים שישוע ישוב וירד על ענן לבן (הענן הזה מתייחס לענן שישוע רכב עליו כשהוא חזר לשמיים), אל קרבם של בני האדם שנכספו אליו נואשות במשך אלפי שנים, ושדמותו ולבושו יהיו כמו אלה של היהודים. אחרי שהוא יופיע בפני האדם, הוא יעניק לו מזון ויגרום למים חיים לפרוץ ממנו, הוא יחיה בקרב בני האדם, ויהיה מלא חסד ואהבה, חי וקיים וכיוצא באלה. אולם ישוע המושיע לא עשה זאת. הוא עשה את ההיפך מתפיסת האדם. הוא לא בא אל קרבם של בני האדם שנכספו לשובו, והוא לא התגלה לכל בני האדם כשהוא רכוב על הענן הלבן. הוא כבר הגיע, אך האדם אינו מבין ונותר חסר ידיעה. האדם רק ממתין לו ללא תכלית, מבלי לדעת שהוא כבר ירד על "ענן לבן" (הענן שהוא רוח הקודש, דברי האל וכלל טבעו וכל מהותו), וכיום הוא נמצא בקרב קבוצה של מתגברים שהוא ייצור במהלך אחרית הימים. האדם לא יודע זאת: על אף שישוע המושיע הקדוש מלא חיבה ואהבה לאדם, איך הוא יוכל לעבוד ב"מקדשים" המאוכלסים בזוהמה וברוחות טמאות? על אף שהאדם ממתין לבואו, איך ייתכן שהוא מתגלה לבני האדם שאוכלים את בשר הרשעים, ששותים את דם הרשעים, ושלובשים את בגדי הרשעים, שמאמינים בו אך לא מכירים אותו, ואשר סוחטים אותו ללא-הרף? האדם יודע רק שישוע המושיע מלא באהבה וחמלה, ושהוא קורבן החטאת המלא בגאולה. אולם אין לאדם מושג שהוא גם אלוהים עצמו, השופע צדק, מלכותיות, חרון אף ומשפט, בעל סמכות ומלא כבוד. על כן, על אף שהאדם נכסף ומשתוקק בכיליון עיניים לשובו של הגואל, ואפילו אם תפילותיו מרגשות את "השמיים", ישוע המושיע לא מתגלה למי שמאמין בו אך לא מכיר אותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המושיע כבר חזר על "ענן לבן"

142. אם ישוע יבוא שוב כפי שהאדם מדמיין, ובאחרית הימים הוא עדיין ייקרא ישוע ועדיין יבוא על גבי ענן לבן ויירד אל בני האדם בצלמו של ישוע, זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? האם רוח הקודש מסוגלת לדבוק בישַן? אמונתו של האדם היא כולה תפיסות, והאדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש ואינם תואמים את כוונותיו של אלוהים. אלוהים לא יעבוד כך. אלוהים אינו שוטה או טיפש כל כך, ועבודתו אינה כה פשוטה כפי שאתה מדמיין. על סמך כל מה שהאדם מדמיין, ישוע יגיע רכוב על גבי ענן ויירד אל ביניכם. אתם תחזו בו, ובעודו רכוב על ענן, הוא יאמר לכם שהוא ישוע. אתם תחזו גם בסימני המסמרים על ידיו ותדעו שהוא ישוע. והוא יושיע אתכם שוב ויהיה אלוהיכם האדיר. הוא יושיע אתכם, יעניק לכם שם חדש וייתן לכל אחד מכם אבן לבנה, ולאחר מכן, אתם תורשו להיכנס למלכות השמיים ותתקבלו אל תוך גן עדן. אמונות כאלה הן תפיסות של האדם, הלא כן? האם אלוהים עובד בהתאם לתפיסות של האדם, או שמא הוא עובד בניגוד לתפיסות של האדם? כל התפיסות האנושיות נובעות מהשטן, הלא כן? השטן השחית את האדם לגמרי, הלא כן? לו אלוהים היה עובד בהתאם לתפיסות של האדם, הוא היה הופך לשטן, הלא כן? הוא היה משתייך לאותו סוג ששייכים אליו ברואיו, הלא כן? מאחר שהשטן כבר השחית את ברואי האל עד כדי כך שהאדם הפך להתגלמות השטן, לו אלוהים היה עובד בהתאם לדברים של השטן, הוא היה חובר אז לשטן, הלא כן? איך ייתכן שהאדם יעלה בדעתו את עבודתו של אלוהים? לפיכך, אלוהים לעולם לא יעבוד לפי תפיסותיו של האדם ולעולם לא יעבוד כפי שאתה מדמיין. יש כאלה שאומרים שאלוהים עצמו אמר שהוא יגיע על גבי ענן. נכון שאלוהים אמר זאת בעצמו, אך האם אינך יודע שאף אדם אינו יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אינך יודע שאף אדם אינו יכול להסביר את דברי האל? האם אתה בטוח מעבר לכל צל של ספק שרוח הקודש האירה אותך והפכה אותך לנאור? ודאי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה זאת לך באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אותך, או שמא התפיסות שלך גרמו לך לחשוב כך? אמרת, "אלוהים עצמו אמר זאת." אולם איננו יכולים להשתמש בתפיסות שלנו ובמחשבתנו כדי למדוד את דברי האל. באשר לדברים שאמר ישעיהו, האם אתה יכול להסביר את דבריו בוודאות גמורה? האם אתה מעז להסביר את דבריו? מאחר שאינך מעז להסביר את דבריו של ישעיהו, מדוע אתה מעז להסביר את דבריו של ישוע? מי יותר נשגב, ישוע או ישעיהו? מאחר שהתשובה היא ישוע, מדוע אתה מסביר את הדברים שישוע אמר? האם אלוהים היה מספר לך מראש על עבודתו? אף ברוא לא יכול לדעת זאת, אפילו לא השליחים בשמיים או בר האנוש, אז איך ייתכן שאתה תדע זאת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

143. האם אתם רוצים לדעת מה היה שורש התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חיפשו אחר אמת החיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרך החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. תאמרו בוודאי, כיצד יוכלו אנשים כה טיפשים, עקשנים ובורים לזכות בחסד אלוהים? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שלא ידעו מה המטרה שאליה מכוונת העבודה של רוח הקודש, משום שלא ידעו מהי דרך האמת שעליה דיבר ישוע ויתרה על כך, משום שלא הבינו את המשיח. ומאחר שמעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היו בחברתו של המשיח, הם טעו בכך שנצמדו רק לשמו של המשיח ובו בזמן התנגדו בכל דרך אפשרית למהותו של המשיח. הפרושים ההם היו במהותם קשי עורף ויהירים ולא צייתו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים היה: עמוקה ככל שתהיה דרשתך, עליונה ככל שתהיה סמכותך, אינך המשיח המושיע אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפה הזאת נלעגת ומגוחכת? אני שואל אתכם שוב: האם אינכם יכולים לטעות בקלות את אותן טעויות שטעו הפרושים הקדומים לאור העובדה שאינכם מבינים את ישוע כהוא זה? האם אתם מסוגלים להבחין בדרך האמת? האם אתם יכולים להתחייב שלא להתנגד למשיח? האם אתם מסוגלים לפעול על פי עבודתה של רוח הקודש? אם אינכם יודעים אם תתנגדו למשיח, אני אומר לכם שאתם כבר חיים על סף המוות. כל מי שלא הכיר את המשיח היה מסוגל להתנגד לישוע, לדחות אותו, להשמיץ אותו. כל מי שלא מבין את ישוע מסוגל להתכחש לו ולגנות אותו. זאת ועוד, אנשים כאלה עלולים לראות בשובו של ישוע תרמית של השטן, ואנשים רבים יותר יגנו את ישוע ששב כבשר ודם. האם כל זה לא מפחיד אתכם? אתם תתמודדו עם חילול הקודש כלפי רוח הקודש, הרס דבריה של רוח הקודש לכנסיות וזלזול בכל מה שמבטא ישוע. מה תוכלו לקבל מישוע אם אתם כל כך מבולבלים? כיצד תוכלו להבין את עבודתו של ישוע בשובו כבשר ודם על ענן לבן אם אתם מסרבים בעקשנות להבין את הטעויות שלכם? אומר לכם זאת: מי שלא מקבל את האמת אך ממתין בעיוורון לשובו של ישוע על עננים לבנים, בהכרח יחלל את קדושתה של רוח הקודש והוא מהסוג שיושמד. אתם מייחלים רק לחסדו של ישוע, ורוצים רק ליהנות מהברכה של מלכות השמיים, אך מעולם לא נשמעתם לדברים שאמר ישוע ומעולם לא קיבלתם את האמת שביטא ישוע בשובו כבשר ודם. מה תעלו על נס בתמורה לשובו של ישוע על ענן לבן? האם תהיה זו הכנות שבה אתם ממשיכים לחטוא שוב ושוב ואז מתוודים על כך, פעם אחר פעם? מה תקריבו לישוע השב על ענן לבן? האם יהיו אלה שנות העבודה שבהן אתם מרוממים את עצמכם? מה תעלו על נס כדי שישוע השב יבטח בכם? האם יהיה זה אופייכם היהיר שאינו מציית כלל לאמת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ

144. נאמנותכם היא מן השפה ולחוץ בלבד, הידע שלכם הוא אינטלקטואלי ותפיסתי בלבד, עמלכם הוא לשם קבלת חסד משמיים, אם כך איזו מין אמונה היא אמונתכם? גם היום, אתם עדיין אוטמים אוזניכם לכל מילה ומילה של האמת. אינכם יודעים מהו אלוהים, אינכם יודעים מהו ישוע, אינכם יודעים כיצד לירוא את יהוה, אינכם יודעים כיצד להיווכח בעבודתה של רוח הקודש ואינכם יודעים כיצד להבחין בין עבודת האל בכבודו ובעצמו ורמאותם של בני האדם. אתם יודעים רק לגנות כל דבר אמת שאומר אלוהים שאינו עולה בקנה אחד עם מחשבותיכם. היכן הענווה שלכם? היכן הצייתנות שלכם? היכן הנאמנות שלכם? היכן רצונכם לחפש אחר האמת? היכן יראת האל שלכם? אומר לכם שאלו שמאמינים באלוהים רק בגלל האותות, הם בוודאי מהסוג שיומט עליו חורבן. מי שלא מסוגל לקבל את דבריו של ישוע ששב כבשר ודם הוא נצר לגיהינום, צאצאו של הארכי-מלאך, זה שיומט עליו חורבן עולמים. ישנם רבים שאולי לא מתעניינים בדבריי, אך בכל זאת ברצוני לומר לכל חסידיו של ישוע הקדושים כביכול, שכאשר תראו במו עיניכם את ישוע יורד משמיים על ענן לבן, זו תהיה ההופעה הפומבית של שמש הצדק. ייתכן שתתלהבו מאוד בעת הזו, אך דעו לכם שהיום שבו תראו את ישוע יורד משמיים יהיה היום שבו אתם תרדו לגיהינום להיענש. זו תהיה העת שבה תסתיים תוכנית הניהול של אלוהים, וזה יהיה היום שבו אלוהים יגמול לצדיקים ויעניש את החוטאים. זאת משום ששיפוטו של אלוהים יסתיים עוד בטרם יראו בני האדם את האותות לכך, כאשר יהיה רק ביטוי של האמת. מי שיקבל את האמת ולא יחפש אחר אותות ועל כן יטוהר, ישוב לעמוד בפני כס מלכותו של אלוהים ויזכה לחיבוקו של הבורא. רק מי שממשיך להאמין בעיקשות כי "ישוע שאינו רוכב על ענן לבן הוא משיח שקר" ייענש לעולמי עד, משום שהוא מאמין רק בישוע המציג אותות ואינו מכיר בישוע שדוגל בשיפוט מחמיר ומציג את הדרך הנכונה ואת החיים. לכן אין מנוס מכך שישוע יטפל באנשים אלה כשישוב בגלוי על ענן לבן. הם עקשניים מדי, בטוחים מדי בעצמם, יהירים מדי. כיצד יכולים אנשים לא מוסריים כאלה לזכות לגמול מישוע? שובו של ישוע הוא ישועה גדולה לכל מי שמסוגל לקבל את האמת, אך הוא גם הסימן לגינויו של כל מי שאינו מסוגל לקבל את האמת. עליכם לבחור את הנתיב שלכם ולהימנע מחילול רוח הקודש ומדחיית האמת. אל תהיו בורים ויהירים, אלא אנשים שמצייתים להכוונתה של רוח הקודש, כמהים לאמת ומחפשים אחריה. רק כך תזכו בטוב. אני מייעץ לכם לפסוע בנתיב האמונה באל בזהירות. אל תמהרו להסיק מסקנות. יתר על כן, אל תקלו ראש באמונה באל ואל תנהגו בה בפזיזות. עליכם לדעת כי מי שמאמין באל צריך להיות צנוע ואחוז יראה לכל הפחות. מי ששמע את האמת ובכל זאת מתייחס אליה בהתנשאות, הוא שוטה ובור. מי ששמע את האמת אך מסיק מסקנות חפוזות או מגנה אותה נגוע ביהירות. אף אחד מהמאמינים בישוע אינו מוסמך לקלל או לגנות אחרים. על כולכם להיות הגיוניים ולקבל את האמת. מאחר ששמעתם את דרך האמת, או קראתם את דברי החיים, ייתכן שאתם מאמינים כי רק מילה אחת מכל עשרת אלפים מילים אלה עולה בקנה אחד עם האמונות שלכם ועם כתבי הקודש. במקרה זה, עליכם להמשיך לחפש בתוך המילים המעטות האלו. אני בכל זאת מייעץ לכם להיות צנועים, לא להיות בטוחים מדי בעצמכם ולא לרומם את עצמכם יותר מדי. גם אם יש רק שמץ יראת אל בלבכם, בכל זאת תזכו באור גדול יותר. אם תבחנו את הדברים האלה בזהירות ותהרהרו בהם שוב ושוב, תבינו אם אלה דברי אמת או לא, ואם אלה דברי חיים או לא. אולי אנשים שקראו רק משפטים בודדים יגנו בעיוורון דברים אלה, ויאמרו, "זה לא יותר מהארה כלשהי של רוח הקודש", או, "זהו משיח שקר שבא להונות את בני האדם." אנשים שאומרים דברים כאלה הם עיוורים מבערות! אתם מבינים מעט מדי מעבודתו של אלוהים ומחוכמתו, ואני מייעץ לכם להתחיל הכול מהתחלה! אסור לכם לגנות בעיוורון את דברי האלוהים בשל הופעתם של משיחי שקר באחרית הימים, ואסור לכם לחלל את קודשה של רוח הקודש מחשש להונאה. האם לא יהיה זה מצער מאוד? אם לאחר בחינה ממושכת אתם עדיין מאמינים כי דברים אלה אינם אמת, אינם הדרך ואינם התבטאותו של אלוהים, הרי שבסופו של דבר תיענשו ולא תזכו בחסד.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ

145. לא האמנתם באלוהים מזה זמן רב, אך יש לכם תפיסות רבות לגביו, עד כדי כך שאתם לא מעזים לחשוב ולו לשנייה אחת שאלוהים של בני ישראל היה מואיל בטובו לכבד אתכם בנוכחותו. יותר מזאת, אתם לא מעזים לחשוב על השאלה איך ייתכן שתוכלו לראות את אלוהים מופיע בכבודו ובעצמו בהתחשב בזוהמה הבלתי נסבלת שלכם. כמו כן, מעולם לא חשבתם על השאלה איך ייתכן שאלוהים ירד אל פני האדמה בכבודו ובעצמו לארץ של גויים. עליו לרדת אל פני האדמה בהר סיני או הר הזיתים ולהופיע בפני בני ישראל. כל הגויים (כלומר בני אדם מחוץ לעם ישראל) הם מושא תיעובו, הלא כן? איך ייתכן שהוא יעבוד בקרבם בכבודו ובעצמו? כל אלה הן התפיסות המושרשות שפיתחתם במשך שנים רבות. מטרת כיבושכם היום היא לנפץ את התפיסות האלה. מכיוון שכך, ראיתם את אלוהים מופיע בקרבכם בכבודו ובעצמו – לא על הר סיני או הר הזיתים, אלא בקרב בני אדם שהוא מעולם לא הוביל בעבר. אחרי שאלוהים עשה את שני שלבי עבודתו בישראל, גם בני ישראל וגם כל הגויים החלו לטפח את התפיסה הזו: אומנם נכון שאלוהים ברא את כל הדברים, אך הוא מוכן להיות אלוהיהם של בני ישראל בלבד, ולא אלוהי הגויים. בני ישראל מאמינים כך: אלוהים יכול להיות אלוהינו בלבד, לא אלוהיכם, הגויים, ומפני שאתם לא יראים את יהוה, יהוה – אלוהינו – מתעב אתכם. עוד מאמינים היהודים האלה כך: האדון ישוע אימץ את צלמנו, צלם העם היהודי, והוא אל הנושא את אות העם היהודי. אלוהים עובד רק בקרבנו. צלמו של אלוהים וצלמנו דומים; צלמנו קרוב לזה של אלוהים. האדון ישוע הוא מלכנו, מלך היהודים; הגויים לא מוסמכים לקבל ישועה כה גדולה. האדון ישוע הוא קורבן החטאת למעננו, היהודים. רק על סמך שני שלבי העבודה האלה, יצרו בני ישראל והעם היהודי תפיסות כה רבות. הם תובעים את אלוהים לעצמם באופן שתלטני ולא מודים שאלוהים הוא גם אלוהי הגויים. כך, אלוהים הפך לוואקום בלב הגויים. הסיבה לכך היא שכולם החלו להאמין שאלוהים לא רוצה להיות אלוהי הגויים ואוהב רק את בני ישראל ואת היהודים – עמו הנבחר – ובייחוד את השליחים שהיו חסידיו. אתם לא יודעים שהעבודה שעשו יהוה וישוע הייתה למען הישרדותה של האנושות כולה? האם אתם מכירים כעת בכך שאלוהים הוא האל של כולכם, של כל מי שנולד מחוץ לישראל? האין אלוהים ממש כאן בקרבכם היום? לא ייתכן שזה חלום, נכון? האם אתם לא מקבלים את המציאות הזו? אתם לא מעזים להאמין בכך או לחשוב על כך. יהיה אשר יהיה האופן שבו אתם רואים זאת, האין אלוהים ממש כאן בקרבכם? האם אתם עדיין מפחדים להאמין בדברים האלה? מהיום הזה והלאה, כל העמים הכבושים וכל מי שרוצה להיות חסידו של אלוהים הם עמו הנבחר של אלוהים, הלא כן? האין אתם כולכם, החסידים של היום, העם הנבחר מחוץ לישראל? האין מעמדכם זהה למעמדם של בני ישראל? כל אלה הם הדברים שעליכם להכיר בהם, הלא כן? האין זו המטרה של עבודת כיבושכם? מכיוון שאתם יכולים לראות את אלוהים, הוא יהיה אלוהיכם לנצח, מהראשית ואל העתיד. הוא לא ייטוש אתכם כל עוד כולכם מוכנים להיות חסידיו וברואיו הנאמנים והממושמעים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)

146. רק אם תשימו בצד את תפיסותיכם הישנות, תוכלו לרכוש ידע חדש, אך ידע ישן אינו שווה ערך בהכרח לתפיסות ישנות. המילה "תפיסות" מתייחסת לדברים שהאדם מדמיין אשר מנוגדים למציאות. אם הידע הישן היה כבר מיושן בעידן הישן ומנע מהאדם להיווכח בעבודה החדשה, הרי שגם הידע הזה הוא תפיסה. אם האדם מסוגל לנקוט את הגישה הנכונה כלפי ידע כזה, ואם הוא יכול להתחיל להכיר את אלוהים ממספר היבטים שונים ולשלב בין הישן והחדש, הרי שהידע הישן הופך לכלי עזר של האדם והופך לבסיס שבאמצעותו האדם נוכח בעידן החדש. הלקח של הכרת האל דורש מכם לשלוט בעקרונות רבים: כיצד להיווכח בנתיב הכרת האל, אילו אמיתות יש להבין כדי להכיר את אלוהים, ואיך להיפטר מתפיסות ומהטבע הישן שלכם כדי שתוכלו להישמע להסדרי עבודתו החדשה של אלוהים. אם תשתמשו בעקרונות האלה כיסוד להיווכחות בלקח של הכרת האל, הכרתכם תעמיק יותר ויותר. אם אתם מכירים בבירור את שלושת שלבי העבודה – כלומר, אם אתם מכירים את כלל תוכנית הניהול של אלוהים – ואם אתם יכולים לקשר בין שני שלבי עבודתו הקודמים של אלוהים לבין השלב הנוכחי ולראות שאל אחד מבצע את העבודה, הרי שהיסוד שלכם יהיה יציב בצורה שאין כמותה. ...אם האדם יוכל לראות שאלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת השלבים בזמנים שונים, במקומות שונים ובבני אדם שונים, אם האדם יוכל לראות שעל אף שהעבודה שונה, אל אחד ביצע את כולה ושמכיוון שזו עבודה שביצע אלוהים אחד, היא ודאי נכונה וללא שגיאות, ושעל אף שהיא נוגדת את תפיסות האדם, אין ספק שזו העבודה של אל אחד – אם האדם יוכל לומר בבטחה שזו עבודה של אל אחד, כל תפיסות האדם יתגמדו לכדי זוטות בלבד שאפילו לא ראויות לציון. משום שחזיונותיו של האדם לא ברורים ומשום שהאדם מכיר רק את יהוה כאלוהים ואת ישוע כאדון, ומשום שדעתו חצויה באשר לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם כיום, רוב בני האדם ממשיכים להיות מסורים לעבודתם של יהוה וישוע, לוקים בתפיסות באשר לעבודה של היום, מפקפקים בכל דבר ולא מתייחסים ברצינות לעבודה של היום. אין לאדם תפיסות בנוגע לשני השלבים האחרונים בעבודה שהיו בלתי נראים. זאת משום שהאדם לא מבין את המציאות של שני השלבים האחרונים בעבודה ומשום שהוא לא ראה אותם בעצמו. משום שהאדם לא יכול לראות את שלבי העבודה האלה, הוא מדמיין אותם כאוות נפשו. יהיו הרעיונות שהוא מגבש אשר יהיו, אין עובדות שיכולות להוכיח דמיונות כאלה ואיש לא יכול לתקן אותם. האדם משלח כל רסן מהמזג שלו, מתעלם מהסיכונים ונותן לדמיונו להתפרע. משום שאין עובדות שיכולות לאמת את הדמיונות שלו, פרי דמיונו של האדם הופך "לעובדה," גם אם אין לו כל הוכחה. לפיכך, האדם מאמין באל הדמיוני שלו בדעתו ולא מחפש את האל האמיתי. אם יש לבן אדם אחד אמונה מסוג אחד, בקרב מאות בני אדם יש מאות סוגי אמונות. האדם מחזיק באמונות כאלה מפני שהוא לא ראה את המציאות של עבודת האל, משום שהוא רק שמע עליה באוזניו ולא חזה בה בעיניו. האדם שמע אגדות וסיפורים, אך רק לעתים נדירות הוא שמע ידע על העובדות של עבודת האל. לפיכך, בני אדם שמאמינים באלוהים רק מזה שנה מאמינים באלוהים דרך תפיסותיהם. הדבר נכון גם לגבי בני אדם שהאמינו באלוהים כל חייהם. מי שלא יכול לראות את העובדות לעולם לא יוכל להיחלץ מאמונה שבה יש לו תפיסות על אלוהים. האדם מאמין שהוא שיחרר את עצמו משלשלאות התפיסות הישנות שלו ושהוא נכנס לשטח חדש. האם האדם לא יודע שהידע של מי שלא יכול לראות את פניו האמיתיים של אלוהים אינו אלא תפיסות ושמועות? האדם חושב שהתפיסות שלו נכונות ושאין בהן דופי, והוא חושב שהתפיסות האלה באות מאלוהים. כיום, כשהאדם רואה את עבודתו של אלוהים, הוא משחרר תפיסות שהצטברו במשך שנים רבות. הדמיונות והרעיונות של העבר הפכו למשוכה לעבודתו של השלב הזה, ולאדם נהיה קשה להרפות מהתפיסות האלה או להפריך את הרעיונות האלה. התפיסות לגבי העבודה המדורגת הזו שרבים מחסידי האל שוגים בהן הפכו למצערות עוד יותר, ובני האדם האלה פיתחו בהדרגה עוינות עיקשת לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. מקורה של השנאה הזו טמון בתפיסותיו ודמיונותיו של האדם. תפיסותיו ודמיונותיו של האדם הפכו לאויבות העבודה כיום, עבודה שסותרת את התפיסות של האדם. זה קרה בדיוק משום שעובדות לא מאפשרות לאדם לשלח כל רסן מעל דמיונו, ומעבר לכך, משום שהאדם לא יכול להפריך עובדות בקלות, ותפיסותיו ודמיונותיו של האדם לא סובלים את קיומן של עובדות. יתרה מכך, משום שהאדם לא מקדיש מחשבה לנכונות ואמיתות העובדות, אלא רק משלח כל רסן מתפיסותיו בנחישות ומשתמש בדמיון שלו. ניתן להאשים בכך אך ורק את תפיסותיו של האדם, ולא ניתן להאשים בכך את עבודתו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

147. אנשים אומרים שאלוהים הוא אל צודק, וכל עוד האדם נוהג לפי דבריו בשלמות, אלוהים בוודאי יהיה הוגן כלפי האדם, שכן אין צודק ממנו. אם האדם נוהג בשלמות לפי דברי אלוהים, האם יוכל אלוהים להשליך הצדה את האדם? אני הוגן כלפי כל בני האדם. אני שופט את כל בני האדם על ידי טבעי הצודק. עם זאת, יש תנאים מתאימים לדרישות שלי מהאדם, והדברים שאותם אני דורש מחייבים את כל בני האדם, ולא משנה מי הם. לא אכפת לי מהם כישוריך או כמה זמן הם היו לך. אכפת לי רק אם אתה הולך בדרכי ואם אתה אוהב את האמת וכמה לה או לא. אם אתה לא מחזיק באמת ובמקום זאת אתה ממיט קלון על שמי, אם אתה לא נוהג לפי דרכי אלא רק נוהג כחסיד חסר זהירות ונטול דאגה, אז כשיגיע הזמן אני אכה אותך ואעניש אותך בשל רשעותך, ומה יהיה לך לומר אז? האם תוכל לומר שאלוהים לא צודק? היום, אם כבר ציית לדברים שאמרתי, אז אתה מסוג האנשים שאני מקבל. אתה טוען שבתור חסיד אלוהים תמיד סבלת, שדבקת באלוהים באש ובמים, שחלקת עם אלוהים את הטוב ואת הרע, אבל לא הבאת לידי ביטוי את דברי אלוהים – אתה רק רוצה להתרוצץ למען אלוהים ולהשקיע מעצמך עבורו מדי יום, ומעולם לא העלית בדעתך לחיות חיים בעלי משמעות. אתה גם טוען: "בכל מקרה, אני מאמין שאלוהים הוא אל צודק: סבלתי למענו, התרוצצתי עבורו, הקדשתי לו את עצמי, ועבדתי קשה על אף שלא קיבלתי שום הכרה – הוא בוודאי יזכור אותי." נכון שאלוהים הוא אל צודק, אך הצדק הזה אינו נגוע בשום טומאה: אין בו דבר מן הרצון האנושי ואין הוא מזוהם על ידי הבשר או בעסקאות אנושיות. כל המתנגדים, המורדים וכל מי שלא מציית לדרכו של אלוהים, ייענשו – אף אחד לא יזכה במחילה ועל איש לא יחוסו! יש אנשים שאומרים, "היום אני מתרוצץ עבורך – התוכל להעניק לי ברכה קטנה כשיגיע הקץ?" אז אני שואל אותך, "האם כבר ציית לדבריי?" הצדק עליו אתה מדבר מבוסס על עסקה. אתה רק חושב שאני אל צודק, שאני הוגן כלפי כל בני האדם, ושכל החסידים שילכו בדרכי עד הסוף ייוושעו בוודאות ויזכו בברכותיי. יש משמעות סמויה לדבריי והיא ש"כל החסידים שילכו בדרכי עד הסוף ייוושעו בוודאות": החסידים שילכו בדרכי עד הסוף הם אלה שיתקבלו לנחלתי, הם אלו, שלאחר שנכבשו, מחפשים אחר האמת ומובאים לידי שלמות. באילו תנאים עמדת? הצלחת רק ללכת בדרכי עד הסוף, אך מה עוד? האם ציית לדבריי? מילאת אחת מחמש דרישותיי, אך אין לך שום כוונה למלא את ארבע הנותרות. רק מצאת את הדרך הפשוטה והקלה ביותר והלכת בה בתקווה שיתמזל מזלך. כלפי אדם כמוך, הטבע הצודק שלי הוא חלק מהייסורים והשיפוט, הוא תגמול צודק, הוא העונש הצודק לכל הרשעים. כל מי שלא הולך בדרכי ללא ספק ייענש, אפילו אם הוא ייוותר חסידי עד הסוף. זהו הצדק של אלוהים. כשהטבע הצודק הזה מבוטא על ידי הענשת בני האדם, הללו יוכו הלם ויחושו צער על כך שבזמן היותם חסידי אלוהים הם לא הלכו בדרכו. בזמן המדובר, האדם סבל אך מעט בעודו חסיד אלוהים, אך לא הלך בדרכו של אלוהים. איך ניתן לתרץ זאת? אין אפשרות אחרת מלבד ייסורים! עם זאת, בראשו הוא חושב, "בכל מקרה הייתי חסיד עד הסוף, אז אפילו אם תייסר אותי, לא ייתכן שאלה יהיו ייסורים חמורים, ולאחר שתייסר אותי כך, עדיין תרצה בי. אני יודע שאתה אל צודק, ושלא תנהג בי כך לנצח. אחרי הכול, אני לא דומה לאלה שיושמדו – אלה שיושמדו יקבלו ייסורים חמורים, בעוד שהייסורים שלי יהיו קלים יותר." טבע צודק אינו כמו שאתה טוען. אין זה נכון שמי שטוב בהתוודות על חטאיו זוכה לטיפול ביד רכה. צדק הוא קדושה, וזהו טבע שאינו יכול לסבול עלבונות מן האדם. כל מי שפשתה בו הזוהמה ומי שלא השתנה מהווה מטרה לתיעובו של אלוהים. הטבע הצודק של אלוהים אינו חוק, אלא צו מנהלי: צו מנהלי זה הוא חלק מהמלכות, והוא העונש הצודק לכל מי שלא מחזיק באמת ושלא השתנה, ואין מרווח לישועה. משום שכאשר בני האדם ימוינו לפי סוגים, הטובים יתוגמלו והרעים ייענשו. זהו הרגע שבו יעד האדם יתבהר, הרגע שבו עבודת הישועה תסתיים. לאחר מכן, עבודת הישועה של האדם לא תבוצע יותר, וכל מי שביצע מעשים רעים יקבל כגמולו. יש האומרים, "אלוהים זוכר כל אחד מהאנשים שנמצאים לצדו לעיתים קרובות. הוא לא ישכח אף אחד מאתנו. מובטח לנו שאלוהים יביאנו לידי שלמות. אלוהים לא יזכור את מי שמתחתינו – מובטח שאלה מבין האנשים שמתחתנו שיובאו לידי שלמות יהיו פחותים מאתנו, אנו אשר פוגשים באלוהים לעיתים קרובות. אלוהים לא שכח אף אחד מביננו. כולנו זכינו לאישורו של אלוהים ומובטח לנו שנובא לידי שלמות." לכולכם יש תפיסות כאלה – האם זוהי צדיקות? האם הוצאתם לפועל את האמת או לא? למעשה, אתם אלה שהפיצו שמועות כאלה – אין לכם שום בושה!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

148. דעו לכם שאתם מתנגדים לעבודתו של אלוהים או משתמשים בתפיסות שלכם עצמכם כדי למדוד את העבודה של ימינו משום שאתם לא מכירים את עקרונות עבודתו של אלוהים ומשום שאתם לא מתייחסים במספיק רצינות לעבודתה של רוח הקודש. התנגדותכם לאלוהים והפרעתכם לעבודתה של רוח הקודש נובעות מתפיסותיכם ומהיהירות הטבעית שלכם. הן לא נגרמות מכך שעבודתו של אלוהים מוטעית אלא משום שאתם יותר מדי מרדנים מטבעכם. לאחר שבני אדם מסוימים מוצאים את אמונתם באלוהים, הם אפילו לא יכולים לומר בוודאות מהיכן הגיע האדם, אך הם מעזים לשאת בפומבי נאומים שבהם הם אומדים את הדברים הטובים והרעים בעבודתה של רוח הקודש. והם אפילו מתחצפים, מעבירים ביקורת ומטיפים לשליחים שמחזיקים בעבודתה החדשה של רוח הקודש. אנושיותם נחותה מדי ואין להם אפילו טיפה אחת של היגיון. יבוא יום שבו עבודתה של רוח הקודש תדחה בני אדם כאלה והם יישרפו באש הגיהינום, הלא כן? הם לא מכירים את עבודת האל, אך במקום זאת הם מבקרים את עבודתו וגם מנסים להורות לאלוהים איך לעבוד. איך ייתכן שבני אדם חסרי היגיון כאלה יכירו את אלוהים? האדם מתחיל להכיר את אלוהים במהלך התהליך שבו הוא מחפש אותו וחווה אותו. הוא לא מתחיל להכיר את אלוהים באמצעות הנאורות של רוח הקודש בכך שהוא מבקר את אלוהים מתוך גחמה. ככל שבני אדם מכירים את אלוהים באופן יותר מדויק, כך הם פחות מתנגדים אליו. בניגוד לכך, ככל שבני אדם פחות מכירים את אלוהים, כך סביר יותר שהם יתנגדו אליו. תפיסותיכם, טבעכם הישן והאנושיות, האופי וההשקפה המוסרית שלכם הם ה"הון" שבאמצעותו אתם מתנגדים לאלוהים, וככל שהמוסר שלכם מושחת יותר, תכונותיכם דוחות ואנושיותכם שפלה, כך אתם יותר אויבים של אלוהים. מי שמחזיק בתפיסות חזקות וניחן בטבע יהיר עוין את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם אפילו יותר, ובני אדם כאלה הם צוררי המשיח. אם תפיסותיכם לא יתוקנו, הן תמיד יהיו נגד אלוהים, לעולם לא תוכלו להיות תואמים לאלוהים ותמיד תהיו נפרדים ממנו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

149. לאחר שהאמת של ישוע התגלמה כבשר ודם, האדם האמין שבשמיים לא רק האב ישנו, אלא גם הבן ואף רוח הקודש. זוהי התפיסה המקובלת שבה האדם מחזיק, שיש אל כזה בשמיים: שילוש אלוהי שהוא האב, הבן ורוח הקודש. לאנושות כולה יש תפיסות כאלה: אלוהים הוא אל אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים, שכל מי שמתבצר באופן מצער בתפיסות המקובלות מחשיב אותם כאב, כבן וכרוח הקודש. רק שלושת החלקים האלה שהם אחד הם אלוהים בכללותו. ללא האב הקדוש, אלוהים לא היה שלם. בדומה לכך, אלוהים לא היה שלם ללא הבן או רוח הקודש. על פי תפיסתם של בני האדם האלה, האב לבדו או הבן לבדו לא יכולים להיחשב לאלוהים. רק האב, הבן ורוח הקודש יחדיו יכולים להיחשב לאלוהים עצמו. זו אמונתם של כל המאמינים הדתיים, אפילו של כל חסיד מבינכם. אולם באשר לשאלה אם זו אמונה נכונה, איש לא יכול להסביר זאת, מפני שאתם שרויים תמיד בערפל של בלבול באשר לעניינים שקשורים לאלוהים עצמו. על אף שאלה הן תפיסות, אינכם יודעים אם הן נכונות או מוטעות מפני שזוהמתם בתפיסות דתיות באופן חמור מדי. קיבלתם באופן עמוק מדי את התפיסות המקובלות האלה של הדת והרעל הזה חלחל עמוק מדי לתוככם. לפיכך, גם בעניין הזה נכנעתם להשפעה המזיקה הזו, משום שהשילוש האלוהי פשוט לא קיים. כלומר, השילוש של האב, הבן ורוח הקודש פשוט לא קיים. אלה רק תפיסות מקובלות של האדם ואמונות שגויות שלו. לאורך מאות רבות של שנים, האדם האמין בשילוש הזה שהתגבש על ידי תפיסות במחשבתו של האדם, שהאדם המציא אותן ושהאדם מעולם לא ראה קודם לכן. לכל אורך השנים הרבות האלה, היו פרשנים רבים של כתבי הקודש שהסבירו את "משמעותו האמיתית" של השילוש הקדוש, אך הסברים כאלה על השילוש האלוהי כשלוש דמויות שונות בעלות מהות אחת היו מעורפלים ולא ברורים ו"המבנה" של אלוהים בלבל את כל בני האדם. אף אדם דגול לא הצליח מעולם להציע הסבר יסודי. רוב ההסברים מניחים את הדעת במונחים של חשיבה הגיונית ועל הנייר, אך אין אף אדם שמבין בבירור ובאופן מלא את משמעות המושג הזה. הסיבה לכך היא שהשילוש הקדוש הזה שהאדם מוקיר בלבו פשוט אינו קיים...

אם מעריכים את שלושת שלבי העבודה בהתאם למושג הזה של השילוש הקדוש, מוכרחים להיות שלושה אלים, מכיוון שהעבודה של כל אחד מהם שונה. אם מישהו מבינכם אומר שהשילוש הקדוש אכן קיים, אזי הסבירו מהו בדיוק האל האחד הזה בשלוש דמויות. מהו האב הקדוש? מהו הבן? מהי רוח הקודש? האם יהוה הוא האב הקדוש? האם ישוע הוא הבן? אם כן, מהי רוח הקודש? האם האב אינו רוח הקודש? האם מהותו של הבן אינה גם היא של רוח הקודש? האם עבודתו של ישוע לא הייתה עבודתה של רוח הקודש? האם עבודתו של יהוה בזמנו לא בוצעה בידי רוח הזהה לרוחו של ישוע? כמה רוחות יכולות להיות לאלוהים? על פי ההסבר שלך, שלוש הדמויות – האב, הבן ורוח הקודש – הן הוויה אחת. אם כך הדבר, אזי ישנן שלוש רוחות, אך אם ישנן שלוש רוחות, משמע שישנם שלושה אלים. פירוש הדבר הוא שאין אל אמיתי אחד. איך ייתכן שאל שכזה יישא בכל זאת את המהות הטבעית של אלוהים? אם אתה מקבל את העובדה שיש רק אל אחד, אזי איך ייתכן שיש לו בן ושהוא אב? האין אלה רק התפיסות שלך? יש רק אל אחד, יש באל הזה רק דמות אחת ורק רוח אל אחת, בדומה למה שנכתב בכתבי הקודש: "רוח הקודש היא אחת ואלוהים הוא אחד". בין אם האב והבן שאתה מדבר עליהם קיימים אם לאו, אחרי הכול, יש רק אלוהים אחד ומהותם של האב, הבן ורוח הקודש שבה אתה מאמין היא מהותה של רוח הקודש. במילים אחרות, אלוהים הוא רוח, אך הוא מסוגל להתגלם כבשר ודם ולחיות בקרב בני האדם, כשם שהוא מסוגל להיות מעל כל הדברים. רוחו שורה בכול ונוכחת בכול. הוא יכול להיות כבשר ודם ומעל היקום בעת ובעונה אחת. מכיוון שכל בני האדם אומרים שאלוהים הוא האל האמיתי האחד והיחיד, הרי שיש אלוהים אחד שאיש אינו יכול לחלקו כאוות נפשו! אלוהים הוא רוח אחת בלבד ודמות אחת בלבד – רוח האל. אם כפי שאתה אומר, ישנם האב, הבן ורוח הקודש, האין אלה שלושה אלים? רוח הקודש היא עניין אחד, הבן הוא עניין אחר והאב הוא עניין נוסף. הדמות שלהם שונה ומהותם שונה. אם כן, כיצד הם יכולים להיות חלק מאל אחד? רוח הקודש היא רוח. זה דבר שקל לאדם להבין. אם כך הדבר, אזי האב הוא רוח על אחת כמה וכמה. הוא מעולם לא ירד אל פני האדמה ומעולם לא התגלם כבשר ודם. הוא יהוה אלוהים שבלב האדם והוא בהחלט גם רוח. אם כן, מה הקשר בינו לבין רוח הקודש? האם זה קשר בין אב לבן? או שמא מדובר בקשר בין רוח הקודש לרוח האב? האם מהותן של כל הרוחות זהה? או שמא רוח הקודש היא כלי של האב? איך אפשר להסביר זאת? מעבר לכך, מהו הקשר בין הבן ורוח הקודש? האם זה קשר בין שתי רוחות או בין אדם לרוח? כל אלה הם עניינים שלא יכול להיות להם הסבר! אם הם כולם רוח אחת, אזי אי-אפשר לדבר על שלוש דמויות, מפני שהן בעלות רוח אחת. אילו אלה היו דמויות נפרדות, רוחותיהן היו שונות זו מזו בכוחן ופשוט לא ייתכן שהן היו רוח אחת. המושג הזה של האב, הבן ורוח הקודש הוא מגוחך ביותר! הוא מחלק את אלוהים ומפצל אותו לשלוש דמויות שלכל אחת מהן יש מעמד של רוח. אם כן, איך ייתכן שהוא עדיין רוח אחת ואל אחד? אמרו לי: האם השמיים והארץ וכל צבאם נבראו בידי האב, הבן או רוח הקודש? יש כאלה שאומרים שהם בראו אותם ביחד. אם כך, מי גאל את האנושות? האם היו אלה רוח הקודש, הבן או האב? יש כאלה שאומרים שהבן הוא זה שגאל את האנושות. אם כן, מהי מהותו של הבן? האין הוא התגלמותה של רוח האל? ההתגלמות קוראת לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' מנקודת מבטו של האדם שנברא. האם אינך מודע לכך שישוע נולד בעקבות התעברות מרוח הקודש? רוח הקודש מצויה בו. תאמר מה שתאמר, הוא עדיין מאוחד עם אלוהים שבשמיים, מפני שהוא התגלמותה של רוח האל. רעיון זה לגבי הבן פשוט אינו נכון. רוח אחת היא זו שמבצעת את כל העבודה. רק אלוהים עצמו, כלומר רוח האל, מבצע את עבודתו. מיהי רוח האל? האין זו רוח הקודש? רוח הקודש היא זו שעובדת בישוע, הלא כן? אילולא רוח הקודש (כלומר רוח האל) ביצעה את העבודה, האם עבודתה הייתה יכולה לייצג את אלוהים עצמו? כשישוע קרא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' בתפילותיו, הדבר נעשה רק מנקודת מבטו של אדם שנברא, רק מפני שרוח האל עטתה דמות של בשר רגיל ומפני שהייתה לה מעטפת חיצונית של יציר נברא. גם אם הייתה בתוכו רוח האל, מראהו החיצוני היה עדיין מראה של אדם רגיל. במילים אחרות, הוא הפך ל"בר האנוש" שעליו דיברו כל בני האדם, כולל ישוע עצמו. מכיוון שהוא נקרא "בר אנוש", הוא אדם (גבר או אישה, בכל מקרה בעל מעטפת חיצונית של בן אנוש) שנולד למשפחה רגילה של בני אדם רגילים. לפיכך, העובדה שישוע קרא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' זהה לאופן שבו אתם קראתם לו 'אבינו' בהתחלה. הוא עשה זאת מנקודת מבט של אדם שנברא. האם אתם זוכרים עדיין את תפילת האדון שישוע לימד אתכם לשנן? "אבינו שבשמיים..." הוא ביקש מכל בני האדם לקרוא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבינו'. ומכיוון שגם הוא קרא לו 'אבי', הוא עשה זאת מנקודת המבט של אדם שנמצא בעמדה שווה לכולכם. מכיוון שקראתם לאלוהים שבשמיים בשם 'אבינו', ישוע ראה את עצמו בעמדה זהה לשלכם וכאדם על פני האדמה שאלוהים בחר בו (כלומר בן האל). אם אתם קוראים לאלוהים 'אבינו', האין זה מפני שאתם יצירים נבראים? תהיה סמכותו של ישוע על פני האדמה גדולה ככל שתהיה, לפני הצליבה הוא היה בסך הכול בר אנוש הנתון לשליטתה של רוח הקודש (כלומר, של אלוהים) ואחד מהברואים על פני האדמה, משום שהוא טרם השלים את עבודתו. לפיכך, העובדה שקרא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' נבעה רק מצניעותו ומצייתנותו. אולם פנייתו לאלוהים כך (כלומר לרוח שבשמיים) אינה מוכיחה שהוא בנה של רוח האל שבשמיים, אלא רק שנקודת מבטו הייתה שונה ולא שהוא היה דמות שונה. קיומן של דמויות שונות היא תפיסה שגויה! לפני צליבתו, ישוע היה בר אנוש הכפוף למגבלות הבשר והדם ולא הייתה לו את סמכותה המלאה של הרוח. זו הסיבה לכך שהוא יכול היה לחפש את רצונו של אלוהים האב רק מנקודת מבטו של יציר נברא. כפי שהתפלל שלוש פעמים בגת שמנים: "לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה". לפני שהוא נצלב, הוא היה רק מלך היהודים. הוא היה המשיח, בר האנוש, ולא גוף של כבוד. לכן, מנקודת מבט של יציר נברא, הוא קרא לאלוהים 'אבי'. הרי אינך יכול לומר שכל מי שקורא לאלוהים 'אבי' הוא הבן. אילו היה כך, הייתם הופכים כולכם לבניו אחרי שישוע לימד אתכם את תפילת האדון, הלא כן? אם עדיין אינכם משוכנעים, אמרו לי: מיהו זה שאתם קוראים לו בשם 'אבינו'? אם אתם מתייחסים לישוע, מיהו בעיניכם אביו של ישוע? לאחר שישוע עזב, הרעיון הזה של האב והבן חדל להתקיים. הרעיון הזה התאים רק לשנים שבהן ישוע התגלם כבשר ודם. בכל יתר הנסיבות, כשאתם קוראים לאלוהים בשם 'אבינו', הקשר הוא בין אדון הבריאה ליציר נברא. אין זמן שבו הרעיון הזה של השילוש של האב, הבן ורוח הקודש, יכול להיות תקף. זוהי תפיסה שגויה שלעתים רחוקות מופיעה במהלך העידנים ואשר אינה קיימת!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם השילוש הקדוש קיים?

150. בברית הישנה של כתבי הקודש אין אזכור של האב, הבן ורוח הקודש, אלא רק של האל האמיתי האחד יהוה שביצע את עבודתו בישראל. הוא מכונה בשמות שונים כשהעידנים מתחלפים, אך הדבר אינו יכול לשמש הוכחה לכך שכל שם מתייחס לדמות שונה. אילו כך היה, היו באלוהים אינספור דמויות, הלא כן? מה שכתוב בברית הישנה הוא עבודתו של יהוה, שלב עבודה של אלוהים עצמו בתחילת עידן החוק. הייתה זו עבודתו של אלוהים, שבה הכול היה כדברו ונעשה כמצוותו. בשום עת, יהוה לא אמר שהוא האב שבא לבצע עבודה והוא מעולם לא ניבא שהבן יבוא לגאול את האנושות. כשהגיעה תקופתו של ישוע, נאמר רק שאלוהים התגלם כבשר ודם כדי לגאול את האנושות כולה, לא שהבן הוא זה שהגיע. מכיוון שהעידנים אינם דומים זה לזה ושהעבודה שאלוהים עצמו עושה שונה אף היא, עליו לבצע את עבודתו במישורים שונים. כך, הזהות שהוא מייצג שונה אף היא. האדם מאמין שיהוה הוא אביו של ישוע, אך ישוע למעשה לא הכיר בכך. הוא אמר: "לעולם איננו מובחנים זה מזה כאב ובן. אני והאב שבשמיים הננו אחד. האב הוא בי ואני באב. כשהאדם רואה את הבן הוא רואה את האב שבשמיים." בסופו של דבר, בין שמדובר באב או בבן, הם רוח אחת שאינה נחלקת לדמויות שונות. כשהאדם מנסה להסביר, העניינים מסתבכים משום הרעיון של הדמויות הנפרדות וכן משום הקשר בין האב, הבן והרוח. כשהאדם מדבר על דמויות שונות, הדבר הופך את אלוהים לחומרי, הלא כן? האדם אף מדרג את הדמויות במקום הראשון, השני והשלישי. כל אלה אינן אלא דמיונות של האדם שאינן ראויות להתייחסות ושלחלוטין אינן מציאותיות! לו שאלת אותו: "כמה אלים יש?" הוא היה אומר שאלוהים הוא השילוש הקדוש – האב, הבן ורוח הקודש – האל האמיתי האחד. לו שאלת בשנית: "מיהו האב?" הוא היה אומר: "האב הוא רוח האל שבשמיים. הוא אחראי על הכול והוא אדון השמיים." "אם כך, האם יהוה הוא הרוח?" הוא יאמר: "כן!" לו שאלת אותו אז, "מיהו הבן?" הוא היה אומר שישוע הוא הבן כמובן. "אם כן, מהו סיפורו של ישוע? מאין הוא בא?" הוא היה אומר, "ישוע נולד למרים בעקבות עיבור מרוח הקודש." אם כך, גם הוא רוח הקודש במהותו, הלא כן? עבודתו מייצגת גם היא את רוח הקודש, הלא כן? יהוה הוא הרוח וכך גם מהותו של ישוע. כעת באחרית הימים, אין צורך לומר שזו עדיין הרוח. איך ייתכן שהם דמויות שונות? רוח האל היא פשוט זו שמבצעת את עבודת הרוח מנקודות מבט שונות, הלא כן? אין הבחנה בין הדמויות כשלעצמן. ישוע נולד בעקבות עיבור מרוח הקודש ואין ספק שעבודתו הייתה בדיוק עבודתה של רוח הקודש. בשלב העבודה הראשון שיהוה ביצע, הוא לא התגלם כבשר ודם ולא הופיע בפני האדם. על כן, האדם מעולם לא ראה את מראהו. בלי קשר לשאלה עד כמה הוא היה אדיר וגבוה, הוא עדיין היה הרוח, אלוהים עצמו שברא את האדם בראשית. כלומר, הוא היה רוח האל. שהוא דיבר אל האדם מבין העננים רק כרוח ואיש לא חזה במראהו. רק בעידן החסד, כשרוח האל התגלמה כבשר ודם ביהודה, האדם ראה בפעם הראשונה את דמותה של ההתגלמות כאדם יהודי. לא היה בו דבר מיהוה. אולם ישוע נולד בעקבות התעברות מרוח הקודש, כלומר מרוח יהוה עצמו, והוא בכל זאת נולד כהתגלמותה של רוח האל. הדבר הראשון שהאדם ראה היה רוח הקודש היורדת כמו יונה על ישוע. זו לא הייתה הרוח הבלעדית לישוע, אלא רוח הקודש. אם כך, האם ניתן להפריד בין רוחו של ישוע לרוח הקודש? אם ישוע הוא ישוע הבן ורוח הקודש היא רוח הקודש, איך ייתכן שהם אחד? העבודה לא יכולה הייתה להתבצע אילו כך היה. הרוח שבתוך ישוע, הרוח שבשמיים ורוח יהוה כולן אחד. היא נקראת רוח הקודש, רוח האל, הרוח המועצמת שבעתיים והרוח השורה בכול. רוח האל יכולה לבצע עבודה רבה. היא יכולה לברוא את העולם ולהשמיד אותו על ידי הורדת מבול על פני האדמה, היא יכולה לגאול את כל האנושות, ויתרה מזאת, היא יכולה לכבוש ולהשמיד את כל האנושות. אלוהים עצמו מבצע את כל העבודה הזו, ושום דמות מדמויותיו של אלוהים אינה יכולה לעשות אותה במקומו. רוחו יכולה להיקרא בשם יהוה וישוע, וכן האל הכול יכול. הוא האדון והוא המשיח. הוא יכול גם להפוך לבר האנוש. הוא בשמיים וגם על פני האדמה. הוא נישא מעל ליקומים ומצוי בקרב ההמון. הוא אדונם היחיד של השמיים והארץ! מזמן הבריאה ועד היום, רוח האל עצמו מבצעת את העבודה הזו. בין שמדובר בעבודה שנעשית בשמיים או כבשר ודם, רוח האל מבצעת את כל העבודה. כל הברואים, בין שהם בשמיים או בארץ, נתונים בכף ידו הכול יכולה. כל זאת עבודתו של אלוהים עצמו ואף אחד לא יכול לעשות אותה במקומו. בשמיים הוא הרוח אך גם אלוהים עצמו. בקרב בני האדם, הוא בשר ודם אך הוא נותר אלוהים עצמו. על אף שאפשר לקרוא לו במאות אלפי שמות, הוא עדיין עצמו, הביטוי הישיר של רוחו. גאולת האנושות כולה באמצעות צליבתו הייתה עבודתה הישירה של רוחו וכך גם ההכרזה לכל האומות והארצות באחרית הימים. בכל עת, אפשר לקרוא לאלוהים רק בשם האל הכול יכול והאל האמיתי האחד, אלוהים עצמו השורה בכול. הדמויות הנפרדות לא קיימות, לא כל שכן הרעיון הזה של האב, הבן ורוח הקודש. יש רק אלוהים אחד בשמיים ובארץ!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם השילוש הקדוש קיים?

151. בכל זאת יש כאלה שיאמרו: "האב הוא האב, הבן הוא הבן, רוח הקודש היא רוח הקודש, ובסופו של דבר הם יהפכו לאחד." אם כן, כיצד עליך להפוך אותם לאחד? איך ניתן להפוך את האב ורוח הקודש לאחד? אם הם היו שניים במהותם, בלי קשר לשאלה כיצד הם יחוברו יחדיו, הם יישארו בגדר שני חלקים, הלא כן? כשאתם מדברים על להפוך אותם לאחד, האין זה פשוט חיבור של שני חלקים שונים לשלם אחד? אולם הם היו שני חלקים לפני שהם הפכו לשלם, הלא כן? לכל רוח יש מהות נפרדת ושתי רוחות לא יכולות להפוך לאחת. הרוח אינה חפץ חומרי והיא אינה דומה לשום דבר אחר בעולם החומרי. בעיני בני האדם, האב הוא רוח אחת, הבן הוא רוח אחרת ורוח הקודש היא רוח שלישית, ושלוש הרוחות מתערבבות כמו שלוש כוסות מים לשלם אחד. האין אלה שלושה שהופכים לאחד? זה הסבר מוטעה ומגוחך לחלוטין! האין זה פיצול של אלוהים? איך ייתכן שהאב, הבן ורוח הקודש יהפכו כולם לאחד? האין הם שלושה חלקים שלכל אחד מהם יש אופי שונה? בכל זאת, יש אחרים שאומרים, "אלוהים אמר במפורש שישוע הוא בנו האהוב, הלא כן?" ישוע הוא בנו האהוב של אלוהים, שממנו הוא רווה נחת – אלוהים עצמו בהחלט אמר את הדברים האלה. אלוהים הוא זה שנשא עדות על עצמו, אלא שהוא עשה זאת מנקודת מבט שונה, זו של הרוח שבשמיים הנושאת עדות על התגלמותה שלה. ישוע הוא התגלמותו של אלוהים ולא בנו שבשמיים. האם אתה מבין? האם דברי ישוע, "אֲנִי בָּאָב וְהָאָב בִּי" מצביעים על כך שהם רוח אחת? משום ההתגלמות הם הופרדו בין השמיים והארץ, הלא כן? למעשה, הם עדיין אחד. יהיה אשר יהיה, זהו פשוט אלוהים שנושא עדות על עצמו. משום התחלפות העידנים, לשינוי בדרישות העבודה ולשלבים השונים בתוכנית הניהול שלו, השם שבו האדם מכנה אותו משתנה גם הוא. כשהוא בא כדי לבצע את השלב הראשון בעבודה, אפשר היה לקרוא לו רק בשם יהוה, רועה בני ישראל. בשלב השני, אפשר היה לקרוא לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם רק בשמות אדוננו ומשיח. אולם בעת ההיא, הרוח שבשמיים ציינה רק שהוא בנו האהוב של אלוהים ולא הזכירה את היותו בנו היחיד של אלוהים. הדבר פשוט לא קרה. איך ייתכן שיהיה לאלוהים בן יחיד? אם כך היה, אלוהים היה הופך לאדם, הלא כן? מכיוון שהוא היה ההתגלמות, הוא כונה בנו האהוב של אלוהים ומתוך כך בא הקשר בין אב לבן. הסיבה לכך הייתה רק ההפרדה בין השמיים והארץ. ישוע התפלל מנקודת המבט של בשר ודם. מכיוון שהוא עטה בשר ודם של אנושיות רגילה, הוא דיבר מנקודת המבט של בשר ודם כשהוא אמר: "המעטפת החיצונית שלי היא זו של יציר נברא. מכיוון שעטיתי בשר ודם כדי לרדת אל הארץ, אני רחוק כעת מאוד מהשמיים." לכן, הוא יכול היה להתפלל לאלוהים האב רק מנקודת המבט של בשר ודם. זו הייתה חובתו, וזה היה דבר שרוח האל בהתגלמותה כבשר ודם הייתה מוכרחה להיות מצוידת בו. אי-אפשר לומר שהוא לא היה אלוהים רק מפני שהוא התפלל לאב מנקודת המבט של בשר ודם. על אף שהוא כונה בנו האהוב של אלוהים, הוא עדיין היה אלוהים עצמו, מפני שהוא היה התגלמות הרוח ומהותו עדיין הייתה הרוח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם השילוש הקדוש קיים?