תחילה, הבה נסכם את תוכנו העיקרי של שיתופנו בכינוס הקודם. (בפעם הקודמת, מנית את חמישה עשר תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים, ושיתפת בעיקר על השניים הראשונים: הראשון הוא להנחות את האנשים לאכילה ולשתייה של דברי האל ולהבנתם, וכן כניסה למציאות של דברי האל; השני הוא להכיר את מצבם של אנשים מכל סוג ולפתור קשיים שונים הקשורים להיווכחות בחיים שבהם הם נתקלים בחייהם האמיתיים. על בסיס שני הפריטים האלה, ניתחת את הביטויים הרלוונטיים של מנהיגי שקר). האם אי פעם תהיתם אילו משני תחומי האחריות האלה היה עולה בידכם לבצע לו הייתם מנהיגים? אנשים רבים חשים תמיד שהם ניחנו ברמה מסוימת של איכות, תבונה, ותחושת עול, וכתוצאה מכך רוצים להתחרות על תפקידי מנהיגים, ואינם רוצים להיות חסידים מן השורה. ובכן, תחילה בחן האם ביכולתך לבצע את שני תחומי האחריות האלה, ואיזה מהם אתה מסוגל יותר לבצע ולקחת על עצמך. לעת עתה הבה לא נדון בשאלות האם ניחנת באיכות הדרושה להתמנות למנהיג, או האם ניחנת ביכולת העבודה הזאת או בתחושת עול, ונבחן תחילה האם ביכולתך לבצע היטב את שני תחומי האחריות האלה. האם אי פעם הרהרתם בשאלה זו? יש כאלה שיאמרו: "אינני מתכנן להיות מנהיג, לכן מדוע שאהרהר בה? עליי פשוט לבצע היטב את עבודתי-שלי – לשאלה הזאת אין שום קשר אליי. אינני רוצה להיות מנהיג בתקופת החיים הזו, ואיני רוצה אף פעם לקחת על עצמי את תחומי האחריות של מנהיג או של עובד, לכן אינני צריך אף פעם להרהר בשאלות כאלה". האם האמירה הזאת נכונה? (לא). גם אם אינך רוצה להיות מנהיג, האם אינך צריך לדעת האם האדם אשר מנהיג אותך מבצע היטב את שני תחומי האחריות האלה, האם הוא השלים את תחומי האחריות שלו, האם הוא ניחן באיכות, ביכולות, ובתחושת העול הדרושות, והאם הוא עונה על שתי הדרישות הללו? אם אינך מבין או אינך יכול לראות את הדברים האלה לאשורם, והוא מוביל אותך אל עבר תהום, האם תהיה מודע לכך? אם פשוט תנהה אחריו בבלבול ותנהג כטיפש ותו לא, אם אינך יודע שהוא מנהיג שקר, או שהוא מוליך אותך שולל, או לאן הוא מוביל אותך, אזי נשקפת לך סכנה. משום שאינך מבין את היקף תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים, ואינך יכול להבחין במנהיגי שקר, אתה תנהה אחריו בבלבול, ותעשה כל מה שהוא מבקש ממך, מבלי לדעת האם התכנים שהוא משתף עמך עולים בקנה אחד עם האמת שבדברי האל, או האם הם המציאות. אתה תחשוב שמשום הוא נלהב, משום שהוא מתרוצץ ועובד קשה מבוקר עד ערב ומסוגל לשלם מחיר, ומשום שהוא עוזר ומסייע לכל מי שנתקל בקשיים, ולא מתעלם ממנו, הוא עומד בדרישות כמנהיג. אינך יודע שלמנהיגי שקר אין יכולת להבין את דברי האל, ושאין זה משנה במשך כמה זמן הם עובדים, הם לא מבינים את כוונות האל או יודעים מהן דרישותיו, אפילו לא מסוגלים להבחין מהן דוקטרינות ומהן מציאויות-האמת, הם לא יודעים כיצד להבין בצורה טהורה את דברי האל ואת האמת, וגם לא כיצד לאכול ולשתות את דברי האל – מכל אלה ניכר שהם מנהיגי שקר. מנהיגי שקר אינם משיגים שום תוצאה בעבודתם. הם משתפים עמך ולכאורה עושים כל מה שצריך, אולם אינם ברורים באשר למצב שאתה מצוי בו, לקשיים שאתה ניצב מולם, ולשאלה האם הם אכן נפתרו, וגם אתה בעצמך לא יודע את הדברים האלה. כלפי חוץ הם אכן קראו את דברי האל ושיתפו עמך על האמת, אולם אתה עדיין חי במצב שגוי שלא התחולל בו שום שינוי. אין זה משנה עם אילו קשיים אתה מתמודד, על פניו הם מבצעים את תחומי האחריות שלהם, אולם אף אחד מהקשיים שלך לא נפתר באמצעות השיתוף או הסיוע שלהם, והבעיות נותרות בעינן. האם מנהיג מעין זה עומד בדרישות? (לא). אם כך, אילו אמיתות עליך להבין על מנת להבחין בסוגיות אלה? עליך להבין האם מנהיגים ועובדים מבצעים כל משימה ומתייחסים לכל בעיה בהתאמה עם הדרישות של דברי האל, האם כל מילה שהם משמיעים היא מעשית ועולה בקנה אחד עם האמת שבדברי האל. בנוסף, עליך להבין האם, כאשר אתה מתמודד עם קשיים שונים, גישתם לפתרון בעיות מובילה אותך להבנה של דברי האל ולזכייה בנתיב ליישום בפועל, או שמא הם רק משמיעים מספר מילים ודוקטרינות, צועקים סיסמאות, או גוערים בך. ישנם מנהיגים ועובדים שאוהבים לעזור לאנשים באמצעות תוכחה, יש כאלה שבאמצעות מוטיבציה, ואחרים באמצעות חשיפה, האשמה, וגיזום. אין זה משנה באיזו שיטה הם משתמשים, אם היא אכן יכולה להנחות אותך לכניסה אל מציאות-האמת ולפתור את הקשיים הממשיים שלך, וגורמת לך להבין מהן כוונות האל, ובכך מאפשרת לך להכיר את עצמך ולמצוא נתיב ליישום בפועל, אזי כאשר מצבים דומים ייקרו על דרכך בעתיד, יהיה לך נתיב ללכת בו. לפיכך, אמת המידה הבסיסית ביותר לאמוד האם מנהיג או עובד עומד בדרישות היא האם הוא יכול להשתמש באמת על מנת לפתור בעיות וקשיים של אנשים, וכך לאפשר להם להבין את האמת ולזכות בנתיב ליישום בפועל.

בפעם הקודמת, שיתפנו פחות או יותר על תחומי האחריות הראשון והשני של מנהיגים ועובדים, וניתחנו ביטויים מסוימים של מנהיגי שקר ביחס לשני תחומי האחריות האלה. ביטוייהם העיקריים הם הבנה רדודה ושטחית של דברי האל וכשל בהבנת האמת. מובן שכתוצאה מכך, הם לא יכולים להנחות אחרים להבנה של דברי האל ולתפיסה של כוונותיו. כשאנשים מתמודדים עם קשיים, מנהיגי שקר אינם יכולים להסתמך על הידע החווייתי האישי שלהם על מנת להנחות את אותם אנשים להבנה של האמת ולכניסה אל המציאות, כדי שיהיה להם נתיב ללכת בו, והם גם לא יכולים לגרום להם להרהר בעצמם ולהכיר את עצמם בעיצומם של קשיים שונים, ובה בעת לפתור את הקשיים האלה. לכן, היום, הבה נשתף תחילה על הקשיים בהיווכחות בחיים, ועל הקשיים הנפוצים הקשורים בהיווכחות בחיים שאנשים מרבים להיתקל בהם בחיי היום-יום שלהם. הבה נסכם את הדברים האלה באופן ספציפי. האם יש צורך לשתף על כך? (כן). כעת אתם מתעניינים למדי בנושאים אלה הקשורים בהיווכחות בחיים, הלא כן? בפעם הראשונה שתקשרתי עמכם ודיברתי איתכם, אין זה משנה מה נאמר, הייתם אדישים ומשועממים, עצלים ותגובותיכם היו איטיות. נדמה היה כי אינכם מבינים דבר, ושאין לכם כלל שיעור קומה, קל וחומר היווכחות בחיים. כעת, כשאנו דנים בסוגיות הקשורות בשינוי צביונו של אדם, רובכם מתעניינים למדי בנושא זה, ומגיבים אליו במידת מה. זוהי תופעה חיובית. האם היה עולה בידכם לזכות בדברים אלה אלמלא ביצעתם את חובותיכם? (לא). זהו חסד האל; הכול הודות לטוּב שהוא משפיע.

פריט שני: להכיר את מצבם של אנשים מכל סוג ולפתור קשיים שונים הקשורים להיווכחות בחיים שבהם הם נתקלים בחייהם האמיתיים (חלק ב')

שמונה סוגים של קשיים הקשורים להיווכחות בחיים

1. קשיים הקשורים לביצוע חובתו של אדם

באשר לקשיים הקשורים להיווכחות בחיים, תחילה הבה נבחן בצורה רחבה יותר את הקשיים הקשורים בביצוע חובותיו של אדם. כאשר במסגרת ביצוע חובותיך אתה נתקל בבעיות הקשורות ביישום האמת בפועל, ואינך מסוגל להתמודד עם הדברים על פי העקרונות, האין זה קושי בהיווכחות בחיים? (כן). במונחים פשוטים, מדובר בשלל המצבים, הרעיונות, ההשקפות, ואופני חשיבה שגויים מסוימים, שמתגלעים במסגרת ביצוע חובותיו של אדם. אם כך, אילו קשיים ספציפיים קיימים בהקשר זה? לדוגמה, כאשר אדם מבצע את חובותיו, הוא תמיד מנסה להיות שטחי וחלקלק, ולהתרשל – האין זה מצב שבדרך כלל בא לידי ביטוי ונחשף במסגרת ביצוע חובות? כמו כן, ישנם מקרים בהם אדם אינו מבצע את עבודתו הראויה, תמיד משווה את עצמו לאחרים במסגרת ביצוע חובתו, מתייחס למקום בו הוא מבצע את חובתו כאל מגרש משחקים או שדה קרב, וכן חושב למצוא "בוחן ביצועים" כאשר הוא מבצע את חובתו, כשבתוכו הוא אומר: "אראה מי טוב יותר ממני ומי יכול להתגרות ברוח הלחימה שלי, ואז אתחרה בו, אילחם מולו ואשווה את עצמי אליו, על מנת לראות מי ישיג תוצאות טובות יותר ויעילות רבה יותר בביצוע חובתו, ומי טוב יותר בכיבוש לבם של אנשים". ישנם גם מקרים בהם אדם מבין את העקרונות לביצוע חובתו, אולם אינו מוכן להישמע להם, או לפעול בהתאמה עם האמת בדברי האל או הדרישות של בית האל, וכן מקרים בהם אדם מעדיף תמיד למהול את ביצוע חובתו בהעדפות אישיות, ולומר: "אני אוהב לעשות זאת באופן זה, אני אוהב לעשות זאת באופן אחר; אני מוכן לעשות זאת באופן זה, אני רוצה לעשות זאת באופן אחר". זהו זדון, לרצות תמיד לפעול על סמך רצון אישי, לנהוג ככל העולה על רוחו של אדם על פי העדפותיו האישיות, תוך אטימת האוזניים לכל הדרישות של בית האל, והעדפה לסטות מדרך הישר. האין אלה הביטויים האמיתיים שניכרים ברוב האנשים כאשר הם מבצעים את חובותיהם? מובן שכל הסוגיות האלה כרוכות בקשיים בביצוע חובתו של אדם. הוסיפו עוד, בבקשה. (כאשר מישהו כושל בשיתוף פעולה הרמוני עם אחרים במסגרת ביצוע חובתו, ותמיד רוצה לקבוע לעצמו את החוקים). גם זה נחשב קושי. כאשר מישהו כושל בשיתוף פעולה הרמוני עם אחרים במסגרת ביצוע חובתו, ותמיד רוצה לקבוע לעצמו את החוקים ולומר את המילה האחרונה; אדם שרוצה להשפיל את עצמו כדי לחפש עצה ולהקשיב לדעותיהם של אחרים כאשר הוא מתמודד עם קשיים, אולם הוא לא מסוגל ליישם זאת בפועל, וחש לא בנוח כשהוא מנסה ליישם זאת בפועל – זוהי בעיה. (כאשר מישהו שומר תמיד על האינטרסים האישיים שלו במסגרת ביצוע חובתו, נוהג בצורה אנוכית ונאלחת, ולמעשה יודע כיצד לפתור בעיה כאשר היא מתגלעת, אולם חש שאין לה שום קשר אליו, חושש לקחת אחריות אם משהו ישתבש, וכתוצאה מכך לא מעז לנקוט בצעדים). כאשר מישהו מזהה בעיה ולא פותר אותה, מחליט שאין לה שום קשר אליו, ומתעלם ממנה – גם זה נחשב מקרה שבו אדם מבצע את חובתו ללא נאמנות. אין זה משנה אם אתה אחראי למשימה מסוימת או לא, אם אתה מסוגל לראות בעיה כלשהי לאשורה ולפתור אותה, עליך לבצע את האחריות הזאת. זוהי חובתך ועבודה המוטלת על כתפיך. אם המפקח יכול לפתור אותה, אתה רשאי להניח לה, אולם אם הוא אינו יכול, עליך לקום ולפתור אותה. אל תחלק בעיות על סמך השאלה בתחום אחריותו של מי הן מצויות – זהו חוסר נאמנות כלפי האל. עוד משהו? (כאשר מישהו מסתמך על תבונתו ועל כישרונותיו כשהוא עובד במסגרת ביצוע חובתו, ואינו מחפש את האמת). אנשים רבים הם כאלה. הם תמיד סבורים שהם ניחנו בתבונה ובאיכות, והם אדישים לכל מה שניקרה על דרכם; הם לא מחפשים את האמת כלל, ופועלים אך ורק על פי רצונם האישי, וכתוצאה מכך, הם לא מסוגלים לבצע כראוי שום חובה. כל אלה הם קשיים שאנשים מתמודדים עמם במסגרת ביצוע חובותיהם.

2. בעיות הקשורות לאופן שבו מתייחס אדם לסיכוייו העתידיים ולייעודו

גם האופן שבו מתייחס אדם לסיכוייו העתידיים ולייעודו הוא נושא משמעותי הקשור להיווכחות בחיים. יש כאלה שמוכנים לשלם את המחיר אם הם סבורים שיש להם תקווה להיוושע, והם הופכים שליליים אם הם סבורים שאין תקווה. אם בית האל לא מקדם ומטפח אותם, הם לא מוכנים לשלם את המחיר, והם מבצעים את חובותיהם כלאחר יד בלבד מבלי לקחת שום אחריות. אין זה משנה מה הם עושים, הם תמיד מביאים בחשבון את סיכוייהם העתידיים ואת ייעודם, ושואלים את עצמם: "האם אכן יהיה לי יעד טוב? האם הבטחות האל ציינו מה יהיו הסיכויים העתידיים והייעוד של מישהו כמוני?" אם הם לא מוצאים תשובה מדויקת, הם לא נלהבים לעשות דבר. אם בית האל מקדם ומטפח אותם, הם מתמלאים אנרגיה, והם פעילים במיוחד בכל ממעשיהם. אולם אם הם לא מצליחים למלא היטב את חובתם ומדיחים אותם, הם מיד הופכים שליליים ומוותרים על חובתם, ונוטשים כל תקווה שהיא. כשהם ניצבים אל מול גיזום, הם חושבים: "האם האל כבר לא אוהב אותי? אם כך, היה עליו לומר זאת קודם, במקום לעכב את חתירתי בעולם!" אם מדיחים אותם, הם חושבים: "האין הם מזלזלים בי? מי דיווח עליי? הם מסלקים אותי? אם כן, היה עליהם לומר זאת קודם!" זאת ועוד, לבם מלא עסקאות, דרישות, ובקשות לא הגיוניות מן האל. אין זה משנה מה הכנסייה מסדרת להם לעשות, מבחינתם, סיכויים עתידיים טובים וייעוד טוב, וכן ברכותיו של האל, מהווים תנאים מקדימים לכך שיעשו זאת. לכל הפחות, התנאים המקדימים שלהם לקבלה ולהתמסרות הם שיתייחסו אליהם בהבעה ובגישה נעימות, ויאשרו אותם. האין אלה ביטויים של האופן שבו הם מתייחסים לסיכוייהם העתידיים ולייעודם? הוסיפו עוד. (אם במסגרת ביצוע חובותיו של אדם צצות סטיות או בעיות והוא נגזם, הוא מתלונן על האל ונשמר מפניו; הוא חושש שייחשף ויסולק, ותמיד משאיר לעצמו מוצא). חשש מפני חשיפה וסילוק, וכן השארת מוצא תמיד – גם אלה הם ביטויים של האופן שבו הם מתייחסים לסיכוייהם העתידיים ולייעודם. (כשמישהו רואה שדברי החשיפה והאפיון של האל תואמים לו, או כשהוא ניצב לפני גיזום וחש בושה, הוא מסיק שהוא פזור נפש, שד ושטן, ושהוא אינו מסוגל לקבל את האמת. הוא קובע שאין לו תקווה להיוושע ונעשה שלילי). כאשר מדובר בסיכוייהם העתידיים ובייעודם של אנשים, הם לא יכולים להרפות כליל מכוונותיהם ומרצונותיהם. הם מתייחסים אליהם באופן עקבי כדברים החשובים ביותר וחותרים אליהם בהתאם, ומחשיבים אותם ככוח המניע וכתנאי המקדים לכל מה שהם חותרים אליו. כאשר הם ניצבים אל מול שיפוט, ייסור, ניסיונות, זיכוך, או חשיפה, או כאשר נסיבות מסוכנות ניקרות על דרכם, הם מיד חושבים: "האם האל כבר לא רוצה בי? האם הוא דוחה אותי בתיעוב? הוא מדבר אליי בנימה כה מחמירה; האם הוא לא רוצה להושיע אותי? האם הוא רוצה לסלק אותי? אם הוא רוצה לסלק אותי, עליו לומר זאת בהקדם האפשרי, כל עוד אני צעיר, כדי לא לעכב את חתירתי בעולם". כתוצאה מכך מתפתחות בו שליליות, התרסה, התנגדות, ורשלנות. אלה כמה מצבים וביטויים הקשורים לאופן שבו אנשים מתייחסים לסיכוייהם העתידיים ולייעודם. זהו קושי משמעותי הקשור להיווכחות בחיים.

3. קשיים הקשורים למערכות יחסים בין-אישיות

הבה נבחן היבט נוסף – מערכות יחסים בין-אישיות. זהו קושי משמעותי נוסף הקשור להיווכחות בחיים. כיצד אתה מתייחס לאנשים שאינך מחבב, לאנשים שדעותיהם שונות משלך, לאנשים המוכרים לך, לאנשים שיש להם קשר משפחתי אליך או שעזרו לך, ולאנשים שתמיד מזהירים אותך בזמן, אומרים לך את האמת, ועוזרים לך, והאם אתה יכול להתייחס לכל אדם בצורה הוגנת, וכן כיצד אתה מיישם בפועל כשמתגלעים סכסוכים עם אחרים, וכאשר קנאה ועימותים צצים בקרבכם, ואינכם יכולים לתקשר בהרמוניה, או אפילו לשתף פעולה בהרמוניה במסגרת ביצוע חובותיכם – אלה חלק מהמצבים ומהביטויים הקשורים ליחסים בין-אישיים. האם יש עוד? (אדם שאוהב לרַצות אחרים ואינו מעז להשמיע קול כשהוא מגלה בעיות של מישהו אחר, מחשש להעליב אותו). מצב זה נוצר כשמישהו חושש להעליב אחרים. (כמו כן, יחסו של אדם כלפי מנהיגים ועובדים, ואנשים בעלי כוח ומעמד). יחסך כלפי מנהיגים ועובדים, או כלפי אנשים בעלי כוח ומעמד – האם אתה מתחנף אליהם ו"מלקק" להם, או שמא אתה מתייחס אליהם בצורה נכונה – זהו ביטוי ספציפי של אופן התמודדות עם בעלי כוח והשפעה. אלה הם פחות או יותר הקשיים הקשורים למערכות יחסים בין-אישיות.

4. בעיות הקשורות לרגשות אנושיים

הבה נדבר מעט על רגשות אנושיים. אילו נושאים קשורים לרגשות? הראשון הוא כיצד אתה מעריך את בני משפחתך, ומהי גישתך כלפי מעשיהם. "מעשיהם" בהקשר זה כוללים באופן טבעי מקרים בהם הם משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, מעבירים ביקורת על אחרים מאחורי גבם, עוסקים בנוהגים של חסרי אמונה, וכן הלאה. האם אתה יכול לגשת למקרים אלה ללא משוא פנים? כאשר אתה נדרש לכתוב הערכה על בני משפחתך, האם אתה יכול לעשות זאת באופן לא משוחד וללא משוא פנים, ולהניח בצד את רגשותיך האישיים? זה קשור לגישתך כלפי בני משפחתך. זאת ועוד, האם יש לך רגשות כלפי אלה שאתה מסתדר עמם או שעזרו לך בעבר? האם אתה יכול לבחון את מעשיהם ואת התנהלותם ללא משוא פנים, באופן מדויק ולא משוחד? אם הם משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, האם תוכל לדווח עליהם ולחשוף אותם באופן מיידי לאחר שתגלה על כך? כמו כן, האם יש לך רגשות כלפי אנשים שקרובים אליך יחסית, או שיש לכם תחומי עניין משותפים? האם הערכתך לגבי מעשיהם והתנהגותם, הגדרתך אותם, ואופן התמודדותך עמם, הם לא משוחדים וללא משוא פנים? נניח שהכנסייה מטפלת על פי העקרונות באנשים אלה, שיש לך קשר סנטימנטלי אליהם, וקץ המעשה אינו עולה בקנה אחד עם תפיסותיך האישיות – מה תהיה גישתך ביחס לכך? האם תהיה מסוגל לציית? האם הקשר שלכם ימשיך בסתר, והאם הם יוליכו אותך שולל ואפילו יסיתו אותך לתרץ תירוצים עבורם, להצדיק אותם, ולהגן עליהם? האם תיחלץ לעזרתו של מי שעזר לך ותישא באשמה במקומו, תוך ביטול עקרונות-האמת והתעלמות מהאינטרסים של בית האל? הנושאים השונים הללו קשורים ברגשות, הלא כן? יש כאלה שאומרים: "רגשות קשורים רק לקרובים ולבני משפחה, הלא כן? טווח הרגשות נוגע רק להורים, לאחים ולאחיות, ולבני משפחה אחרים, הלא כן?" לא, רגשות כוללים טווח רחב של אנשים. נניח למשוא פנים כאשר אנשים מסוימים מעריכים את בני משפחתם – יש כאלה שאינם מסוגלים אפילו להעריך את חבריהם ואת עמיתיהם ללא משוא פנים, וכשהם מדברים על האנשים האלה, הם מסלפים את העובדות. לדוגמה, אם חברם לא מבצע את עבודתו הראויה ותמיד עוסק בנוהגים מעוותים או מרושעים בחובתו, הם יתארו אותו כשובב, ויאמרו שאנושיותו אינה בוגרת וטרם התייצבה. האם אין רגשות בתוך המילים האלה? זוהי השמעת מילים טעונות רגשות. אם מישהו שאינו קשור אליהם לא מבצע את עבודתו הראויה ועוסק בנוהגים מעוותים או מרושעים, יהיו להם דברים בוטים יותר לומר עליו, והם אפילו עלולים להוקיעו. האין זה ביטוי של דיבור ושל התנהגות על בסיס רגשות? האם אנשים שחיים על פי רגשותיהם נוהגים ללא משוא פנים? האם הם הגונים? (לא). מה לא בסדר באנשים אשר מדברים על פי רגשותיהם? מדוע הם לא יכולים להתייחס לאחרים בצורה הוגנת? מדוע אין הם יכולים לדבר על בסיס עקרונות-האמת? אנשים שאומרים דבר אחד לאדם אחד ודבר אחר לאדם אחר, ושאף פעם לא מבססים את דבריהם על עובדות, הם מרושעים. אדם שדיבורו אינו נטול פניות, שדבריו תמיד מבוססים על רגשותיו וטובתו האישית, ולא על עקרונות-האמת, מבלי לחשוב על עבודת בית האל, ומטרתם היא רק להגן על רגשותיו האישיים, התהילה, הרווח, והמעמד שלו – זהו אופיים של צוררי משיח. כך מדברים צוררי משיח; כל דבריהם הם מרושעים, מפריעים ומשבשים. אנשים שחיים בקרב ההעדפות והאינטרסים של הבשר חיים בקרב רגשותיהם. אנשים שחיים על פי רגשותיהם הם אלה שכלל לא מקבלים את האמת או מיישמים אותה בפועל. לאלה שמדברים ופועלים על בסיס רגשותיהם אין שום מציאות-אמת. אם אנשים מעין אלה מתמנים למנהיגים, אין ספק שהם יהיו מנהיגי שקר או צוררי משיח. לא זו בלבד שאין הם מסוגלים לבצע עבודה ממשית, ייתכן שהם גם עושים שלל מעשים רעים. הם בהחלט ייענשו ויסולקו.

5. בעיות הקשורות לחמדנות של תענוגות הבשר

גם חמדנות של תענוגות הבשר היא עניין חמור. מהם לדעתכם כמה מהביטויים של חמדנות של תענוגות הבשר? אילו דוגמאות אתם יכולים לספק ממה שחוויתם באופן אישי? האם הנאה מהטבות המעמד נחשבת? (כן). עוד משהו? (אדם שמעדיף משימות קלות על פני משימות קשות במסגרת ביצוע חובותיו, ורוצה תמיד לבחור עבודה קלילה). כשאנשים מבצעים חובה, הם תמיד בוחרים עבודה קלילה, עבודה שאינה מעייפת, ושאינה כרוכה בהתמודדות עם איתני הטבע בחוץ. אלה הן בחירה של עבודות קלות והתחמקות מעבודות קשות, והן ביטוי של חמדנות של תענוגות הבשר. מה עוד? (כאשר חובתם של אנשים כרוכה בתשלום מחיר, הם תמיד מתלוננים שהיא קשה מעט, מעייפת מעט). (אנשים שעסוקים במזון ובבגדים, ובתענוגות הבשר). כל אלה הם ביטויים של חמדנות של תענוגות הבשר. כאשר אדם מעין זה רואה שמשימה כלשהי היא מפרכת או מסוכנת מדי, הוא מפיל אותה על מישהו אחר; הוא עצמו מבצע רק עבודה נינוחה, והוא מתרץ תירוצים, ואומר שאיכותו ירודה, שהוא לא ניחן ביכולת עבודה, ושאינו יכול לקחת על עצמו את המשימה הזאת – כאשר למעשה, זה משום שהוא חומד את תענוגות הבשר. אין זה משנה איזו עבודה או חובה הוא מבצע, הוא לא רוצה לסבול. אם נאמר לו שבסיום העבודה הוא יאכל תבשיל חזיר, הוא מבצע אותה במהירות וביעילות רבה, ואין צורך לזרז אותו, לדחוק בו, או להשגיח עליו; אולם אם לא מובטח לו תבשיל חזיר, ועליו לבצע את חובתו מעבר לשעות העבודה, הוא מתמהמה, ומוצא שלל סיבות ותירוצים לדחות אותה, ולאחר זמן מה שהוא עושה זאת, הוא אומר: "אני מסוחרר, נרדמה לי הרגל, אני מותש! כואב לי כל הגוף, האם אפשר לנוח מעט?" מה הבעיה כאן? הוא חומד את תענוגות הבשר. ישנם גם מקרים בהם אנשים תמיד מתלוננים על קשיים בעת ביצוע חובתם, אינם רוצים להשקיע מאמץ, וברגע שיש להם מעט זמן חופשי, הם נחים, מפטפטים ברוגע, או משתתפים בפעילות פנאי או בידור. וכשעומס העבודה גובר והדבר מפר את הקצב ואת השגרה של חייהם, הם אומללים ואינם מרוצים מהעניין. הם רוטנים ומתלוננים, ומתחילים לבצע את חובתם בשטחיות. זוהי חמדנות של תענוגות הבשר, הלא כן? לדוגמה, על מנת לשמור על הגזרה, ישנן נשים שנוהגות להתעמל ולישון את שנת היופי שלהן מדי יום ביומו בזמנים קבועים. אולם ברגע שעומס העבודה גובר, והשגרה הזאת נפגמת, הן נעשות אומללות, ואומרות: "זה לא טוב; ביצוע העבודה הזאת גורם עיכובים רבים מדי. אל לי לאפשר לכך להשפיע על ענייניי האישיים. לא אתייחס למי שמנסה לזרז אותי; אדבוק בקצב שלי. כשמגיע הזמן ליוגה, אעשה יוגה. כשמגיע הזמן לשנת היופי שלי, אשן את שנת היופי שלי. אמשיך לעשות את הדברים האלה כבעבר. אני לא טיפשה וחרוצה כמוכן. בעוד כמה שנים, כולכן תהפכו לנשים זקנות ופשוטות מראה, הגוף שלכן יהיה רופס, והגזרה שלכן כבר לא תהיה דקיקה. איש לא ירצה להביט בכן, ולא יהיה לכן שמץ של ביטחון עצמי בחיים". על מנת לרַצות את הנאת הבשר שלהן, שאחרים יאהבו אותן ושיחיו בביטחון עצמי רב יותר, וכן למען היופי, הן מסרבות לוותר על תענוגות ועל העדפות הבשר, ואין זה משנה עד כמה הן עסוקות בביצוע חובותיהן. זוהי התפנקות בתענוגות הבשר. יש כאלה שאומרים: "האל מוטרד, ועלינו להתחשב בכוונותיו". אולם נשים אלה אומרות: "לא הבחנתי בכך שהאל מוטרד; כל עוד אני לא מוטרדת, אני בסדר גמור. אם אתחשב בכוונות האל, מי יתחשב בכוונותיי-שלי?" האם לנשים מעין אלה יש שמץ של אנושיות? האין הן שדות? ישנם גם כאלה שאינם מניחים לעבודתם, עמוסה ודוחקת ככל שתהיה, להשפיע על האופן שבו הם מתלבשים ועל מה שהם לובשים. הם משקיעים באיפור שעות מדי יום ביומו, וזוכרים בבירור כפי שהם זוכרים את כתובתם אילו בגדים ללבוש באיזה יום כך שיתאימו לזוג נעליים מסוים, ומתי לעשות טיפולי יופי או עיסויים, ללא שום בלבול לגבי הדברים האלה. אולם באשר לשאלות כגון כמה מן האמת הם מבינים, אילו אמיתות הם עדיין לא מבינים או טרם נכנסו אליהן, עם אילו דברים הם עדיין מתמודדים באופן שטחי ונטול נאמנות, אילו צביונות מושחתים הם חשפו, וסוגיות אחרות הקשורות לאמת וכרוכות בהיווכחות בחיים, הם לא יודעים דבר וחצי דבר אודותיהן. כשהם נשאלים עליהן, הם בורים לחלוטין. אולם כשמדובר בנושאים הקשורים לתענוגות הבשר – אכילה, שתייה, ובידור – הם יכולים ללהג בלי סוף, בלתי אפשרי לעצור אותם. אין זה משנה כמה עמוסות עבודת הכנסייה וחובותיהם, אף פעם לא חל שיבוש בשגרה שלהם ובמצב הרגיל של חייהם. הם אף פעם לא נוהגים בפזיזות בפרטים הקטנים של חיי הבשר ושולטים בהם בצורה מושלמת, בקפדנות וברצינות. אולם כשהם עוסקים בעבודת בית האל, הם נוהגים בפזיזות, אין זה משנה עד כמה חשוב העניין וגם אם מדובר בביטחונם של האחים ושל האחיות. אפילו לא אכפת להם מדברים הקשורים בתפקיד אותו הטיל האל או מהחובה שעליהם לבצע. הם לא לוקחים שום אחריות. זוהי התפנקות בתענוגות הבשר, הלא כן? האם אנשים שמתפנקים בתענוגות הבשר מתאימים לביצוע חובה? ברגע שמישהו מעלה את הנושא של ביצוע חובתם, או מדבר על תשלום מחיר ונשיאה בקושי, הם נדים בראשם שוב ושוב. יש להם בעיות רבות מדי, הם שופעים תלונות, ומלאים שליליות. אנשים מעין אלה הם חסרי תועלת, הם לא עומדים בדרישות לביצוע חובתם, ויש לסלקם. בעניין החמדנות של תענוגות הבשר, הבה נעצור כאן.

6. קשיים הקשורים להכרה עצמית

הכרה עצמית היא ההיבט המכריע ביותר של היווכחות בחיים. אולם משום שרוב האנשים אינם אוהבים את האמת או חותרים אליה, הכרה עצמית הופכת לקושי הגדול ביותר שלהם. לכן, בטוח שמי שאינו אוהב את האמת לא יכול להכיר את עצמו באמת ובתמים. מהם ההיבטים של הכרה עצמית? הראשון הוא לדעת אילו צביונות מושחתים אדם חושף בדיבורו ובמעשיו. לעתים מדובר בגאוותנות, לעתים בערמומיות, או אולי רשעות, עיקשות, או בגידה, וכן הלאה. מעבר לכך, כשקורה לאדם דבר מה, עליו לבחון את עצמו כדי לבדוק אם יש לו כוונות או מניעים שאינם עולים בקנה אחד עם האמת. עליו גם לבחון האם משהו בדיבורו או במעשיו מתנגד לאל או מתמרד נגדו. בפרט, עליו לבחון אם בכל הנוגע לחובתו, יש לו תחושת עול ואם הוא נאמן, אם הוא משקיע מעצמו בכנות למען האל, ואם הוא מתנהל באופן עסקי או שטחי. הכרה עצמית משמעה גם שעל אדם לדעת האם יש לו תפיסות ודמיונות, דרישות מוגזמות, או אי-הבנות ותרעומת כלפי האל, האם בכוונתו להתמסר. פירוש הדבר הוא שעל אדם לדעת האם ביכולתו לחפש את האמת, לקבל מן האל, ולהיות בעל לב של התמסרות לאל בעודו ניגש אל המצבים, האנשים, המאורעות, והדברים שהוא מתזמר. פירוש הדבר הוא שעל אדם לדעת האם יש לו מצפון והיגיון והאם הוא אוהב את האמת. פירוש הדבר הוא שעל אדם לדעת האם הוא מתמסר או מנסה להתווכח כשקורים לו דברים, והאם ביחסו כלפי דברים אלה הוא מסתמך על תפיסות ועל דמיונות או מחפש את האמת. כל זה נכלל במסגרת הכרה עצמית. אדם צריך להרהר בשאלה האם הוא אוהב את האמת ויש לו אמונה אמיתית באל, לאור גישתו כלפי מצבים שונים וכן כלפי אנשים, מאורעות, ודברים. כאשר אדם יכול ללמוד להכיר את צביונותיו המושחתים ולראות כמה עזה התמרדותו נגד האל, הוא צומח. זאת ועוד, באשר לעניינים הנוגעים ליחסו של אדם כלפי האל, על אותו אדם להרהר האם ישנן תפיסות, יראה, או התמסרות ביחסו כלפי שמו והתגלמותו של האל, ובפרט מהי גישתו כלפי האמת. אדם נדרש גם להכיר את פגמיו ואת שיעור קומתו, וכן לדעת האם יש לו את מציאות-האמת, והאם חתירתו והנתיב שהוא פוסע בו נכונים ועולים בקנה אחד עם כוונותיו של האל. כל אלה הם דברים שאנשים נדרשים לדעת. לסיכום, ההיבטים השונים של הכרה עצמית הם, ביסודו של דבר, אלה: אדם נדרש לדעת האם איכותו גבוהה או ירודה, מהו אופיו, מה הכוונות והמניעים של מעשיו, אילו צביונות מושחתים ומהות טבע הוא חושף, מהן העדפותיו וחתירתו, באיזה נתיב הוא פוסע, מהן דעותיו על דברים, מהי השקפתו על החיים ומהם ערכיו, ומהי גישתו כלפי האל וכלפי האמת. הכרה עצמית מורכבת בעיקר מההיבטים האלה.

7. הביטויים השונים של אנשים ביחסם כלפי האל

התוכן הבא העוסק בהיווכחות בחיים נוגע לביטויים השונים של אנשים ביחסם כלפי האל. לדוגמה, החזקה בתפיסות לגבי האל, פיתוח אי-הבנות לגביו והישמרות מפניו, הצבת דרישות לא הגיוניות ממנו, רצון מתמיד להתחמק ממנו, חוסר אהבה כלפי הדברים שהוא משמיע, ורצון מתמיד לבחון אותו. ישנם גם אי-יכולת לראות לאשורה את כל-יכולתו של האל או לזהותה, וכן הפגנת גישה של ספק כלפי ריבונותו, סידוריו, וסמכותו, והיעדר מוחלט של ידע באשר לדברים האלה. בנוסף, בנוגע לדברי הלעז והניאוץ שהכופרים והעולם משמיעים כנגד האל, לא רק שהאדם אינו נמנע מהם או מכחיש אותם, נהפוך הוא, ישנו רצון לשאול האם הדבר נכון או עובדתי. האין זו הטלת ספק באל? אילו עוד ביטויים ישנם, מלבד אלה? (חשד כלפי האל והעמדתו בניסיון). (ניסיון להתחנף לאל). (אי-רצון לקבל את בחינתו של האל). ישנו אי-רצון לקבל את בחינתו של האל ובה בעת הטלת ספק בכך שהאל יכול לבחון את עומק לבו של האדם. (ישנה גם התנגדות לאל). גם זה ביטוי – התנגדות לאל והשמעת קול צעקה נגדו. ישנה הפגנת גישה של זלזול ובוז כאשר מתייחסים לאל, מדברים איתו, ומתרועעים עמו. עוד משהו? (הפגנת שטחיות כלפי האל והולכתו שולל). (השמעת תלונות נגד האל). כאשר אדם מתמודד עם בעיות, הוא אף פעם לא מתמסר או מחפש את האמת, אלא מתגונן ומתלונן. (ישנם גם העברת ביקורת על האל וניאוצו). (התחרות עם האל על מעמד). (התמקחות עם האל וניצולו). (התכחשות לאל, דחייתו, ובגידה בו). כל אלה הם נושאים מהותיים; הם שלל המצבים והצביונות המושחתים שמתגלעים ביחסם של אנשים כלפי האל. אלה הם בעיקרון הביטויים השונים של יחסם של אנשים כלפי האל.

8. הגישות והביטויים השונים של אנשים ביחסם כלפי האמת

היבט נוסף של התוכן הקשור להיווכחות בחיים הוא יחסם של אנשים כלפי האמת. אילו ביטויים ישנם להיבט זה? ישנה התייחסות לאמת כאל תאוריה או סיסמה, כאל תקנה, או כאל הון למחיה על חשבון הכנסייה והנאה מהטבות המעמד. הוסיפו עוד, בבקשה. (התייחסות לאמת כאל הזנה רוחנית). ישנה התייחסות לאמת כאל הזנה רוחנית על מנת לענות על צרכיו הרוחניים של האדם. (אי-קבלה של האמת וסלידה ממנה). זוהי גישה כלפי האמת. (כאשר אדם חושב שדברי האל נועדו לחשוף אחרים, שאין להם קשר אליו, והוא מחשיב את עצמו לאדון האמת). תיארתם את הביטוי הזה באופן הולם למדי. אנשים עם הביטוי הזה סבורים שהם מבינים את כל האמיתות אשר האל משמיע, ושהצביונות והמהויות המושחתים של האדם אשר הוא חושף נוגעים לאחרים, ולא אליהם. הם מחשיבים את עצמם כאדוני האמת, ומרבים להשתמש בדברי האל על מנת להרצות לאחרים, כאילו להם אין צביונות מושחתים, והם כבר התגלמות האמת ודובריה. איזו מיו זוהמה הם? הם רוצים להיות התגלמות האמת – האין הם בדיוק כמו פאולוס? פאולוס הכחיש שישוע אדוננו היה המשיח והאל; הוא עצמו רצה להיות המשיח ובן האל. אנשים אלה הם כמו פאולוס, הם מאותו הסוג כמוהו, הם צוררי משיח. עוד משהו? (התייחסות לדברי האל כאילו היו דבריו של אדם מן השורה, לא כאל האמת שיש ליישמה בפועל, וכן נקיטת גישה מזלזלת ושטחית כלפי דברי האל). אי-התייחסות לדברי האל כאל האמת שיש לקבלה וליישמה בפועל, אלא כאל דברים אנושיים – זה אחד. (קשירת דברי האל לפילוסופיות ולתאוריות של כופרים). ישנן קשירת דברי האל לפילוסופיות, התייחסות לדברי האל כאל קישוטים או מילים ריקות מתוכן ובה בעת החשבת אמרות ידועות מאת אנשים מפורסמים ודגולים כאמת, וכן התייחסות לידע, לתרבות מסורתית, ולמנהגים כאל האמת, והחלפת דברי האל בהם. אנשים שמציגים את הביטוי הזה מדברים ללא הרף על רצונם ליישם בפועל את האמת ולשאת עדות לדברי האל ולהפיצם כאשר הם נתקלים במצבים, אולם בלבם הם מעריצים את אותם אנשים מפורסמים ודגולים מהעולם החילוני, ואפילו מתלהבים מבאו גונג משושלת סונג העתיקה, ואומרים: "הוא באמת היה שופט קשוח וללא משוא פנים. מעולם לא היה לו פסק דין לא צודק, שום אי-צדק לא נקשר בשמו, ולהב התליין שלו לא עשה עוול לאיש!" האין זו התלהבות מאדם מפורסם וחכם, והערצתו? ניסיון להחשיב את דבריהם ואת מעשיהם של אנשים מפורסמים כאמת הוא הלעזה וניאוץ של האמת! בכנסייה, אנשים כאלה מרבים לדבר על רצונם ליישם בפועל את האמת ולהפיץ את דברי האל, אולם מה שהם חושבים ואומרים בדרך כלל הם אמרות עממיות ומשלים ותו לא, אותם הם מבטאים באופן מיומן ושוטף. אלה הדברים שתמיד בפיהם ומתגלגלים בקלות על לשונם. הם מעולם לא אמרו מילה הנוגעת להבנתם החווייתית את דברי האל, ועוד פחות מכך, ציינו אילו מדברי האל הם הקריטריון או הבסיס למעשיהם ולהתנהלותם. הם משמיעים אך ורק כזבים, ביניהם: "אדם משאיר את שמו מאחור בכל מקום בו הוא שוהה, בדיוק כפי שאווז משמיע את קריאתו בכל מקום בו הוא עף", "הוצאות להורג רק גורמות לראשים להתגלגל, היה סלחן במידת האפשר", "תמיד יש משהו בזוי באנשים עלובים", "תמיד תשאיר לעצמך מרחב תמרון", "אמנם לא הגעתי להישגים, אולם סבלתי קשיים; אם לא קשיים, אז תשישות", "אל תשרוף את הגשר משחצית את הנהר; אל תהרוג את החמור משפרקת את אבן הריחיים", "הענש אדם בחומרה על מנת שיהווה דוגמה לאחרים, הפוך אותו לאזהרה לאחרים", ו"פקידים חדשים להוטים להרשים" – אין שום אמת במה שהם אומרים. יש כאלה שמשננים את מילותיהם של משוררים בני זמננו ואפילו מפרסמים אותן בהערות תחת הסרטונים של בית האל. האין זה ביטוי של חוסר הבנה רוחנית? האם מילים אלה הן האמת? האם הן קשורות לאמת? יש כאלה שאומרים לעתים תכופות דברים כגון: "יש אלוהים כמטר מעליך" ו"בסוף יהיה גמול על טוב ורע; זה רק עניין של זמן". האם אמירות אלה הן האמת? (לא). מה מקורן? האם הן מצויות בדברי האל? מקורן בתרבות הבודהיסטית ואין להן שום קשר לאמונה באל. למרות זאת, לעתים תכופות אנשים מנסים לגרור אותן לרמת האמת; זהו ביטוי של חוסר הבנה רוחנית. לאנשים מסוימים יש שמץ של נחישות להשקיע מעצמם למען האל, והם אומרים: "בית האל קידם אותי, האל רומם אותי, ולכן עליי לקיים את האמרה 'ג'נטלמן יקריב את חייו עבור אלה שמבינים אותו'". אינך ג'נטלמן, והאל לא ביקש ממך להקריב את חייך. האם תחושת גבורה כה עזה היא הכרחית בעת ביצוע חובות? אינך יכול אפילו למלא את חובותיך כעת משאתה בחיים, האם יש תקווה שתעשה זאת במותך? כיצד תבצע אז את חובותיך? אחרים אומרים: "אני נאמן מטבעי, אני אדם אמיץ ומלא להט. אני אוהב לסכן את הכול למען חבריי. כך גם עם האל: משום שהוא בחר בי, קידם אותי ורומם אותי, עליי לגמול לו על חסדו. בהחלט אסכן את הכול למען האל, אפילו עד מותי!" האם זו האמת? (לא). האל השמיע דברים כה רבים, מדוע הם לא זכרו אפילו דבר אחד מהם? כל הזמן הם משתפים רק דבר אחד: "אין צורך לומר שום דבר אחר. 'ג'נטלמן יקריב את חייו עבור אלה שמבינים אותו', ואדם מוכרח לסכן את הכול למען חבריו ולהיות נאמן". הם לא מסוגלים אפילו לבטא את המשפט "לגמול על אהבת האל". לאחר שבמשך שנים כה רבות האזינו לדרשות וקראו את דברי האל, הם לא יודעים ולו אמת אחת, והם אפילו לא יכולים לציין מספר מונחים רוחניים – זוהי הבנתם הפנימית של האמת וכך הם מגדירים אותה. אימרו לי, האין זה מעורר רחמים? האין זה נלעג? האין זה ביטוי של חוסר הבנה רוחנית? לאחר שהאזינו לדרשות כה רבות, הם לא מבינים את האמת ואינם יודעים מהי האמת, אולם הם מעזים להחליפה במילים אלה, השטניות, המגוחכות, המופרכות, והנלעגות עד מאוד. לא זו בלבד שהחשיבה וההבנה הפנימיות שלהם הן כאלה, הם גם מפיצים ומלמדים אותן בקרב אחרים ללא הרף, וכופים על אחרים את הבנתם-שלהם. האין המעשה טומן בחובו טבע של גרימת שיבושים והפרעות? נדמה כי אנשים אלה שאינם מבינים את האמת ואין להם הבנה רוחנית הם מסוכנים, הם מסוגלים לגרום שיבושים והפרעות ולעשות מעשים מגוחכים ומופרכים בכל זמן ובכל מקום. אילו עוד ביטויים ישנם ליחסם של אנשים כלפי האמת? (אנשים בזים לאמת, מקבלים רק מה שעולה בקנה אחד עם תפיסותיהם, ודוחים את מה שלא, ומסרבים ליישמו בפועל). כאשר אנשים מקבלים ומיישמים בפועל רק מה שעולה בקנה אחד עם תפיסותיהם, ומתנגדים באופן גורף לכל מה שלא ומוקיעים אותו – זוהי גישה. (אנשים אינם מאמינים שהאמת יכולה לפתור את צביונותיהם המושחתים או לשנות אנשים). גם אי-הכרה באמת או אי-אמונה בה הן גישה. ביטוי נוסף הוא שגישתו והשקפתו של אדם כלפי האמת משתנות על פי מצבי הרוח שלו, סביבתו ורגשותיו. כשאנשים אלה מרגישים טוב יום אחד ומצב רוחם מרומם, הם חושבים: "האמת היא מעולה! האמת היא המציאות של כל הדברים החיוביים, הדבר הראוי ביותר ליישום בפועל ולהפצה על ידי בני האדם". כשהם מצוברחים, הם חושבים: "מהי האמת? מהם היתרונות שמתקבלים מיישום בפועל של האמת? הם אפשר להרוויח כסף באמצעותו? מה האמת יכולה לשנות? מה עשוי לקרות אם מיישמים בפועל את האמת? לא איישם אותה בפועל – מה זה כבר משנה?" טבעם השדי מגיח. ביטויים אלה הם הצביונות ומצבים שונים שאנשים חושפים ביחסם כלפי האמת. אילו עוד ביטויים ספציפיים ישנם? (אנשים שאינם מתייחסים לדברי האל כאל האמת או החיים, אלא מנתחים ובוחנים אותם). אנשים אשר נוקטים גישה אקדמית כלפי דברי האל, מנתחים ובוחנים את האמת ללא הרף על בסיס הידע שלהם, ללא שמץ של גישת קבלה והתמסרות. אלה הם פחות או יותר הקשיים ביחסם של אנשים כלפי האמת שניתן להגדירם ולהפוך אותם לכותרות מסכמות.

לתוכן שלנו העוסק בקשיים של היווכחות בחיים ישנם שמונה היבטים בסך הכול, והם הקשיים העיקריים הקשורים בהיווכחות בחיים ובהשגת ישועה. המצבים והצביונות אשר נחשפים באנשים במסגרת שמונת ההיבטים האלה נחשפים כולם בדברי האל; האל הציב דרישות לאנשים וציין בפניהם את נתיב היישום בפועל. אם אנשים יוכלו להשקיע מאמץ בדברי האל, לסגל גישה רצינית, גישה של כמיהה, ולשאת בעול למען היווכחותם בחיים, אזי בדברי האל הם יוכלו למצוא אמיתות רלוונטיות לפתרון שמונה סוגי הבעיות הללו, ונתיבי יישום בפועל לכל אחד מהסוגים. אף אחד מהם הוא לא אתגר שאי אפשר לפתור, או תעלומה כלשהי. אולם אם אינך נושא בשום עול למען היווכחותך בחיים, ואין לך שום עניין באמת או בשינוי צביונך, אזי אין זה משנה עד כמה ברורים ומדויקים הם דברי האל, עבורך הם יישארו בגדר כתבים ודוקטרינות. אם אינך חותר אל האמת או מיישם אותה בפועל, אזי לא משנה עם אילו בעיות אתה מתמודד, לא יעלה בידך למצוא פתרון, מה שיקשה עליך מאוד לזכות בישועה. ייתכן שתישאר לנצח בשלב בו תהיה עובד; ייתכן שתישאר לנצח בשלב בו לא תוכל לזכות בישועה, והאל ידחה אותך בתיעוב ויסלק אותך.

ההשפעות וההשלכות השליליות של עבודת מנהיגי השקר

מה עושים מנהיגי שקר באשר לכל הקשיים שניקרים על דרכם של אנשים בהיווכחותם בחיים? כאשר אנשים מתמודדים עם מצב כלשהו במסגרת אחד משמונת סוגי הקשיים האלה, האם מנהיגי שקר יכולים לזהות זאת, ולהשתמש בדברי האל ובידע החווייתי האישי שלהם על מנת לפתור את הבעיות של אנשים אלה? לרוע המזל, כאשר קשיים ניקרים על דרכם של אנשים, מנהיגי השקר האלה עושים מאמצים שטחיים בלבד, ומתייחסים לבעיותיהם רק באמצעות מספר הערות רדודות, שגויות ולא רלוונטיות שאין להן כל קשר לצביונותיהם ולקשיים הממשיים שלהם. לדוגמה, מנהיגי שקר מרבים לומר: "אתה פשוט לא אוהב את האמת!" כך הם מנסים לפתור קשיים ממשיים של אנשים ולאפיין את מהותם. הם לא יכולים לעזור לאנשים למצוא תשובות בדברי האל גם לבעיה או למצב זניחים, והם גם לא יכולים לפתור אותם באמצעות שיתוף על האמת. במקום זאת, הם משמיעים מספר הערות דוקטרינליות או לא קשורות, או שהם מנצלים את הבעיה ויוצרים הר מעכבר על מנת לבטל אנשים לחלוטין מבלי להעניק להם הזדמנות להכות על חטא. בפועל, אם מישהו ניחן ביכולת להבין את דברי האל ויש לו הבנה רוחנית, יעלה בידו למצוא בדברי האל את חשיפתו של שמונת היבטי המצבים האלה, זה לא קשה. אולם משום שלמנהיגי שקר אין הבנה רוחנית, איכותם ירודה, והם לא ניחנו ביכולת הבנה, לצד העובדה שחלקם פשוט נלהבים, משתוקקים לפעול, צבועים, ומעמידים פני אנשים רוחניים, הם לא יכולים לפתור בעיות של אחרים כלל וכלל. באשר לבעיות השונות הניקרות על דרכם של אנשים, מנהיגי שקר מייעצים להם ואומרים: "עבודת האל התקדמה עד כה; מדוע אתה עדיין מקנא ומתעמת עם אחרים? האם יש לך זמן לזה? מה הטעם לריב על כך? אתם לא יכולים להסתדר מבלי לריב על כך?" "עבודת האל הגיעה עד הלום, אולם אתה עדיין רגשן כל כך, ואינך יכול להרפות. במוקדם או במאוחר, הרגשות האלה יהיו הסוף שלך!" "עבודת האל הגיעה עד הלום, אם כך מדוע בגדים ומזון עדיין מטרידים את מנוחתך? האם אינך יכולה להסתדר מבלי ללבוש שמלה אחת? האם אינך יכולה להסתדר מבלי לקנות זוג נעלי עור? עלייך להשקיע מחשבה רבה יותר בדברי האל ובחובתך!" "כשקורה לך משהו, התפלל לאל יותר. אין זה משנה מה קורה לך, ישנו לקח אחד: ללמוד להתמסר לאל ולהבין את ריבונותו ואת סידוריו". האם העצה הזאת יכולה לפתור בעיות ממשיות? כלל וכלל לא. או שהם אומרים: "השטן השחית אנשים עמוקות. בהתנהגותך הרגשנית, האם אינך מתמרד נגד האל? בכך שאינך מכיר את עצמך, האם אינך מתמרד נגד האל?" אין זה משנה באיזו בעיה מדובר, מנהיגי שקר אינם יודעים כיצד לשתף על האמת על מנת לנתח את מהותו או את מצבו של אדם, הם לא מבינים לעומק כיצד מתפתחים מצבים אצל אנשים, ואז, בהתבסס על מצבם, כיצד לשתף על האמת על מנת לפתור את בעיותיהם, תוך הענקה של סיוע ואספקה מתאימים. במקום זאת, הם תמיד אומרים את אותם הדברים: "אהבו את האל! עבדו קשה על מנת לבצע את חובותיכם, עליכם להיות נאמנים לאל, והתפללו יותר כשאתם נתקלים בבעיות!" "הכול מצוי במסגרת ריבונותו וסידוריו של האל. הכול מצוי בידי האל!" "אם אינך מחפש את האמת, זה לא לעניין. עליך לקרוא יותר מדברי האל. דברי האל מבהירים את הכול, אולם אנשים פשוט לא אוהבים את האמת!" "האסונות ממשמשים ובאים, הקץ של כל הדברים כולם קרב, ועבודת האל מגיעה לסיומה, אולם אתה לא חרד. כמה ימים נותרו לבני האדם? מלכות האל הגיעה!" מנהיגי שקר פשוט משמיעים אמירות שגויות מעין אלה, ואף פעם לא בודקים ומנתחים בעיות שונות באופן ספציפי, או מעניקים לאנשים אספקה וסיוע של ממש. הם מוצאים בדברי האל מספר קטעים שאנשים יוכלו לקרוא, או משיאים להם עצות לא רלוונטיות כדי לצאת ידי חובה. מה קורה בסופו של דבר? עקב הנזק שגורמים מנהיגי שקר, לא זו בלבד שאנשים אינם מכירים את צביונותיהם המושחתים, הם גם אינם יודעים מהו אופיים, איזה מין אדם הם, ומהי מהות טבעם; לא ברור להם מהי איכותם, האם יש להם יכולת הבנה או לא, או באיזה נתיב הם מצויים. הם עדיין דבקים בדברים הגשמיים והאופנתיים שהם אוהבים ומוקירים בלבם, ואיש לא עוזר להם להבין אותם, לבדוק אותם, ולנתחם. אלה הן השלכות עבודתם של מנהיגי שקר. כשמתגלעות בעיות הם מתנפלים על אנשים, מוקיעים אותם באופן שרירותי ומאשימים אותם לשווא, מעניקים להם עצות ולקחים שגויים, או משתמשים בדברי האל על מנת לערוך השוואות מאולצות ולא מדויקות. מי שמאזין להם חושב: "נדמה לי שאני מבין, אבל גם שלא – כאילו שאולי הבנתי מה שהם אמרו, אבל גם אולי לא. מדוע זה כך? כל מה שאומר המנהיג הוא נכון, אולם מדוע איני יכול להיפטר מהבעיה הזו בלבי? מדוע איני יכול למצוא פתרון לקושי הזה? מדוע אני עדיין חושב כך ורוצה לעשות את הדברים האלה? מדוע איני יכול להבין היכן מצויים מהות ושורש העניין? המנהיג אומר שאינני אוהב את האמת, ואני מודה בכך, אולם מדוע איני יכול להיחלץ מהמצב הזה?" האם הייתה למנהיגים האלה השפעה כלשהי? הם אמנם דיברו ועבדו, אולם הכול בלבול אחד גדול, ולא הייתה לכך ההשפעה הנכונה. הם לא אפשרו לאנשים להבין את כוונות האל, להשוות את עצמם לדברי האל, להבין את מצבם באופן מדויק, או לפתור את הקשיים שלהם. באשר לאנשים העיקשים ונטולי הבושה שאינם מקבלים את האמת כלל, כשהם שומעים את המנהיגים האלה מוכיחים אותם בכנות ובסבלנות, הם חשים סלידה עמוקה. בה בעת, הם מדקלמים את הדברים שהשמיעו המנהיגים – לאחר שהמנהיגים מסיימים את החלק הראשון, האנשים האלה כבר יכולים להתקדם לחלק הבא, ועד מהרה הם נעשים חסרי סבלנות, ואומרים: "אל תמשיך. כבר הבנתי את כל מה שאתה אומר. אם תמשיך, אחוש בחילה ויתחשק לי להקיא". המנהיגים ממשיכים לומר: "אתה פשוט לא אוהב את האמת. לו היית אוהב את האמת, היית מבין כל מה שאני אומר". הם משיבים: "אין זה משנה אם אני אוהב את האמת או לא, חזרת על הדברים האלה פעמים כה רבות, אין בהם שום דבר חדש, ונמאס לי לשמוע אותם!" כך עובדים מנהיגי שקר, הם נצמדים לתקנות באופן נוקשה, מתקבעים על אמירות מסוימות, וכושלים לחלוטין בפתרון הקשיים הממשיים של אנשים. אם למישהו יש תפיסות לגבי האל, מנהיגי השקר אומרים שאותו האדם אינו מכיר את עצמו. אם אנושיותו של אדם מסוים היא ירודה, הוא לא מסוגל להסתדר עם אחרים, ואין לו מערכות יחסים בין-אישיות רגילות, מנהיגי השקר אומרים שהבעיה טמונה הן בו והן באדם האחר, מרצים לשניהם, מטילים את האשמה על שניהם, ואומרים: "בסדר, עכשיו אתם תיקו. עלינו לפעול בצורה הוגנת והגיונית, להתייחס לכולם באופן שווה ללא משוא פנים. מי שמדבר בהיגיון אוהב את האמת, ולעומת זאת מי שמדבר ללא היגיון מוכרח לסכור את פיו, לדבר פחות ולעשות יותר בעתיד. יש להקשיב יותר למי שאומר דברים נכונים". האם כך פותרים את הבעיה? האם כך מבצעים עבודה? זה בדיוק כמו לרצות ילדים ואנשים טיפשים, הלא כן? מנהיגי שקר אמנם נראים עסוקים, אולם הם לא יכולים לפתור את בעיותיו של אף אחד. כמה יעילה היא עבודתם? היא חסרת תועלת ומגוחכת! אלה הם מעשיהם של כופרים.

לעתים תכופות אנשים נתקלים בקשיים לאורך תקופת אמונתם באל, ומנהיגי שקר אינם יכולים לפתור אף אחד מהם. מנהיגי שקר אינם יכולים אפילו לפתור מספר קשיים ברורים שניתן היה לתקנם במילים ספורות בלבד, והם גם מפריזים בחשיבותם ועושים עניין גדול מכל בעיה זניחה. יש אנשים שאינם רעים, אולם מבחינת האנושיות שלהם, חסרים להם נימוסים במידת מה, הם לא מבינים גינונים בסיסיים, והם שפלים במקצת. מנהיגי שקר מפריזים בחשיבותן של הבעיות הזניחות האלה, וגורמים לאחים ולאחיות לדון בהן, להעביר עליהן ביקורת, ולהוקיען, וכל זאת על מנת להותיר רושם בל ימחה על האנשים האלה, כדי שלא יעזו להמשיך להתנהג כך. האם זה נחוץ? האם כך פותרים בעיות? האם כך משתמשים באמת על מנת לפתור בעיות? (לא). כל עוד אין בעיות חמורות באנושיותו של אדם כלשהו, והוא אינו רע ויכול להשקיע מעצמו בכנות, אזי תחת נסיבות של קבלה, די להמשיך את העבודה עליו, ולהעניק לו תזכורות, סיוע, שיתוף, ותמיכה. אם אנשים מתנהגים כך באופן עקבי, אזי יש בעיה באופיים או שיש להם צביון זדוני, ואז יש צורך בגיזום ובהטלת משמעת מחמירים. אם הם מסרבים לקבל זאת, יש להשעות את חובתם, או להרחיקם. מנהיגי שקר אינם יכולים לעשות זאת, והם גם לא נוהגים כך; כשהם נתקלים באנשים רעים מעין אלה, הם מתייחסים אליהם כאל אחים ואחיות, ומעניקים להם עזרה ותמיכה. האם כך מבצעים עבודה? האם כך משתמשים באמת על מנת לפתור בעיות? (לא). עבודתם של מנהיגי שקר היא מגוחכת, ילדותית, ונלעגת, ואין בה דבר אשר עולה בקנה אחד עם כוונות האל. בכל מעשיהם ניכר שהם הדיוטות, שאין להם הבנה רוחנית, ושהתנהגותם פזיזה ונטולת עקרונות. באופן דומה, הם אינם יכולים לראות לאשורם את הקשיים השונים שאנשים נתקלים בהם בהיווכחותם בחיים, או להבינם באופן מדויק. כתוצאה מכך, ניסיונותיהם לפתור אותם נראים מרושלים ומטופשים להפליא, כאלה של הדיוטות. גם מי שמקבל את עזרתם חש מבוכה ודיכוי. עם הזמן, חלקם אף מאבדים את האמונה, ואומרים: "המנהיג שיתף עמי פעמים כה רבות, אם כך מדוע עדיין לא חל בי שינוי? מדוע אני ממשיך לחזור לסורי? האם משום שאנושיותי ירודה במיוחד, ואינני מסוגל להיוושע?" אחרים אף מטילים ספק, ואומרים: "האם משהו לא תקין ברוח שלי? האם פועלות בתוכי רוחות רעות? האם האל לא יושיע אותי? האין זה אומר שאפסה תקוותי?" אלה הן השלכות עבודתם של מנהיגי שקר. במסגרת עבודתם, הם מבלבלים דבר אחד במשנהו, ומתנהגים בצורה מגוחכת, מופרכת, מטופשת ומרושלת, מה שמוביל בסופו של דבר לכך שאין פתרון מיידי לקשיים השונים הניקרים על דרכם של אנשים אשר חותרים אל האמת באמת ובתמים. כתוצאה מכך מתעוררות באותם אנשים שליליות וחולשה, וכן מספר תפיסות ואי-הבנות לגבי האל ולגבי עבודתו. הם אומרים: "קראתי כל כך הרבה מדברי האל, אז למה אי אפשר לפתור את הבעיות שלי? האם דברי האל אכן יכולים להושיע אנשים ולחולל בהם מהפך?" ספקות מתעוררים בלבם, והם נלכדים בבלבול. על כן, כאשר מנהיגי שקר מבצעים עבודה, הם לא מניבים תוצאות חיוביות רבות, אלא פותחים פתח לדברים שליליים ומזיקים רבים. לא זו בלבד שעבודתם אינה מצליחה להפיג את תפיסותיהם, את ספקותיהם, ואת שיפוטם של אנשים לגבי האל, נהפוך הוא, היא מעצימה את אי-ההבנות שלהם ביחס לאל ואת הישמרותם מפניו. הבעיות של אנשים אלה נותרות ללא פתרון גם לאחר שנים רבות של אמונה. בעוד מנהיגי שקר מטעים אותם ומוליכים אותם שולל, מעמיקות אי-ההבנות שלהם ביחס לאל והישמרותם מפניו. כיוון שכך, האם ביכולתם להשיג היווכחות בחיים?

הבנתם של מנהיגי שקר ביחס לדברים חיוביים כגון האמת ושינוי צביונו של אדם עשויה להשפיע על השקפותיהם ועל גישותיהם של אנשים רבים כלפי דברים חיוביים. כאשר מנהיגי שקר אינם מבצעים שום עבודה, זה דבר אחד – כאשר הם מתחילים לעבוד, צצות סטיות ומתעוררות השלכות מזיקות. באותן כנסיות שוררת אווירה לא הולמת, דהיינו, אמירות שגויות ומגוחכות נשמעות לעתים תכופות, ואנשים שם אינם מבינים מונחים רוחניים הנזכרים תדיר בדברי האל, או אינם יודעים כיצד להחיל אותם, בעוד אותם אמרות ומונחים רוחניים לכאורה אשר מנהיגי השקר מרבים להשמיע נפוצים באופן נרחב ברחבי הכנסיות הללו. לדברים האלה יש השפעה לא מבוטלת על אנשים: לא זו בלבד שאין הם יכולים לעזור לאנשים לזכות בידע מעשי ומדויק יותר של דברי האל ושל האמת, או לאפשר להם למצוא בדבריו נתיב מדויק ליישום בפועל, נהפוך הוא, למעשה הם גורמים לכך שהידע שיש לאנשים ביחס לאמת הוא מעוות, תאורטי ודוקטרינלי יותר, ובה בעת, נתיב היישום בפועל עוד יותר לא ברור להם. כשמנהיגי השקר עושים כן, הם מתערבים בקו הראייה של אנשים ומשפיעים על הבנתם הטהורה את האמת. מהי השפעתם של מנהיגי השקר בעשותם את הדברים האלה? מהו תפקידם? אולי מוגזם מעט לאפיין אותם כמפריעים וכמשבשים, אולם לא תהיה זו הגזמה כלל לכנותם ליצנים שמתרוצצים אנה ואנה. כשרק התחלתי את שלב העבודה הזה, פגשתי מספר אנשים, וכאשר הקשבתי לדבריהם, אחד מהם שאל על מצבו של אדם, ומישהו אחר פלט לפתע את המילים: "הוא הפך לאפר ולעפר". כששאלתי, "הפך לאפר ולעפר? מה זה אומר?" הוא השיב, "להפוך לאפר ועפר משמעו שמישהו הודח ואולי הפסיק להאמין". אמרתי, "זה מונח אכזרי למדי – הוא לא מאפשר לאדם שום מרחב תמרון. אי פעם אמרתי דבר כזה? איך לא ידעתי על המונח הזה? מעולם לא אפיינתי אף אחד בצורה כזאת, או ציינתי שאם מישהו מפסיק לבצע את חובתו או עוזב את האל, הוא 'הופך לאפר ולעפר'. מנין הגיע המונח הזה?" בהמשך גיליתי שמקור הביטוי במאמין קשיש, קפדן קשיש. הוא היה מלומד מאוד, האמין באל במשך זמן רב, והיה בעל ותק. כשהוא השמיע את הביטוי הזה, אותה קבוצה של אנשים מבולבלים לא נקטה בהבחנה ולמדה אותו ממנו, והוא הפך לביטוי רווח. האם לדעתכם הביטוי הזה נכון? האם יש לו בסיס? האם הוא מדויק? (לא, הוא לא מדויק). כיצד עלינו להתייחס אליו? האם יש לאפשר את קיומו בכנסייה? (לא, אין לאפשר זאת). יש לחשוף אותו ולהעביר עליו ביקורת, ולפתור אותו מהשורש. לאחר מכן, באמצעות ביקורת וניתוח, אותם אנשים מבולבלים לא העזו להמשיך להשמיע אותו, אולם ייתכן שמספר אנשים שאינם מעודכנים עדיין משתמשים בו בסתר בינם לבין עצמם. ייתכן והם סבורים שמדובר בביטוי רוחני מאוד שמקורו ב"דמות מוכרת" ומאמינים שיש להמשיך להשתמש בו. האם המנהיגים שלכם עסקו בנוהגים דומים? האם הייתה להם השפעה שלילית על ההיווכחות בחיים שלכם, על השינוי בצביונכם, או על הנתיב שאתם פוסעים בו? (בעבר, כאשר הטפנו את הבשורה, מנהיג שקר אמר פעם: "האל כובש אותנו באמצעות שיפוט וייסור, לכן כאשר אנו מטיפים את הבשורה לאנשים דתיים, עלינו לפנות אליהם בטון חמור סבר, ולהרצות להם; רק אז ניתן יהיה לכבוש אותם"). אמירה זו אולי נשמעת הגיונית, אולם האם היא עולה בקנה אחד עם עקרונות-האמת? האם האל הורה לאנשים לעשות זאת? האם נאמר בדברי האל: "כאשר אתה מטיף את הבשורה באופן נרחב, עליך לקום ולחלוש על אנשים ביד רמה, ולהשתמש בשיפוט ובייסור על מנת להטיף את הבשורה באופן נרחב"? (לא). ובכן, מהו מקור האמירה הזאת? מובן שמדובר בתאוריה אשר עלתה בראשו של מנהיג שקר שאין לו הבנה רוחנית. על פניו, אולי נדמה כי אמירה זו אינה בעייתית: "האנושות כולה מוכרחה לעבור את השיפוט ואת הייסור של האל. אם בני האנוש אינם יכולים לקבלם ישירות מדברי האל, האין הם יכולים לקבלם בעקיפין? כך או כך, זוהי ההשפעה שאמורה להיות לדברי האל – כיבוש האנושות כולה. מוטב שבני האנוש יקבלו זאת בהקדם האפשרי, הלא כן? בטרם יפעל האל, ננקוט באמצעי המנע הזה, כדי שאנשים יוכלו לפתח מעין חסינות. או-אז, כאשר האל באמת ישפוט וייסר את האנשים האלה, הם לא ימרדו בו, יתנגדו לו, או יבגדו בו. הדבר ימנע פגיעה ברגשותיו של האל. האין זה דבר טוב?" על פניו, כל אחד מהמשפטים נראה נכון, ומבחינה דוקטרינלית, האמירה נראית הגיונית. אולם האם זהו עיקרון-אמת? אילו התניות יש לבית האל להטפת הבשורה? האם הוא דורש מאנשים לעשות זאת? (לא). לפיכך, תאוריה זו אינה תקפה, והאדם אשר מציע אותה הוא מנהיג שקר.

מנהיגי שקר מרבים להעמיד פנים שהם רוחניים, ומשמיעים כזבים מופרכים על מנת להטעות אנשים ולהוליכם שולל. אמנם על פני השטח, כזבים אלה נשמעים לא בעייתיים, אולם יש להם השפעה מזיקה על היווכחותם בחיים של אנשים, שכן הם מפריעים להם, מוליכים אותם שולל, ומונעים מהם לפסוע בנתיב החתירה אל האמת. ישנם כאלה שעקב אותן מילים רוחניות-לכאורה מתעוררים בהם ספקות נגד דברי האל והתנגדות להם, הם מפתחים תפיסות, ואפילו אי-הבנות לגבי האל והישמרות מפניו, ואז הם מתרחקים ממנו. כך משפיעות אמירותיהם הרוחניות לכאורה של מנהיגי שקר על אנשים. כאשר מנהיג שקר מוליך שולל את חבריה של כנסייה כלשהי ומשפיע עליהם, אותה כנסייה הופכת לדת, בדיוק כמו נצרות או קתוליות, בה אנשים פשוט מקיימים את אמירות האדם ואת תורותיו. הם כולם סוגדים לתורותיו של פאולוס, ומרחיקים לכת עד כדי כך שהם משתמשים בדבריו במקום אלה של ישוע אדוננו, במקום לנהות אחר דרכו של האל. כתוצאה מכך הם הופכים לפרושים ולצוררי משיח צבועים. על כן, האל מקלל אותם ומוקיעם. בדיוק כמו פאולוס, מנהיגי שקר מרוממים את עצמם ונושאים עדות לעצמם, הם מוליכים שולל אנשים ומפריעים להם. הם מסיטים אותם מדרכם אל טקסים דתיים, ואופן האמונה באל של אנשים אלה הופך זהה לזה של אנשים דתיים, מה שמעכב את כניסתם אל המסלול הנכון באמונתם באל. מנהיגי שקר מטעים אנשים ומפריעים להם ללא הרף, ובשל כך אנשים אלה הוגים שפע של תאוריות ואמירות רוחניות-לכאורה. התאוריות, האמירות, והנוהגים האלה מנוגדים לחלוטין לאמת, ואין להם שום קשר אליה. אולם כאשר מנהיגי שקר מטעים אנשים ומוליכים אותם שולל, הם מתייחסים לדברים האלה כאל דברים חיוביים, כאל האמת. הם מאמינים בטעות שדברים אלה הם האמת, וסבורים שככל שהם מאמינים בהם בלבם ויכולים לבטאם ברהיטות, וכל עוד הדברים זוכים לאישור הכלל, אזי הם זכו באמת. לא זו בלבד שאנשים שהולכו שולל בידי המחשבות והדעות הללו אינם יכולים להבין את האמת, הם גם לא מסוגלים ליישם בפועל את דברי האל או לחוות אותם, קל וחומר להיכנס אל מציאות-האמת. נהפוך הוא, הם מתרחקים אף יותר מדברי האל, ועוד יותר מכך מכניסה אל מציאות-האמת. על הנייר, אמירותיהם של מנהיגי השקר והסיסמאות שהם צועקים הן בסדר גמור, וכולן נכונות. אם כך, מדוע הן לא משיגות דבר וחצי דבר? משום שהדברים אותם מנהיגי שקר מבינים ותופשים הם פשוט שטחיים מדי. כל כולם דוקטרינות שאינן רלוונטיות למציאות-האמת שבדברי האל, בדרישותיו או בכוונותיו. העובדה היא שכל הדוקטרינות אותן מטיפים מנהיגי השקר הן פחותות בהרבה ממציאות-האמת – ליתר דיוק, אין להן שום קשר לאמת או לדברי האל. אם כך, כאשר מנהיגי שקר מרבים לפלוט את המילים ואת הדוקטרינות האלה, למה קשור הדבר? מדוע אף פעם לא עולה בידם להיכנס אל מציאות-האמת? יש לכך קשר ישיר לאיכותם של מנהיגי שקר. זה ודאי לחלוטין שאיכותם של מנהיגי שקר היא ירודה ושהם לא ניחנו ביכולת להבין את האמת. אין זה משנה כמה שנים הם מאמינים באל, הם לא יבינו את האמת ולא תהיה להם היווכחות בחיים, ואפשר גם לומר שאין זה משנה כמה שנים הם מאמינים באל, הם יתקשו להיכנס אל מציאות-האמת. אם לא מדיחים מנהיג שקר, ומתאפשר לו להחזיק בתפקידו, מה יהיו השלכות הדבר? הנהגתו תמשוך עוד יותר אנשים אל טקסים ואל תקנות של דת, אל מילים ואל דוקטרינות, ואל תפיסות ואל דמיונות עמומים. להבדיל מצוררי משיח, מנהיגי שקר אינם מובילים אנשים לבוא לפניהם או לפני השטן, אולם אם אין הם יכולים להוביל את אנשיו הנבחרים של האל אל מציאות-האמת של דבריו, האם יעלה בידם של אנשיו הנבחרים של האל לזכות בישועתו? האם יגיעו לכך שהאל יהפוך אותם למושלמים? בשום פנים ואופן לא. אם אנשיו הנבחרים של האל אינם יכולים להיכנס אל מציאות-האמת, האין הם עדיין חיים תחת כוחו של השטן? האין הם עדיין אנשים מושחתים המוחזקים תחת כוחו של השטן? האין זה אומר שמנהיגי השקר ימיטו עליהם הרס? על כן השלכות עבודתם של מנהיגי שקר ושל צוררי משיח הן זהות בעיקרון. לא אלה ולא אלה יכולים לגרום לאנשיו הנבחרים של האל להבין את האמת, להיכנס אל המציאות, ולזכות בישועה. גם אלה וגם אלה מזיקים לאנשיו הנבחרים של האל וממיטים עליהם הרס. ההשלכות הן זהות לחלוטין.

מהם חלק מדברי הכפירה והכזבים של מנהיגי שקר? סכמו אותם בעצמכם בהמשך. אני מפקיד בידיכם את המשימה הזאת על מנת לבדוק האם אתם מסוגלים להבחין בהם. האם המנהיגים סביבכם השמיעו אי פעם מילים כלשהן שהן רוחניות או תואמות לרגשות אנושיים, ועל פני השטח נדמה כי הן נכונות ועולות בקנה אחד עם האמת, אולם אינן תורמות להיווכחותך בחיים ופותרות את בעיותיך הממשיות? אם אינך יכול להבחין במילים הללו והן אפילו יקרות לך ואתה מאמץ אותן ללבך, וכל הזמן מאפשר להן לשלוט בך ולהנחות אותך, וכן להטות את מחשבותיך ואת התנהגותך, השלכות הדבר חמורות למדי, הלא כן? (אכן). לכן הכרחי שתרדו אל שורש הבעיות האלה, על מנת לגלות אילו דברים הם דברי כפירה וכזבים שעלולים לדרדר אנשים עד לנקודה שבה אמונתם באל הופכת לאמונה דתית, וכתוצאה מכך הם מתנגדים לאל והוא דוחה אותם. לדוגמה, נניח שאדם כלשהו אומר: "אל תשאף להתמנות כמנהיג. אם תודח או תסולק לאחר שתתמנה כמנהיג, לא תהיה לך אפילו הזדמנות להיות מאמין מן השורה". האם אמירה מעין זו היא דבר כפירה וכזב של מנהיגי שקר? (כן). האמנם? יש להבדיל בין דברי הכפירה והכזבים של מנהיגי שקר לבין אלה של צוררי משיח; אל תערבבו בניהם. למה מתכוון האדם הזה באומרו דברים כאלה? אילו מניעים נחבאים במילים הללו? האם יש בהן דבר מה מפוקפק? מובן שהן מכילות תכסיס שנועד להטעות אנשים, כוונת הדובר היא שאסור לאחרים לשאוף להיות מנהיגים, משום שאם ייעשו זאת, זה לא יסתיים בטוב. כאשר הוא אומר זאת, מטרתו היא לגרום לאנשים לזנוח את הרעיון של התמנות כמנהיגים כדי שאיש לא יתחרה עמו על מוניטין ועל מעמד, ובכך יתאפשר לו לחוש בנוח על היותו מנהיג לנצח. בה בעת, הוא אומר לאנשים: "כך מתייחס בית האל למנהיגים ולעובדים, הוא מקדם אותך כשהוא זקוק לך, וכשלא, הוא בועט אותך אל תחתית הסולם, ואינו מותיר לך אפילו את האפשרות להפוך למאמין מן השורה". מהו טבע המילים הללו? (ניאוץ נגד האל). איזה מין אדם משמיע דברי נאצה נגד האל? (צורר משיח). במילים אלה ישנן שתי כוונות רעות שעלולות להוביל לשתי השלכות: האחת היא לומר לאחרים לא להתחרות למען מעמד בשום פנים ואופן, ובכך להבטיח את יציבות מעמדו-שלו; השנייה היא לגרום לך לא להבין את האל, לחדול להאמין באל ובמקום זאת להתחיל להאמין בו. זהו צורר משיח מהסוג הבוטה ביותר. עושה רושם שחסרה לכם יכולת הבנה; כבר דיברתי בעבר על דוגמאות כאלה. לא זו בלבד שאתם רשלנים ושזיכרונכם חלש, גם יכולת ההבנה שלכם לוקה בחסר. אינכם יכולים אפילו להבחין בצורר משיח כה ברור. האם מנהיגי שקר יאמרו דברים מעין אלה? האם הם יטעו אנשים ויתנגדו לאל באופן מודע וגלוי? (לא). אמנם נדמה כי על פניו, דבריהם ומעשיהם של מנהיגי שקר אינם בעייתיים, עבודתם היא נטולת עקרונות ואינה יכולה להשיג תוצאות. מנהיגי שקר אינם יכולים לפתור אף אחת מבעיותיהם של אנשים, להנחות אותם אל המסלול הנכון של אמונה באל, או להובילם לפני האל. כל מה שהם אומרים הוא נכון, הם לא מקמצים בעבודתם כלל, הם ניחנו בקנאות ובלהט, ועל פניו נדמה כי יש להם אמונה ונחישות, ושהם נכונים לסבול קשיים ולשלם את המחיר. זאת ועוד, נדמה שהם ניחנו בסיבולת מופלאה ושהם מסוגלים להחזיק מעמד על אף תשישות וקשיים מסוגים שונים. פשוט איכותם ויכולת ההבנה שלהם ירודות, וחסרה להם הבנה מדויקת של האמת. מה הם עושים לגבי אותו מחסור ביכולת הבנה? הם פותרים את הבעיה הזאת באמצעות תקנות ודוקטרינות, וכן התאוריות הרוחניות שהם מרבים לדבר עליהן. לאחר מספר שנים תחת הנהגתם, צומחים בקרב אנשים שלל דוקטרינות, תקנות, ונוהגים חיצוניים. אנשים נשמעים לאותם דוקטרינות, תקנות, ונוהגים, וסבורים שהם מיישמים בפועל את האמת ונכנסים אל מציאות-האמת, אולם למעשה הם עדיין רחוקים מאוד ממציאות-האמת! ברגע שהדברים האלה ממלאים את לבבותיהם של אנשים, חולשים עליהם ומובילים אותם, הפתרון נעשה בעייתי. יש לבחון ולנתח כל דבר בנפרד על מנת שאנשים יבינו אותם. לאחר מכן, יש לומר לאנשים מהן האמת, הדוקטרינות, הסיסמאות, והתקנות, ומהם הבנה נכונה של האמת, אמירות מדויקות, ועקרונות-האמת. יש לפתור כל אחד מהם בנפרד; אחרת, מנהיגי השקר יטעו ויהרסו כל מי שמתנהג יפה יחסית, מציית לחוקים, וחותר אל רוחניות. אולי נדמה כי אנשים אלה הם אדוקים, מסוגלים לסבול קשיים ולשלם את המחיר, וכן להתפלל כשקורים להם דברים; אולם בדומה לאנשים דתיים, כאשר האל שב, אף אחד מהם לא מזהה אותו, אף אחד מהם אינו מכיר בכך שהאל מבצע שוב עבודה חדשה, והם כולם מתריסים נגדו. מדוע? משום שמנהיגי שקר וצוררי משיח הוליכו אותם שולל – הם המיטו נזק והרס על רבים ממאמיניו הכנים של האל.

מנהיגי שקר משמיעים רק מילים ודוקטרינות – הם גורמים לאנשים להבין רק דוקטרינה ולא את האמת, וגורמים להם לראות רק רוחניות שקרית. מהן ההשלכות של השמעת מילים ודוקטרינות? רוחניות שקרית, הבנה שקרית, ידע שקרי, יישום בפועל שקרי, וציות שקרי – כל אלה הם שקריים. כיצד מתפתחת ה"שקריות" הזאת? היא נגרמת עקב כך שהבנת האמת של מנהיגי שקר היא מעוותת, חד-צדדית, ושטחית, ושהם נכשלים כליל בהבנת מהות האמת. מנהיגי שקר מספקים לאנשים הרבה חוקים, מילים, ודוקטרינות, לצד מספר סיסמאות ותאוריות. אנשים אלה אינם מבינים כלל את כוונותיו האמיתיות של האל, וכשהם נתקלים במצבים מורכבים שונים, הם לא יודעים כיצד להתמודד עמם ולהתייחס אליהם, או כיצד להבין את כוונות האל. האם אנשים מעין אלה יכולים לבוא לפני האל? האם הם יכולים לקבל את האל וללמוד להפסיק להתריס נגדו? לא, הם לא יכולים. על כן, מכריע והכרחי שתסכמו את דברי הכפירה ואת הכזבים של מנהיגי שקר ותלמדו להבחין בהם. כשאתם מסכמים, חשוב להבדיל ביניהם לבין הכזבים בהם משתמשים צוררי משיח על מנת להטעות אנשים. באשר לתחום האחריות השני של מנהיגים ושל עובדים – להכיר את מצבם של אנשים מכל סוג ולפתור קשיים שונים הקשורים להיווכחות בחיים שבהם הם נתקלים בחייהם האמיתיים – נסיים כאן את שיתופנו בו ניתחנו את הנוהגים השונים של מנהיגי שקר ואת מהות הבעיות עם מנהיגי שקר.

פריט שלישי: שיתוף על עקרונות-האמת שיש להבין כדי למלא כל חובה כראוי (חלק א')

מנהיגי שקר יכולים להשמיע רק מילים ודוקטרינות על מנת לנזוף באנשים

כעת נשתף על תחום האחריות השלישי של מנהיגים ועובדים – שיתוף על עקרונות-האמת שיש להבין כדי למלא כל חובה כראוי. זוהי עבודה חשובה ובסיסית של מנהיגים ועובדים, ואנו נשתף על הביטויים של מנהיגי שקר בהתבסס על תחום האחריות הזה, וננתחם. יכולתו של מנהיג או של עובד לשתף בבירור על עקרונות-האמת שאנשים צריכים להבין כדי למלא היטב את חובותיהם היא המדד הטוב ביותר לשאלה האם הם אוחזים במציאות-האמת, וזהו המפתח לקבוע האם הם יכולים לבצע היטב עבודה ממשית. כעת, הבה נבחן כיצד מנהיגי שקר מתמודדים עם העבודה הזאת. מאפיין אחד של מנהיגי שקר הוא אי-יכולתם להסביר או להבהיר באופן יסודי בעיות הקשורות בעקרונות-האמת. אם מישהו מחפש מהם, הם יכולים לומר לו רק מספר מילים ודוקטרינות ריקות מתוכן. כשהם נתקלים בבעיות שמצריכות פתרון, לעתים תכופות הם משיבים באמירה כגון: "כולכם מומחים בביצוע החובה הזאת. אם יש לכם בעיות, עליכם לפתור אותן בעצמכם. אל תשאלו אותי; אני לא מומחה, ואינני מבין. טפלו בזה בעצמכם". יש כאלה שמשיבים: "אנחנו שואלים אותך משום שאיננו יכולים לפתור את הבעיה; לו יכולנו, לא היינו שואלים. איננו מבינים את הבעיה הזאת הקשורה בעקרונות-האמת". מנהיגי השקר עונים: "כבר אמרתי לך את העקרונות, לא? מלא היטב את חובותיך, ואל תיצור הפרעות או שיבושים. לשם מה אתה עדיין שואל? טפל בזה כפי שאתה מוצא לנכון! דברי האל כבר נאמרו: תן עדיפות לאינטרסים של בית האל". האנשים האלה נותרים מבולבלים לחלוטין, והם חושבים: "זה לא פתרון לבעיה!" כך מתייחסים מנהיגי שקר לעבודה; הם רק בוחנים אותה, מתנהלים כלאחר יד, ואף פעם לא מטפלים בבעיות. אין זה משנה אילו בעיות מציינים אנשים, מנהיגי שקר אומרים להם לחפש את האמת בעצמם. הם מרבים לשאול אנשים: "האם יש לכם בעיות? מה מצב היווכחותכם בחיים? אתם מבצעים את חובותיכם בשטחיות?" אנשים אלה משיבים: "מפעם לפעם, אני מוצא את עצמי במצב שטחי, ואני פותר זאת באמצעות תפילה ומחולל שינוי במצבי, אולם אני עדיין לא מבין את עקרונות-האמת של ביצוע חובתי". מנהיגי השקר אומרים: "לא שיתפתי עמך את העקרונות הספציפיים בכינוס האחרון? אפילו נתתי לך מספר קטעים מדברי האל. אתה אמור כבר להבין, לא?" למעשה, הם מבינים את הדוקטרינה כולה, אולם עדיין לא עולה בידם לפתור את בעיותיהם. מנהיגי השקר אפילו מדברים גבוהה-גבוהה: "מדוע אינך יכול לפתור זאת? פשוט לא קראת את דברי האל די ביסודיות. אם תרבה יותר בתפילה ובקריאה של דברי האל, כל בעיותיך יפתרו. עליכם ללמוד לדון ולמצוא דרך יחדיו, ואז בעיותיכם ייפתרו בסופו של דבר. באשר לבעיות מקצועיות, אל תשאלו אותי; האחריות שלי היא לפקח על העבודה. השלמתי את המשימה שלי, וכל השאר כרוך בעניינים מקצועיים, שאינני מבין בהם". מנהיגי שקר מרבים להשתמש בסיבות ובתירוצים כגון "אינני מבין, מעולם לא למדתי זאת, אינני מומחה" על מנת "לנפנף" אנשים ולחמוק משאלות. הם אולי נראים צנועים למדי; אולם הדבר חושף בעיה חמורה בקרב מנהיגי שקר – אין להם שום הבנה בנוגע לבעיות הקשורות בידע מקצועי במשימות מסוימות, הם חשים חסרי אונים ונראים מובכים ונכלמים במיוחד. מה הם עושים אז? הם יכולים רק לאסוף מספר קטעים של דברי האל על מנת לשתף עליהם עם כולם בכינוסים, ומדברים על מספר דוקטרינות על מנת להטיף לאנשים. מנהיגים שניחנו בשמץ של אדיבות עשויים להפגין דאגה כלפי אנשים ולשאול אותם מפעם לפעם: "נתקלת בקשיים בחייך לאחרונה? האם יש לך די בגדים ללבוש? האם יש בקרבכם כאלה שאינם מתנהגים כיאות?" אם כולם אומרים שאין להם הבעיות האלה, הם משיבים: "אם כך, אין בעיה. המשיכו בעבודתכם; עליי לטפל בעניינים אחרים", ועוזבים בחופזה מתוך חשש שמישהו ישאל שאלות ויבקש מהם להתייחס אליהן, וכך יציב אותם במצב מביך. כך עובדים מנהיגי שקר – הם לא יכולים לפתור בעיות ממשיות. כיצד הם יכולים לבצע ביעילות את עבודת הכנסייה? כתוצאה מכך, הצטברות הבעיות שלא נפתרו מעכבת את עבודת הכנסייה בסופו של דבר. אלה הם מאפיין וביטוי בולטים של האופן שבו מנהיגי שקר עובדים.

במסגרת עבודתם של מנהיגי שקר, הם מתלהבים רק מהטפה, והם אוהבים יותר מכל להשמיע מילים ודוקטרינות, ולומר מילים במטרה להטיף לאנשים ולנחמם, מתוך מחשבה שכל עוד הם מדרבנים אנשים לבצע את חובותיהם באופן נמרץ ופעלתני, פירוש הדבר הוא שהם עושים מלאכתם נאמנה. בנוסף, מנהיגי שקר להוטים לגלות דאגה למצב חיי היום-יום של כל אדם ואדם. הם מרבים לשאול אנשים אם הם נתקלים בקשיים כלשהם מבחינה זו, ואם יש אדם כזה, הם נכונים לעזור לו לפתור אותם. הם באמת מעסיקים את עצמם בסוגיות הכלליות האלה, אפילו דוחים ארוחות לעתים, ומרבים ללכת לישון מאוחר ולהתעורר השכם בבוקר. בהתחשב בפעלתנותם ובעבודתם הקשה, מדוע הבעיות בעבודת הכנסייה והקשיים בהם נתקלים אנשיו הנבחרים של האל במסגרת ביצוע חובותיהם נותרים ללא פתרון? משום שמנהיגי שקר אף פעם לא יכולים להסביר בבירור את עקרונות-האמת הקשורים בביצוע חובות. המילים והדוקטרינות, וכן ההטפות שהם משמיעים, הן חסרות יעילות לחלוטין, ואין ביכולתן לפתור שום בעיה ממשית. עבודת הכנסייה אינה מתקדמת אף פעם, ואין זה משנה כמה הם מדברים או כמה הם עסוקים או מותשים. אמנם כלפי חוץ נדמה כי כולם מבצעים את חובותיהם, אולם הם משיגים רק תוצאות ממשיות מעטות, משום שלא עולה בידם של מנהיגי שקר לשתף על עקרונות-האמת הקשורים בביצוע חובות, או להשתמש באמת על מנת לפתור בעיות ממשיות – לכן לא עולה בידם לפתור בעיות רבות אשר קיימות במסגרת ביצוע חובות. לדוגמה, פעם בית האל היה צריך להדפיס ספרים של דברי האל, ומנהיג כלשהו נדרש לבחור שני אנשים שיהיו אחראים למשימה זו. מהן אמות המידה לבחירת אנשים? אנושיותם צריכה להיות טובה יחסית, עליהם להיות אמינים, ומסוגלים להסתכן. לאחר שנבחרו האנשים, מנהיגם אמר להם: "זימנתי אתכם היום על מנת להפקיד בידיכם משימה: לבית האל יש ספר שצריך להדפיסו, ואני צריך שתמצאו בית דפוס, ולאחר הדפסת העותקים, עליכם להפיצם בהקדם בקרב אנשיו הנבחרים של האל, על מנת שיוכלו לאכול ולשתות את דברי האל ללא עיכוב. האם אתם נחושים לבצע את המשימה הזאת? האם אתם נכונים לקחת על עצמכם את העול ואת הסיכון האלה?" שני האנשים סברו שהיה זה האל שמרומם אותם, ולכן הם השיבו בחיוב. המנהיג המשיך ושאל אותם: "האם גמרתם אומר למלא את התפקיד אותו הטיל עליכם האל? האם אתם נכונים להישבע?" שני האנשים נשבעו, ואמרו: "אם לא נצליח למלא את התפקיד אותו הטיל האל ונחרב את המשימה הזאת, וכך נגרום הפסדים לעבודת בית האל, הלוואי ויכו בנו ברק ורעם מן השמיים. אמן!" המנהיג אמר: "כמו כן, עלינו לשתף על האמת. האם ביצוע העבודה הזאת כרוך בעשיית עסקאות? האם אתם מתבקשים לעבוד כשכירים?" שני האנשים השיבו: "לא, זוהי חובתנו". המנהיג אמר: "משום שזוהי חובתכם, עליכם לגמול לאל על אהבתו. אל לכם לצער אותו או לעורר בו דאגה. לא די בנכונות להסתכן; עליכם לבצע את חובתכם בנאמנות. כשבעיות ניקרות על דרככם, עליכם להרבות בתפילה ולהתייעץ זה עם זה. אל תהיו עקשנים או תתנהגו איך שמתחשק לכם. למה ביקשתי מכם לשתף פעולה זה עם זה? כדי שתוכלו לדון בדברים כשמתעוררות בעיות, מה שיקל עליכם לפעול. אם אינכם יכולים להגיע להסכמה, התפללו. כל אחד מכם מוכרח להרפות מדעותיו, ועליכם לפעול רק כאשר הגעתם להסכמה. כולי תקווה שתוכלו להשלים את העבודה הזאת בהצלחה!" לבסוף המנהיג הזה מצא קטע בדברי האל העוסק במילוי חובה היטב, ושלושתם קראו בו קריאת-תפילה מספר פעמים. בכך העניין הופקד בידיהם, והמנהיג מילא את אחריותו. מה היו ביצועיו של המנהיג בעבודה זו? הוא חש מרוצה למדי, וכך גם שני האנשים. צופים מהצד העירו: "המנהיג הזה אכן יודע לא מעט לגבי ביצוע עבודה; הוא מדבר בצורה מסודרת ומבוססת, והוא פועל צעד אחר צעד. תחילה, הוא הקצה את המשימה לשני האנשים, לאחר מכן הוא פתר את בעיותיהם הקשורות במחשבות ובדעות, ולבסוף הוא השמיע מספר מילים מחמירות, וגרם להם להישבע ולהתחייב. הוא אכן ביצע את העבודה הזו באופן שיטתי, והוא אכן ראוי לתואר מנהיג – הוא מנוסה ונושא בעול". בסוף, אמר להם המנהיג: "זיכרו: הדפסת ספרים היא לא משימה פשוטה, אין זה דבר שאדם מן השורה יכול לקחת על עצמו. לא אני ולא בית האל הפקידו בידיכם את העבודה הזאת; זהו תפקיד שהטיל עליכם האל. אל לכם לאכזב אותו. כל עוד תשלימו היטב את העבודה הזאת, חייכם יתקדמו, ותהיה לכם מציאות". מבחינה תאורטית, לא היו בדברים בעיות הקשורות בעקרונות; אפשר היה להחשיבם כנכונים פחות או יותר. אם כך, הבה ננתח את העניין ונבחן היכן ה"שקר" בא לידי ביטוי במנהיג שקר זה. האם המנהיג סיפק הוראות כלשהן באשר לבעיות מפורטות שונות, כגון ההיבטים המקצועיים והטכניים הקשורים למשימה זו? האם הוא שיתף על עקרונות-אמת ספציפיים או על אמות מידה נדרשות? (לא). הוא בסך הכול השמיע מספר מילים ריקות וחסרות משמעות – מילים שרוב האנשים מרבים לומר, מילים נטולות כל משקל. משום שהמנהיג בכבודו ובעצמו דיבר וחילק הוראות, אנשים סברו שלמילים יש משקל רב יותר מהרגיל, אולם בפועל, הן היו לא רלוונטיות, ולא הייתה להן שום השפעה על פתרון סוגיות ממשיות הקשורות בהדפסת ספרים. אם כך, אילו סוגיות ממשיות ישנן הקשורות בהדפסת ספרים? עלינו לדון בהן ולבדוק אם העבודה אותה ביצע מנהיג זה הייתה עבודתו של מנהיג שקר.

ראשית, הדפסת ספרים כרוכה בסידור, ואז ישנם הגהה של הטקסט, עיצוב תוכן העניינים והטקסט המרכזי, וכן משקל הנייר, צבעו, ואיכותו. ישנם גם חומר הכריכה, האם עליה להיות רכה או קשה, וכן העיצוב, הצבע, ההדפס, והגופן שלה. לבסוף ישנה פעולת הכריכה, האם להשתמש בדבק או בתפירה. כל אלה הן סוגיות הקשורות לתהליך הדפסת ספרים. האם המנהיג דן באחת מהן? (לא). סוגיה נוספת היא מציאת בית דפוס: האם מכונות הדפוס והכריכה הן חדשניות, מהי איכות הדפוס והכריכה, ומהו המחיר – האין הם צריכים לקבל הוראות לכל הדברים האלה, נוסף לעקרונות ולתחומים? האם המנהיג היה יעיל לו היה אומר: "אינני מבין את הדברים האלה; פשוט חפשו מה שלא יהיה"? האם המילים הלא-רלוונטיות שהשמיע יכולות להחליף את הסוגיות המפורטות השונות הקשורות בהדפסת ספרים? (לא). ועם זאת, אותו מנהיג שקר האמין שהן יכולות. הוא חשב: "כבר שיתפתי על אמיתות כה רבות, ואמרתי להם את כל העקרונות. הם אמורים להבין את הדברים האלה!" ה"אמורים" הזה הוא ההיגיון ושיטת פתרון הבעיות של מנהיג השקר הזה. בסופו של דבר, כאשר הספרים הודפסו, משום שהנייר היה דק מדי ובאיכות כה ירודה, אפשר היה לראות את הטקסט משני הצדדים, מה שהקשה מאוד על המבוגרים ועל כבדי הראייה לקרוא את הספרים, ודרש מהם מאמץ. היה גם העניין של השלב האחרון, תהליך הכריכה – השאלה האם הכריכה עומדת בדרישות משפיעה על האיכות הכוללת ועל תוחלת חייו של ספר. משום שהמנהיג לא סיפק הוראות, ושהאנשים שביצעו את העבודה היו נטולי עקרונות וניסיון, ועסקו במקח חסר אחריות, בית הדפוס עשה עבודה מפוקפקת והשתמש בחומרים ירודים על מנת לצאת ברווח, וכשהספרים חולקו לבסוף לאחים ולאחיות, הם החלו להתפרק בתוך חודשיים. הכריכה והעמודים התפרקו, ועבודת ההדפסה התבצעה לשווא. מי היה האחראי לכך? לו היה צורך להטיל את האחריות על מישהו, האחראים הישירים היו שני האנשים עליהם הוטלה משימת הדפסת הספרים, והאחראי בעקיפין היה מנהיג השקר. למנהיג השקר אפילו היה תירוץ, והוא אמר: "אינכם יכולים להאשים אותי בכך שהעבודה השתבשה; גם אני אינני מבין אותה! מעולם לא הדפסתי ספרים, ואין ברשותי בית דפוס. איך אני אמור לדעת על הדברים האלה?" האם זהו תירוץ תקף? כמנהיג, עבודה זו מצויה בטווח תחומי האחריות שלך. אין זה משנה אם מדובר בעבודה הקשורה למקצוע, למיומנות, לסוג של ידע, או לאמת, אינך נדרש להבין את כל היבטיה, אולם האם השתדלת ללמוד על מה שאינך יודע? האם מימשת את תחומי האחריות שלך באופן רציני ומצפוני? יש כאלה שיאמרו: "אני רוצה לממש את תחומי האחריות שלי, אולם גם אני אינני מבין זאת. אין זה משנה עד כמה אני מתאמץ ללמוד, אני פשוט לא מבין את זה!" פירוש הדבר הוא שאינך עומד בדרישות כמנהיג; אתה מנהיג שקר במלוא מובן המילה. האחים והאחיות התרעמו במקצת עקב איכותם הירודה של הספרים, ואמרו: "הספרים האלה אמנם לא עולים לנו כסף, אולם איכותם ירודה מדי. כיצד המנהיג הזה עשה את עבודתו? כיצד הוא ביצע אותה?" כשהמנהיג שמע זאת, הוא השיב: "האם אתם יכולים להאשים אותי בכך? אינני הבעלים של בית הדפוס הזה, וההחלטה הסופית איננה בידיי. זאת ועוד, האין זה חוסך כסף לבית האל? האם זה שגוי, לחסוך כסף לבית האל?" דברי המנהיג היו נכונים, הוא לא טעה; המנהיג לא היה צריך לשאת באחריות המשפטית. אולם הייתה בעיה אחת, והיא שהכסף שהושקע בהדפסת הספרים בוזבז. בתוך חודשיים, הספרים שחולקו לאחים ולאחיות החלו להתפרק ועמודיהם נתלשו. מי אמור לשאת בהשלכות? האם לא הייתה זו אחריותו של המנהיג? הדבר התרחש במסגרת תחום עבודתך, במהלך הזמן בו שימשת כמנהיג, אם כך האם אינך צריך לקחת אחריות? עליך לשאת באשמה; אינך יכול להכחיש את אחריותך! יש כאלה שעלולים אפילו להתבטא באופן לא הגיוני, ולומר: "מעולם לא ביצעתי את העבודה הזאת בעבר. האם אסור לי לטעות בעבודה שמעולם לא ביצעתי?" רק על בסיס האמירה הזאת, אינך כשיר לבצע את עבודתך, ויש להדיח אותך. לא קורצת מהחומר ממנו עשויים מנהיגים; אתה מנהיג שקר של ממש. לומר המוני מילים נעימות לאוזן אך לא לבצע שום עבודה ממשית – זהו הביטוי הברור ביותר של מנהיג שקר.

מנהיגי שקר מסוימים אינם יכולים לבצע שום פריט של עבודה ממשית בצורה ראויה ומבוססת עם שתי רגליים על הקרקע. הם יכולים לטפל רק במספר עניינים כלליים, ואז הם סבורים שהם עומדים בדרישות כמנהיגים, שהם מדהימים, והם מרבים להתרברב ולומר: "עליי לדאוג לכל בכנסייה, ועליי לטפל בכל בעיה. האם הכנסייה יכולה להסתדר בלעדיי? אלמלא הייתי עורך כינוסים בשבילכם, הייתם מתפזרים לכל עבר, הלא כן? אלמלא הייתי משגיח על עבודת הפקת הסרטים ועוזר לתחזק אותה, אנשים היו מפריעים לה ללא הרף, הלא כן? האם עבודת הפקת הסרטים הייתה יכולה להתקדם בצורה חלקה? אמנם איני עוסק בעבודת מזמורים באופן מקצועי, אולם אלמלא הייתי בא לעתים תכופות לבחון את עבודתכם, לתמוך בכם, ולארגן לכם כינוסים, האם הייתם יכולים להפיק את המזמורים האלה? כמה זמן היה נדרש לכם לפתור את הכול?" האמירות האלה אולי נראות הגיוניות ונכונות, אולם אם תבחן אותן מקרוב, כיצד מתקדמים פריטי העבודה המקצועית השונים עליהם מפקחים מנהיגי השקר האלה? האם הם יכולים לשתף על עקרונות-האמת בצורה ברורה? (לא). פעם, צוות הפקת סרטים חיפש בעניין צבע תלבושות. הם צילמו מספר תמונות סטילס, והרקעים והאנשים בצילומים היו שונים, אבל צבעי התלבושות השתייכו לערכת צבעים אחת בעיקרון – הם כולם היו אפורים וצהובים בגוון אדמה. שאלתי: "מה קורה? מדוע הם לובשים את הצבעים האלה?" הם השיבו שהצבעים האלה נבחרו בכוונה, שהם עמלו והתאמצו רבות על מנת לאתר אותם בשוק. אמרתי: "מדוע בחרתם בצבעים האלה? האם העליון הורו לכם על כך? העליון לא הורו לכם להשתמש במגוון צבעים, ושעליהם להיות מכובדים ומהוגנים? איך הגעתם לתוצאה הזו?" לבסוף, לאחר בירורים, מספר אנשים השיבו: "צבעים אחרים לא נראים מכובדים ומהוגנים דיים, או כמו הצבעים אותם לבשו מאמינים באל או קדושים. רק ערכת הצבעים הזאת נראית יותר כמו מה שמצופה ממאמינים ללבוש. לכן, כולם תמימי דעים על כך שלבישת בגדים בצבעים האלה מהללת את האל יותר מכל ומייצגת בצורה הטובה ביותר את תדמית בית האל". אמרתי: "מעולם לא אמרתי לכם להתלבש בצבעים האלה. ישנם הרבה צבעים מכובדים ומהוגנים. חישבו כמה יפה הקשת בענן, אותה קבע האל כסימן לבריתו עם האנושות. ישנם אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, סגול – יש ייצוג לכל אחד מהצבעים, למעט אלה שאתם לובשים. מדוע בחרתם בצבעים האלה?" האם מנהיגם ביצע עבודה ממשית ובדק את הסוגיות האלה? אעז ואומר שבהחלט לא. לו המנהיג היה ניחן בהבנה טהורה והבין באמת ובתמים את האמת ואת דרישות האל, חברי צוות הפקת הסרטים לא היו בוחרים תלבושות כאלה והיו מתייעצים על כך עם העליון. ניתן היה לפתור את עניין התלבושות בדרג נמוך יותר, אולם מנהיג השקר לא היה מסוגל לטפל בכך. במקום זאת, הוא לא התבייש ושאל את העליון על כך. יש לגזום אדם מעין זה, הלא כן? מנהיג השקר הזה לא הצליח לפתור אפילו את הבעיה הזניחה הזאת – מה הטעם בו? אתה פשוט חתיכת אשפה! התבקשת להלל את האל ולשאת לו עדות, אולם בסופו של דבר המטת עליו חרפה. אתה הרי מבין די הרבה, הלא כן? אתה הרי יכול לבטא שפע של ידע ושל דוקטרינות, הלא כן? אז מדוע לא הייתה תועלת בכל הדוקטרינות האלה ובכל הידע הזה במצב הזה? איך בכלל יכולת להיכשל בפתרון ובביצוע בדיקה בעניין התלבושות? האם הייתה לך ההשפעה שהייתה אמורה לך להיות לך כמנהיג? האם מילאת את תחומי האחריות שבמסגרת תפקידך כמנהיג? זהו ביטוי של מנהיג שקר. בכל משימה ספציפית שהיא, למנהיגי שקר אין הבנה של העקרונות. הם לא מסוגלים לספק בזמן תיקון או פתרון לכל בעיה הקשורה בהבנה מעוותת של האמת, ולאפשר לאנשים למצוא כיוון ונתיב דרך הבעיה. מנהיגי שקר רק משמיעים מילים ודוקטרינות וצועקים סיסמאות; הם לא מסוגלים לבצע שום עבודה ממשית.

מנהיגי שקר אינם מבצעים עבודה אמיתית או מטפלים בעבודתם הראויה

ישנם מנהיגי שקר אשר אינם מסוגלים לבצע שום עבודה ממשית, אולם הם מטפלים במספר עניינים כלליים וחסרי חשיבות, וסבורים שבכך הם מבצעים עבודה ממשית, ושהדבר נעשה במסגרת תחומי האחריות שלהם. זאת ועוד, הם מטפלים בעניינים אלה ברצינות תהומית, משקיעים בהם מאמצים רבים, ומבצעים אותם בצורה נאותה מאוד. לדוגמה, היה בכנסייה מישהו שעבד כקונדיטור בעברו. יום אחד, הוא החליט מטוב לבו שהוא פשוט מוכרח לאפות לי מאפים, והתכונן לעשות זאת מבלי ליידע אותי על כך. הוא שאל את מנהיגיו אם הדבר מותר, והם אמרו: "לך על זה. אם הם טעימים, נעניק אותם כמנחה לאל. אם לא, נוכל כולנו לאכול אותם". האישור שקיבל מהמנהיגים הפך את העבודה ללגיטימית ולראויה, ועל כן הוא מיהר לאסוף את המצרכים ולאפות כמות מסוימת, ואמר: "אינני יודע אם הם יהיו טעימים, אם הם ירַצו את האל, או יהיו לטעמו". המנהיגים השיבו: "זה בסדר. נקריב מעט מזמננו ומבריאותנו, ונסתכן מעט למען האל. קודם נטעם אותם ונבדוק אותם למענו. אם הם באמת יהיו לא טעימים ונבקש מהאל לאכול אותם, הוא יתרגז ויתאכזב מאיתנו מאוד. לכן, כמנהיגים, יש לנו האחריות והמחויבות לבצע בדיקות בעניין זה. כך מבצעים עבודה ממשית". לאחר מכן, כל ראש קבוצה שניחן בשמץ של "תחושת אחריות" טעם את המאפים. לאחר שטעמו אותם, הם העבירו ביקורת ואמרו: "התנור היה חם מדי הפעם, הטמפרטורה הייתה גבוהה מדי, וסביר להניח שזה גרם לחום פנימי – הם גם מרירים במקצת. זה לא טוב! עלינו לנקוט בגישה אחראית, לאפות פעם נוספת, ולטעום את המאפים שוב!" לאחר שטעמו את מאפים הבאים, הם אמרו: "אלה די בסדר. יש להם טעם חמאתי, של ביצה, וגם של שומשום. ניכר שמדובר בעבודתו של קונדיטור! משום שיש מאפים רבים כל כך, והאל לא יכול לסיים אותם לבדו, הבה נאחסן עשרה או עשרים בצנצנת קטנה, ונציע לאל לטעום אותם כדוגמה. אם הם יהיו לטעמו, נוכל להמשיך לאפות כמויות גדולות יותר". הם הושיטו לי צנצנת, וטעמתי שני מאפים. חשבתי שכגימיק הם מניחים את הדעת, אבל שאינם מתאימים כארוחה עיקרית, ולכן הפסקתי לאכול אותם. היו כאלה שאפילו חשבו שהם מעשה ידיו של חבר בבית האל, מלאי אהבה, נאמנות, ויראה, ובעלי משמעות עצומה, למרות שטעמם היה סביר ותו לא. בהמשך, החזרתי את צנצנת המאפים. אינני מעוניין בדברים כאלה, ואין לי תאבון אליהם. זאת ועוד, אם מתחשק לי לאכול מאפים, אני יכול לקנות אותם בשוק, בטעמים שונים וממספר ארצות, מבלי לבזבז הרבה כסף. לאחר מכן אמרתי להם: "אני מעריך את המחווה, אבל אני מבקש שלא תאפו לי עוד מאפים. לא אוכל אותם, ואם ארצה מאפים, פשוט אקנה אותם בעצמי. אם אכן יתעורר צורך, אפה אותם כשאבקש ממך; אם לא אבקש ממך לאפות אותם, אין צורך שתאפה אותם שוב". קל למדי להבין זאת, הלא כן? אם הם היו ממושמעים וצייתנים, הם היו זוכרים את דבריי ונמנעים מלאפות אותם שוב. כשהאל מדבר, כן משמעו כן, לא משמעו לא, ו"אל תאפו" משמעו "אל תאפו". אולם כעבור זמן מה, הם שלחו לי עוד שתי צנצנות מאפים. אמרתי להם: "לא אמרתי לכם לא לאפות אותם יותר?" הם השיבו: "המאפים האלה שונים מפעם קודמת". השבתי: "גם אם הם שונים, הם עדיין מאפים. אין צורך לאפות מאפים כלל. אינני נוהג בנימוס – אם ארצה מאפים, איידע אתכם. אינך מבין שפה אנושית? אל תאפה אותם יותר". האם הדברים האלה מובנים? (כן). אז מדוע נדמה כי האדם שאפה את המאפים תמיד שוכח? לו המנהיגים שלו היו בודקים אותו שוב ושוב, ולא משתפים איתו פעולה ומדרבנים אותו לפעול, אלא ממהרים להגביל אותו, האם הוא עדיין היה מעז לאפות את המאפים? לכל הפחות, הוא לא היה עושה זאת בתעוזה כזו וללא נקיפות מצפון. אם כך, מה הייתה השפעת אותם המנהיגים במצב הזה? הם פיקחו על כל פרט מקרוב מאוד, דחפו את האף בכל שלב, ולקחו על עצמם לערוך בדיקות בשמי. אי אפשר לתאר במילים כמה "אוהבים" הם היו. האם זו העבודה שהם נדרשו לבצע? במסגרת עקרונות העבודה של בית האל לא היו שום הוראות לעשות זאת, ולא הפקדתי בידיהם את המשימה הזאת; אנשים יזמו אותה, אני לא ביקשתי אותה. אם כך, מדוע אותם מנהיגים "הגדילו ראש" כל כך בעת ביצוע המשימה? זהו ביטוי של מנהיגי שקר: אי-טיפול בעבודתם הראויה. בכנסייה היו משימות רבות כל כך שדרשו מעקב, פיקוח, ודרבון מצדם, והיה עליהם לפתור בעיות ממשיות כה רבות באמצעות שיתוף על האמת, אולם הם לא ביצעו דבר מהעבודה הזאת. במקום זאת, היה להם די פנאי לטעום מאפים למעני במטבח. הם התייחסו לעניין ברצינות רבה והשקיעו בו מאמץ לא מבוטל. האין זה מה שעושים מנהיגי שקר? זה כבר דוחה ביותר, הלא כן? מעולם לא ציפיתי שהמקרה יישנה זמן מה לאחר מכן. האדם שאפה את המאפים רצה לאפות אותם למעני שוב. אמרתי מפורשות לאחד המנהיגים: "גש לפתור את זה. עליך להסביר לו את זה בבירור. אם הוא יעשה זאת שוב, אראה בך אחראי!" העבודה בכנסייה היא רבה, וכל משימה הייתה משאירה אותם עסוקים לזמן מה. מדוע היה להם כל כך הרבה פנאי? האם הם כאן על מנת להשמין, או לעסוק בפטפוטי סרק? זה לא המקום לדברים מעין אלה. לאחר מכן, לא היו חדשות נוספות בנוגע לעניין זה. המנהיג לא דיווח על דבר לאחר שנתתי את ההוראה ההיא. כך או כך, איש לא שלח לי שוב את אותם מאפים קטנים, וזו הייתה הקלה. לאור התקרית הזאת, האם נוכל לומר שאותם מנהיגים לא טיפלו בעבודתם הראויה? (כן). אפילו לא מדובר במקרה חמור; ישנם מקרים חמורים יותר.

אני מרבה לבקר בכנסיות כדי לסייר בהן, לפגוש את המנהיגים, לתת הוראות לגבי עבודה זו או אחרת, ולפתור בעיות. לעתים, עליי לאכול ארוחת צהריים בכנסיות האלה, מה שמעלה את השאלה מי יכין את הארוחה. המנהיגים גילו אחריות רבה עד כדי כך שבחרו אדם שטען שהוא שף. אמרתי: "אין זה משנה אם הוא שף או לא; הדבר החשוב הוא שאני מעדיף אוכל פשוט. אני אוהב לטעום את טעמם המקורי של הרכיבים. האוכל לא צריך להיות מלוח מדי, שמן מדי, או בעל טעמים עזים מדי. בחורף, עליי לאכול משהו חם. כמו כן, יש לבשל את האוכל היטב, שלא יהיה נא, ויהיה קל לעיכול". האם לא פירטתי בבירור את העקרונות האלה? האם קל לבצעם? קל לזכור אותם, וגם קל לבצעם. עקרת בית שמבשלת כבר שלוש עד חמש שנים הייתה יכולה להבין את העקרונות ולבצעם. לכן לא היה צורך להתעקש למצוא שף שיכין את הארוחה שלי; אפשר היה להסתפק במישהו שיודע להכין אוכל ביתי. אולם המנהיגים האלה היו כה "אוהבים" שהם התעקשו למצוא "שף" שיכין ארוחה בעת שאירחו אותי. לפני שהשף בישל בשבילי באופן רשמי, היה על המנהיגים לערוך בדיקות. כיצד הם עשו זאת? הם ביקשו מהשף להכין כופתאות ומנת אטריות ברוטב, וכן מספר מנות מוקפצות. כל המנהיגים וראשי קבוצות שונים טעמו את המנות, והן היו טעימות לדעתם. לבסוף, הם ביקשו מהשף לבשל למעני. הבה נניח בצד את תוצאות מבחן הטעימה של המנהיגים ואת טבע הבעיות הכרוכות בעניין, ונדון תחילה באוכל אותו הכין השף הזה. בפעם הראשונה שביקרתי, השף הכין מספר מנות מוקפצות, וכולם היו מרוצים למדי. בפעם השנייה, השף הכין כופתאות. לאחר שאכלתי את הכופתה הראשונה, הרגשתי שמשהו לא בסדר – היא הייתה חריפה מעט. גם אחרים סביבי אמרו שהכופתאות היו חריפות מעט, וחשו שלשונותיהם מתחילות להתנפח. אולם משום שהכופתאות היו המנה העיקרית היחידה, היה עליי לסיים אותן למרות חריפותן. שום צ'ילי לא ניכר במילוי, אז פשוט התעלמתי ממה שגרם לחריפות וסיימתי את הארוחה. כתוצאה מכך, באותו ערב סבלתי מתגובה אלרגית. סבלתי מעקצוצים בלתי פוסקים בכל הגוף, ולא יכולתי להפסיק להתגרד; שרטתי את עצמי עד זוב דם לפני שהרגשתי טוב יותר. במשך שלושה ימים סבלתי מגירודים עד שהתחושה התפוגגה בהדרגה. לאחר אותה תגובה אלרגית, הבנתי שבהחלט הוסיפו פלפל לכופתאות; אחרת, הן לא היו חריפות כל כך. הוריתי להם לא להוסיף רכיבים חריפים כמו פלפל משום שהייתה לי אי-סבילות להם. אולם כדי שהמנה תהיה לטעמם, הם הוסיפו לה לא מעט רכיבים כאלה, הרבה מעבר לכמות המקובלת; אכילת הכופתאות האלה הייתה מלווה בתחושת חריפות. השף לא הצליח אפילו לדייק בכמויות במסגרת הבישולים שלו, וכמות הפלפל שהוסיף גרמה תגובה אלרגית למישהו. לאחר מכן, אמרתי לו: "לעולם אל תוסיף שוב את הרכיבים החריפים האלה. יש לי אי-סבילות להם. אם אכן ניחנת בשמץ של אנושיות, אל תעשה זאת שוב. אם תבשל לעצמך, לא אתערב במה שאתה אוכל. אולם אם אתה מבשל בשבילי, אז אל תוסיף אותם. פעל על פי אמות המידה שאני דורש". האם הוא יכול היה לעשות זאת? המנהיגים היו אמורים לטפל בעבודה הזאת, הלא כן? לרוע המזל, איש לא נתן על כך את הדעת, והם לא ביצעו דבר מהעבודה שהם נדרשו לבצע. במקרה אחד, כשהשף היה אמור לבשל שוב, הוא עמד להוסיף פלפל למנה, ומישהו בקרבתו ראה זאת ועצר בעדו. תחת פיקוח קפדני, לא הייתה לו הזדמנות להוסיף אותו. המנהיגים לא הצליחו לפתור בעיה כה זניחה – אם כך, מה הם כן מסוגלים לעשות? כשהשף בישל, הם "הגדילו ראש" באשר לטעימת האוכל. מספר אנשים הגיעו לטעום. זאת הייתה בסך הכול ארוחה ביתית רגילה; מדוע היה כה חשוב לטעום אותה? האם כולכם מומחים קולינריים? האם לאחר שהתמניתם כמנהיגים, אתם מבינים הכול לפתע פתאום? האם אתם מבינים את עקרונות הבריאות? האם בית האל סידר שתעשו זאת? מתי הפקדתי בידיכם או הטלתי עליכם לטעום אוכל בשמי? אתם יותר מדי משוללי היגיון, אין לכם שמץ של בושה! אדם שניחן בשמץ של בושה לא יעשה מעשה כה גס רוח, כה דוחה, כה משולל היגיון. הדבר מעיד על כך שלאנשים אלה אין שמץ של בושה – הם טעמו אוכל בשבילי! אינכם נוהים אחר אף אחד מהעקרונות שציינתי באוזניכם, או ממלאים אותם. אתם מבקשים מהשף לבשל כל מה שטעים לכם או ערב לחככם. האם זה נחשב בישול למעני? האין זה בישול למענכם? האם כך אתם נוהגים כמנהיגים? מזנקים על כל הזדמנות לעשוק, לנצל פרצות, ולנסות להתחבב עליי – אם אתם רוצים להתחבב עליי, אל תזיקו לי! האין זה מחסור במידות טובות? האין זה טיפוח כוונות לא הולמות? אין להם בושה והם מטפחים כוונות לא הולמות, אולם הם עדיין סברו שהם מפגינים נאמנות רבה! האם מעשה כלשהו ממעשיהם היה כזה שמנהיגים באמת נדרשים לעשות? (לא). אף אחד ממעשיהם לא עמד בדרישות. הם אפילו לא ידעו איזה מזון הוא בריא או לא בריא, ועם זאת הם חשבו שהם יכולים לבוא הנה ולגלם תפקיד של מומחי בריאות ומזון בשבילי! מי קבע שבכל הנוגע לבישול בשבילי, אתם מוכרחים לבצע בדיקות? האם הכנסייה התנתה זאת? האם בית האל סידר זאת? פרצות כה רבות התגלו בפריטים שונים של עבודת הכנסייה, לאנשים כה רבים היו אי-הבנות באשר לאל ולא הבינו את האמת כלל, אולם לא טיפלתם בדברים האלה. במקום זאת, השקעתם את מאמציכם בתחום כה קטן כמו המטבח, ומילאתם את "אחריותכם". אתם מנהיגי שקר במלוא מובן המילה, אתם צבועים! בדקתם דברים לנגד עיניי ממש – מה הבנתם? האם התייעצתם איתי? האם השמעתם את הרעיון שלכם או את זה שלי? לו הייתם משמיעים את הרעיון שלי, והייתי מורה לכם לבצעו, אזי מה שעשיתם היה נכון. הייתה זו אחריותכם. לו הייתם משמיעים את הרעיון שלכם ולא את זה שלי, והייתם מתעקשים לאלץ אחרים להקשיב ולקבלו, מהו טבע המעשה? אימרו לי, האם זה לא היה מעורר בי גועל? הייתי ממש שם, והם לא טרחו כלל לשאול מה אני נוהג לאכול או מהן דרישותיי – הם פשוט קיבלו החלטות ללא אישור ממני, וחילקו הוראות שרירותיות מאחורי גבי. האם הם ניסו לייצג אותי? כך נוהגים מנהיגי שקר אשר משתוללים ועושים מעשים רעים, מעמידים פנים שהם רוחניים, שהם מתחשבים בעול האל, ושהם מבינים את האמת, ובפועל רק נוהגים בצביעות. האין זה מוגזם כשלעצמו? האין זה כבר דוחה ונתעב עד מאוד? (כן). האם זכיתם בתובנה כלשהי? האם הפקתם מכך לקחים? כל אחד מהמקרים האלה דוחה יותר ממשנהו, וישנו מקרה נוסף, דוחה אף יותר.

במהלך החורף, אדם אדיב קנה לי מעיל "יפה" עשוי פוך אווזים. יופיו של המעיל לא היה טמון בצבעו או בסגנונו, אלא במחירו הגבוה ובאיכותו המובחרת; היה זה פריט יקר ערך. ישנה אמרה בקרב הכופרים: "נוצת אווז שנשלחה ממרחקים: המתנה אולי קטנה, אבל משמעותה עמוקה". לא זו בלבד שהמעיל היה בעל משמעות, הוא גם היה יקר מאוד. בטרם ראיתי את המעיל, כבר שמעתי שהוא יפה ואדום, בעל עיצוב נחמד ותחושה איכותית. שמעתי עליו, כך שבהכרח היו כאלה שכבר ראו את הפריט עצמו – כלומר, לא מעט אנשים כבר ראו אותו, מדדו אותו פחות או יותר, בחנו אותו מקרוב, ואמרו דברים כגון: "אני מכיר את המותג הזה", "הצבע נחמד, הוא יפה למדי!" "אחרי שתסתכל, תן אותו גם לי שאראה", וכך החדשות עשו להן כנפיים. אינני יודע תוך כמה זמן החדשות הגיעו לאוזניי, ותוך כמה זמן גיליתי מעט על העניין. אתם רואים מה הבעיה כאן? מבלי שראיתי את המעיל, אנשים רבים אחרים כבר ראו אותו, העבירו אותו ביניהם והציגו אותו לראווה. האין זו בעיה? האם אנשים יכולים להביט בחפצים שלי, לגעת בהם ולהציגם לראווה כלאחר יד? (לא). בחפצים של מי מותר לאנשים לגעת ולהביט כלאחר יד? (איש לא היה רוצה שזה יקרה, ואל לאיש לנהוג כך). אם כך, החפצים שלי אמורים להיות עוד יותר מחוץ לתחום, הלא כן? יש כאלה שאומרים: "מדוע עליהם להיות מחוץ לתחום? אתה דמות ציבורית. חייהם הפרטיים של ידוענים ושל כוכבים הרי תמיד נחשפים, הלא כן? איפה הם עוסקים בספורט, איפה הם עושים טיפולי יופי, עם מי הם מתרועעים, אילו מותגים הם לובשים – כל הדברים האלה נחשפים, הלא כן? למה ששלך לא ייחשפו?" האם אני ידוען? אני לא ידוען, ואתה לא מעריץ שלי. מי אתה? אתה אדם מן השורה, יציר בריאה, ובן אנוש מושחת. מי אני? (האל). אני לא דמות ציבורית; אינני מחויב לחשוף את הכול בפניך, לדווח לך על כל דבר, או ליידע אותך לגבי כל דבר. אם כך, מדוע אתה נוגע במשהו ששייך לי? האין זה מעשה דוחה? האם הטלתי עליך להביט בחפץ הזה ששייך לי, או לבדוק אותו? לא. ועם זאת מספר אנשים העזו לקחת אותו ולהביט בו כלאחר יד באופן מחוצף שכזה, ואפילו להעביר אותו ביניהם. מי נתן לך זכות להעביר אותו לאחרים? האם זו מחויבותך? אם אינך מאמין באל, אזי אנו זרים זה לזה. אני יודע מי אתה משום שאתה מאמין באל, אולם אינני יודע דבר על משפחתך, על חיי היום-יום שלך, או על מצבך הכלכלי, ואינני מעוניין לדעת. האם אנחנו קרובים? אינני החבר הכי טוב שלך, ידידך או עמיתך. איננו מיודדים, ולא הגענו לשלב שבו יש לך יד חופשית לחטט בכל מה ששייך לי. האם היית מרשה לי לחטט בכל חפציך, ולהציג אותם לראווה כך שכולם יוכלו לראותם ולגעת בהם? גם כשאתה מביא משהו הביתה מהשוק, יש לרחוץ אותו מספר פעמים על מנת לחטאו! דברים שאחרים נגעו בהם כלאחר יד הם דוחים, הלא כן? האם לא כשלת ביחסך כלפי עצמך כמישהו מן החוץ? מי הטיל עליך לבחון את המעיל שלי? האם אני בוטח בך? האם שטפת ידיים היטב בטרם נגעת במעיל שלי בפזיזות כזו? האם לא תעורר בי גועל? זה ברור לך? מדוע אתה כה נטול בושה? אתה כה משולל היגיון! אתה מאמין באל כבר מספר שנים והאזנת לדרשות רבות כל כך; איך ייתכן שאין לך אפילו שמץ של היגיון? פתיחת מנחות השייכות לאל כלאחר יד, נגיעה בבגדיו, בחפצים השייכים לו, כלאחר יד – איזו מין בעיה היא זו? איך אוכל שלא לכעוס כשאני רואה שהאריזה של הפריטים האלה נפתחה והושלכה? הדברים האלה מגעילים אותי, ואני מתעב את האנשים האלה. אינני רוצה לראותם שוב, ובהחלט אינני רוצה להתרועע עם האנשים האלה, שהם גרועים יותר מחזירים ומכלבים! זיכרו, לכל אדם יש כבוד, וכבודי-שלי רב עוד יותר. אל תתעסקו בדברים ששייכים לי; אחרת, אתעב אתכם ואמאס בכם!

על פניו, נדמה כי מנהיגי שקר אינם מבצעים עוולות חמורות או שהם נבלים בוגדניים במלוא מובן המילה. אולם הדבר הנתעב ביותר לגביהם הוא שהם רואים את העבודה הממשית שיש לעשות אולם אינם מבצעים אותה, הם יודעים היטב שהם לא יכולים לפתור בעיות אולם הם לא מחפשים את האמת, הם רואים שאנשים רעים גורמים הפרעות אולם אינם מטפלים בהם, ובמקום זאת הם מטפלים רק בעניינים הכלליים החיצוניים. הם משגיחים מקרוב על בעיות שוליות ועל עניינים זניחים, ומטפלים בהם היטב, אולם הם לא מבצעים דבר מהעבודה הקשורה להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל, ולא אכפת להם מהסוגיות השונות המנוגדות לעקרונות-האמת. במקום זאת, הם רק עוסקים בעבודה שאינה קשורה לאמת. אלה הם מנהיגי שקר במלוא מובן המילה. מנהיגי שקר מגלים בורות מוחלטת ביחס לעקרונות-האמת הקשורים בפריטים השונים של עבודת הכנסייה. אם אומדים את מנהיגי השקר על פי העקרונות ואמות המידה של מנהיגים ועובדים, אזי הם טיפשים ומטומטמים. אין זה משנה כמה חמורות הבעיות שמתגלעות בעבודת הכנסייה, מנהיגי שקר אינם יכולים לזהותן או לפתור אותן גם אם הן מתרחשות ממש מתחת לאפם, והעליון נאלצים לבוא ולפתור את הבעיות האלה בעצמם. אנשים אלה הם מנהיגי שקר, הלא כן? (אכן). הם אכן מנהיגי שקר. לדוגמה, בעבודה מבוססת טקסט של הכנסייה, אילו ספרים צריכים לעבור הגהה ואילו ספרים יש לתרגם – משימות אלה הן בעלות חשיבות מכרעת עבור הכנסייה. האם ישנם עקרונות באשר לאופן שיש לערוך הגהה לספרים ולתרגם אותם? בהחלט ישנם עקרונות לעבודה זו, היא לחלוטין מבוססת על עקרונות, ויש צורך ממשי בשיתוף ובהדרכה ספציפיים; אולם מנהיגי שקר אינם מסוגלים לבצע את העבודה הזאת. כשהם רואים אחים ואחיות אשר עסוקים בחובותיהם, הם אומרים בצביעות: "עבודה מבוססת טקסט ועבודת תרגום הן חשובות במיוחד. עליכם להשקיע את כל כולכם על מנת לבצען היטב, ואני אפתור כל בעיה שתהיה לכם". כשמישהו אכן מצביע על בעיה, מנהיגי השקר האלה אומרים: "אינני מבין את העניין הזה. איני עוסק בתרגום שפות זרות באופן מקצועי. התפללו לאל וחפשו ממנו". כשמישהו מעלה בעיה נוספת, ושואל: "איננו מצליחים למצוא אנשים מתאימים לתרגם שפות מסוימות, מה עלינו לעשות בנדון?" מנהיגי השקר משיבים: "לא התמקצעתי בנושא זה. טפלו בזה בעצמכם". האם האמירה הזו יכולה לפתור את הבעיה? הם מוצאים תירוץ ומסווים את העובדה שאינם מבצעים את עבודתם, ואומרים: "לא התמקצעתי בכך; אינני מבין את המקצוע הזה", וכך מתנערים מהבעיה שהם נדרשים לפתור. כך פועלים מנהיגי שקר. כשמישהו שואל שאלה, מנהיגי שקר אומרים: "התפלל לאל וחפש ממנו; אינני מבין את המקצוע הזה, אבל אתם כן". זה אולי נראה צנוע, משום שהם מודים שאין להם יכולות ושאינם מבינים את המקצוע, אולם בפועל, אין להם שום יכולת לבצע את עבודת ההנהגה. מובן שמהיותם מנהיגים לא מתחייב שעליהם להבין כל מקצוע שהוא, אולם הם נדרשים לשתף בבירור על עקרונות-האמת הנחוצים לפתרון בעיות, ואין זה משנה לאיזה מקצוע קשורות הבעיות האלה. כל עוד אנשים מבינים את עקרונות-האמת, ניתן לפתור בעיות בהתאם. מנהיגי שקר משתמשים באמירה "לא התמקצעתי בכך; אינני מבין את המקצוע הזה" כסיבה להימנע משיתוף על עקרונות-האמת על מנת לפתור בעיות. זהו אי-ביצוע עבודה ממשית. אם מנהיגי שקר משתמשים ללא הרף ב"לא התמקצעתי בכך; אינני מבין את המקצוע הזה" כסיבה להימנע מפתרון בעיות, אזי אין הם כשירים לעבודת הנהגה. הדבר הטוב ביותר שעליהם לעשות הוא להתפטר ולהניח למישהו אחר להחליפם. אבל האם מנהיגי שקר ניחנו בהיגיון מעין זה? האם הם יהיו מסוגלים להתפטר? לא. הם אפילו חושבים: "מדוע הם אומרים שאינני מבצע שום עבודה? אני עורך כינוסים מדי יום ביומו, ואני כה עסוק שאינני מספיק אפילו לאכול בזמן, ואני ישן פחות. מי אומר שבעיות אינן נפתרות? אני עורך כינוסים ומשתף עמם, ואני מוצא להם קטעים מדברי האל". נניח שאתה שואל אותם: "מישהו אמר שאינו מצליח למצוא מתרגמים מתאימים לשפה כלשהי. איך פתרת את הבעיה המסוימת הזו?" תשובתם היא: "אמרתי לו שאינני מבין את המקצוע, והוריתי לו לדון בבעיה עם אחרים ולטפל בה בעצמו". לאחר מכן אתה שואל אותם: "הבעיה הזאת קשורה בהוצאת מנחות ובהתקדמות של עבודת הכנסייה. הוא לא יכול להחליט על דעת עצמו, הוא זקוק לך שתיתן הוראות ותמצא את עקרונות-האמת על מנת לפתור את הבעיה. האם עשית זאת?" הם משיבים: "איך לא? לא עיכבתי שום עבודה. אם אין אף אחד שיתרגם את השפה הזאת, עליו פשוט לתרגם שפה אחרת!" אתה רואה, מנהיגי שקר אינם יכולים לבצע עבודה ממשית, ועם זאת הם עדיין מספקים שלל תירוצים. זה באמת דוחה וחסר בושה! איכותך ירודה עד כדי כך שאינך מבין שום מקצוע, ואינך מבין את עקרונות-האמת הקשורים בכל פריט של עבודה מקצועית – מה הטעם שתשמש כמנהיג? אתה פשוט טיפש וחסר תועלת! מדוע אתה עדיין משמש כמנהיג כנסייה אם אינך יכול לבצע שום עבודה ממשית? אתה פשוט משולל היגיון. משום שאין לך מודעות עצמית, עליך להאזין למשוב מאנשיו הנבחרים של האל ולהעריך האם אתה עומד בדרישות של אדם המשמש כמנהיג. ועם זאת, מנהיגי שקר אף פעם לא מעלים זאת על דעתם. להם לא אכפת, ואין זה משנה כמה מעבודת הכנסייה עוכבה, או כמה הפסדים נגרמו להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל במהלך השנים הרבות בהן שימשו כמנהיגים. זוהי הארשת הכעורה של מנהיגי שקר במלוא מובן המילה.

חישבו כיצד מנהיגים ועובדים מטפלים בעבודתם – האם הדבר תואם למה שסיפרתי לכם זה עתה? האם ישנם כאלה שאינם מבצעים עבודה ממשית, והאם תוכל להבחין שהם מנהיגי שקר? אם תבחין שהם מנהיגי שקר, מהיום ואילך אל לך להתייחס אליהם כאל מנהיגים; עליך להתייחס אליהם כאל כל אדם אחר. זהו העיקרון המדויק ליישום בפועל. יש כאלה שעשויים לתהות: "האם פירוש הדבר הוא שיש להפלות אותם, לזלזל בהם, או להדירם משום שהם מנהיגי שקר?" לא, אין זה פירוש הדבר. הם לא יכולים לבצע עבודה ממשית, אלא רק להשמיע מספר מילים ודוקטרינות ומספר מילים ריקות מתוכן על מנת לומר לך חצאי אמיתות ו"לנפנף" אותך. מכך ניכרת עובדה אחת, והיא שהם לא המנהיגים שלך. אינך נדרש לבקש מהם הוראות לבעיה או קושי כלשהם שניקרים על דרכך במסגרת עבודתך. במקרה הצורך, תוכלו לעקוף אותם באמצעות דיווח לעליון על העניין, והתייעצות עמם לגבי אופן הטיפול והפתרון. לימדתי אתכם את נתיב היישום בפועל, אולם אופן הפעולה תלוי בכם. מעולם לא אמרתי שהאל ייעד מראש את כל המנהיגים, שעליך להאזין ולציית להם, ושעליך להאזין להם גם אם הבחנת שהם מנהיגי שקר. מעולם לא אמרתי לך דבר כזה. כעת אני משתף על האופן בו מבחינים במנהיגי שקר. כאשר אתה מבחין שמאן דהוא הוא מנהיג שקר, אתה יכול לקבל את דבריו ולציית להם אם הם נכונים ועולים בקנה אחד עם האמת. אולם אם לא עולה בידו לפתור בעיה כלשהי, והוא אומר לך חצאי אמיתות ו"מנפנף" אותך, ומשפיע על התקדמות עבודתך, אזי אינך נדרש לקבל את הנהגתו. אם עולה בידכם לשלוט בעקרונות בעצמכם, אזי עליכם לפעול על פיהם. אם לא עולה בידכם לשלוט בהם, אם יש לכם ספקות או אינכם בטוחים לגביהם, אזי עליכם לחפש את האמת ולדון זה עם זה על מנת לפתור את הבעיה. אם לאחר הדיון עדיין אינכם יכולים לקבל החלטה, דווחו לעליון על הבעיה והתייעצו עליה עמם. כל אלה הן דרכים טובות לטיפול בבעיות – לכל קושי יש פתרון.

הבה נסיים כאן את שיתופנו היום. שלום!

16 בינואר 2021