היום נמשיך לשתף על אחריותם של מנהיגים ועובדים ועל ביטוייהם השונים של מנהיגי שקר. במפגש האחרון שיתפנו על הסעיף השישי באחריותם של מנהיגים ועובדים. מהו תכנו העיקרי של סעיף זה? (הסעיף השישי הוא "לקדם ולטפח מגוון אנשים מוכשרים וראויים, כדי שלכל מי שחותר אל האמת תהיה הזדמנות לעבור הכשרה ולהיכנס אל מציאות-האמת בהקדם האפשרי".) בפעם הקודמת שיתפנו בעיקר על עקרונות בית האל לקידום וטיפוח אנשים, ועל הסיבה לכך שבית האל מקדם ומטפח אנשים. כמו כן, ניתחנו את הבעיות הקיימות אצל מנהיגי שקר בכל הנוגע לקידום וטיפוח של סוגים שונים של אנשים מוכשרים. אם כן, מהם הביטויים העיקריים של מנהיגי שקר בשני סעיפים אלה? מדוע אנו אומרים שהם מנהיגי שקר? ישנם בעיקר שני היבטים. היבט אחד הוא שמנהיגי שקר אינם מבינים את העקרונות לקידום, טיפוח ושימוש בסוגים שונים של אנשים, והם גם אינם מחפשים את העקרונות הללו. הם אינם יודעים אילו היבטים של איכות חשוב שאנשים יהיו ניחנים בהם, או באילו קריטריונים חשוב לעמוד כדי להיות מנהיג או עובד. כתוצאה מכך, הם משתמשים באנשים ללא הבחנה, על סמך תפיסותיהם ודמיונותיהם. בעיה חמורה נוספת היא שלאחר שהם מקדמים, מטפחים ומשתמשים באנשים הללו, הם אינם עוקבים אחר עבודתם או בודקים אותה, וגם אינם מבררים את תפקודם: אם הם מבצעים עבודה אמיתית, אם הם יכולים למלא את אחריותם, מה טיב אופיים, או אם החובות שהם מבצעים מתאימות להם; והם לא נותנים את דעתם לשאלה אם האנשים שהם מקדמים, מטפחים ומשתמשים בהם עומדים בדרישות ועולים בקנה אחד עם העקרונות – הם לעולם אינם בודקים את הדברים הללו. מנהיגי שקר חושבים שזהו רק עניין של קידום אנשים וסידור עבודה עבורם, ולא יותר, ושבכך מילאו את אחריותם. כך מנהיגי שקר עושים את עבודתם, וזוהי גם גישתם ונקודת מבטם בעבודתם. אם כן, האם שני הביטויים העיקריים הללו של מנהיגי שקר מוכיחים שהם לא ממלאים את אחריותם, ואף אינם יכולים למלא אותה, בכל הנוגע לקידום, טיפוח ושימוש באנשים? (כן.) מנהיגי שקר אינם בודקים עבודה או מתבוננים בסוגים שונים של אנשים, וקל וחומר שהם אינם מקפידים על האמת ועל העקרונות, ואינם משווים את הביטויים והמצבים של אנשים שונים מול האמיתות שהם מבינים והעקרונות שבית האל דורש; הם גם אינם יכולים להבחין אם האנושיות והחוזקות של אנשים שונים תואמות את העקרונות לשימוש באנשים הנדרשים על ידי בית האל. מסיבות אלה, הם פזורי נפש ורשלנים במיוחד כשמדובר בקידום אנשים, בשימוש בהם ובסידור עבודה עבורם, וכל מה שהם עושים הוא לצאת ידי חובה ולעשות עבודה שטחית על סמך תפיסותיהם ודמיונותיהם. כיוון שכך, אם מנהיגי שקר יתבקשו להשתמש בסוגים שונים של אנשים בצורה הגיונית והולמת, על סמך אנושיותם וחוזקותיהם, האם יוכלו לעשות זאת? (לא, הם לא יכולים.) הבה נניח בצד לעת עתה את שאלת איכותם של מנהיגי שקר. די אם נתבונן בגישתם לעבודה, בדרכיהם ובשיטותיהם: הם אינם עושים כלל עבודה אמיתית, אלא עוסקים רק בעניינים כלליים ובמעט עבודה שטחית שמציגה אותם באור חיובי. הם כלל אינם מספקים לאנשים את האמת, ואינם יודעים כיצד להשתמש באמת כדי לפתור בעיות. כל זה לבדו מספיק כדי להוכיח שמנהיגי שקר אינם יכולים לעשות את העבודה האמיתית של הכנסייה. עצם העובדה שמנהיגי שקר אינם עושים עבודה אמיתית, או שאינם מעורבים לעומק עם האחים והאחיות כדי לפתור בעיות אמיתיות, אלא פועלים מתוך התנשאות ובאמצעות מתן פקודות, מוכיחה את חוסר יכולתם לבצע היטב את כל היבטי עבודת הכנסייה במטרה לקדם ולטפח אנשים עבור בית האל.

פריט שביעי: להקצות אנשים מסוגים שונים ולהשתמש בהם בחוכמה, על סמך האנושיות והחוזקות שלהם, כך שכל אחד יוכל לעשות את המיטב שלו (חלק א')

שימוש הגיוני בסוגים שונים של אנשים על בסיס אנושיותם

מה הבנתכם לגבי דרך הסידור והשימוש בסוגים שונים של אנשים? (לבית האל יש דרישות שונות מסוגים שונים של אנשים שמקודמים ומטופחים, וצריך לקדם ולהשתמש באנשים בהתאם לעקרונות ולדרישות של בית האל לקידום אנשים. אם אנשים מסוימים מתאימים להיות מנהיגים ועובדים, צריך לטפח אותם כמנהיגים, כעובדים וכמפקחים; אם אנשים מסוימים ניחנים בחוזקות מקצועיות בתחום מסוים, צריך לסדר את החובה שהם יבצעו בהתאם לחוזקותיהם המקצועיות, כך שההקצאה שלהם והשימוש שייעשה בהם יהיו הגיוניים.) האם למישהו יש דבר-מה להוסיף? (דבר נוסף הוא למדוד אנשים על סמך אנושיותם. אם אנושיותו של אדם טובה יחסית, הוא אוהב את האמת ויש לו יכולת הבנה, אזי הוא מועמד לקידום ולטיפוח. אם אנושיותו ממוצעת, אך יש לו חוזקות והוא יכול לבצע חובה בבית האל ולתת שירות, אפשר גם להקצות לאדם מסוג זה חובה מתאימה על סמך חוזקותיו, כדי שינוצל באופן מיטבי. אם הוא אדם עם אנושיות גרועה למדי שעלול לגרום לשיבושים ולהפרעות, אזי הנזק שבביצוע חובה על ידו יעלה על התועלת, ולכן לא מתאים לסדר לו חובה לביצוע.) אם מבחינים בין אנשים על סמך אנושיותם, הרי שכל עוד הם אינם רעים, אינם גורמים לשיבושים או להפרעות, ומסוגלים לבצע חובה, הם תואמים את העקרונות של בית האל לשימוש באנשים. מלבד אנשים רעים ורוחות רעות, יש סוג נוסף שאין להשתמש בו: אלה שהאינטליגנציה שלהם לקויה. כלומר, אלה שאינם משיגים דבר, שאינם מסוגלים לבצע דבר, שאינם מסוגלים ללמוד מקצוע או לטפל בעניינים כלליים פשוטים, ואפילו אינם מצליחים לבצע עבודת כפיים – אין להשתמש באנשים שהאינטליגנציה שלהם ואנושיותם לקויות. אילו אנשים נכללים בקטגוריה של אינטליגנציה לקויה? אלה שאינם מבינים שפת אנוש, שחסרה להם הבנה טהורה, שתמיד מבינים דברים באופן שגוי, טועים, ונותנים תשובות שאינן קשורות לשאלות, וכן אנשים מהסוג של רפי שכל או מוגבלים שכלית – כולם אנשים שהאינטליגנציה שלהם לקויה. נוסף על כך, יש אנשים מגוחכים במיוחד שתופסים כל דבר בצורה שונה מאנשים רגילים – גם להם יש בעיית אינטליגנציה. האם אינטליגנציה לקויה כוללת אי-יכולת ללמוד כל דבר? (כן.) אם כן, האם אי-יכולת ללמוד כתיבת מאמרים נחשבת לאינטליגנציה לקויה? (לא.) אנשים מסוג זה אינם נכללים בכך. אי-יכולת ללמוד שירה וריקוד, מיומנויות מחשב, או שפה זרה, למשל – אינה נחשבת לאינטליגנציה לקויה. אם כן, אילו דברים שאנשים לא יכולים ללמוד מעידים על כך? לדוגמה, יש אנשים עם מעט ידע, אך הם אינם מסוגלים ללמוד כיצד לארגן את שפתם בשיחה עם אחרים. האם כשאנשים כאלה מאמינים באל, הם יכולים לשתף על האמת, להתפלל ולתקשר עם אחרים בצורה רגילה? (לא.) יש להם רעיון בראשם או שהם במצב מסוים, והם רוצים לפתוח את לבם ולדבר על כך עם אחרים ולבקש את הנתיב לפתרון, אך הם מהרהרים בכך ימים ארוכים ואינם יודעים איך להתחיל או כיצד להביע את עצמם. ברגע שהם פותחים את פיהם, הם מתבלבלים ומדברים בפיזור נפש, כאילו פיהם מסרב לציית להם ומחשבותיהם מפוזרות. לדוגמה, אתה אומר להם, "היום מזג האוויר נאה והשמש זורחת", והם יענו, "אתמול ירד גשם והייתה תאונת דרכים בכביש ההוא". הם לא משדרים על אותו גל כמו בני שיחם. האם אדם כזה הוא בעל אינטליגנציה לקויה? (כן.) למשל, אם כואב להם הראש ואתה שואל מה קרה, הם יאמרו שלבם מרגיש קצת לא טוב. זוהי תשובה שאינה קשורה לשאלה, הלא כן? (כן.) זוהי רמה נמוכה מאוד של אינטליגנציה. יש כל כך הרבה אנשים כאלה. האם אתם יכולים לתת דוגמה? (יש אנשים שתמיד סוטים מהנושא כשהם עונים על שאלות, הם פשוט לא מסוגלים להבין מה שואלים אותם.) לסטות תכופות מהנושא בזמן דיבור – זוהי אינטליגנציה לקויה. יש גם אנשים שאינם מבחינים בין אנשים מבית לבין זרים כשהם מדברים, ולפעמים מוכרים את עצמם כשהם מדברים, מבלי לשים לב – גם זוהי אינטליגנציה לקויה. לדוגמה, אחים ואחיות החיים עם בני משפחה כופרים, נשאלים על ידם, "מה האל שלכם אומר לכם לעשות?" הם עונים: "האל שאנו מאמינים בו טוב כל כך. הוא מלמד אותנו להיות אנשים ישרים, ושאסור לנו לשקר לאף אחד, ושעלינו לדבר בכנות עם כולם". על פני השטח, נשמע כאילו הם נושאים עדות על עבודת האל, מפארים את האל, וגורמים למאזיניהם לפתח רושם חיובי על מאמינים ולבטוח בהם, אך האם זה אכן המצב? מה יאמרו כופרים כשישמעו זאת? הם יאמרו, "מאחר שהאל שלכם ביקש מכם להיות אנשים ישרים, אז אימרו לנו את האמת: כמה כסף יש לכנסייה שלכם? מי נותן את המנחות הגדולות ביותר? מי המנהיג של הכנסייה שלכם? כמה מקומות כינוס יש לכם?" אתה תהיה נבוך, הלא כן? אנשים כאלה הם חסרי דעת, הלא כן? למה שתדבר עם שדים וכופרים על היותך אדם כן? למעשה, אתה לא בהכרח כן כל כך בפני האל. אם כך, האם אינך מוכר את עצמך בזה שאתה רציני כל כך לגבי העניין עם כופרים? האם אינך חופר לעצמך בור ומניח לעצמך מלכודת? האם אינך רפה שכל? כשאתה פותח את לבך או מדבר בכנות עם מישהו, אתה חייב להתחשב במי שאתו אתה מדבר – אם זהו שד או שטן, האם תוכל לומר לו מה באמת קורה? לכן, כשמדובר באנשים כאלה, הכרחי ליישם בפועל את היותם של אנשים "ערומים כנחשים ותמימים כיונים" – זוהי הוראתו של האל לאנושות. רפי שכל אינם יודעים לעשות זאת. הם יודעים רק להיצמד לתקנות, ואומרים דברים כמו: "אנו המאמינים ישרים כל כך, אנו לא מרמים אף אחד. ראו אתכם הכופרים, אתם מלאים בשקרים, בעוד שאנו כולנו מדברים בכנות". ולאחר שדיברו בכנות, לאחרים יש מנוף להשתמש בו נגדם. האם זה לא מעיד על כך שהם אינם מבחינים בין אנשים מבית לבין זרים? האם זה לא מעיד על כך ש'חסר להם בורג'? הם מבינים כמה דוקטרינות אך אינם יודעים כיצד ליישם אותן. הם צועקים כמה סיסמאות ואז מרגישים רוחניים מאוד, וחושבים שהם מבינים את האמת וניחנים במציאות-האמת, ומתרברבים בכל מקום, אך בסוף, שטנים ושדים מנצלים זאת ומשתמשים בכך נגדם. זוהי אינטליגנציה לקויה.

דיברנו זה עתה על כמה סוגי אנשים שהאינטליגנציה שלהם לקויה. סוג אחד הם אלה שאינם מבינים שפת אנוש, ואינם מסוגלים להבין ולתפוס את עיקר העיקרים ואת נקודות המפתח שבדבריהם של אחרים; סוג נוסף הם רפי שכל, שאינם מצליחים להשיג דבר ואינם יכולים לתפוס את העקרונות או את נקודות המפתח, ולא משנה איך יעשו זאת; סוג נוסף הם אלה הדבקים בדעות קנאיות ומופרכות במיוחד בנוגע לכול. ויש את הסוג שאינו מסוגל ללמוד דבר, אפילו לא ללמוד כיצד לדבר או לשוחח, או כיצד להביע את מחשבותיו ודעותיו בבירור כדי שאחרים יבינו; אף על פי שהם יודעים קרוא וכתוב במידת מה, הם אינם יכולים לארגן את שפתם בראשם, לדבר בבהירות, להביע דעות נכונות, או להשיג דבר. כל אלה הם אנשים שהאינטליגנציה שלהם לקויה. לא משנה אילו מלאכות או מיומנויות הם לומדים, הם אף פעם לא מצליחים לתפוס את העקרונות והכללים. גם אם הם מצליחים במלאכה או במיומנות מדי פעם, זה קורה במקרה; הם אינם יודעים כיצד הצליחו. בפעם הבאה שהם ייכשלו, הם גם לא יידעו מדוע. הם אינם מסוגלים ללמוד דבר ולהגיע למקצועיות. אם מבקשים מהם ללמוד מלאכה או מיומנות טכנית, לא משנה כמה זמן ישקיעו בלימוד, הם יתפסו רק את התאוריה. הם האזינו לדרשות שנים רבות, אך לא הבינו את האמת. אם מבקשים מהם לקחת את הדברים והאמירות הספציפיות שבית האל משתף עליהם תכופות, ולהפוך אותם לעיקרון ולנתיב של יישום בפועל, הם לא יהיו מסוגלים לעשות זאת אפילו אם יעבדו עד מוות, ולא משנה כיצד ילמדו אותם. זה מאשר שאנשים אלה בעלי אינטליגנציה לקויה. יש אנשים שבגיל 50 או 60 משיגים בדיוק את אותן תוצאות מעשיית דבר כלשהו 60 כפי שהשיגו בגיל 30, ללא כל התקדמות. הם לא הצליחו ללמוד ולו דבר אחד בכל חייהם. הם לא התבטלו, הם קשובים מאוד ומשקיעים מאמץ, אך לא הצליחו ללמוד דבר; זה מראה שהאינטליגנציה שלהם לקויה. על סמך מה ששיתפנו, טווח הדברים הנחשבים לאינטליגנציה לקויה התרחב, הלא כן? האם אתם עצמכם נחשבים לבעלי אינטליגנציה לקויה? (כן.) קצת, במידה זו או אחרת. למה אני אומר זאת? רוב האנשים מאזינים לדרשות חמש שנים, אך עדיין אינם מבינים מהי האמת, או מהן כוונותיו של האל. יש אנשים שמאזינים לדרשות עשר, עשרים, או אפילו שלושים שנה ועדיין אינם מבינים מהי מציאות-האמת ומה הם מילים ודוקטרינות, אך פיהם מלא בדוקטרינות, והם פולטים אותן בביטחון מלא – זוהי בעיה באינטליגנציה שלהם. נניח בצד לרגע את הבנת האמת, ונאמר רק שאנשים מפגינים את הביטויים הבאים כלפי דברים חיצוניים וענייני שכל ישר בחיי אנוש: ללא קשר למספר השנים שהם עוסקים בדבר מסוים, מצבם והתפיסה שלהם נשארים כפי שהיו כשהחלו ללמוד זאת, ולא משנה כיצד מדריכים אותם, מלמדים אותם, או כיצד הם מיישמים בפועל – הם עדיין אינם מתקדמים כלל. זוהי אינטליגנציה לקויה.

הבחירה והשימוש באנשים על סמך השאלה אם יש להם אנושיות או לא עולה בקנה אחד עם העקרונות; אם כן, אמרו לי, האם עלינו לטפח ולהשתמש באנשים עם אנושיות גרועה, אינטליגנציה לקויה, או כאלה שרוחות רעות פועלות עליהם? דבר זה אסור בהחלט. מלבד אותם סוגי אנשים שאינם תואמים את העקרונות של בית האל לשימוש באנשים, ברוב האנשים האחרים אפשר להשתמש בצורה הגיונית על סמך אנושיותם. אלה שאנושיותם ממוצעת, שאי אפשר לומר עליה שהיא גרועה או טובה, יכולים להיות פשוט חברי צוות רגילים. בנוגע לאלה שאנושיותם טובה למדי, שהם רציונליים למדי ובעלי מצפון, אוהבים דברים חיוביים, ישרים במיוחד, בעלי חוש צדק, ומסוגלים להגן על האינטרסים של בית האל – על אנשים כאלה יש לשים דגש בטיפוח ובשימוש. בנוגע לשאלה אם לטפח אותם ולהשתמש בהם כמנהיגים או כראשי צוותים, או כדי לעשות עבודה חשובה, הדבר תלוי באיכותם ובחוזקותיהם. כך שוקלים כיצד להשתמש בסוגים שונים של אנשים על סמך אנושיותם.

שימוש הגיוני בסוגים שונים של אנשים על בסיס חוזקותיהם

עתה נדבר עוד על הדרך להשתמש בסוגים שונים של אנשים על סמך חוזקותיהם. נוסף על איכות, יש אנשים שיש להם גם כמה מיומנויות מקצועיות שבהן הם מצטיינים. מה הכוונה במילה "חוזקות"? (שיש להם מיומנות בתחום מומחיות, כגון היכולת להלחין מוזיקה, לנגן בכלי נגינה, או לצייר.) הבנה בתאוריה מוזיקלית, באמנות, וכן במחול ובכתיבה – כל אלה הן חוזקות. משחק וביום הן חוזקות הקשורות להפקת סרטים, תרגום הוא חוזק לשוני, וגם הפקת וידאו ואפקטים מיוחדים הם חוזקות בתחומים ספציפיים. כשאנו מדברים על חוזקות, אנו מתכוונים למיומנויות מקצועיות הקשורות לעבודה המרכזית של הכנסייה. לחלק מהאנשים כבר יש רמה בסיסית של מיומנות, ואחרים לומדים את הדברים האלה לאחר שבאו לבית האל. אם לאדם יש מיומנות בסיסית אך אנושיותו אינה עומדת בדרישות, והוא נמנה עם אלה שהאינטליגנציה שלהם לקויה, או שהוא אדם רע או רוח רעה, אסור להשתמש בו. אם אנושיותו של האדם עומדת בדרישות ויש לו חוזק שבית האל זקוק לו, אפשר לקדמו, לטפחו ולהשתמש בו, לשבצו לצוות שהולם את חוזקותיו או קשור למיומנויותיו המקצועיות, ולהציבו לעבודה מיד. יש אנשים שעדיין אין להם חוזק מקצועי, אך הם מוכנים ללמוד וקולטים מהר מאוד. אם אנושיותם עומדת בדרישות, בית האל יכול לטפח אותם וליצור עבורם את התנאים ללמידה, ואפשר גם להשתמש באנשים כאלה. לסיכום, הקצאת החובות מבוססת על איכותם וחוזקותיהם של אנשים, ויש לסדר, ככל האפשר, שאנשים עם חוזקות שונות יעבדו בתחום המומחיות שלהם, כדי שיוכלו להביא לידי ביטוי את חוזקותיהם. אם בית האל כבר אינו זקוק לחוזקותיהם, אפשר לסדר שיעשו כל מה שהם מסוגלים לעשות, על סמך איכותם ואנושיותם; זה נקרא שימוש הגיוני באנשים. אם בית האל עדיין זקוק לחוזקותיהם, יש לאפשר להם להמשיך לבצע את חובתם בתחום זה, ואסור להעבירם בשרירותיות, אלא אם כן יש יותר מדי אנשים העובדים במקצוע זה, ובמקרה כזה יש לצמצם את מספר האנשים בהתאם למצב, על ידי שיבוץ מחדש לחובות אחרות את אלה שהם הכי פחות מוכשרים במקצועם; זהו שימוש הגיוני באנשים.

יש סוג מסוים של אנשים שאין להם שום כישרון מיוחד – יש להם יכולת מועטה בכתיבת מאמרים, הם יכולים לא לזייף כשהם שרים, וללמוד לעשות כל דבר, אך הם אינם מצטיינים בדברים אלה. במה הם מצטיינים? יש להם מעט איכות, יש להם מידה מסוימת של חוש צדק ויש להם מעט יכולת לשפוט אנשים ולהשתמש בהם. מלבד זאת, הם ניחנים בעיקר בכישורים ארגוניים. אם תתנו לאנשים כאלה משימה או מטלה, הם יוכלו לארגן אנשים אחרים שיבצעו אותה. בה בעת, הם ניחנים ביכולת עבודה. כלומר, אם תתנו להם מטלה, הם יהיו מסוגלים לבצע אותה היטב ולסיים אותה. יש להם תוכנית ברורה עם שלבים ומבנה. הם יודעים כיצד להשתמש באנשים, כיצד להקצות זמן ובמי להשתמש במשימה זו. אם צצה בעיה, הם יודעים כיצד לדון בפתרון עם כולם. הם יודעים כיצד לאזן את כל הדברים האלה ולפתור אותם. אנשים כאלה לא רק ניחנים ביכולת עבודה אלא גם מדברים טוב למדי. המילים שלהם ברורות ומסודרות והם אינם מבלבלים אנשים. כשהם מקצים עבודה, כולם מבינים בבירור ויודעים מה כל אחד אמור לעשות; אף אחד לא נותר בטל ואין ליקויים בעבודה. ההסבר שלהם את פרטי העבודה גם הוא ברור ומסודר יחסית, ובמקרים מורכבים במיוחד הם מציעים ניתוחים, שיתוף ורשימת פרטים כך שכולם יבינו את העניינים, יידעו כיצד לעשות את העבודה וכיצד להתקדם. מעבר לכך, הם גם מסוגלים לשתף על דרכי פעולה שגויות, על שיטות עבודה שעלולות לפגוע ביעילות, לְמה אנשים צריכים לשים לב במהלך עבודתם וכדומה. כלומר, לפני שהם מתחילים לעבוד הם משקיעים יותר מחשבה מאחרים – הם חושבים ביתר פירוט, באופן מציאותי יותר ומקיף יותר מאחרים. מצד אחד, יש להם מוח, ומצד שני – הם רהוטים. העובדה שיש להם מוח משמעה שהם עושים דברים באופן מסודר, עם שלבים ולפי תוכנית ובבהירות רבה. רהיטות משמעה שהם מסוגלים להשתמש בשפה כדי לבטא באופן ברור ונהיר את המחשבות, התוכניות והחישובים שעולים בדעתם, ושהם יודעים כיצד לדבר בפשטות ובאופן תמציתי כדי ששומעיהם לא יתבלבלו. הם מבטאים את עצמם בשפה בהירה, מדויקת, אמיתית וראויה במיוחד. זוהי המשמעות של היותו של אדם רהוט. לאנשים כאלה יש כושר ביטוי, הם ניחנים ביכולת עבודה, בכישורים ארגוניים, ונוסף על כך, יש להם חוש אחריות, והם ניחנים במידה יחסית של חוש צדק. הם אינם מחפשים לרצות אחרים ואינם משכיני שלום. כשהם רואים אנשים רעים הגורמים לשיבושים ולהפרעות בעבודת הכנסייה, או רפי שכל ואנשים נקלים שאינם מטפלים בענייניהם הראויים ופועלים בצורה חלקלקה, הם כועסים, חשים אי-שביעות רצון, והם יכולים לטפל בבעיות אלה ולפתור אותן מיד, ולהגן על העבודה ועל האינטרסים של בית האל. האם ביטויים אלה של חוש אחריות וחוש צדק אינם המאפיינים הבולטים באנושיותו של אדם מסוג זה? (כן.) אנשים כאלה אולי אינם טובים בחברות, או אולי אינם בקיאים במיוחד במיומנות מקצועית מסוימת, אך אם הם ניחנים במאפיינים שתיארתי זה עתה, אפשר לטפח אותם כמנהיגים וכעובדים. מאפיינים אלה הם גם חוזקותיהם, כלומר, יש להם כושר ביטוי, יכולת עבודה, כישורים ארגוניים, והם ניחנים במידה יחסית של חוש צדק. חוש צדק הוא תכונה חיונית. האם לאנשים רעים ולצוררי משיח יש חוש צדק? (לא.) לצוררי משיח יש טבע מרושע; לא ייתכן שיהיה להם חוש צדק. דבר חיוני נוסף הוא שלאדם מסוג זה תהיה הבנה רוחנית ויכולת להבין את האמת; זה קשור לאיכותו. חוזקותיו של אדם מסוג זה מתייחסות לאותם מאפייני אנושיות וכישרונות שציינתי זה עתה, בתוספת שלושת הסטנדרטים של יכולת להבין את האמת, נשיאת עול למען הכנסייה, והיות האדם ניחן ביכולת עבודה. אפשר לטפח אנשים כאלה כמנהיגים; אין עם זה שום בעיה. נוסף על מוח ואיכות, מנהיג חייב להיות בעל יכולת להבין את האמת, ולהיות בעל כישורים ארגוניים ויכולת עבודה בתפקידו, וכן בעל כושר ביטוי. יש אנשים עם איכות טובה מאוד, יש להם הבנה רוחנית, אך כשמגיע הזמן לשתף בכינוסים, הם יוצרים אי-סדר מוחלט במה שהם מנסים לומר, הם חסרים לגמרי את היכולת לארגן את שפתם, ודבריהם נטולים כל היגיון. האם אפשר לטפח אנשים כאלה כמנהיגים? (לא.) יש אנשים שבקושי מצליחים לדבר עם מספר קטן מאוד של אנשים; הם יכולים לשתף על כמה מצבים, דעות, והבנה של האמת, והם יכולים לתמוך באחרים, לדאוג להם ולעזור להם, אך בסביבת אנשים רבים יותר הם אינם מעיזים לדבר, והם חוששים, ואפילו עלולים להיות עצבניים עד כדי דמעות. האם אפשר לטפח אנשים כאלה? בנוגע לאדם שאנושיותו חלשה וביישנית למדי, ושנוטה לפחד במה, אם הוא ניחן באנושיות, בחוזקות, וביכולת ההבנה כדי להיות מנהיג, אפשר לטפחו להיות ראש צוות או מנהיג כנסייה. תחילה פשוט טפחו ואמנו אנשים כאלה; לאחר שיתנסו במשך תקופת זמן מסוימת, הם ירכשו תובנה ובכך יהפכו למעט יותר אמיצים, ולא יחששו עוד לדבר ולא יסבלו מפחד במה. לסיכום, בנוגע לאלה שיש להם את מאפייני האנושיות והחוזקות ששיתפנו עליהם זה עתה, אפשר לטפחם להיות מנהיגים כל עוד אנושיותם עומדת בדרישות. כפי שאמרנו בפעם הקודמת, כדי שאדם יטופח כמנהיג, הוא לא חייב בהכרח להבין את כל האמיתות, להיות מסוגל להתמסר לאל, להיות בעל לב ירא-אל, וכן הלאה. בהחלט לא הכרחי לעמוד בקריטריונים הללו. אם לאדם יש איכות מסוימת, יש לו הבנה רוחנית, והוא מסוגל לקבל את האמת, אפשר לקדמו ולטפחו. האם זה לא שימוש הגיוני באנשים? (כן.) הקריטריון החשוב ביותר הוא אם אנושיותו של אדם עומדת בדרישות ואם לאו.

יש אנשים שלאחר שהקשיבו לדבריי, חשים שהם כבר עומדים בקריטריונים להיות מנהיגים ושצריך לקדם אותם. האם זו לא אי-הבנה מצדם? האם להיות מנהיג זה עניין פשוט כל כך? הם חושבים, "אני ממש שיטתי, יש לי כישורים ארגוניים, אני רהוט ויכול להסביר בבהירות אפילו את העניינים המורכבים ביותר, אז למה בית האל לא מקדם אותי? למה האחים והאחיות לא בוחרים בי להיות מנהיג? איך זה שהמנהיגים הבכירים לא מבחינים בכך שאני כישרוני?" אל תדאג. אם אתה באמת עומד בקריטריונים להיות מנהיג או עובד, במוקדם או במאוחר תקודם ויאפשרו לך להתאמן. מה שחשוב עכשיו הוא שעליך להתאמן רבות ביישום האמת בפועל, לטפל בעניינים על פי עקרונות, לעזור לאחרים באופן יזום ולפתור בעיות אמיתיות עבור אנשיו הנבחרים של האל. כשאנשיו הנבחרים של האל יראו שיש לך איכות טובה ושאתה יכול לפתור בעיות אמיתיות, הם ימליצו עליך ויבחרו בך. אם לא תיקח יוזמה ולא תעשה מעט עבודה אמיתית, ורק תמתין ליום שבו תיבחר פתאום למנהיג או תקודם כיוצא דופן על ידי העליון, זה לעולם לא יקרה. עליך לעשות עבודה אמיתית כלשהי כדי שכולם יוכלו לראות; ברגע שכולם יראו בעצמם את חזקותיך וירגישו שצריך לקדם ולטפח אותך ולהשתמש בך, הם ימליצו עליך ויבחרו בך באופן טבעי. אם אתה מרגיש כרגע שאתה מתאים להיות מנהיג, אבל אף אחד לא בחר בך, ובית האל לא קידם אותך, למה זה? דבר אחד בטוח: אתה עדיין לא זוכה להכרה בעיני האחים והאחיות. אולי זו האנושיות שלך, אולי זו חתירתך, או אולי אלה הן חזקותיך או האיכות שלך. אם האחים והאחיות לא מכירים או מאשרים אחד מההיבטים האלה, הם לא יבחרו בך או ימליצו עליך. לכן עליך להמשיך לעבוד קשה, להמשיך לחתור ולהתאמן, וכשתבין באמת את האמת ותוכל לטפל בעניינים על פי העקרונות, אנשים ימליצו עליך ויבחרו בך באופן טבעי; זהו דבר טבעי שמגיע כשהתנאים בשלים. אין צורך לצפות כל הזמן להיות מנהיג או לחשוב על כך תמיד; זהו רצון מופרז. עליך להיות בעל לב פשוט, להיות אדם שחותר אל האמת, להתחשב בכוונות האל, וללמוד להיות מסור וסבלני. אי אפשר לחתור בעיוורון להיות מנהיג; זוהי שאיפה, וזה לא הנתיב הנכון. אל לך להחזיק בשאיפה וברצון הללו כל הזמן. אפילו אם באמת יש לך איכות, עליך לחכות עד שתיכנס למציאות-האמת לפני שתוכל לעמוד במשימה של שירות כמנהיג או כעובד. אם אתה לא מבין את האמת ולא יודע איך ליישם את האמת בפועל, הרי שאפילו אם תיבחר להיות מנהיג או עובד, לא תהיה מסוגל לבצע שום עבודה אמיתית ויהיה צורך להדיח ולסלק אותך, וזה דבר שקורה לעתים קרובות. אם אתה חושב שאתה מתאים להיות מנהיג, שאתה ניחן בכישרון, באיכות ובאנושיות למנהיגות, ועם זאת בית האל לא קידם אותך והאחים והאחיות לא בחרו בך, איך עליך להתייחס לעניין? יש כאן נתיב ליישום בפועל שאתה יכול ללכת בו. עליך להכיר את עצמך לעומק. בדוק אם העניין מסתכם בכך שיש לך בעיה באנושיות שלך, או שחשיפת היבט כלשהו בצביון המושחת שלך דוחה אנשים; או שמא אינך ניחן במציאות-האמת ואינך משכנע אחרים, או שביצוע חובתך אינו עומד בדרישות. עליך להרהר בכל הדברים האלה ולראות היכן בדיוק אתה לוקה בחסר. לאחר שתהרהר במשך זמן מה ותמצא היכן הבעיה שלך, עליך לחפש מיד את האמת כדי לפתור אותה, להיכנס למציאות-האמת, ולשאוף להשיג שינוי ולצמוח, כך שכאשר הסובבים אותך יראו זאת, הם יאמרו: "בימים האחרונים הוא הרבה יותר טוב מבעבר. הוא עובד ביסודיות ומתייחס לעבודתו ברצינות, והוא ממוקד במיוחד בעקרונות-האמת. הוא לא עושה דברים בפזיזות או כלאחר יד, והוא יותר מצפוני ואחראי בעבודתו. הוא נהג להתרברב מדי פעם, והתפאר בעצמו תמיד, אבל עכשיו הוא הרבה יותר צנוע וכבר לא שחצן. אפילו אם הוא מסוגל לעשות כמה דברים, הוא לא מתגאה בכך, וכשהוא מסיים משהו, הוא מהרהר בו שוב ושוב, מפחד שיעשה דבר-מה לא נכון. הוא פועל בזהירות רבה יותר מבעבר ועם לב ירא-אל – והעיקר, הוא יכול לשתף על האמת כדי לפתור כמה בעיות. אכן, הוא צמח." לאחר שהסובבים אותך היו איתך בקשר במשך זמן מה, הם מגלים שעברת שינוי וצמיחה ניכרים; בחיי האנושיות שלך, בהתנהלותך ובטיפולך בעניינים, וכן בגישתך לעבודתך ובהתייחסותך לעקרונות-האמת, שאתה משקיע יותר מאמץ מבעבר, ושאתה קפדן בדיבורך ובמעשיך. האחים והאחיות רואים את כל זה ולוקחים זאת ללבם. לכן, אולי תוכל להתמודד כמועמד בבחירות הבאות, ותהיה לך תקווה להיבחר למנהיג. אם תוכל באמת לבצע חובה חשובה כלשהי, תזכה בברכת האל. אם באמת יש לך עול ותחושת אחריות כזאת, ואתה רוצה לשאת במשא, אז מהר והתאמן. התמקד ביישום האמת בפועל ופעל על פי עקרונות. ברגע שתהיה לך חוויית חיים ותוכל לכתוב מאמרי עדות, אז תצמח באמת. ואם תוכל לשאת עדות למען האל, תזכה בוודאות בעבודת רוח הקודש. אם רוח הקודש פועלת עליך, זה אומר שהאל מסתכל עליך בעין יפה, וכשרוח הקודש מדריכה אותך, ההזדמנות שלך תגיע בקרוב. ייתכן שיש לך עול עכשיו, אבל שיעור קומתך אינו מספיק וניסיון חייך רדוד מדי, כך שאפילו אם היית הופך למנהיג, היית עלול למעוד. עליך לחתור להיווכחות בחיים, לפתור תחילה את רצונותיך המופרזים, להיות ברצון חסיד של האל, ולהתמסר לאל באמת, ללא דברי תלונה על כל מה שהוא מתזמר או מסדר. כאשר תהיה ניחן בשיעור הקומה הזה, ההזדמנות שלך תגיע. זה שאתה רוצה לקחת על עצמך משא כבד, שיש לך העול הזה, זה דבר טוב. הוא מראה שיש לך לב יוזם המבקש להתקדם ושאתה רוצה להתחשב בכוונות האל ולנהות אחר רצון האל. זו לא שאיפה, אלא עול אמיתי; זוהי האחריות של אלה החותרים אל האמת וזו מטרת חתירתם. אין לך מניעים אנוכיים ואתה לא פועל למען עצמך, אלא כדי לשאת עדות למען האל ולרצות אותו – זה מה שהאל מברך ביותר, והוא יערוך עבורך סידורים מתאימים. לעת עתה, פשוט המשך לחתור להיווכחות בחיים, מלא תחילה את חובתך כראוי, ואחר כך כתוב כמה מאמרי עדות חווייתיים כדי לשאת עדות לאל. אם העדויות שלך יהיו אמיתיות ומעשיות, אנשים שיקראו אותן יעריצו אותך ויאהבו אותך, ויהיו מוכנים להיות איתך בקשר ולהמליץ עליך, וכך תגיע ההזדמנות שלך. לכן, עליך בהחלט להצטייד באמת לפני שההזדמנות תגיע. קודם כל צבור ניסיון מעשי, ואז באופן טבעי תהיה לך עדות אמיתית; תוצאות חובתך ישתפרו יותר ויותר, ובאותו זמן, לא תוכל להסתתר אפילו אם תרצה, והאחים והאחיות סביבך ימליצו עליך. זה מפני שאנשים שיש להם את מציאות-האמת דרושים לא רק לבית האל, אלא גם לאנשיו הנבחרים של האל; כולם אוהבים להיות בקשר עם אנשים שיש להם את מציאות-האמת, וכולם אוהבים להתחבר עם חברים שיש להם את מציאות-האמת. אם תתנסה עד לרמה הזאת, וכולם יראו שיש לך עדות אמיתית ויכירו בכך שיש לך את מציאות-האמת, לא תוכל להימנע מלהיות מנהיג אפילו אם תרצה, והאחים והאחיות יתעקשו לבחור בך. האם לא כך הדבר? כאשר הבן האובד שב וחוזר לאל, האל מרוצה, מאושר ומתנחם בלבו. כאדם עם מציאות-האמת, איך ייתכן שהאל לא ישתמש בך? זה בלתי אפשרי. כוונת האל היא לזכות ביותר אנשים שיכולים לשאת עדות למענו; כוונתו להביא לידי שלמות את כל אוהביו, וליצור מוקדם ככל האפשר קבוצה של אנשים שלמים שהם בלב אחד ובדעה אחת עמו. לכן, לכל החותרים אל האמת יש עתיד מבטיח בבית האל, והסיכויים של אלה האוהבים את האל בכנות יהיו בלתי מוגבלים. כולם צריכים להבין את כוונת האל. אכן, דבר חיובי הוא לשאת את העול הזה, וזה דבר שאנשים בעלי מצפון והיגיון צריכים להיות ניחנים בו, אבל לא כולם יוכלו בהכרח לשאת במשא כבד. מהיכן נובע הפער הזה? ללא קשר לחזקותיך או ליכולותיך, ולא משנה עד כמה מנת המשכל שלך גבוהה, מה שחיוני הוא חתירתך והנתיב שבו אתה הולך. אם האנושיות שלך עומדת בדרישות ויש לך איכות מסוימת, אבל אתה לא אדם שחותר אל האמת, ויש לך רק אנושיות טובה ותחושת עול מסוימת, האם תוכל לבצע היטב את עבודת ההנהגה של הכנסייה? האם אתה מבטיח שתוכל לפתור בעיות באמצעות האמת? אם אתה לא יכול להבטיח זאת, אזי אתה עדיין חסר כשירות בעבודתך. אפילו אם תיבחר או תמונה להיות מנהיג, עדיין לא תהיה מסוגל לבצע את העבודה, אז מה הטעם בכך? אף על פי שהדבר יספק את גאוותך, הוא יזיק לאחים ולאחיות ויעכב את עבודת הכנסייה. אם אתה עומד בקריטריונים להיות מנהיג או עובד, ואתה אדם שחותר אל האמת, ויש לך גם כמה עדויות חווייתיות, אזי אין ספק שתוכל לעשות עבודה טובה בהנהגה, כי יש לך עדויות חווייתיות, אתה אדם שמבין את האמת, ויכול לשאת במשא הכבד של להיות מנהיג כנסייה. זה שהאנושיות שלך עומדת בדרישות וששיש לך גם חזקות מסוימות, אלה הם רק קריטריונים בסיסיים לקידום, טיפוח ושימוש על ידי בית האל, אבל אם תוכל לעשות עבודה טובה בהנהגה תלוי בשאלה אם יש לך חוויה אמיתית ואת מציאות-האמת – זה הדבר החשוב ביותר. יש אנשים אנשים ישרים והם חותרים אל האמת, אבל הם מאמינים רק שלוש עד חמש שנים ואין להם ניסיון מעשי. האם אנשים כאלה יכולים לבצע היטב את עבודת ההנהגה של הכנסייה? אני חושש שהם לא יהיו כשירים לעבודה. היכן הם לוקים בחסר? חסר להם ניסיון מעשי והם עדיין לא הגיעו להבנת האמת. אפילו אם הם יכולים לומר מילים ודוקטרינות רבות, עדיין אין ביכולתם לפתור בעיות באמצעות האמת. לכן, הם עדיין לא כשירים לעבודת הנהגה ועליהם להמשיך להתאמן כדי להשיג הבנה של האמת וכניסה למציאות-האמת. ניקח, לדוגמה, אדם שהאנושיות שלו עומדת בדרישות והוא כן למדי, ורק לעתים רחוקות הוא משקר ומרמה, ומבצע את חובתו מבלי לגרום לשיבוש או להפרעה, אבל הוא חלש בחתירה אל האמת; האם אפשר לטפח אדם כזה להיות מנהיג או עובד? זה יהיה קשה מאוד. האם אדם שעומד בקריטריונים לקידום, טיפוח ושימוש, אבל אינו חותר אל האמת, יהיה מסוגל להפוך לאדם שחותר אל האמת אם יקודם להיות מנהיג או עובד? האם הוא יהיה מסוגל להתחיל לחתור אל האמת? האם הוא יהיה מסוגל להיכנס למציאות-האמת לאחר שיעבוד כמנהיג או כעובד במשך תקופת זמן מסוימת? זה בלתי אפשרי. לא משנה באילו קריטריונים אדם עומד, כל עוד הוא לא אדם שחותר אל האמת, בהחלט אסור לבחור בו או לקדם אותו למנהיג או לעובד. אם אדם ניחן באנושיות ובאיכות שעומדות בדרישות, והוא גם מסוגל לקבל את האמת ולעבור שינויים מסוימים, אזי אפשר לקדם ולטפח אותו ולהשתמש בו, וכתוצאה מכך, הוא יקבל את ההזדמנות להתאמן, להיכנס למציאות-האמת, ולעלות על נתיב הישועה ולשלמות. לכן, לא משנה את מי בית האל מקדם להיות מנהיג, עובד או מפקח, המטרה היא לא לספק את שאיפותיך ורצונותיך האישיים, וגם לא להגשים את שאיפותיך, אלא לאפשר לך לעלות על נתיב הישועה ולהיות אדם שיהפוך למושלם.

בנוגע לאלה שאינם ניחנים באינטליגנציה מספקת, גם להם יש נכונות לבצע היטב את חובתם ורצון להגן על האינטרסים של בית האל, אך הם חסרי חכמה, אינם יודעים כיצד לפעול על פי עקרונות, ואינם יכולים לראות דברים לאשורם. בנקודת זמן כלשהי, הם נתקלים בפיתוי ונופלים בו, וכתוצאה מכך, הם בוגדים באינטרסים של הכנסייה, בוגדים באחים ובאחיות, וגורמים נזק לעבודה של בית האל. כיצד עלינו לטפל באנשים מהסוג הזה ולהתייחס אליהם, שהם רפי שכל ובעלי אינטליגנציה לקויה? כשמדובר ברפי שכל כאלה, חסרי הבנה רוחנית ובעלי אינטליגנציה לקויה, יש להדיח את כולם ללא יוצא מן הכלל, להתאים את הקצאת החובה מחדש, ואין להשתמש ולו באחד מהם. אם נשתמש באנשים כאלה, הם עלולים להביא צרות לעבודה של בית האל בכל עת – יש כל כך הרבה לקחים כאלה. כיום, יש אנשים רבים שנראים כלפי חוץ כבעלי צלם אנוש מסוים, אך הם אינם יכולים לשתף דבר מתוך מציאות-האמת. הם מאמינים באל שנים רבות ועדיין נשארים במצב זה. צריך לראות בבהירות את שורש הבעיה הזאת; זוהי בעיה של איכות ירודה במיוחד וחוסר הבנה רוחנית. אנשים כאלה לא התקדמו משמעותית למרות כל הדרשות ששמעו והם לא ישתנו, ולא משנה כמה שנים הם מאמינים באל. אפשר רק לשים אותם בצד כדי שיתנו שירות לפי יכולתם הדלה. האם זו דרך טובה לטפל בהם או לא? (טובה.) יש אנשים בעלי אינטליגנציה לקויה ואין להם חוסן. הם אינם מסוגלים כלל להבין את דברי האל אפילו לאחר שקראו אותם במשך כמה שנים, ואינם מבינים דרשות למרות ששמעו אותן במשך כמה שנים. האם עדיין יש טעם לחלק לאנשים כאלה ספרים של דברי האל? (לא.) אין לחלק ספרים של דברי האל לאנשים בעלי אינטליגנציה לקויה, משום שהדבר חסר תועלת ושקול לבזבוז. יש לאסוף ולהחזיר מיד כל ספר שכבר נמסר להם. הדבר לא נעשה כדי לשלול מהם את הזכות לקרוא את דברי האל, אלא מפני שהאינטליגנציה שלהם לוקה בחסר. אפילו אם אנשים כאלה חיים את חיי הכנסייה, הם אינם יכולים להבין את האמת, קל וחומר לבצע חובה. אנשים כאלה הם פסולת, הלא כן? עליכם לדעת איך לטפל בפסולת. יש אנשים שנראים תמימים למדי כלפי חוץ, אך האינטליגנציה שלהם כל כך ירודה שהם אפילו לא מסוגלים לבצע כראוי עבודות כפיים, והם מקלקלים כל דבר שהם עושים. אם מבקשים מהם לבצע מטלה, אין ספק שהם יגרמו לנזק, ולכן אי אפשר להשתמש באנשים כאלה. אם תבקש מהם לשאת דלי מים, הם יהפכו בקבוק שמן. אם תבקש מהם לשטוף קערה, הם ישברו צלחת. אם תבקש מהם לבשל, הם יבשלו יותר מדי או פחות מדי, או שהאוכל יהיה מלוח מדי או תפל מדי. הם אכן משקיעים בכך את לבם, אך לא משנה כמה הם מנסים, הם לא מצליחים לעשות זאת היטב, והם אפילו לא עושים עבודה טובה בביצוע עבודת כפיים. האם אפשר להשתמש באנשים כאלה? (לא.) אם כך, אם אי אפשר להשתמש בהם, מה צריך לבקש מהם לעשות? האם זה אומר שאסור להם להאמין באל ושבית האל לא רוצה אותם? לא. פשוט אל תתנו להם לבצע חובה. אם הם אינם עושים כראוי דברים שבתחום חיי האנושיות הרגילים – לרבות ענייני שכל ישר ושגרת חיים – או שאינם מסוגלים לעשותם, הרי שהם אינם מתאימים לבצע חובה בבית האל.

אף על פי שיש אנשים שאינם ניחנים באנושיות טובה או בכישרונות מיוחדים, וקל וחומר שאי אפשר לטפח אותם להיות מנהיגים, הם עדיין יכולים לעשות עבודות כפיים מסוימות. לדוגמה, האכלת תרנגולות וברווזים, האכלת חזירים ורעיית צאן – אלה עבודות שהם יכולים לעשות היטב. אם תתן להם עבודה פשוטה, הם יוכלו לבצע אותה היטב כל עוד ישקיעו בה את לבם, ולכן אנשים כאלה יכולים לבצע חובה בבית האל. אף שזו מטלה יחידה ופשוטה, הם יכולים להשקיע בה את לבם ולמלא אחריות, והם יכולים גם לדרוש מעצמם על פי דברי האל ועקרונות-האמת. לא משנה אם המטלה גדולה או קטנה, או אם העבודה חשוב או לו, בסופו של דבר, הם יכולים לבצע היטב את העבודה היחידה שהוקצתה להם. לא רק שהם יכולים להאכיל היטב את התרנגולות כדי שיטילו ביצים כרגיל, אלא גם יכולים להגן על התרנגולות כדי שלא ייטרפו על ידי זאבים. אם הם ישמעו יללת זאב, הם יודיעו על כך מיד למפקח עליהם, וישאפו להימנע מכל תקלה בביצוע העבודה והמשימה שבית האל הפקיד בידיהם. אם הם יעבדו כך, הרי שהם מסורים יחסית, ודבר זה נחשב כיכולת למלא את אחריותם ולבצע עבודה היטב. בשאר התחומים – חייהם האישיים והדרך שבה שהם מתנהלים ומתמודדים עם דברים – הם לוקים בחסר מסוים; לדוגמה, הם לא יודעים איך לתקשר ולשוחח עם אחרים, או איך לשתף עם אחרים על מצבם, ולפעמים הם קנטרנים. האם זה נחשב לבעיה? האם זה בסדר לא להשתמש בהם בגלל הבעיות האלה? (לא.) יש אנשים שההיגיינה האישית שלהם ירודה; הם לא חופפים את שערם לפחות עשרה ימים ובדרך כלל נודף מהם ריח רע. אחרים מקימים רעש רב כשהם אוכלים ושותים בזמן שהסובבים אותם נחים, והם רועשים גם בזמנים אחרים, כגון כשהם הולכים, סוגרים דלתות ומדברים – הם חסרי חינוך ואין להם נימוסים. כיצד צריך להתייחס לאנשים כאלה? כולם צריכים לגלות הבנה, לעזור ולתמוך בהם בלב אוהב, לשתף איתם על מהי אנושיות רגילה, ולאפשר להם להשתנות בצעדים קטנים. מאחר שאתם כולכם יחד, עליכם ללמוד להסתדר. אפשר להשתמש באנשים כאלה כל עוד הם מסוגלים לבצע את עבודתם כראוי ולשאת אותה, ואינם גורמים לשיבוש ולהפרעה. יש אנשים פיקחים, בעלי איכות טובה, שעובדים בשקידה, ויכולים למלא את אחריותם ולבצע היטב את העבודות שהוקצו להם, ולכן אפשר לטפח אותם ולהשתמש בהם. אבל יש אנשים שאיכותם כל כך ירודה שהם לא מסוגלים לעשות היטב אפילו עבודות יחידות; הם בקושי מתמודדים עם האכלת תרנגולות, אבל אם הם יצטרכו להאכיל גם ברווזים ואווזים, הם יתבלבלו ולא ידעו איך לעשות זאת. זה לא שהם לא רוצים לעשות זאת היטב, אלא שאיכותם ירודה מדי. המוח שלהם מוגבל, הם יודעים לבצע רק משימה אחת, ואם נותנים להם משימה נוספת, הם אבודים. הם לא יודעים איך לתכנן, ולכן הם פשוט מקלקלים דברים. אנשים כאלה מתאימים לעשות רק עבודה אחת בכל פעם. אל תתנו להם כמה עבודות, כי הם לא יהיו מסוגלים לעמוד בעומס. אל תחשבו שאם הם יכולים לבצע היטב מטלה אחת, הם בוודאי יכולים לבצע שתיים או שלוש מטלות; זה לא בהכרח המצב, והדבר תלוי באיכות שלהם. תנו להם לנסות לעשות שתי מטלות תחילה. אם יש להם איכות טובה והם יכולים לעמוד בעומס, אפשר לסדר להם זאת כך. אם הם לא יכולים לעשות היטב שתי מטלות בו-זמנית, ומקלקלים דברים, זה אומר שזה מעבר לאיכות שלהם, ולכן עליכם לקחת מהם מיד את המטלה השנייה. הסיבה לכך היא שדרך התבוננות ותקופת ניסיון, גיליתם שהם מתאימים לבצע רק עבודה אחת בכל פעם, ולא כמה עבודות מורכבות, ושאין להם את האיכות לכך. יש אנשים שהם פיקחים ובעלי איכות טובה יחסית, ואם תתנו להם לבצע כמה עבודות, הם יוכלו לבצע אותן היטב. לדוגמה, אם תבקשו מהם לבשל ארוחות, להאכיל את האפרוחים ולנהל את גינת הירק, הם יהיו מסוגלים להכין את הארוחות בזמן בכל יום, ובזמנם הפנוי לנהל את גינת הירק, להשקות ולנכש את הגינה ללא דיחוי, ולהאכיל את האפרוחים בזמן. יש אנשים שיאמרו: "מאחר שיש להם את האיכות הזאת, תנו להם לקחת גם את עבודת הכנסייה ולהיות מנהיגי כנסייה". האם זה יהיה בסדר? למרות שהם מסוגלים לשאת בכמה משימות גופניות ומטלות יומיומיות, כשמדובר במנהיגות בכנסייה, נדרשת הערכה נפרדת; לא ניתן למדוד זאת על סמך האופן שבו הם מבצעים את המטלות הפשוטות והחיצוניות האלה. הסיבה לכך היא שלהיות מנהיג כנסייה זו לא מטלה גופנית, אלא דבר שחייב להימדד על פי עקרונות המנהיגות. ואולם, אם אדם זה ניחן באיכות ובכישרון להיות מנהיג כנסייה, והאנושיות שלו טובה למדי, לא יהיה זה נכון מצדכם להקצות לו מטלות חיצוניות; הדבר נקרא להשתמש באנשים בצורה לא ראויה. מנהיגי כנסייה יכולים לכל היותר לבצע עוד מטלה אחת במשרה חלקית, הקשורה לחיי היום-יום, ולהקדיש לה קצת יותר תשומת לב כשהם לא עסוקים – זה לא יתיש אותם. כשמדובר בעניינים שוליים ושגרתיים ובמשימות הגופניות האלה, אנשים יכולים לעשות כמה שהם מסוגלים. האם יש מישהו שיכול לקחת על עצמו את כולן? האם יש מישהו עם איכות כזאת? (לא.) ייתכן שהאיכות והיכולת שלהם מספיקות, אבל יש דבר אחד שיחסר להם – אנרגיה. אנשים הם בני תמותה, האנרגיה שלהם מוגבלת, וגם מספר העבודות שהם יכולים לקחת על עצמם מוגבל. אנשים עם הרבה אנרגיה יכולים לעבוד עד 12 שעות ביום, בעוד שאנשים עם אנרגיה ממוצעת יכולים לעבוד בדרך כלל שמונה שעות, ואנשים עם מעט אנרגיה יכולים לעבוד רק ארבע או חמש שעות. לכן, בין שאתה משתמש באדם לביצוע עבודות כפיים, עבודת הנהגה בכנסייה, או עבודה הכוללת כישורים מקצועיים, עליך לשקול למה הוא מתאים ביותר, ולאחר שתקצה לו את העבודה המתאימה ביותר, אם הוא לא יוכל לבצע אותה, הקצה לו משהו אחר. אם לא תקצה לו עבודה על פי מה שמתאים לו ביותר, זוהי טעות בדרך שבה אתה משתמש באנשים. לגבי אנשים שאותם אי אפשר לתעדף לקידום, לטיפוח ולשימוש, יש להקצות להם מטלות על סמך האיכות והיכולת שלהם, אפילו אם מבקשים מהם לבצע עבודות כפיים. אם הם מבצעים היטב את עבודתם היחידה, ובה בעת הם עדיין מסוגלים לבצע עבודות אחרות, אפשר לבקש מהם לבצע כמה עבודות כפיים אחרות במשרה חלקית, כל עוד זה לא ישפיע על עבודתם העיקרית. יש אנשים חזקים מבחינה גופנית שיכולים לבצע שלוש מטלות זו אחר זו; לאחר שסיימו מטלה אחת, עדיין נותרת להם אנרגיה, והם פנויים רוב הזמן. אבל מנהיגי שקר הם עיוורים ולא יודעים איך להקצות עבודה, והם לא מבחינים שזו בעיה, ולכן הם מקצים לאנשים האלה רק מטלה אחת, וזוהי טעות.

דיברתי זה עתה על אנשים בעלי אינטליגנציה לקויה, שאין להם כישרונות מיוחדים והם מסוגלים רק למאמץ גופני. יש גם אנשים שסובלים ממחלה כלשהי ואינם מסוגלים אפילו למאמץ גופני. הם סובלים מכאב ראש, כאב בטן או כאב גב בכל פעם שהם עושים דבר-מה גופני ולו הקל ביותר. אם אנשים מסוג זה מתאימים למלא חובה, מה צריך לעשות בנוגע להקצאת חובות עבורם? יש להתבונן בהיבטים שונים, כגון מצב בריאותם וגם האנושיות והאיכות שלהם, כדי לברר אילו חובות הם מתאימים לבצע בבית האל. אם בריאותם כל כך גרועה שהם אינם יכולים לעשות שום מטלה, והם חייבים לקחת הפסקה לאחר שעבדו מעט, וגם זקוקים למישהו שיטפל בהם, אם הם אינם יכולים לבצע כראוי חובה בעצמם וזקוקים למישהו שיטפל בהם, זה כלל לא כדאי. אנשים כאלה אינם מתאימים לבצע חובה, אז תנו להם ללכת הביתה ולהחלים. בשום אופן אל תשתמשו באדם שחולה במחלה כה קשה עד כי משב רוח עלול להפיל אותו. אם בריאותם אינה גרועה מדי והעניין הוא רק שהם סובלים מכאב בטן כי אכלו דבר-מה לא טרי, או שהם מקבלים כאב ראש כשהם חושבים יותר מדי, כך שהם מצליחים לעבוד רק שלוש או ארבע שעות פחות מאדם רגיל, או לבצע חצי מהעבודה של אדם רגיל, אזי כל עוד הם עומדים בשאר הקריטריונים עדיין אפשר להשתמש באנשים כאלה, אלא אם כן הם מעלים זאת בעצמם ואומרים: "בריאותי גרועה מדי מכדי לסבול את הקושי הזה. אני רוצה ללכת הביתה כדי להחלים. כשארגיש טוב יותר, אחזור ואבצע את חובתי", במקרה כזה הסכימו לכך ללא דיחוי ואל תנסו לייעץ להם לגבי דרך חשיבתם; לא תהיה לכך שום השפעה גם אם תעשה זאת. יש אמרה כזו: "דבר שנעשה בחוסר רצון לא יביא לתוצאות משביעות רצון"; האמונה, הנחישות והחתירות של כל אדם שונות. יש אנשים שיאמרו: "האם העניין הוא לא רק שלפעמים הם מרגישים קצת לא בטוב וקצת חסרי אנרגיה? אנשים עלולים להרגיש לא בטוב אם הם אוכלים מזון לא מתאים, אבל אחרי כמה ימים הם יהיו בסדר; האם יש צורך כלשהו שילכו הביתה להחלים? האם כאב הראש והסחרחורת שלהם לא יעברו אחרי שנת לילה טובה? האם אז הם לא יוכלו לעבוד כרגיל? האם זה עניין כל כך רציני?" ייתכן שעבורך זה לא עניין רציני, אבל אנשים שונים זה מזה במידת החשיבות שהם מייחסים לגופם, ויש אנשים שאכן סובלים מבעיות בריאות. במקרים כאלה, אם הם מגישים בקשה לחזור הביתה כדי לנוח ולהחלים, הכנסייה צריכה להסכים במהירות, לא להציב להם דרישות, לא להקשות עליהם, ובמיוחד לא לנסות לייעץ להם לגבי דרך חשיבתם. יש מנהיגי שקר שמנסים לשכנע אנשים כאלה ללא הרף, באמרם: "תראה לאיזו רמה הגיעה עבודת האל עכשיו. האסונות הולכים וגדלים, ארבעת ירחי הדם הופיעו, ועכשיו המגפה התפשטה כל כך שלכופרים אין דרך לשרוד! אתה נמצא בבית האל, מבצע את חובתך ונהנה מחסד האל – לא תהיה חשוף לסכנה וגם תוכל לזכות באמת ובחיים – איזו ברכה גדולה זו! הצרה הקטנה הזאת שיש לך היא שום דבר. עליך להתגבר עליה ולהתפלל לאל. האל בהחלט ירפא אותך. פשוט קרא את דברי האל, למד עוד כמה מזמורים, והמחלה שלך תחלוף מאליה אם תסיח את דעתך ממנה. האם דברי האל לא אומרים: 'להיות מצוי במחלה משמעו להיות חולה'? אתה מצוי במחלה כרגע. אם תמשיך לחשוב על היותך חולה, המחלה תחמיר. אם לא תחשוב על כך, המחלה שלך תיעלם, הלא כן? כך תצמח באמונה ולא תרצה ללכת הביתה לנוח. ללכת הביתה לנוח נקרא לחמוד את נוחות הבשר". אל תנסו לייעץ להם לגבי דרך חשיבתם, טיפשי לעשות זאת. הם לא יכולים להתמודד אפילו עם אי-נוחות זמנית פעוטה, רק רוצים ללכת הביתה לנוח, ואינם יכולים להתגבר אפילו על קושי קטן, מה שמוכיח שהם לא מבצעים את חובתם בכנות. למעשה, לסוג כזה של אנשים אין שום כוונה לבצע את חובתם לטווח ארוך, הם לא עושים זאת בכנות כלל, אינם מוכנים לשלם מחיר, ועכשיו הם סוף סוף מצאו הזדמנות ותירוץ להימלט מן הכל. הם שמחים בלבם על כך שהם כל כך חכמים ושהמחלה הזאת הגיעה בדיוק בזמן המתאים. לכן, בשום אופן אל תפצירו בהם להישאר. הם ישנאו כל מי שינסה להפציר בהם להישאר, והם יקללו כל מי שינסה לייעץ להם לגבי דרך חשיבתם. האם אינכם מבינים זאת? כמובן, יש אנשים שחולים באמת. הם חולים כבר זמן רב וחוששים שאם ימשיכו עוד, חייהם יהיו בסכנה. הם לא רוצים להביא שום צרה לבית האל או להשפיע על ביצוע חובתם של אנשים אחרים. הם מרגישים שברגע שבריאותם תתרופף, הם יצטרכו לסמוך על האחים והאחיות שיטפלו בהם, והם מרגישים רע עם זה שיגרמו לבית האל לטפל בהם, ולכן הם נוקטים יוזמה בחוכמה ומבקשים חופשה. כיצד צריך לטפל במצב זה? באותו אופן, על ידי כך שמאפשרים להם ללכת הביתה ולנוח בלי להכביר במילים. בית האל לא חושש מצרות, הוא פשוט לא רוצה לכפות דברים על אנשים נגד רצונם. בנוסף, לכל האנשים יש קשיים אישיים ואמיתיים כלשהם. כל האנשים החיים בבשר חולים לפעמים, ומחלות הבשר הן בעיה שקיימת במציאות – אנו מכבדים את העובדות. יש אנשים שבאמת אינם מסוגלים לבצע את חובותיהם עקב מצב בריאותי קשה, ואם הם זקוקים לכך שבית האל יספק להם הקלות, או שהם זקוקים לכך שהאחים והאחיות יספקו תרופות או יציעו הצעות לטיפול, בית האל ישמח לספק את הדברים האלה. אם הם לא רוצים להטריח את בית האל ויש להם את הכסף, האמצעים והיכולת ללכת ולקבל טיפול במחלתם, גם זה בסדר. לסיכום, אם בריאותם לא מאפשרת להם להמשיך לבצע את חובותיהם בבית האל או להמשיך לקבל טיפוח על ידי בית האל, הם יכולים להגיש בקשה כדין, ובית האל יסכים לה מיד. אף אחד לא צריך לייעץ להם לגבי דרך חשיבתם או להטיל עליהם דרישות, שכן זה יהיה לא ראוי וחסר כל היגיון. אלה הם הסידורים שנעשים עבור אנשים מסוג זה.

כיצד להתייחס לקבוצות אנשים מיוחדות

1. כיצד להתייחס לאנשים שאינם מבצעים את עבודתם הראויה

ישנם אנשים שאנושיותם סבירה; יש להם חוזקות ושכל חריף, הם מדברים בצורה רגילה, אופטימיים מאוד בדרך כלל ויוזמים בביצוע חובתם. אולם יש להם פגם אחד: הם רגשניים מאוד. כשהם נוהים אחר האל ומבצעים את חובתם בכנסייה, הם מתגעגעים ללא הרף למשפחתם ולקרוביהם, או שהם משתוקקים כל הזמן לאוכל טעים מעיר הולדתם, והעובדה שאינם יכולים לאכול אותו גורמת להם סבל, והדבר פוגע בביצוע חובתם. ישנו אדם מסוג אחר, שאוהב לחיות לבדו במקום אחד, עם מרחב פרטי משלו. כשהוא נמצא עם האחים והאחיות, הוא מרגיש שקצב העבודה מהיר מדי ושאין לו מרחב מחיה פרטי. הוא נתון בלחץ מתמיד, ותמיד חש מרוסן וחוסר נוחות בחברת האחים והאחיות. הוא תמיד רוצה לעשות ככל העולה על רוחו, להיות חופשי להתפנק. הוא לא רוצה לבצע את חובתו יחד עם כולם, והוא חושב ללא הרף על חזרה הביתה. הוא תמיד מתייחס לביצוע חובתו בבית האל כדבר לא נעים. אף על פי שקל להסתדר עם האחים והאחיות ואיש אינו מציק לו בבית האל, הוא מתקשה לשמור על סדר יום של שעות עבודה ומנוחה – אחרי שכולם קמים בבוקר, הוא רוצה להמשיך לישון, אך הוא נבוך לעשות זאת, ובלילה, כשכולם כבר נחים, הוא לא רוצה ללכת לישון ותמיד רוצה לעשות דבר-מה שמעניין אותו. לפעמים יש משהו מסוים שהוא ממש רוצה לאכול, אבל לא מגישים אותו בחדר האוכל, והוא נבוך מכדי לבקש אותו. לפעמים הוא רוצה לצאת לטייל, אבל מאחר שאף אחד אחר לא מבקש זאת, הוא לא מעז להנות מעט. הוא תמיד זהיר וחושש, ופוחד שילעגו לו, שיזלזלו בו, או שיאמרו שהוא ילדותי. לפעמים, כשהוא לא מבצע היטב את חובתו, גוזמים אותו. הוא מרגיש שהוא חי על קוצים, כאילו הוא הולך על קרח דק, והוא אומלל למדי. הוא חושב: "אני זוכר שכשהייתי בבית, הייתי התינוק הקטן של המשפחה, חופשי ומשוחרר, כמו מלאך קטן. כמה מאושר הייתי! עכשיו, כשאני מבצע את חובתי בבית האל, איך קרה שהעקבות של מי שהייתי פעם נעלמו? אני כבר לא יכול לעשות ככל העולה על רוחי, כפי שעשיתי בעבר", ולכן הוא לא רוצה לחיות חיים כאלה. אבל הוא לא מעז לומר זאת למנהיג שלו, וכל הזמן הוא מפיץ את המחשבות האלה בקרב האנשים סביבו. הוא תמיד מתגעגע הביתה ובלילה בוכה בסתר במיטתו. מה צריך לעשות עם אנשים מסוג זה? כל מי שמודע לעניין צריך לדווח על כך ללא דיחוי, המנהיג צריך לוודא מיד אם הדיווח נכון, ואם כן, אפשר להרשות לאותו אדם לחזור הביתה. הוא נהנה מהאוכל, מהשתייה ומהאירוח של בית האל, אבל עדיין לא מוכן לבצע את חובתו והוא תמיד במצב רוח רע, מרגיש מקופח ואומלל, אז שלחו אותו לדרכו בהקדם האפשרי. לא מדובר במצב רוח חולף שאנשים מסוג זה פותרים בעצמם לאחר מחשבה; זה לא המקרה שלהם. יש אנשים שרצונם הסוביקטיבי הוא לבצע את חובתם בהתמדה, ולמרות שהם מתגעגעים הביתה, הם מבינים איזה סוג של בעיה זו, ומסוגלים לחפש את האמת ולפתור אותה. במקרה של אנשים אלה, אין צורך לשחרר אותם או לדאוג להם. המצב שעליו אנחנו מדברים הוא שאנשים בשנות ה-30 לחייהם עדיין מתנהגים כמו ילדים, אף פעם לא מתבגרים, ותמיד נשארים לא יציבים. הם עושים רק מה שמבקשים מהם, וכשאין להם מה לעשות, הם חושבים על בילויים ועל שיחות בטלות, ואף פעם לא רוצים לעסוק בעבודתם הראויה. כופרים מדברים על כך שאדם מתבסס בגיל 30. להתבסס פירושו לעסוק בעבודה הראויה, להיות מסוגל לשאת בנטל העבודה ולהתפרנס, לדעת לעסוק בעניינים החשובים, להעביר פחות זמן בבילויים, ולא לעכב את העבודה הראויה. מה פירוש "להתנהג כמו ילדים"? פירושו לא להיות מסוגל לשאת בנטל של שום עבודה ראויה, תמיד לרצות להפליג במחשבות, וכל הזמן לרצות לצאת לטייל, לשוטט, להשתטות, לאכול חטיפים, לצפות בסדרות, לפטפט על דברים חסרי חשיבות, לשחק משחקים ולחפש באינטרנט סיפורים מוזרים ויוצאי דופן. אנשים כאלה לא נוטים אף פעם להשתתף בכינוסים: כשכינוסים מתקיימים – הם תמיד רוצים לישון. ברגע שהם מרגישים מנומנמים הם רוצים לישון, ורוצים לאכול מיד כשהם מרגישים רעב, הם עקשנים ולא עוסקים בעבודתם הראויה. אי אפשר לומר על אנשים כאלה שיש להם אנושיות רעה, אלא שהם פשוט אף פעם לא מתבגרים: תמיד נשארים לא בוגרים. הם כאלה בגיל 30, והם עדיין כאלה בגיל 40; הם לא מסוגלים להשתנות. אם הם מבקשים לעזוב ולא רוצים עוד לבצע את חובתם, איך צריך לטפל בזה? בית האל אינו מפציר בהם להישאר. עליכם להשיב להם מיד – תנו להם לעזוב מיד ולחזור אל בין הכופרים, ואמרו להם שבשום פנים ואופן אל להם לומר שהם מאמינים באל. האם אנשים שאינם עוסקים בעבודתם הראויה יכולים להשיג את האמת? אם אַתָּה מצפה מהם להתבגר מבחינת אנושיותם ולהגיע למצב שבו הם יעסקו בעבודתם הראויה על ידי ביצוע חובה בבית האל, שיהיו מסוגלים לשאת בעול של פריט חשוב בעבודה, ואז שיבינו ויישמו בפועל את האמת ויחיו בצלם אנוש, אין לך בהחלט על מה לסמוך. תמצאו אנשים כאלה בכל קבוצה. לכופרים יש כינוי לאנשים מסוג זה: "ילדים גדולים". אנשים כאלה יכולים להגיע לגיל 60 מבלי שאי-פעם עסקו בעבודתם הראויה. הם מדברים ומטפלים בדברים באופן לא הולם, הם תמיד צוחקים, מתבדחים ומתרוצצים, הם לא עושים שום דבר ברצינות, והם להוטים במיוחד ליהנות. בית האל אינו יכול להשתמש באנשים כאלה.

האם לדעתכם "הילדים הגדולים" האלה רעים? האם הם אנשים רעים? (לא.) חלקם אינם אנשים רעים; הם פשוטים למדי, ולא רעים. חלקם טובי לב ומוכנים לעזור לאחרים. אבל לכולם יש פגם אחד – הם עקשנים, אוהבים בילויים, ואינם עוסקים בעבודתם הראויה. למשל, נניח שאחרי שאישה מתחתנת, היא לא לומדת לעשות שום עבודת בית. היא מבשלת ארוחות רק כשהיא שמחה, אבל לא כשהיא אומללה – כל הזמן צריך לשדל אותה. אם רוצים שהיא תעשה דבר-מה, צריך לשאת ולתת איתה, וגם להשגיח עליה. היא תמיד אוהבת להתקשט יפה כדי שתוכל לצאת לקניות, לקנות בגדים ומוצרי קוסמטיקה, ולקבל טיפולי יופי. כשהיא חוזרת הביתה, היא לא עושה אף מטלה ורק רוצה לשחק קלפים ומה-ג'ונג. אם תשאל אותה כמה עולה קילו כרוב, היא לא תדע לענות; אם תשאל אותה מה היא תאכל מחר, גם את זה היא לא יודעת; ואם תבקש ממנה לבשל משהו, היא תבשל גרוע. אז במה היא בקיאה ביותר? היא בקיאה ביותר בדברים כמו איזו מסעדה מגישה את האוכל הטוב ביותר, איזו חנות מוכרת את הבגדים האופנתיים ביותר, ואיזו חנות מוכרת מוצרי קוסמטיקה יעילים ובמחיר סביר, אבל היא לא מבינה ולא לומדת דברים אחרים, כמו איך לנהל את ימיה, או את הכישורים הנדרשים בחיים אנושיים רגילים. האם היא לא לומדת את הדברים האלה כי איכותה אינה מספקת? לא, זה לא זה. אם שופטים לפי הדברים שהיא בקיאה בהם, יש לה איכות, אבל היא לא עוסקת בעבודתה הראויה. כל עוד יש לה כסף לבזבז, היא תצא לאכול במסעדות ותקנה מוצרי איפור ובגדים. אם מבקשים ממנה לקנות סירים ומחבתות שחסרים בבית, היא תאמר: "בחוץ מוכרים אוכל טעים, בשביל מה אני צריכה לקנות את כל זה?" אם שואב האבק בבית מקולקל ומבקשים ממנה לקנות פריט לבוש אחד פחות כדי לחסוך כסף לקניית שואב חדש, היא תאמר: "כשארוויח כסף בעתיד, פשוט אשכור עוזרת בית שתנקה את הבית, אז אין צורך לקנות שואב אבק". בדרך כלל, כשהיא לא משחקת משחקים או מה-ג'ונג, היא קונה בגדים אופנתיים, והיא אף פעם לא מנקה את הבית. כך לא עוסקים בעבודה ראויה, נכון? ישנם גם גברים, שברגע שהם מרוויחים קצת כסף הם קונים מכונית או מהמרים. אם משהו בבית מקולקל, הם לא מתקנים אותו. הם לא מנהלים את ימיהם כראוי. בביתם, המקרר ומכונת הכביסה לא עובדים, הניקוז סתום וכשיורד גשם הגג דולף, והם לא מתקנים את הדברים האלה במשך זמן רב מאוד. מה דעתכם על גברים כאלה? הם לא עוסקים בעבודתם הראויה. בין שאלה גברים או נשים, בית האל אינו יכול להשתמש בסוג האנשים שהם עקשנים מדי ושאינם עוסקים בעבודתם הראויה.

ישנם הורים שאינם עוסקים בעבודתם הראויה, ולא דואגים לילדיהם כראוי. כתוצאה מכך, ילדיהם נכווים ממים רותחים או סובלים מחבלות ושריטות; יש ילדים ששוברים את אפם, אחרים נכווים בישבנם מהתנור, ואחרים נכווים בגרונם לאחר ששתו מים רותחים. אנשים מסוג זה אינם קשובים בשום דבר שהם עושים, ואינם מסוגלים לעשות שום דבר כראוי. הם אינם עוסקים בעבודתם הראויה, הם משתטים, הם עקשנים ואוהבים בילויים, ואינם מסוגלים לשאת באחריות שאדם צריך לשאת. כהורים, הם אינם מסוגלים למלא את אחריותם והם לא קשובים. אם כן, האם אנשים כאלה יכולים לשאת באחריות שאנשים רגילים צריכים לשאת בביצוע חובה בבית האל? לא, בשום פנים ואופן לא. אי אפשר להשתמש באנשים שאינם עוסקים בעבודתם הראויה. אם הם אומרים שהם אינם רוצים עוד לבצע את חובתם ומבקשים לחזור הביתה, פשוט אפשרו להם ללכת מיד. איש אינו צריך לדחוק בהם או להפציר בהם להישאר, כי זו בעיה שקשורה לטבעם, זה לא ביטוי מקרי וזמני. אנשים אלה היו מלאי אשליות כשבאו לבית האל לבצע את חובתם; הם חשבו שביצוע חובה ונהייה אחר האל יהיו כמו להגיע לגן עדן, כמו להיות בארץ כנען הטובה. החיים שהם דמיינו היו נפלאים, עם אכילה ושתייה של דברים נהדרים כל היום, חירות ללא מגבלות, ובלי שום עבודה שצריך לעשות. הם רצו לחיות חיי פנאי חסרי דאגות, אבל התברר שזה שונה לחלוטין ממה שהם דמיינו. אנשים אלה חוו מספיק, והם מרגישים שמשעמם ומשמים כאן, ורוצים לעזוב, אז תנו להם ללכת ללא דיחוי, בית האל אינו מפציר באנשים אלה להישאר. בית האל אינו דוחק באנשים, וגם אתם לא צריכים לעשות זאת; זהו יישום בפועל של האמת ופעולה בהתאם לעקרונות. עליכם לעשות דברים שעולים בקנה אחד עם עקרונות-האמת, עליכם להיות אנשים שמבינים את כוונות האל, אנשים חכמים – אל תהיו אנשים מבולבלים, או כאלה שמחפשים לרצות אחרים ללא הבחנה. טפלו בסוג האנשים שאינם עוסקים בעבודתם הראויה בדרך זו – האם זה יכול להיחשב כחוסר אהבה או כאי-מתן הזדמנות לאנשים להכות על חטא? (לא.) האל הוגן כלפי כולם, ולבית האל יש את הזכות לקדם ולטפח אותך ולהשתמש בך. אם אינך מוכן לבצע את חובתך ואתה מבקש לעזוב את הכנסייה, זוהי בחירתך החופשית, ולכן הכנסייה צריכה להיענות לבקשתך, היא בשום פנים ואופן לא תכריח אותך. זה תואם את המוסר, את האנושיות, וכמובן, זה תואם במיוחד את עקרונות-האמת. זוהי דרך פעולה הולמת מאוד! כאשר מישהו מבצע את חובתו במשך תקופה ומוצא שזה מעייף וקשה, ואינו שמח עוד לעשות זאת, וכתוצאה מכך רוצה לוותר על חובתו ולהפסיק להאמין באל, אתן לך היום תשובה ברורה לכך: בית האל יסכים לכך ולעולם לא יכריח אותך להישאר או יקשה עליך. אין בזה שום דילמה ואינך צריך להרגיש שאתה במבוי סתום או שאיבדת את כבודך. קל וחומר שזו אינה בעיה עבור בית האל, ובית האל גם אינו מציב בפניך שום דרישות. יתרה מזאת, אם תרצה לעזוב, בית האל לא יגנה אותך או יעמוד בדרכך, כי זהו הנתיב שבחרת, ובית האל יכול רק להיענות לדרישותיך. האם זוהי דרך פעולה הולמת? (כן.)

זה עתה מניתי מספר מצבים שבהם אנשים אינם עוסקים בעבודתם הראויה. בית האל לא ידחק באנשים אלה; אם הם אינם מוכנים לבצע את חובתם או שיש להם קשיים אישיים מסוימים והם מבקשים להפסיק לבצע חובה, אזי בית האל ייענה לבקשתם. הוא לא ישתמש בהם עוד ולא יאפשר להם לבצע חובה. כך מטפלים באנשים כאלה, וזוהי דרך פעולה הולמת לחלוטין.

2. כיצד להתייחס לבוגדים

ישנם אנשים פחדנים ביותר. בכל פעם שהם שומעים שאח או אחות נעצרו, הם חוששים מאוד שייעצרו בעצמם. ברור שאם הם אכן ייעצרו, קיימת סכנה שהם יסגירו את הכנסייה. כיצד יש לטפל באנשים כאלה? האם האנשים האלה מתאימים לבצע חובות חשובות כלשהן? (לא.) יש אנשים שעשויים לומר: "מי יכול להבטיח שהוא עצמו לא יהפוך לבוגד?" איש אינו יכול להבטיח שהוא עצמו לעולם לא יהפוך לבוגד אם יעבור עינויים. אם כן, מדוע בית האל אינו משתמש באנשים פחדנים שיכולים להפוך לבוגדים? כי אנשים שהם פחדנים באופן ברור עלולים להיעצר ולבגוד בכל עת; אם משתמשים באנשים כאלה לביצוע חובה חשובה, סביר מאוד שדברים ישתבשו. זהו עיקרון שיש להבין כאשר בוחרים אנשים ומשתמשים בהם בסביבה המסוכנת של סין. יש כאן נסיבות מיוחדות; יש אנשים שעברו עינויים קשים וממושכים שסיכנו את חייהם, ובסופו של דבר, הם באמת לא יכלו עוד לשאת זאת, ולכן הם הפכו לבוגדים מתוך חולשה והסגירו כמה דברים חסרי חשיבות. איש אינו יכול לראות אנשים כאלה לאשורם, ועדיין אפשר להשתמש בהם. אבל ישנם גם אנשים שכבר הכינו לעצמם דרך מילוט לפני שנעצרו. הם חשבו רבות ובכובד ראש כיצד להבטיח את שחרורם המיידי לאחר המעצר מבלי לעבור שום עינויים – ראשית, להימנע מעינויים, שנית, להימנע מגזר דין, ושלישית, להימנע מכליאה. כך הם חושבים. אין להם את הנחישות להעדיף לסבול או להיכלא מאשר להפוך לבוגדים. הם עלולים לבגוד אפילו מבלי שיעברו עינויים, ואם כך, האם אפשר לומר שהם בוגדים עוד לפני שהם נעצרים ונכלאים? (כן.) אלה הם הבוגדים האמיתיים. האם הכנסייה מעזה להשתמש באנשים מסוג זה? (לא.) אם אפשר לזהות אותם, אסור בשום פנים ואופן לטפח אותם ולהשתמש בהם. כיצד האנשים האלה באים לידי ביטוי בדרך כלל? הם פחדנים ביותר. ברגע שדבר-מה משתבש, הם מתנערים מאחריותם בהזדמנות הראשונה, ובכל פעם שהם נתקלים בסיכון הקל ביותר, הם נוטשים את חובתם ונמלטים. בכל פעם שהם שומעים שהסביבה הפכה למסוכנת, הם מוצאים מקום בטוח להסתתר בו; איש אינו יכול למצוא אותם והם אינם שומרים על קשר עם אף אחד. הם עושים עבודה טובה באופן יוצא דופן בשמירה על פרופיל נמוך. לא אכפת להם מכל קושי שעבודת הכנסייה חווה, והם מסוגלים להניח בצד כל עבודה קריטית; הם מתייחסים לביטחונם האישי כחשוב יותר מכל דבר אחר. יתרה מזאת, לנוכח סכנה, הם יגרמו לאחרים לשים את נפשם בכפם ולקחת סיכונים בכל פעם שמשהו קורה, בזמן שהם מגנים על עצמם. לא משנה לאיזו סכנה הם חושפים אחרים, הם מרגישים שכדאי ונכון לעשות זאת למען ביטחונם האישי. כמו כן, כאשר הם עומדים בפני סכנה, הם אינם ממהרים לבוא בפני האל כדי להתפלל, וגם אינם ממהרים לסדר את העברתם של אחים ואחיות או של רכוש הכנסייה שעלולים להיות בסכנה. במקום זאת, קודם כול הם חושבים היטב כיצד להימלט, כיצד להסתתר, וכיצד לחלץ את עצמם מהסכנה. יש להם אפילו תוכנית מילוט מוכנה – את מי להסגיר ראשון אם הם אכן ייעצרו, כיצד להימנע מעינויים, מגזר דין של מאסר ומסבל. בכל פעם שהם נתקלים בצרה כלשהי, הם מפחדים עד מוות ואין להם שמץ של אמונה. אנשים מסוג זה מסוכנים, הלא כן? אם מבקשים מהם לבצע עבודה מסוכנת, הם מתלוננים על כך ללא הרף, נבהלים וחושבים כל הזמן על בריחה, ואינם מוכנים לקחת אותה על עצמם. אנשים מסוג זה מראים סימנים של היותם בוגדים עוד לפני שהם נעצרים. ברגע שהם אכן ייעצרו, בטוח במאה אחוז שהם יסגירו את הכנסייה. בביצוע חובתם בבית האל הם יוזמים מאוד בכל דבר שמציב אותם באור הזרקורים אך לא חושף אותם לסיכון; אבל כשמדובר בלקיחת סיכונים, הם נסוגים, ואם תבקש מהם לעשות דבר-מה שיש בו סיכון, הם לא יעשו זאת, הם פשוט לא ייקחו על עצמם אחריות. ברגע שהם שומעים על סכנה במקום כלשהו, למשל, שהדרקון הגדול האדום כאש עורך מעצרים, או שכמה מאמינים נתפסו, הם מפסיקים להשתתף בכינוסים, הם מפסיקים את הקשר עם האחים והאחיות, ואיש אינו יכול למצוא אותם. הם מופיעים מחדש לאחר שהשמועות שככו והכול בסדר. האם אנשים מסוג זה אמינים? האם הם יכולים לבצע חובה בבית האל? (לא.) למה לא? אין להם אפילו את הנחישות או הרצון לא להפוך לבוגדים; הם פשוט פחדנים, רכיכות וחסרי תועלת. לאנשים מסוג זה יש מאפיין ברור אחד; אם בית האל ישתמש בהם, הם אף פעם לא יקדישו את עצמם בלב שלם להגנה על האינטרסים של בית האל, ולא משנה אילו חוזקות ויכולות יש להם. האם הם אינם מגנים על האינטרסים של בית האל כי אינם מסוגלים לעשות זאת? לא, זה לא המקרה; גם אם יש להם את היכולת הזו, הם לא יגנו על האינטרסים של בית האל. הם בוגדים טיפוסיים. בכל פעם שהם צריכים להתנהל עם כופרים במסגרת ביצוע חובתם, הם שומרים איתם על יחסים הרמוניים ודואגים לכך שהכופרים יעריכו, יכבדו ויוקירו אותם. מהו, אם כן, המחיר שבאמצעותו הם משיגים את כל זאת? זהו מחיר הסגרת האינטרסים של בית האל בתמורה לתהילתם ולאינטרסים האישיים שלהם. אדם מסוג זה פחדן במיוחד עוד לפני שנעצר, ולאחר שנעצר, בטוח במאה אחוז שיבגוד. בית האל אינו יכול בשום פנים ואופן להשתמש באנשים כאלה – הבוגדים האלה – ועליו לסלק אותם בהקדם האפשרי.

באשר לסוג האנשים שהם בוגדים, אף על פי שכלפי חוץ הם אינם נראים רעים, למעשה הם אנשים בעלי יושרה ירודה ביותר ואופי שטני. לא משנה כמה הם מאזינים לדרשות או קוראים את דברי האל, הם פשוט אינם יכולים להבין את האמת, וגם אינם חשים שפגיעה באינטרסים של בית האל היא הדבר המביש, המרושע והזדוני ביותר. הם מוכנים להתייצב כשמדובר בדברים שמבליטים אותם, אבל כשמדובר בדברים מסוכנים או קשים לטיפול, הם מניחים לאחרים לקחת אותם על עצמם ולהתמודד איתם. איזה מין אנשים הם? האם הם לא אנשים בעלי יושרה ירודה ביותר? יש אנשים שרוכשים דברים עבור בית האל, ובעשותם זאת עליהם להתחשב באינטרסים של בית האל, ולנהוג בהוגנות ובהיגיון. אולם סוג האנשים שהם בוגדים, לא זו בלבד שאינם מגנים על האינטרסים של בית האל, אלא להפך, הם עוזרים לכופרים על חשבון בית האל, מספקים את דרישותיהם בכל הזדמנות, ומעדיפים שהאינטרסים של בית האל ייפגעו ובלבד שהדבר יעזור להם לשאת חן בעיני כופרים. זוהי יריקה לבאר שממנה שותים וזה מעשה נטול כל מידה טובה! האין זו אנושיות מתועבת? אין זה טוב בהרבה מיהודה איש קריות שהסגיר את האדון ואת חבריו. הם אינם מתחשבים באינטרסים של בית האל ולא משנה מה הוא מפקיד בידיהם. כשהם מתבקשים לרכוש דבר-מה, הם אף פעם אינם עורכים סקר שוק כדי להשוות מחירים, איכות ושירות לאחר הרכישה, לא שוקלים היטב את האפשרויות ולא מבצעים את הבדיקה הנאותה על מנת להימנע מרמאות, לחסוך לבית האל מעט כסף ולהגן על האינטרסים של בית האל מפני פגיעה – הם אינם עושים זאת אף פעם. אם אח או אחות אומרים שכדאי לערוך סקר שוק, הם אומרים: "אין בכך צורך; הספק אומר שהסחורה שלו היא הטובה ביותר". כשהאח או האחות שואלים אותם: "אז האם אתה יכול לשאת ולתת איתו על המחיר?" הם עונים: "למה לשאת ולתת על המחיר? הוא כבר אמר לי מה המחיר, ואם אתחיל להתמקח איתו, זה יהיה בוודאי מביך וייראה כאילו אין לנו כסף. בית האל עשיר, הלא כן?" לא משנה מה מחירו או איכותו של משהו, כל עוד לדעתם הוא מתאים, הם יגרמו למישהו לרכוש אותו מיד, ויעבירו ביקורת, יגערו ואף יגנו כל מי שמתעכב ברכישה. איש אינו מעז לומר "לא" בפניהם, ואיש אינו מעז להעלות כל דעה. בין שהם מבצעים עסקה גדולה או עושים שליחות קטנה עבור בית האל, מהם העקרונות שלהם? "בית האל רק צריך לשלם את הכסף, והשאלה אם האינטרסים של בית האל נפגעים או לא אינה קשורה אליי. ככה אני עובד; אני חייב ליצור יחסים טובים עם כופרים. כל מה שהכופרים אומרים נכון, ואני אפעל בהתאם. לא אטפל בעניינים לפי הדרישות של בית האל. אם אתה רוצה להשתמש בי, תשתמש; אם אינך רוצה להשתמש בי, אל תשתמש – זה תלוי בך. כזה אני!" האין זה טבע שטני? אנשים כאלה הם כופרים וחסרי אמונה. האם ניתן להשתמש בהם כדי שיטפלו בעניינים של בית האל? לאדם מסוג זה יש מעט השכלה, חזקות ויכולות חיצוניות מסוימות, הוא טוב בדיבור ויכול לטפל בעסקים מסוימים. אך לא משנה באילו עניינים הוא מטפל עבור בית האל, הוא בהכרח עושה זאת בפזיזות ובמזיד, וגורם נזק לאינטרסים של בית האל. אנשים כאלה גם מרמים בעקביות את בית האל ומסתירים את המצב האמיתי, וכאשר הם מקלקלים עניינים, בית האל צריך לסדר מישהו שינקה את הבלגן שהותירו אחריהם. זוהי דוגמה אופיינית לקנוניה עם גורמים חיצוניים כדי לבגוד באינטרסים של בית האל. במה זה שונה מיהודה איש קריות שהסגיר את האדון ואת חבריו? כאשר משתמשים באנשים מסוג זה לביצוע חובה, לא זו בלבד שהם נכשלים במתן שירות לבית האל, אלא שהם מתגלים כבזבזנים ומביאי פורענות. הם אפילו אינם כשרים לשמש כנותני שירות; הם מנוונים, לא פחות ולא יותר! אנשים כאלה הם בדיוק משרתי השטן וצאצאיו של הדרקון הגדול האדום כאש, וברגע שהם נחשפים, יש להרחיקם ולסלקם מיד. כמאמינים באל וכחברים בבית האל, הם אינם יכולים אפילו למלא את אחריותם בהגנה על האינטרסים של בית האל, האם עדיין יש להם מצפון והיגיון? הם גרועים אפילו מכלבי שמירה!

המילה "בוגד" לא כתובה על מצחם של סוג האנשים שהם בוגדים, אך מעשיהם והתנהגותם הם בדיוק מאותו טבע כמו אלה של יהודה איש קריות, ואסור להשתמש באנשים מסוג זה אף פעם. למה אני מתכוון כשאני אומר "אסור להשתמש אף פעם"? הכוונה היא שאסור אף פעם ובשום פנים ואופן לבטוח בהם בעניינים חשובים. אם מדובר בעניין שולי שאין לו השלכות על האינטרסים של בית האל, אפשר להשתמש בהם באופן זמני, אך אנשים מהסוג הזה בהחלט לא תואמים לעקרונות של בית האל לשימוש באנשים, כי הם בוגדים מלידה ורעים מטבעם. בקיצור, לאנשים אלה יש אופי מסוכן ואסור בהחלט להשתמש בהם. ככל שתשתמש באנשים מסוג זה לזמן ארוך יותר, כך תרגיש חוסר נוחות רב יותר, ויהיו לכך יותר השלכות בעתיד. לכן, אם אתם כבר רואים בבירור שהם מסוג האנשים שבוגדים, אסור לכם בהחלט להשתמש בהם – כל זה אמת. האם נכון לנהוג כך כלפיהם? יש אנשים שיאמרו: "זו התנהגות חסרת אהבה כלפיהם. הם לא הסגירו איש; איך הם יכולים להיות בוגדים?" האם צריך לחכות שהם יסגירו מישהו? כיצד התגלה יהודה איש קריות? האם היו סימנים כלשהם לכך שהוא עמד להסגיר את האדון? (כן, הוא גנב כסף משק הכסף של האדון ישוע.) לאנשים הבוגדים באופן קבוע באינטרסים של בית האל יש אותו טבע כמו ליהודה איש קריות שגנב משק הכסף. ברגע שאנשים כאלה ייעצרו, הם יבגדו וימסרו לשטן את כל מה שהם יודעים, מבלי להותיר אצלם דבר. לאדם מסוג זה יש את המהות של בוגד. מהותם כבר נגלתה ונחשפה בבירור; אם בכל זאת תשתמש בהם, האם אינך מחפש צרות? האם זו לא פגיעה מכוונת בבית האל? יש אנשים שאומרים בגלוי: "אם מישהו יגזום אותי, או אם מישהו יעשה דבר-מה שיפגע באינטרסים שלי או יהרוס את הדבר הטוב שיש לי פה, הוא יקבל את מה שמגיע לו!" במיוחד לאנשים מסוג זה יש את המהות של בוגד; זה ברור מאוד. הם עצמם אומרים לאחרים שהם בוגדים, ולכן בהחלט אסור להשתמש באנשים מסוג זה.

3. כיצד להתייחס לידידי הכנסייה

יש סוג נוסף של אנשים שאי אפשר להחשיב אותם כטובים או כרעים – אנשים שרק מכנים את עצמם מאמינים. אם תבקש מהם מדי פעם לעשות דבר-מה, הם יוכלו לעשות זאת, אך אם לא תסדר זאת עבורם, הם לא יבצעו את חובתם ביוזמתם. כשהם פנויים הם נוכחים בכינוסים, אך לא ידוע אם בזמנם הפרטי הם אוכלים ושותים את דברי האל, לומדים מזמורים או מתפללים. עם זאת, הם ידידותיים יחסית כלפי בית האל והכנסייה. מה פירוש 'ידידותיים יחסית'? הכוונה היא שאם האחים והאחיות יבקשו מהם לעשות דבר-מה, הם יסכימו לכך; למען היותם עמיתים לאמונה הם יכולים לעזור בביצוע כמה דברים במסגרת יכולתם. אך אם הם יתבקשו להשקיע מאמץ רב או לשלם מחיר כלשהו, הם בהחלט לא יעשו זאת. אם אח או אחות נקלעים לקושי כלשהו וזקוקים לעזרתם, למשל, לעזור מדי פעם לשמור על הבית, לבשל ארוחה, או לעזור מדי פעם בכמה מטלות קטנות – או אם אותו אדם יודע שפה זרה ויכול לעזור לאחים ולאחיות לקרוא מכתבים – הם מסוגלים להגיש עזרה בדברים מסוג זה והם ידידותיים יחסית. בדרך כלל הם מסתדרים די טוב עם אחרים ואינם נוטרים טינה, אך הם אינם משתתפים בכינוסים בקביעות, לא מבקשים לבצע חובה, וקל וחומר שאינם לוקחים על עצמם עבודה חשובה ובוודאי שלא עבודה מסוכנת. אם תבקש מהם לבצע משימה מסוכנת, הם בוודאי יסרבו, ויאמרו: "אני מאמין באל למען חיפוש שלווה, אז איך אוכל לבצע משימות מסוכנות? האם לא אביא על עצמי צרות? אני בהחלט לא יכול לעשות זאת!" אך אם האחים והאחיות או הכנסייה יבקשו מהם לעשות דבר-מה שולי, הם יוכלו לעזור ולהשקיע מאמץ סמלי, בדיוק כמו חבר. צורה זו של השקעת מאמץ ומתן עזרה לא יכולה להיקרא ביצוע חובה, וגם לא פעולה בהתאם לעקרונות-האמת, וקל וחומר שלא יישום האמת בפועל; פשוט יש להם רושם חיובי על המאמינים באל, הם די ידידותיים כלפיהם, ומוכנים להושיט יד למי שזקוק לעזרה. איך קוראים לאנשים מסוג זה? בית האל מכנה אותם ידידי הכנסייה. כיצד יש להתייחס לאנשים מסוג זה שהם ידידי הכנסייה? אם הם ניחנים באיכות ובחזקות מסוימות ויכולים לעזור לכנסייה לטפל בכמה עניינים חיצוניים, הרי שהם גם נותני שירות וידידי הכנסייה. זאת משום שאנשים מסוג זה אינם נחשבים למאמינים באל, ובית האל אינו מכיר בהם. ואם בית האל אינו מכיר בהם, האם האל יכול להכיר בהם כמאמינים? (לא.) לכן, לעולם אל תבקשו מאנשים מסוג זה להצטרף לשורות של אלה המבצעים חובה במשרה מלאה. יש כאלה האומרים: "יש אנשים שכאשר הם מתחילים להאמין, אמונתם מועטה והם רק רוצים להיות ידידי הכנסייה. הם אינם מבינים דברים רבים לגבי האמונה באל, אז איך הם יכולים לרצות לבצע חובה? איך הם יכולים להיות מוכנים להשקיע מעצמם בלב שלם?" איננו מדברים על אנשים שהאמינו באל במשך שלושה עד חמישה חודשים או עד שנה, אלא על אנשים שלמראית עין מאמינים במשך יותר משלוש שנים, או אפילו במשך חמש או עשר שנים. לא משנה עד כמה אנשים כאלה מודים בפיהם שהאל הוא האל האמיתי היחיד, ושהכנסייה של האל הכול יכול היא הכנסייה האמיתית – אין זה מוכיח שהם מאמינים אמיתיים. בהתבסס על הביטויים השונים של אנשים מסוג זה ועל דרך אמונתם, אנו מכנים אותם 'ידידי הכנסייה'. אל תתייחסו אליהם כאחים או אחיות – הם לא אחים או אחיות. אל תאפשרו לאנשים כאלה להצטרף לכנסייה במשרה מלאה, ואל תאפשרו להם להצטרף לשורות של אלה המבצעים חובה במשרה מלאה; בית האל אינו משתמש באנשים כאלה. יש שיאמרו: "האם יש לך דעות קדומות כלפי אנשים מסוג זה? אף על פי שכלפי חוץ יתכן שהם נראים אדישים, למעשה הם נלהבים מאוד בתוכם". לא ייתכן שמאמינים כנים יאמינו באל במשך חמש או עשר שנים ועדיין יהיו אדישים; התנהגותם של אנשים מסוג זה כבר חושפת במלואה שהם חסרי אמונה, אנשים הנמצאים מחוץ לדברי האל, וכופרים. אם אתה בכל זאת מכנה אותם אחים ואחיות, ועדיין אומר שמתייחסים אליהם באופן לא הוגן, אזי אלה תפיסתך ותחושותיך מדברות מגרונך.

כיצד עלינו להתייחס לאנשים מסוגם של ידידי הכנסייה? הם בעלי לב חם ומוכנים לעזור בטיפול במספר קטן של עניינים. אם יש בהם צורך, אתה יכול לתת להם הזדמנות לטפל במספר קטן של עניינים. אם הם יכולים לעשות דבר-מה, תן להם לעשות זאת. אך באשר לדברים שהם אינם יכולים לעשות היטב, ועלולים אפילו לקלקל, בהחלט אל תשאיר משימות כאלה בידיהם כדי להימנע מיצירת צרות – אל לך לתת לכווונותיהם הטובות לכבול אותך. הם אינם מבינים את האמת, וגם אינם מבינים את העקרונות. אם יש עניינים חיצוניים שהם יכולים לטפל בהם, תן להם לעשות זאת. אך לעולם אל תתן להם לטפל בעניינים חשובים המשפיעים על עבודת הכנסייה – במקרה כזה, יש לדחות את כוונותיהם הטובות ואת עזרתם הנלהבת. כשאתה נתקל באדם מסוג זה, פשוט התנהל איתו באופן שטחי, ולא מעבר לכך; אל תתייחס אליו ברצינות. למה שלא תתייחס אליו ברצינות? כי הוא רק ידיד הכנסייה, והוא כלל אינו אח או אחות. האם אנשים כאלה תואמים לעקרונות של בית האל לשימוש באנשים? (לא.) לכן, אם אדם מסוג זה אינו משתתף בכינוסים, לא מאזין לדרשות ולא מבצע חובה, אין צורך להזמין אותו. אם הוא אינו אוכל ושותה את דברי האל או לא מתפלל, אם הוא אינו מחפש את עקרונות-האמת כאשר דברים פוקדים אותו, ואם הוא אינו מוכן להיות בקשר עם האחים והאחיות, אין צורך לתמוך בו או לעזור לו. ארבע מילים – אל תשים לב אליהם. אל תתייחס ברצינות לאנשים מסוגם של ידידי הכנסייה וחסרי האמונה, ואל תשים אליהם לב. אין צורך לדאוג להם ואין צורך להתעניין בהם. למה לא להתעניין בהם? מה הטעם להתעניין באנשים שאין להם שום קשר אלינו? זה מיותר, הלא כן? האם אתם רוצים להקדיש תשומת לב לאנשים מסוג זה? אולי אתם אוהבים להתערב בעניינים לא לכם ורוצים להתעניין, ותוהים: "איך הם מסתדרים עכשיו? הם נשואים או לא? האם הם בסדר? באיזו עבודה הם עובדים עכשיו?" לא משנה מה מצבם, אין לזה שום קשר אליך. מה הטעם שתדאג בקשר לזה? אל תקדיש להם שום תשומת לב, וגם אל תעביר עליהם ביקורת. יש אנשים שאוהבים להעביר ביקורת, כגון: "אתה רואה? הם לא מאמינים באל כראוי, הם חיים חיים מדכדכים ושוחקים בכל יום, ונראים כל כך עייפים ותשושים כל הזמן", או "אתה רואה? הם לא מאמינים באל כראוי, אז אין להם שלווה, ושוב קרה משהו רע במשפחתם". כל זה הבל הבלים ומיותר. אין זה מעניינך איך הם חיים את חייהם ובאיזה נתיב הם הולכים. אל תזכיר אותם אפילו; אתה לא באותו נתיב כמותם. אתה משקיע מעצמך בכנות למען האל ומבצע את חובתך במשרה מלאה, אתה רק רוצה לחתור אל האמת ולהשיג ישועה, ולא משנה מה האל אומר, אתה רוצה לעשות ככל יכולתך כדי לרצות אותו; לאנשים הללו אין את הדברים האלה בלבם. כשאתה רואה מגמות רעות, אתה חש כלפיהן סלידה וגועל, ואתה חש שאין אושר בחיים בעולם הזה, ושאתה יכול למצוא אושר רק באמונה באל; ואילו הם ההפך הגמור ממך: זה מוכיח שהם אינם באותו נתיב כמוך. העיקרון של בית האל לטיפול באדם מסוג זה הוא שאם הוא מוכן לעזור, בית האל יכול לתת לו הזדמנות כל עוד אין השלכות אפשריות. אם לבית האל אין שום צורך בו והוא עדיין מוכן לעזור, עדיף לסרב בנימוס – אל תיצור לעצמך צרות. מאמינים משתפים על האמת בכל יום ומקבלים גיזום, אך עדיין יכולים לעשות דברים באופן שטחי, אם כך, האם ידידי הכנסייה יכולים לטפל בעניינים כראוי ללא כל תמורה? (לא) אמרו לי, האם זה אומר שאנחנו מחשיבים אנשים לגרועים יותר ממה שהם? האם אנחנו רואים אנשים באור שלילי מדי? (לא.) אלה דברים המתבססים על עובדות, דברים המתבססים על מהותם של אנשים. אל תהיו בורים, אל תהיו טיפשים, ואל תעשו דברים טיפשים. מאמינים עדיין צריכים לעבור גיזום, שיפוטים וייסורים, הטלת משמעת חמורה, תוכחה וחשיפה, לפני שביצוע חובתם יוכל להיות תואם לכווונת האל, צעד אחר צעד. ידיד כנסייה או כופר לא מקבלים שום אמת, והם חושבים רק על האינטרסים שלהם-עצמם, אם כך, איזו תועלת יכולה לצמוח מכך שהם יטפלו בעניינים עבור בית האל או עבור האחים והאחיות? זה כלל לא בא בחשבון. הדבר הנכון הוא פשוט לא להקדיש תשומת לב לאנשים מסוג זה, הלא כן? (כן.) מה פירוש "לא להקדיש להם תשומת לב"? הכוונה היא שבית האל לא רואה בהם מאמינים. הם יכולים להאמין באל איך שירצו, אך לעבודת בית האל ולענייניו אין שום קשר אליהם. הם מוכנים לעזור, אך עלינו לשקול את הדברים ולהעריך אם הם מתאימים לעשות זאת, ואם הם לא מתאימים, איננו יכולים לתת להם את ההזדמנות הזו. אמרו לי, האם פעולה בדרך זו עולה בקנה אחד עם העקרונות? האם יש לנו את הזכות להתייחס כך לאנשים כאלה? בהחלט כן!

4. כיצד להתייחס לאנשים שפוטרו

יש סוג נוסף של אנשים, כלומר אלה שהודחו. כיצד עלינו להתייחס אליהם? בין שאנשים אלה הודחו מפני שאינם מסוגלים לבצע עבודה אמיתית ומסווגים כמנהיגי שקר, ובין משום שהם הולכים בנתיב של צוררי משיח ומסווגים כצוררי משיח, יש צורך להקצות אותם באופן סביר לעבודה אחרת, ולערוך עבורם סידורים סבירים. אם הם צוררי משיח שעשו מעשים רעים רבים, כמובן שיש לגרש אותם; אם הם לא עשו מעשים רעים רבים, אך יש להם מהות של צורר משיח והם מאופיינים כצוררי משיח, אזי כל עוד הם עדיין יכולים לתת שירות במידה מסוימת מבלי לגרום לשיבוש או להפרעה, אין צורך לגרש אותם – תנו להם להמשיך לתת שירות והזדמנות להכות על חטא. במקרה של מנהיגי שקר שהודחו, סדרו עבורם עבודה שונה בהתבסס על חזקותיהם ועל החובות שהם מתאימים לבצע, אך אסור להם עוד לשמש כמנהיגי כנסייה; במקרה של מנהיגים ועובדים שהודחו מפני שאיכותם ירודה ביותר והם אינם מסוגלים לבצע שום עבודה, סדרו גם עבורם עבודה שונה בהתבסס על חזקותיהם ועל החובות שהם מתאימים לבצע, אך אין לקדם אותם עוד כמנהיגים או כעובדים. למה לא? הם כבר נבחנו. הם נחשפו, וכבר ניתן לראות בבירור על פי איכותם ויכולת עבודתם שהם לא מתאימים להיות מנהיגים. אם הם לא מתאימים להיות מנהיגים, האם הם אינם מסוגלים לבצע חובות אחרות? לא בהכרח. הם לא מתאימים להיות מנהיגים בשל איכותם הירודה, אך הם יכולים לבצע חובות אחרות. לאחר שאנשים כאלה מודחים, הם יכולים לעשות כל מה שהם מתאימים לו. אין לשלול מהם את הזכות לבצע חובה; עדיין אפשר יהיה להשתמש בהם שוב בעתיד, לאחר ששיעור קומתם יגדל. יש כאלה שמודחים מפני שהם צעירים ואין להם שום ניסיון חיים, וגם חסר להם ניסיון בעבודה, ולכן הם אינם מסוגלים לשאת בעבודה ולבסוף מודחים. בהדחת אנשים מסוג זה, יש מקום לגמישות. אם האנושיות שלהם עומדת בסטנדרט הנדרש ואיכותם מספיקה, ניתן להשתמש בהם לאחר הורדה בדרגה או להציב אותם בעבודה אחרת שמתאימה להם. כאשר הם יבינו את האמת באופן ברור ויהיו להם מעט חשיפה לעבודת הכנסייה והתנסות בה, עדיין ניתן יהיה לקדם ולטפח אנשים כאלה שוב בהתאם לאיכותם. אם אנושיותם עומדת בסטנדרט הנדרש אך איכותם ירודה ביותר, אזי אין כל ערך בטיפוחם, ובהחלט אין לטפחם או להחזיק בהם.

יש שני סוגים של אנשים בקרב אלה שהודחו, שבשום פנים ואופן אין לקדם ולטפח אותם שוב. סוג אחד הוא צוררי משיח, והסוג האחר הם אלה שאיכותם ירודה מדי. נוסף על כך, ישנם אנשים שאינם נחשבים לצוררי משיח, אלא שאנושיותם ירודה והם אנוכיים וערמומיים; חלקם עצלנים, חומדים נוחות גשמית ואינם מסוגלים לסבול קשיים. אפילו אם אנשים כאלה הם בעלי איכות מעולה, אין לקדם אותם שוב. אם הם ניחנים במעט איכות, אפשרו להם לעשות מה שהם מסוגלים לעשות, כל עוד נעשים עבורם סידורים מתאימים; בקיצור, אל תקדמו אותם להיות מנהיגים או עובדים. מעבר להיותם בעלי איכות ויכולת עבודה, מנהיגים ועובדים צריכים להבין את האמת, לשאת עול למען הכנסייה, להיות מסוגלים לעבוד קשה ולשאת סבל, ועליהם להיות חרוצים ולא עצלנים. נוסף על כך, עליהם להיות כנים וישרים יחסית. בשום פנים ואופן אסור לכם לבחור אנשים ערמומיים. אלה שהם נכלוליים וערמומיים מדי, תמיד זוממים נגד האחים והאחיות, נגד הבכירים שלהם ונגד בית האל. הם מעבירים את ימיהם במחשבות עקלקלות בלבד. כשתתמודדו עם אדם כזה, תמיד תצטרכו לנחש על מה הוא חושב באמת, תהיו חייבים להמשיך לחקור מה הוא עשה לאחרונה ויהיה עליכם לפקוח עליו עין כל הזמן. השימוש באנשים כאלה מייגע ומדאיג מדי. אם מקדמים אנשים מסוג זה כדי שיבצעו חובות, גם אם הם מבינים מעט דוקטרינה, הם לא יישמו אותה בפועל ויצפו להטבות ולתועלות עבור כל פיסת עבודה שיעשו. השימוש באנשים כאלה מדאיג ומטריד מדי, ולכן אין לקדם אנשים כאלה. לפיכך, כאשר מדובר בצוררי משיח, באנשים שאיכותם ירודה ביותר, באלה שהם בעלי אנושיות רעה, עצלנים, חומדים נוחות גשמית ואינם יכולים לשאת קשיים, ובאלה שהם נכלוליים וערמומיים ביותר – אל תקדמו פעם שנייה אנשים מסוג זה כאשר הם נחשפים ומודחים לאחר שנעשה בהם שימוש; אל תשתמשו בהם שוב באופן שגוי לאחר שעמדתם על טיבם. יש שיאמרו: "האדם הזה אופיין בעבר כצורר משיח. שמנו לב שהוא מתפקד היטב בזמן האחרון, הוא מסוגל לתקשר באופן רגיל עם האחים והאחיות וכבר לא מגביל אחרים. האם אפשר לקדם אותו?" אל תמהרו כל כך – ברגע שהוא יקודם וישיג מעמד, טבעו כצורר משיח ייחשף. אחרים יאמרו: "איכותו של אדם זה הייתה ירודה ביותר בעבר; כאשר התבקש לפקח על עבודתם של שני אנשים, הוא לא ידע כיצד להקצות משימות, ואם שני דברים קרו באותו זמן, הוא לא ידע כיצד לעשות סידורים הגיוניים. עכשיו, כשהוא קצת יותר מבוגר, הוא יהיה טוב יותר בדברים האלה, הלא כן?" האם הטענה הזו מחזיקה מים? (לא.) כאשר שני דברים מתרחשים בעת ובעונה אחת, אותו אדם מתבלבל ואינו יודע כיצד להתמודד איתם. הוא אינו יכול לראות לאשורם אף אדם או עניין. איכותו כה ירודה שאין לו שום יכולת עבודה או יכולת הבנה. בשום פנים ואופן אין לקדם שוב אדם כזה למנהיג. זה לא עניין של גיל. אנשים בעלי איכות ירודה עדיין יהיו בעלי איכות ירודה כשיהיו בני שמונים. זה לא כמו שאנשים מדמיינים, שכאשר מישהו מתבגר וצובר יותר ניסיון, הוא יכול להבין הכול – זה לא כך. יהיה לו פשוט ניסיון חיים כלשהו, אבל ניסיון חיים אינו שווה ערך לאיכות. לא משנה כמה דברים אדם חווה או כמה לקחים הוא לומד, אין זה אומר שאיכותו תשתפר.

כאשר אנושיותו של מישהו אנוכית מדי, ערמומית ומרושעת מדי, והוא מלא בתחבולות ערמומיות וחושב רק על עצמו, האם אדם מסוג זה יכול להשתנות? הוא הודח מהסיבות האלה; עכשיו עברו עשר שנים והוא האזין לדרשות רבות – האם אנושיותו כבר אינה אנוכית, נכלולית וערמומית? הרשה לי לומר לך: אדם מסוג זה לא ישתנה, הוא יהיה אותו הדבר גם בעוד עשרים שנה. לכן, אם תפגוש אותו שוב בעוד עשרים שנה ותשאל אותו אם הוא עדיין אנוכי וערמומי כמו בעבר, הוא אפילו יודה בכך בעצמו. מדוע אנשים בעלי אנושיות ירודה לא ישתנו? האם הם יכולים להשתנות? נניח שהם יכולים להשתנות, מה היו צריכים להיות הבסיס והתנאים כדי שזה יקרה? עליהם להיות מסוגלים לקבל את האמת. אנשים בעלי אנושיות ירודה אינם מקבלים את האמת, ובתוכם הם בזים ולועגים לדברים חיוביים, מתעבים ועוינים אותם – הם פשוט אינם יכולים להשתנות. לכן, לא משנה כמה שנים חלפו, אל תקדמו אותם, כי הם לא מסוגלים להשתנות. ייתכן שבעוד עשרים שנה הם ילמדו להיות אפילו יותר חלקלקים, ואפילו טובים יותר באמירת דברים שנשמעים יפה ודברים שמרמים אחרים. אבל אם תתרועעו עם האנשים האלה ותתבוננו במעשיהם, תגלו עובדה אחת – שהם לא השתנו כלל. אתה מניח שלאחר שעברו כל כך הרבה שנים והם האזינו לכל כך הרבה דרשות וביצעו חובות בבית האל במשך זמן כה רב, הם אמורים היו להשתנות – אתה טועה! הם לא ישתנו. מדוע? הם האזינו לכל כך הרבה דרשות וקראו כל כך הרבה מדברי האל, אבל הם לא מקבלים ולא מיישמים בפועל ולו משפט אחד, לכן הם לא השתנו כלל, בלתי אפשרי עבורם להשתנות. כאשר אנשים כאלה נחשפים ומודחים, אין להשתמש בהם שוב, ואם תשתמש בהם, תפגע בבית האל ובאחים והאחיות. אם אינך בטוח בזה, פשוט התבונן באופן פעולתם, ותבין על איזה אינטרסים הם מגנים כאשר הם מתמודדים עם דברים שמעמידים את האינטרסים שלהם בקונפליקט עם האינטרסים של בית האל; בשום פנים ואופן הם לא יקריבו את האינטרסים שלהם-עצמם ולא יפעלו בכל כוחם כדי להגן על האינטרסים של בית האל. מבחינה זו, הם אינם מהימנים ואינם ראויים לקידום ולשימוש על ידי בית האל. זאת הסיבה שאנשים כאלה לא מיועדים לשימוש. האם אנשים שאינם מקבלים את האמת יכולים עדיין להשתנות? זה לא אפשרי, וזה חלום באספמיה.

באשר לאנשים עצלנים, החומדים נוחות גשמית ואינם מסוגלים לסבול אפילו את הקושי הקל ביותר, הם עוד פחות מסוגלים להשתנות. בתקופת כהונתם כמנהיגים, הם אינם סובלים שום קשיים, הם אינם סובלים אפילו את הקשיים שאחים ואחיות מן השורה מסוגלים לסבול. בביצוע חובתם הם רק יוצאים ידי חובה – מקיימים כינוסים ומטיפים כמה דוקטרינות, ואז הולכים לישון כדי לטפל בעצמם היטב. אם הם הולכים לישון בלילה בשעה מעט מאוחרת, בבוקר, כשהאחים והאחיות קמים, הם עדיין יהיו שקועים בשינה עמוקה. הם אינם מוכנים להיות עייפים או עסוקים אפילו במעט, או לסבול אפילו מעט קושי. הם אינם משלמים שום מחיר ואינם עושים שום עבודה אמיתית. לכל מקום שהם הולכים הם כל כך שמחים כשיש שם מזון ומשקאות טעימים, שהם שוכחים מהכול, ולא הולכים לשום מקום, אלא פשוט נשארים שם לאכול, לשתות וליהנות, ואינם עושים שום עבודה. הם לא מקשיבים כאשר הם נגזמים על ידי העליון, וגם אינם מקבלים הערות וחשיפה מהאחים והאחיות. הם בוחרים לחיות את החיים בנוחות המרבית, מבלי לשלם שום מחיר ומבלי למלא את אחריותם או לבצע את חובתם, וכך הם הופכים לחסרי תועלת. האם אנשים כאלה מסוגלים להשתנות? אנשים מסוג זה עצלנים מדי וחומדים נוחות גשמית; הם אינם יכולים להשתנות. כך הם עכשיו וכך הם יהיו בעתיד. יש אנשים שיאמרו: "האדם הזה השתנה, הוא משקיע מאמץ רב בעבודתו בזמן האחרון". אל תמהרו כל כך. אם תקדמו אותו למנהיג, הוא יחזור לסורו – כזה הוא ותו לא. הוא בדיוק כמו מהמר שכאשר נגמר לו הכסף, ימשיך להמר גם אם יצטרך ללוות כסף, למכור את ביתו או אפילו למכור את אשתו וילדיו. אם הוא לא הימר בזמן האחרון, כנראה שזה מפני שהקזינו נסגר ואין איפה להמר, או מפני שכל חבריו להימורים נתפסו ואין לו עם מי להמר עוד, או מפני שהוא מכר את כל הדברים שהיה יכול למכור ולא נותר לו כסף להמר. ברגע שיהיה לו כסף ביד, הוא יתחיל להמר שוב ולא יהיה מסוגל להפסיק – כזה הוא ותו לא. בדומה לכך, גם אלה שהם עצלנים וחומדים נוחות גשמית אינם מסוגלים להשתנות. ברגע שיזכו במעמד כלשהו, הם יחזרו מיד לדפוס המקורי שלהם, ופרצופם האמיתי ייחשף. כשאין להם מעמד, איש אינו מעריך אותם ואף אחד לא משרת אותם. אם הם לא עושים כלום, יש לסלק אותם כי הכנסייה אינה תומכת באנשים בטלנים, לכן אין להם ברירה אלא לעשות דברים מסוימים בחוסר רצון. הם עושים דברים בצורה שונה מאחרים. אחרים עושים דברים באופן יוזם, בעוד שהם עושים אותם באופן פסיבי. אף על פי שכלפי חוץ אין הבדל, במהותם יש הבדל. כאשר לאחרים יש מעמד, הם עושים מה שהם אמורים לעשות ומסוגלים למלא את אחריותם; ברגע שלאנשים האלה יש מעמד, הם מנצלים את ההזדמנות להתענג על ההטבות של מעמדם ואינם עושים שום עבודה. כך נחשפת מהות טבעם – עצלנות וחמדנות לנוחות. לכן, אנשים מסוג זה לא ישתנו בשום נסיבות, וברגע שהם ייחשפו ויודחו אין לקדם אותם ולהשתמש בהם שוב אף פעם – זהו העיקרון.

כאשר מדובר באנשים במצבים שונים, אלו הם העקרונות לקידומם ולשימוש בהם. הסטנדרט המינימלי הוא שהם יהיו מסוגלים להשקיע מאמץ ולתת שירות בבית האל מבלי לגרום להפרעה; במקרה כזה, הם יכולים לבצע חובה בבית האל. אם הם לא יכולים לעמוד אפילו בסטנדרט המינימלי הזה, אזי לא משנה מהי מידת אנושיותם וחוזקותיהם, הם אינם מתאימים לבצע חובה ויש לסלק אנשים מסוג זה מהשורות של אלה המבצעים חובות. אם אנושיותו של אדם היא זדונית ושוות ערך לזו של צורר משיח, אזי ברגע שיאושר שהוא צורר משיח, בית האל לעולם לא ישתמש בו, וגם לא יקדם או יטפח אותו. יש אנשים שיאמרו: "האם זה בסדר לאפשר לו לתת שירות?" זה תלוי במצב. אם השירות שלו עלול להשפיע לרעה ולהביא להשלכות שליליות על בית האל, אזי בית האל לא ייתן לו אפילו הזדמנות לכך. אם הוא יודע שהוא עצמו אדם רע או צורר משיח שגורש, אבל הוא מוכן לתת שירות, ויעשה דברים כפי שהכנסייה תסדר עבורו, ויוכל לתת שירות באופן נאות מבלי לפגוע בשום אינטרס של בית האל, במקרה כזה אפשר להשאיר אותו. אם הוא לא מצליח אפילו לתת שירות כראוי, והשירות שלו גורם יותר נזק מתועלת, לא תינתן לו כלל ההזדמנות לשרת, ואפילו אם ייתן שירות, בית האל בכל זאת לא ישתמש בו, כי הוא כלל לא כשיר ולא עומד בקריטריונים למתן שירות. לכן, אל לאנשים מסוג זה לחזור – שילכו לאן שהם רוצים. יש אנשים שיאמרו: "אם בית האל לא ישתמש בי, אני אטיף את הבשורה בעצמי, ואמסור לבית האל את האנשים שאזכה בהם דרך הטפת הבשורה". האם זה יהיה בסדר? (כן.) יש שיאמרו, "לא היית משתמש באדם הזה אפילו כדי לתת שירות, אז על איזה בסיס הוא צריך לתת לך את האנשים שישיג על ידי הטפת הבשורה? על איזה בסיס עליו להטיף את הבשורה עבורך?" בית האל לא משתמש בו מטעמים שונים. האחד, שהוא אינו תואם את העקרונות של בית האל לשימוש באנשים. היבט נוסף הוא שבית האל לא מעז להשתמש באנשים מסוג זה כי ברגע שישתמשו בו, לא יהיה סוף לצרות. אז כיצד עלינו להסביר את נכונותם להטיף את הבשורה? כאשר הם מטיפים את הבשורה, הם נושאים עדות לאל, והם מסוגלים להשיג אנשים בזכות דברי האל ועבודתו. אף על פי שהאנשים האלה הושגו דרך הטפת הבשורה של אותו אדם, אין זה נזקף לזכותו בשום אופן. במקרה הטוב ביותר, זה פשוט מילוי אחריותו כאדם. לא משנה אם אתה צורר משיח או אדם רע, או אם הורחקת או גורשת, כאדם, עליך למלא את אחריותך. מדוע אני אומר שעליך לעשות זאת? קיבלת אספקה כה גדולה של אמיתות מהאל, וזהו גם דם לבו של האל. בית האל השקה אותך וסיפק לך במשך שנים כה רבות, אבל האם האל דורש ממך משהו? לא. כל הספרים השונים המופצים על ידי בית האל ניתנים בחינם, איש אינו צריך להוציא ולו פרוטה אחת. כמו כן, דרך האמת לחיי נצח ודברי החיים שהאל מעניק לאנשים ניתנים בחינם, וכל הדרשות והשיתופים של בית האל זמינים לאנשים להאזנה בחינם. לכן, בין אם אתה אדם מן השורה או חבר בקבוצה מיוחדת, קיבלת מהאל כל כך הרבה אמיתות בחינם, ולכן ברור שראוי שתפיץ לאנשים את דברי האל ואת בשורתו ותביא אותם בפניו, הלא כן? האל העניק לאנושות את כל האמיתות; מי יכול להחזיר אהבה כה גדולה? חסדו, דבריו וחייו של האל יקרים מפז, ושום בן אנוש אינו יכול לגמול עליהם! האם חיי האדם כה יקרים? האם הם יכולים להיות שווי-ערך לאמת? לכן, איש אינו יכול לגמול על אהבת האל וחסדו, וזה כולל את אלה שהורחקו, גורשו וסולקו על ידי הכנסייה – הם אינם יוצאים מן הכלל. כל עוד יש לך מצפון כלשהו, היגיון ואנושיות, לא משנה כיצד בית האל מתייחס אליך, עליך למלא את מחויבותך להפיץ את דברי האל ולשאת עדות על עבודתו. זוהי אחריותם של אנשים ואין להתחמק ממנה. לכן, לא משנה לכמה אנשים אתה מטיף את דברי האל ואת בשורתו, או בכמה אנשים אתה זוכה, אין בכך כל סיבה לשבח אותך. האל ביטא כל כך הרבה אמיתות, ובכל זאת אתה לא מקשיב להן או מקבל אותן. הרי ברור שעליך לתת מעט שירות ולהטיף את הבשורה לאחרים, הלא כן? מאחר שהגעת עד הלום, האם אינך צריך להכות על חטא? האם אינך צריך לחפש הזדמנויות כדי לגמול על אהבתו של האל? בוודאי שעליך לעשות כן! לבית האל יש צווים מנהליים, והרחקת אנשים, גירושם וסילוקם הם דברים שנעשים על פי הצווים המנהליים ועל פי דרישותיו של האל – זה המעשה הנכון לעשותו. יש אנשים שיאמרו: "קצת מביך לקבל לכנסייה אנשים שהושגו דרך הטפת הבשורה על ידי אלה שהורחקו או גורשו". למעשה, זוהי החובה שאנשים צריכים לבצע, ואין בכך שום דבר להתבייש בו. האנשים הם כולם יצירי בריאה. אפילו אם הרחיקו או גירשו אותך, גינו אותך כאדם רע או כצורר משיח, או שאתה מיועד לסילוק, האם אינך עדיין יציר בריאה? ומשהורחקת, האם האל חדל להיות אלוהיך? האם המילים שהאל אמר לך והדברים שסיפק לך נמחקים בבת אחת? האם הם מפסיקים להתקיים? הם עדיין קיימים, אלא שאתה לא מוקיר אותם. כל האנשים שהובאו לאמונה, לא משנה מי הביא אותם, הם יצירי בריאה ועליהם להתמסר בפני הבורא. לכן, אם האנשים האלה שהורחקו או גורשו מוכנים להטיף את הבשורה, לא נגביל אותם; אבל לא משנה כיצד הם מטיפים, העקרונות של בית האל לשימוש באנשים והצווים המנהליים של בית האל אינם ניתנים לשינוי, וזה לעולם לא ישתנה.

מבין הסוגים השונים הללו של אנשים שהודחו, קרוב לוודאי שרובם לא יכו על חטא באמת ואין להשתמש בהם שוב. יש מקום לקדם ולהשתמש רק באלה שהודחו או ששובצו לחובה אחרת מפני שלא היה להם ניסיון בעבודה ולכן לא היו מסוגלים לבצע את עבודתם באופן זמני. לאנשים מסוג זה יש איכות מספקת ואין בעיות גדולות עם אנושיותם, יש להם רק כמה חסרונות קטנים, מגרעות, או הרגלים רעים שירשו ממשפחתם – אף אחד מהדברים האלה לא מהווה בעיה גדולה. אם בית האל זקוק להם, אפשר לקדם אותם ולהשתמש בהם שוב בזמן הנכון; זה הגיוני, כי הם אינם אנשים רעים והם לא יהפכו לצוררי משיח. איכותם מספקת, אלא שהם לא עבדו די זמן ולא צברו ניסיון, ולכן לא היו כשירים לבצע את העבודה, וזו אינה בעיה חמורה. אם הם הודחו מהסיבות האלה, אזי יש מקום להתפתחותם בעתיד והם עשויים להשתנות. כל עוד לאנשים מסוג זה יש יכולת עבודה, הם ניחנים באיכות, ואנושיותם עומדת בסטנדרט הנדרש, הרי שבתקופה שבה הם חווים את עבודת האל ומבצעים את חובתם, הם ישתנו בהדרגה, אנושיותם תשתנה, הם יצמחו בהיווכחותם בחיים, ובמקביל יחולו שינויים מסוימים בצביונם, ותהיה התקדמות מסוימת בהבנתם את האמת. הם ישתנו ויצמחו בדרגות שונות בהתאם לסביבה, לחובות שהם מבצעים ולנחישותם האישית, ולכן אפשר לומר שיש לקדם אנשים מסוג זה ולהשתמש בהם. אלו באופן כללי העקרונות לשוב ולקדם אנשים מסוגים שונים שהודחו בעבר, ולהשתמש בהם.

הסעיף השביעי של תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים הוא "להקצות אנשים מסוגים שונים ולהשתמש בהם בחוכמה, על סמך האנושיות והחוזקות שלהם, כך שכל אחד יוכל לעשות את המיטב שלו." בשיתוף שלנו זה עתה הוסבר כבר בבירור מה המשמעות של השימוש המיטבי באנשים. כל עוד יש ולו הערך המועט ביותר בטיפוח של מישהו, ובתנאי שאנושיותו עומדת בסטנדרט הנדרש, בית האל יעניק לו הזדמנויות. כל עוד אדם חותר אל האמת ואוהב דברים חיוביים, בית האל לא יוותר עליו או יסלק אותו בקלות כה רבה. כל עוד אנושיותך ואיכותך עומדות בסטנדרטים הנדרשים כפי ששיתפתי עליהם זה עתה, לבית האל בהחלט יהיה מקום עבורך לביצוע חובה, בהחלט ישתמש בך בהיגיון, ויעניק לך מרחב מספיק כדי שתביא לידי ביטוי את יכולתך. בקיצור, אם יש לך חוזקות ומומחיות במקצוע מסוים, הדרושות לעבודת הכנסייה, אזי בית האל בהחלט יאפשר לך לבצע חובה מתאימה. אבל אם לא יהיו לך נחישות או רצון ולא תרצה לשאוף כלפי מעלה, עשה פשוט מה שאתה יכול, בצע חובה כלשהי שביכולתך לבצע, ותו לא. אם יש לך נחישות ואתה אומר: "אני רוצה להבין עוד אמיתות ולזכות בהן, ולעלות על הנתיב לישועה מהר ככל האפשר ולהיכנס למציאות-האמת. אני מוכן להתחשב בעול של האל, מוכן לשאת עול כבד בבית האל, לסבול יותר קשיים מאחרים, להשקיע מעצמי יותר ולנטוש יותר מאחרים", ואם אתה מתאים מכל הבחינות, אבל איש לא המליץ עליך עדיין, תוכל להציע את עצמך. האם זה לא הגיוני? לסיכום, אלו כל העקרונות של בית האל לשימוש בכל סוגי האנשים, כאשר המטרה אינה אלא לאפשר לאנשים להיכנס למציאות-האמת. מה הם הביטויים של כניסה למציאות-האמת? הבנת האמת, הבנת עקרונות-האמת בזמן ביצוע כל פריטי העבודה השונים, והיכולת ליישם בפועל את האמיתות המתאימות כשמקיימים אינטראקציה עם כל סוגי האנשים, המאורעות והדברים בחיי היום-יום, במקום להיות מבולבלים וחסרי אונים בכל פעם שמשהו קורה לכם – זוהי המטרה. ומשזו המטרה שהוצבה, עליכם לחתור לעברה!

כאן מסתיים השיתוף שלנו על הסעיף השביעי של תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. יש אנשים שיאמרו: "לא סיימת לשתף עדיין, לא חשפת מנהיגי שקר בהקשר לסעיף זה". הייתי משיב שאין צורך לחשוף אותם. מצד אחד, מנהיגי שקר הם בעלי איכות ירודה ואינם מסוגלים לבצע עבודה אמיתית; מצד שני, הם חסרי מצפון והיגיון, אינם נושאים שום עול, אינם משקיעים את לבם בעבודתם כלל, ואינם יכולים אפילו לבצע היטב כמה דברים פשוטים. בכל פעם שהם נתקלים בבעיה מורכבת או בבעיה הקשורה לעקרונות-האמת, הם אינם יכולים להבחין בה כלל, ועל אחת כמה וכמה שאינם יכולים לראות את מהות הבעיה לאשורה. לכן, אין צורך לחשוף אותם. אפילו אם ייחשפו, הם לא יקבלו זאת, וזה יהיה בזבוז מילים. יתרה מכך, הדיבור על הדברים שעשו יעורר בחילה ויכעיס את כל האנשים. הקצאת עבודה כה חשובה למנהיגי השקר האלה הייתה טעות בשימוש באנשים. חוסר היכולת שלהם לבצע את עבודתם כבר גורם להם להרגיש חסרי תועלת, ואם ייחשפו וינותחו, הם יחושו עוגמת נפש רבה אף יותר. לכן, יש לאפשר למנהיגי השקר האלה להעמיד את עצמם להשוואה ולבחון את בעיותיהם-שלהם ככל יכולתם. אם תוכל לגלות את בעיותיך, בדוק אם תוכל להשתפר בעתיד; אם אינך יכול לגלות אותן, עליך להמשיך לבחון, ואתה יכול גם לבקש מהאנשים סביבך לעזור לך לנתח ולברר את הדברים. אם אחרים שיתפו איתך והשקעת בזה את לבך אבל עדיין אינך יכול לגלות את בעיותיך, ועדיין אינך יודע כיצד להכיר בהן או כיצד לפתור אותן, אזי אתה באמת מנהיג שקר ויש לסלק אותך.

6 במרץ 2021