האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)
מה פירוש הדבר להפוך למושלם? מה פירוש הדבר להיכבש? באילו קריטריונים על האדם לעמוד כדי להיכבש? ובאילו קריטריונים עליו לעמוד כדי להפוך למושלם? המטרה, הן של כיבוש והן של הבאה לידי שלמות, היא הפיכת האדם לשלם כדי שיוכל לשוב לדמותו המקורית ולהשתחרר מטבעו השטני המושחת ומהשפעת השטן. כיבוש זה בא בשלב מוקדם בתהליך הכנת האדם. אכן, זה השלב הראשון של העבודה. הבאה לידי שלמות היא השלב השני, והיא העבודה המסכמת. על כל בן אנוש לעבור את תהליך הכיבוש. אחרת, לא תהיה לו אפשרות להכיר את אלוהים והוא גם לא יידע שיש אלוהים, כלומר לא יוכל להכיר באלוהים. ואם בני האדם אינם מכירים באלוהים, אלוהים גם לא יהיה מסוגל להשלים אותו, מפני שאינך עומד בקריטריונים לשלמות זו. אם אינך מכיר אפילו באלוהים, איך תוכל להכיר אותו? ואיך תדבק בו? כמו כן, לא תוכל לשאת עליו עדות, לא כל שכן להחזיק באמונה הנחוצה כדי להשביע את רצונו. לכן, השלב הראשון לכל מי שרוצה שאלוהים ישלים אותו חייב להיות השלב של עבודת הכיבוש. זה התנאי הראשון. אולם מטרתם של הכיבוש ושל ההבאה לידי שלמות כאחד היא להכין את האדם ולשנותו, וכל אחד מהם הוא פריט בעבודה של ניהול האדם. שני השלבים האלה הם מה שנדרש כדי להפוך אדם לשלם. לא ניתן להזניח אף אחד מהשלבים. נכון שהמילה "להיכבש" אינה נעימה לאוזן ביותר, אך למעשה, תהליך כיבושו של אדם הוא תהליך שינויו. לאחר שתיכבש, ייתכן שלא תיפטר לחלוטין מהטבע המושחת שלך, אך תכיר אותו. באמצעות עבודת הכיבוש, תכיר את האנושיות השפלה שלך וחלק גדול מהאי-ציות שלך. על אף שלא תוכל להשליך את הדברים האלה מעליך או לשנותם בפרק הזמן הקצר של עבודת הכיבוש, אתה תכיר אותם, והדבר יניח את היסודות להפיכתך למושלם. כיבוש והבאה לידי שלמות, כשלעצמם, מבוצעים שניהם כדי לשנות את האדם וכדי לפטור אותו מטבעו השטני המושחת, כדי שיוכל להעניק את כל-כולו לאלוהים. כיבושך הוא רק השלב הראשון בשינוי הטבע האנושי וכן השלב הראשון בהתמסרותו המלאה של האדם לאלוהים, וזהו שלב נמוך יותר מההבאה לידי שלמות. טבע חייו של אדם שנכבש משתנה הרבה פחות מזה של אדם שהפך למושלם. כיבוש והבאה לידי שלמות שונים זה מזה כמושגים, מפני שהם שלבים שונים בעבודה ומפני שהם דורשים אמות מידה שונות מבני אדם. כיבוש דורש מהאדם אמות מידה נמוכות יותר, ואילו ההבאה לידי שלמות דורשת אמות מידה גבוהות יותר. בני אדם שהפכו למושלמים הם צדיקים, בני אדם שהפכו לקדושים. הם ההתגבשות של עבודת ניהול האנושות, או התוצרים הסופיים שלה. על אף שהם אינם בני אדם מושלמים, הם בני אדם ששואפים לחיות חיים בעלי משמעות. לעומת זאת, בני האדם שנכבשו מכירים בקיומו של אלוהים במילים בלבד. הם מכירים בכך שאלוהים התגלם כבשר ודם, שהדבר מופיע בבשר, ושאלוהים ירד אל פני האדמה כדי לעשות את העבודה של המשפט והייסורים. הם גם מכירים בכך שהמשפט והייסורים של אלוהים, וכן ההכאה והזיכוך שלו, מועילים לאדם. הם רק החלו לאחרונה ללבוש דמות אנושית. יש להם הבנה מסוימת על החיים, אך היא עדיין מעורפלת. במילים אחרות, הם רק מתחילים להיות בעלי אנושיות. אלה הן תוצאות הכיבוש. כשבני אדם עולים על נתיב ההבאה לידי שלמות, טבעם הישן יכול להשתנות. יתרה מכך, חייהם הולכים ומתפתחים, ובהדרגה, הם נוכחים באמת באופן עמוק יותר. הם מסוגלים לתעב את העולם ולתעב את כל מי שאינו עוסק בחיפוש אחר האמת. הם בייחוד מתעבים את עצמם, אך יותר מכך, הם מכירים את עצמם בבירור. הם מוכנים לחיות על פי האמת וקובעים לעצמם כמטרה את העיסוק בחיפוש אחר האמת. הם אינם מוכנים לחיות בתוך המחשבות שמוחם יוצר, והם מתעבים את צדקנותו, התנשאותו ויהירותו של האדם. הם מדברים תוך תחושה עזה של הלימות, הם מטפלים בדברים תוך הבחנה וחוכמה, והם נאמנים ומצייתים לאלוהים. אם הם חווים רגע של ייסורים ומשפט, לא זו בלבד שהם אינם נעשים פסיביים או חלשים, אלא שהם מכירים תודה על המשפט והייסורים של אלוהים. הם מאמינים שאינם יכולים להסתדר ללא הייסורים והמשפט של אלוהים, כלומר, אלה מגינים עליהם. הם אינם עוסקים באמונה של שלווה ושמחה ושל חיפוש לחם כדי להשביע את הרעב. הם גם אינם מחפשים אחר הנאות גופניות בנות חלוף. אלה הדברים שמתרחשים אצל מי שהפך למושלם. אחרי שבני אדם נכבשים, הם מכירים בקיומו של אלוהים, אולם הכרה זו באה לידי ביטוי בהם במספר מוגבל של דרכים. מה הפירוש המעשי של הדבר המופיע בבשר? מה פירושה של התגלמות כבשר ודם? מה עשה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם? מהם המטרה והחשיבות של עבודתו? לאחר שחווית כל כך הרבה מעבודתו, ולאחר שחווית את מעשיו כבשר ודם, במה זכית? רק אחרי שתבין את כל הדברים האלה, תהיה אדם שנכבש. אם אתה רק אומר שאתה מכיר בקיומו של אלוהים, אך אינך זונח את מה שעליך לזנוח ואינך מצליח לוותר על ההנאות הגשמיות שעליך לוותר עליהן, ובמקום זאת, אתה ממשיך לחמוד את הנחמות הגשמיות כתמיד, ואם אינך מסוגל להרפות משום דעה קדומה שלך נגד האחים והאחיות, ואינך משלם מחיר כלשהו ביישום נוהגים רבים, הדבר מוכיח שעדיין לא נכבשת. אם כך המצב, גם אם תבין דברים רבים, הכול יהיה לשווא. בני האדם שנכבשו הם אלה שהשיגו שינויים התחלתיים מסוימים והיווכחות התחלתית מסוימת. חוויית המשפט והייסורים של אלוהים גורמת להם לפתח ידע התחלתי על אלוהים והבנה התחלתית של האמת. ייתכן שאינך מסוגל להיווכח במציאות של אמיתות רבות עמוקות ומפורטות יותר, אבל אתה מסוגל להנהיג אמיתות בסיסיות רבות בחייך המעשיים, כגון כאלה שנוגעות להנאות הגשמיות שלך או למעמדך האישי. השפעה זו מושגת בבני אדם בתהליך הכיבוש. ניתן לראות בבני אדם שנכבשו גם שינויים מסוימים בטבעם, לדוגמה, הרגלי הלבוש שלהם, האופן שבו הם מציגים את עצמם וסגנון חייהם – כל אלה עשויים להשתנות. חל שינוי בנקודת המבט שלהם על האמונה באלוהים, הם מבינים בבירור את יעדי עיסוקם בחיפוש, ושאיפותיהם גוברות. במהלך עבודת הכיבוש, חלים בהתאם שינויים גם בטבע חייהם. חלים שינויים, אולם הם שטחיים, ראשוניים ונחותים בהרבה מהשינויים בטבע וביעדי החיפוש של אלה שהפכו למושלמים. אם במהלך הכיבוש של אדם, טבעו אינו משתנה כלל, והוא אינו זוכה באמת כלשהי, הרי שאדם כזה הוא אשפה חסרת כל ערך! בני אדם שלא נכבשו אינם יכולים להפוך למושלמים! אם אדם שואף להיכבש בלבד, אלוהים אינו יכול להשלים אותו לגמרי, אפילו אם ניכרו בטבעו שינויים תואמים מסוימים במהלך עבודת הכיבוש. אדם זה יאבד גם את האמיתות ההתחלתיות שזכה בהן. יש הבדל עצום בין השינוי בטבע בבני אדם שנכבשו לעומת בני אדם שהפכו למושלמים. אולם הכיבוש הוא השלב הראשון בשינוי, הוא היסוד. היעדרו של השינוי ההתחלתי הזה הוא הוכחה לכך שהאדם אינו מכיר כלל את אלוהים, משום שהידע הזה נובע משיפוט, והשיפוט הזה הוא חלק מרכזי מעבודת הכיבוש. על כן, כל אדם שהופך למושלם חייב תחילה להיכבש. אחרת, אין דרך שבה יהפוך למושלם.
אתה אומר שאתה מכיר באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם ובכך שהדבר מופיע בבשר, ובכל זאת, אתה עושה דברים מסוימים מאחורי גבו של אלוהים, דברים מנוגדים לרצונו, ואין בלבך יראה כלפיו. האם זו הכרה באלוהים? אתה מכיר בדבריו, אך אינך מנהיג את הדברים שאתה מסוגל להנהיג, ואינך מציית לדרכו. האם זו הכרה באלוהים? ולמרות שהנך מכיר בו, הלך הרוח שלך הוא אך ורק להישמר מפניו, לעולם לא לירוא אותו. אם ראית את עבודתו והכרת בה ואתה יודע שהוא האלוהים, אך אתה נותר פושר וללא כל שינוי, אזי הנך אדם שטרם נכבש. אדם שנכבש צריך לעשות ככל יכולתו, ואף שאינו מסוגל להיווכח באמיתות נעלות והן נשגבות מבינתו, אנשים כאלה מוכנים בלבם לרכוש אותן. זאת משום שישנם הגבלות וגבולות ליכולתם להנהיג. עליהם, לכל הפחות, לעשות כמיטב יכולתם, ואם תוכל לעשות את הדברים האלה, זה יושג בזכות עבודת הכיבוש. נניח שתאמר, "בהנחה שאלוהים יכול לומר מילים כה רבות שהאדם אינו יכול לומר אותן, אם הוא לא אלוהים, מי כן"? חשיבה כזו אין פירושה שהנך מכיר באלוהים. אם אתה מכיר באלוהים, עליך להמחיש זאת במעשיך בפועל. אם הנך מנהיג כנסייה אולם אינך מנהיג צדק, אם אתה חומד כסף ועושר ותוחב כל הזמן את כספי הכנסייה לכיסיך, האם זו הכרה בכך שיש אלוהים? אלוהים הוא כול יכול וראוי ליראה. איך ייתכן שאינך פוחד, אם אתה באמת מכיר בכך שיש אלוהים? אם אתה מסוגל לעשות מעשים כה מתועבים, האם אתה מכיר בו באמת? האם אלוהים הוא זה שאתה מאמין בו? אתה מאמין באל מעורפל, לכן אינך פוחד! כל מי שבאמת מכיר באלוהים ומכיר אותו פוחד לעשות כל מעשה שמתנגד לאלוהים, או אשר מנוגד למצפונו שלו. בני האדם האלה פוחדים בייחוד לעשות מעשים שהם יודעים שהם מנוגדים לרצונו של אלוהים. רק בכך ניתן לראות הכרה בקיומו של אלוהים. מה עליך לעשות כשהוריך מנסים להניא אותך מלהאמין באלוהים? כיצד עלייך לאהוב את אלוהים כשבעלך חסר האמונה מתייחס אלייך יפה? וכיצד עליך לאהוב את אלוהים כשהאחים והאחיות מתעבים אותך? אם אתה מכיר בו, אתה תנהג כראוי ותביא לידי ביטוי את המציאות במצבים האלה. אם לא תצליח לנקוט בפעולה קונקרטית אלא רק תאמר שאתה מכיר בקיומו של אלוהים, הרי שהנך רק מדבר! אתה אומר שאתה מאמין באלוהים ומכיר בו, אולם איך אתה מכיר בו? איך אתה מאמין בו? האם אתה פוחד ממנו? האם אתה ירא אותו? האם אתה אוהב אותו בתוך תוכך? כשאתה במצוקה וכשאין לך על מי להישען, אתה חש בחביבותו של אלוהים. אולם אחר כך, אתה שוכח זאת לחלוטין. זו אינה אהבה לאלוהים ולא אמונה באלוהים! מה אלוהים רוצה בסופו של דבר שהאדם ישיג? כל המצבים שהזכרתי, כגון להתרשם מחשיבותך, להרגיש שאתה מהיר תפיסה והבנה בדברים חדשים, לשלוט באחרים, להתנשא על אחרים, לבקר בני אדם על מראם החיצוני, לנהוג בבריונות כלפי בני אדם תמימים, לחמוד את כספי הכנסייה, וכן הלאה – רק כאשר טבע שטני מושחת זה יסולק בחלקו מתוכך, תהיה זו עדות לכך שנכבשת.
עבודת הכיבוש שנעשית בכם היא בעלת החשיבות העמוקה ביותר. מצד אחד, מטרתה של העבודה הזו היא להביא לידי שלמות קבוצה של בני אדם, כלומר, להפוך אותם למושלמים ולקבוצה של מתגברים – בתור קבוצת בני האדם הראשונה שהושלמה, כלומר הביכורים. מצד שני, המטרה היא לאפשר לברואים ליהנות מאהבתו של אלוהים, לקבל את הישועה הגדולה והמלאה ביותר מאלוהים, לאפשר לאדם ליהנות לא רק מחסד ומרחמים, אלא חשוב מכך, מייסורים וממשפט. מבריאת העולם ועד ימינו, כל מה שאלוהים עשה בעבודתו הוא אהבה, ללא כל שנאה לאדם. אפילו הייסורים והמשפט שראית הם אהבה, אהבה אמיתית וממשית יותר, אהבה שמובילה את האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים. מצד שלישי, המטרה היא לשאת עדות בפני השטן. ומצד רביעי, המטרה היא להניח יסוד להפצה של עבודת הבשורה העתידית. כל העבודה שאלוהים עשה נועדה למען הובלתם של בני האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים, כדי שיוכלו לחיות כבני אדם רגילים, מפני שהאדם אינו יודע איך לחיות את חייו. וללא הנחייה כזו, תחייה חיים ריקים מתוכן בלבד. חייך יהיו חסרי ערך ומשמעות, ולא תהיה מסוגל כלל להיות בן אדם רגיל. זו החשיבות העמוקה ביותר של כיבוש האדם. כולכם צאצאי מואב. כאשר עבודת הכיבוש מתבצעת עליכם, זו ישועה אדירה. כולכם חיים בארץ של חטא והפקרות וכולכם בני אדם מופקרים וחוטאים. כיום, לא זו בלבד שאתם יכולים לראות את אלוהים, אלא חשוב מכך, קיבלתם ייסורים ומשפט, וזכיתם בישועה עמוקה באמת, כלומר קיבלתם את אהבתו הגדולה ביותר של אלוהים. אלוהים מפגין אהבת אמת כלפיכם בכל מעשיו. אין לו כל כוונה רעה. הוא שופט אתכם בגלל חטאיכם, כדי שתבחנו את עצמכם ותקבלו את הישועה האדירה הזו. כל זה נעשה כדי להשלים את האדם. מראשית ועד קץ, אלוהים עשה את המרב כדי להושיע את האדם, ואין לו כל רצון להשמיד לחלוטין את בני האדם שהוא ברא במו ידיו. כיום, הוא בא אל ביניכם כדי לעבוד. האין זו ישועה רבה אף יותר? אילו הוא שנא אתכם, האם הוא בכל זאת היה עושה עבודה בהיקף כזה כדי להנחות אתכם באופן אישי? למה לו לסבול כך? אלוהים אינו שונא אתכם ואין לו כל כוונה רעה כלפיכם. עליכם לדעת שאהבתו של אלוהים היא האהבה האמיתית ביותר. רק בשל מרדנותם של בני האדם, עליו להושיע אותם באמצעות משפט. אחרת, לא היה זה אפשרי להושיע אותם. מכיוון שאינכם יודעים איך לחיות ואפילו אינכם מודעים לאופן שבו יש לחיות, ומכיוון שאתם חיים בארץ מופקרת ומלאת חטאים זו ואתם עצמכם שדים מופקרים ומזוהמים, לבו של אלוהים אינו מתיר לו לאפשר לכם להפוך למושחתים עוד יותר. הוא אינו יכול לשאת זאת לראותכם חיים בארץ מזוהמת זו, כפי שקורה עכשיו, כשהשטן רומס אתכם כאוות נפשו, והוא גם אינו יכול לשאת זאת להניח לכם ליפול אל השאול. הוא רוצה רק לזכות בקבוצה זו של בני אדם ולהושיע אתכם עד תום. זו המטרה העיקרית של עשיית עבודת הכיבוש בכם – זה נעשה רק למען הישועה. אם אינך מבין שכל מה שנעשה בך הוא אהבה וישועה, אם אתה חושב שזו רק שיטה או דרך לענות את האדם ומעשה שאין לתת בו אמון, אזי אתה יכול באותה מידה לשוב לעולמך ולסבול כאב ומצוקה! אם אתה מוכן להיות בזרם הזה וליהנות מהמשפט הזה ומהישועה האדירה הזו, ליהנות מכל הברכות האלה שלא ניתן למצוא אותן בשום מקום בעולם האנושי, וליהנות מהאהבה הזו, אזי היה אדם טוב. הישאר בתוך הזרם הזה כדי לקבל את עבודת הכיבוש, על מנת שתוכל להפוך למושלם. ייתכן שכיום אתה סובל מעט כאב וזיכוך כתוצאה ממשפטו של אלוהים, אך יש לכאב זה ערך ומשמעות. על אף שבני האדם חווים זיכוך ונחשפים ללא רחמים באמצעות הייסורים והמשפט של אלוהים, המטרה היא להענישם על חטאיהם, להעניש את בשרם. שום חלק בעבודה זו לא נועד לגנות ולהשמיד את בשרם. מטרתם של כל הגילויים החמורים באמצעות דבר האל היא להוביל אותך אל דרך הישר. חווית באופן אישי חלק כה גדול מהעבודה הזו, וברור שהיא לא הובילה אותך לדרך רעה! כולה נועדה לאפשר לך להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה, וכולה ניתנת להשגה בעזרת האנושיות הרגילה שלך. כל שלב בעבודת האל נעשה על סמך הצרכים שלך, בהתאם לחולשותיך ולשיעור קומתך בפועל, ולא מוטל עליך שום נטל קשה מנשוא. אינך רואה זאת בבירור כיום ואתה חש שאני מחמיר איתך, ואתה אף מאמין שהסיבה לכך שאני מייסר ושופט אותך ונוזף בך בכל יום היא שאני שונא אותך. אולם, למרות שאתה סובל ייסורים ומשפט, למעשה, זו אהבה כלפיך, וזו ההגנה הטובה ביותר עבורך. אם אינך יכול לתפוס את המשמעות העמוקה יותר של העבודה הזו, לא תוכל בשום אופן להמשיך לחוות זאת. עליך להתנחם בישועה כזו. אל תסרב להתעשת. אחרי שהגעת עד הלום, עליך לראות בבירור את חשיבותה של עבודת הכיבוש, ועליך לחדול לטפח השקפות אודותיה בדרך זו או אחרת!