בחיי שלי, אני תמיד מוכן להעניק את כל דעתי ואת כל גופי לאלוהים. כך, אין לי נקיפות מצפון ואני יכול לזכות במעט שלווה. אדם שמחפש חיים חייב ראשית למסור את כל לבו לאלוהים. זה תנאי מוקדם. אני רוצה שאחיי ואחיותיי יתפללו איתי לאלוהים: "הו אלוהים! מי ייתן ורוחך בשמיים תעניק חסד לבני האדם על פני האדמה, כדי שלבי יופנה אליך לחלוטין, כדי שתוכל לרגש את רוחי וכדי שאוכל לראות את החביבות שלך בלבי וברוחי ועל מנת שבני האדם על פני האדמה יתברכו לחזות ביופייך. אלוהים! מי ייתן ורוחך תרגש שוב את רוחנו, כדי שאהבתנו תימשך לעולמים ולא תוכל להשתנות!" אלוהים קודם כול בוחן את לבנו, וברגע שאנחנו שופכים את לבנו לתוכו, הוא מתחיל לרגש את רוחנו. רק ברוחנו אנו יכולים לחזות בחביבותו, בעליונותו ובגדולתו של אלוהים. זה הנתיב של רוח הקודש בבני האנוש. האם יש לך חיים כאלה? האם חווית את החיים של רוח הקודש? האם אלוהים ריגש את רוחך? האם ראית כיצד רוח הקודש עובדת בבני אדם? האם מסרת את כל לבך לאלוהים? כשתמסור את כל לבך לאלוהים, תהיה מסוגל לחוות ישירות את החיים של רוח האל ועבודתו תתגלה בפניך ללא-הרף. באותו רגע, תהפוך לאדם שרוח הקודש משתמשת בו. האם ברצונך להיות אדם כזה? אני זוכר שכאשר רוח הקודש ריגשה אותי ומסרתי את לבי לאלוהים לראשונה, נפלתי בפניו וקראתי: "הו אלוהים! פקחת את עיניי והרשת לי להבין את הישועה שלך. אני מייחל למסור לך את כל לבי ואני רק מבקש שרצונך יתגשם. כל מה שאני רוצה הוא שלבי יזכה באישורך בנוכחותך ושאוכל להגשים את רצונך". לעולם לא אשכח את התפילה הזו. התרגשתי עד עמקי נשמתי ובכיתי בכי תמרורים בפני אלוהים. זו הייתה התפילה המוצלחת הראשונה שלי בנוכחותו של אלוהים, כאדם שזכה לישועה, וזו הייתה משאלת לבי הראשונה. לאחר מכן, רוח הקודש ריגשה אותי לעתים תכופות. האם הייתה לך חוויה כזו? כיצד רוח הקודש עבדה בך? אני חושב שכל בני האדם שמבקשים לאהוב את אלוהים חווים חוויה כזו, במידה זו או אחרת, הם פשוט שכחו זאת. אם מישהו אומר שהוא לא חווה חוויה כזו, הדבר מוכיח שהוא עדיין לא זכה בישועה ושהוא עדיין נמצא בתחומו של השטן. העבודה של רוח הקודש המשותפת לכולנו היא הנתיב של רוח הקודש, וזה גם הנתיב של בני האדם שמאמינים באלוהים ומחפשים אותו. השלב הראשון בעבודה שרוח הקודש מבצעת על בני האדם הוא ריגוש רוחם. לאחר מכן, הם מתחילים לאהוב את אלוהים ולחפש חיים, וכל מי שנמצא בנתיב הזה שרוי בזרם של רוח הקודש. זו לא רק הדינאמיקה של עבודתו של אלוהים בסין היבשתית, אלא גם בכל רחבי התבל. כך הוא עובד על כל בני האדם. אם מישהו לא התרגש מעולם, זו הוכחה לכך שהוא איננו בזרם ההתאוששות. אני מתפלל בלבי לאלוהים ללא הפסקה שהוא ירגש את כל בני האדם, כדי שכל בני האדם תחת פני השמש יתרגשו מאלוהים ויצעדו בנתיב הזה. אולי זו בקשה פעוטה שלי מאלוהים, אבל אני מאמין שהוא יעשה זאת. אני מקווה שכל אחיי ואחיותיי יתפללו לכך, שרצונו של אלוהים יתגשם ושעבודתו תיחתם בהקדם, כדי שרוחו בשמיים תזכה במנוחה. זו התקווה הקטנה שלי.

אני מאמין שמכיוון שאלוהים היה יכול להשיק את עבודתו במצודת שדים אחת, הוא בהחלט מסוגל לעשות זאת באינספור אחרות ברחבי תבל. אנו, בני האדם של העידן האחרון, לבטח נראה את יום כבודו של אלוהים. כפי שנאמר, "מי אשר יהיה חסיד אל עד הסוף, ייוושע". איש אינו יכול להחליף את אלוהים בשלב הזה בעבודתו – רק אלוהים עצמו יכול לעשות את העבודה הזאת משום ששלב זה של העבודה יוצא מן הכלל. זה שלב בעבודת הכיבוש, ובני אדם אינם יכולים לכבוש בני אדם אחרים. בני אדם נכבשים רק כאשר אלוהים מדבר במו פיו ופועל במו ידיו. מבין כל התבל, אלוהים משתמש במדינה של התנין הגדול האדום כאש כאזור ניסוי. לאחר מכן, הוא יתחיל את עבודתו בתבל כולה. באופן זהה, אלוהים יבצע עבודה אדירה אף יותר ברחבי התבל, וכל בני האדם בתבל יקבלו את עבודת הכיבוש של אלוהים. בני האדם מכל דת ומכל זרם חייבים לקבל את שלב העבודה הזה. זה נתיב שחייבים לפסוע בו – איש אינו יכול להימלט ממנו. האם אתה מוכן לקבל את מה שאלוהים הפקיד בידיך? תמיד חשתי שקבלת תפקיד מרוח הקודש היא דבר מופלא. בעיניי, זה התפקיד האדיר ביותר שאלוהים נותן לאנושות. אני מקווה שאחיי ואחיותיי יעבדו קשה לצדי ויקבלו מאלוהים את התפקיד הזה, כדי שאלוהים יוכל לזכות בתהילה ברחבי התבל ובמישור העליון, וכדי שחיינו לא יהיו לשווא. עלינו לעשות משהו למען אלוהים או שעלינו לנדור נדר. אם אדם מאמין באלוהים אך אינו מבקש לו מטרה כלשהי, הרי שהוא חי לחינם, וכשיבוא יום מותו, הוא יראה רק רקיע כחול וקרקע מאובקת. האם אלה חיים בעלי משמעות? אם אתה מסוגל לעמוד בדרישותיו של אלוהים בחייך, האין זה דבר יפהפה? מדוע אתה תמיד ממיט צרות כאלה על עצמך ומדוע אתה תמיד עגמומי כל כך? האם בהתנהגות כזאת זכית במשהו מאלוהים? והאם אלוהים יכול לזכות במשהו ממך? בנדר שנדרתי לאלוהים הייתה רק ההבטחה של לבי. לא ניסיתי להוליך אותו שולל במילים. לעולם לא אעשה דבר כזה – אני רק רוצה לנחם את האל שאני אוהב בלבי, כדי שרוחו שבשמיים תזכה לנחמה. הלב אומנם בעל ערך, אך האהבה יקרה יותר. אני מוכן לתת את האהבה היקרה ביותר בלבי לאלוהים, כדי שהוא ייהנה מהדבר היפהפה ביותר שיש לי וכדי שהאהבה שאני מגיש לו תגרום לו סיפוק. האם אתה מוכן להעניק את אהבתך לאלוהים להנאתו? האם אתה מוכנים להפוך זאת להון של קיומך? מניסיוני, ראיתי שככל שאני מעניק לאלוהים אהבה רבה יותר, כך חיי מתמלאים יותר אושר, ויותר מזה, כך אין גבול לכוחותיי. אני מקריב בשמחה את כל גופי ודעתי ואני חש תמיד שאין סוף ליכולתי לאהוב את אלוהים. אם כן, האם אהבתך זניחה או אינסופית ורבה לאין שיעור? אם אתה באמת רוצה לאהוב את אלוהים, תמיד תהיה לך יותר אהבה להשיב לו, ואם זה המצב, איזה אדם או דבר יכולים לעמוד בדרכה של אהבתך לאלוהים?

אלוהים מוקיר את האהבה של כל אדם. הוא מרעיף אהבה כפולה ומכופלת על כל בני האדם שאוהבים אותו, זאת משום שקשה כל כך לחזות באהבה של אדם והיא מועטה כל כך, כמעט בלתי ניתנת להבחנה. אלוהים ניסה לבקש מבני האדם ברחבי התבל להשיב לו אהבה, אך לאורך כל העידנים ועד היום, רק מעטים, רק קומץ בני אדם, השיבו לאלוהים אהבה אמיתית. למיטב זיכרוני, פטרוס היה אחד מהם, אך ישוע כיוון אותו באופן אישי, ורק כשפטרוס מת, הוא העניק את אהבתו המלאה לאלוהים, ואז חייו תמו. לפיכך, בתנאים נוראיים אלה, אלוהים צמצם את היקף עבודתו בתבל והשתמש במדינה של התנין הגדול האדום כאזור להדגמה, בעודו ממקד את כל האנרגיה שלו ואת כל מאמציו במקום אחד כדי ליעל את עבודתו ולהועיל יותר לעדות שלו. תחת שני התנאים האלה, אלוהים העביר את עבודתו למען תבל כולה אל בני האדם באיכות הירודה ביותר בסין היבשתית, והחל את עבודת הכיבוש האוהבת שלו. ולאחר שאלוהים יגרום לכולם לאהוב אותו, הוא יעשה את השלב הבא בעבודתו, את תוכניתו של אלוהים. כך תשיג עבודתו את ההשפעה המרבית. להיקף עבודתו של אלוהים יש הן ליבה והן מגבלות. ניכר שאלוהים שילם מחיר כבד והשקיע מאמץ רב בביצוע עבודתו בנו, על מנת שיומנו יבוא. זו ברכתנו. על כן, מה שמבלבל את התפיסות של בני האדם הוא שאנשי המערב מקנאים בנו על כך שנולדנו במקום נחמד, ואילו אנו רואים את עצמנו כבעלי מעמד נמוך וכצנועים. כך אלוהים מרומם אותנו, הלא כן? אנשי המערב מתבוננים בהערצה בצאצאי התנין הגדול האדום כאש, שתמיד היו אסקופה נדרסת – זו באמת הברכה שלנו. כשאני חושב על כך, אני מתמלא בטוב לבו של אלוהים, בחביבותו ובקרבתו. דבר זה מראה שמעשיו של אלוהים אינם תואמים את התפיסות האנושיות. על אף שכל בני האדם האלה מקוללים, מגבלות החוק אינן מפריעות לאלוהים והוא העתיק בכוונה תחילה את מרכז עבודתו לפיסת אדמה זו. זו הסיבה לכך שאני מתרונן וחש אושר בל יתואר. כמי שלוקח חלק מרכזי בעבודה, בדיוק כמו הכוהנים הראשיים בקרב בני ישראל, אני מסוגל לבצע את עבודתה של רוח האל ישירות ולשרת אותה ישירות. זו ברכתי. מי היה מעז לדמיין דבר כזה? אולם כיום, הדבר קרה לנו באופן לא צפוי. זה באמת אושר עצום שראוי שנחגוג אותו. אני מקווה שאלוהים ימשיך לברך אותנו ולרומם אותנו, כדי שאלה מביננו שחיים בערימת הזבל הזו יוכלו לשמש את אלוהים היטב, ובכך לגמול לו על אהבתו.

הנתיב שאני צועד בו כעת נועד לגמול לאלוהים על אהבתו, ועדיין אני חש דרך קבע שאין זה רצונו של אלוהים ושאין זה הנתיב שעליי לפסוע בו. אלוהים רוצה שאשמש אותו היטב, וזה הנתיב של רוח הקודש. אולי אני טועה, אבל אני חושב שזה הנתיב שאני צועד בו. משום שלפני זמן רב נדרתי בפני אלוהים שאני רוצה שהוא יכוון אותי, כדי שאוכל לעלות במהירות על הנתיב שעליי לצעוד בו ולְרַצות את אלוהים בהקדם האפשרי. אין זה משנה מה האחרים חושבים, אני סבור שהגשמת רצונו של אלוהים היא הדבר החשוב ביותר. דבר בחיי אינו חשוב יותר ואיש אינו יכול לגזול ממני את הזכות הזו. זו השקפתי האישית, וייתכן שישנם כאלה שאינם יכולים להבין זאת, אבל אינני סבור עליי להצדיק זאת בפני אף אחד. אצעד בנתיב שעליי לצעוד בו – ברגע שאזהה את הנתיב שעליי לצעוד בו, אצעד בו ולא איסוג ממנו. לכן אני חוזר למילים הללו: גמרתי אומר בלבי להגשים את רצונו של אלוהים. אני בטוח שאחיי ואחיותיי לא ימתחו עליי ביקורת! בסך הכול, מנקודת מבטי, האחרים יכולים לומר מה שהם רוצים, אבל אני מרגיש שהדבר החשוב ביותר הוא להשביע את רצונו של אלוהים ושדבר אינו צריך למנוע זאת ממני. לעולם לא ייתכן שזו תהיה טעות להשביע את רצונו של אלוהים! ואין זו פעולה למען האינטרסים שלי! אני מאמין שאלוהים התבונן בתוככי לבי! אם כן, כיצד עליך להבין זאת? האם אתה מוכן להעלות את עצמך כקורבן מנחה לאלוהים? האם אתה מוכן שאלוהים ישתמש בך? האם אתה נשבע להשביע את רצונו של אלוהים? אני מקווה שדבריי יביאו תועלת מסוימת לאחיי ואחיותיי. על אף שהשקפותיי אינן מעמיקות ביותר, אני עדיין אומר לך אותן כדי שנוכל לחלוק את תחושותינו הפנימיות ביותר, ללא מחיצות כלשהן, על מנת שאלוהים יימצא בקרבנו לעולמים. אלה מילים מדם לבי. בסדר! זה כל מה שיש לי לומר מדם לבי היום. אני מקווה שאחיי ואחיותיי ימשיכו לעבוד קשה, ואני מקווה שרוח האל תמיד תשגיח עלינו!