שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

האדם מבין מעט את העבודה הנוכחית ואת העבודה העתידית, אך הוא לא מבין את היעד שהאנושות תיווכח בו. כברוא, על האדם למלא את חובתו של ברוא: על האדם להיות חסיד אל בכל אשר אלוהים עושה, ועליכם לפעול בכל דרך שאצווה עליכם. אינן לכם שום דרך לנהל דברים בעצמכם, ואין לכם שום שליטה על עצמכם – הכול צריך להיות נתון לרחמיו של אלוהים והכול נמצא בידיו. אילו עבודתו של אלוהים הייתה מספקת לאדם מראש מטרה, יעד נפלא, ואילו אלוהים היה משתמש בכך כדי לשבות את לבו של האדם ולגרום לו להיות חסיד שלו – אם אלוהים היה חותם הסכם עם האדם – הרי שלא היה זה כיבוש ולא עבודה על חיי האדם. אילו אלוהים היה משתמש במטרה של האדם כדי לשלוט בו ולזכות בלבו, הרי שאלוהים לא היה הופך את האדם למושלם ולא היה מסוגל לזכות באדם, אלא היה משתמש ביעד שלו כדי לשלוט בו. אין דבר שחשוב לאדם יותר מאשר יעדו הסופי ומאשר השאלה אם יש דבר טוב שאפשר לקוות לו. אילו קיבל האדם תקווה יפה במהלך עבודת הכיבוש, ואילו קיבל האדם יעד הולם שאליו ישאף, לפני עבודת הכיבוש, אזי לא זו בלבד שכיבוש האדם לא היה משיג את ההשפעה הרצויה, אלא שהדבר היה גם משנה את ההשפעה של עבודת הכיבוש. כלומר, עבודת הכיבוש משיגה את התוצאה הרצויה באמצעות סילוק גורלו וסיכוייו העתידיים של האדם, שיפוט האדם על טבעו המרדני והמטת ייסורים על טבעו המרדני של האדם. היא לא משיגה את השפעתה באמצעות חתימת הסכם עם האדם, כלומר על-ידי הענקת ברכות וחסד לאדם, אלא על-ידי חשיפת נאמנותו של האדם באמצעות גזלת "חירותו" וחיסול סיכוייו העתידיים. זוהי מהותה של עבודת הכיבוש. אילו ניתנה לאדם תקווה נהדרת מלכתחילה ועבודת הייסורים והשיפוט הייתה נעשית לאחר מכן, אזי האדם היה מקבל על עצמו את הייסורים ואת השיפוט על סמך העובדה שיש לו סיכויים עתידיים, ובסופו של דבר, לא הייתה מושגת צייתנות של הברואים לבורא ללא תנאי, והלא היו עובדים אותו ללא תנאי. היה מתקיים רק ציות עיוור, ציות מתוך בורות, או שהאדם היה מציב לאלוהים דרישות מתוך עיוורון, ולא ניתן היה לכבוש את לב האדם באופן מלא. כתוצאה מכך, לעבודת כיבוש כזו אין יכולת לזכות באדם ויותר מכך, לשאת עדות על אלוהים. ברואים כאלה לא יוכלו למלא את חובתם ורק יתמקחו עם אלוהים – זה לא יהיה כיבוש, אלא רחמים וברכות. הבעיה הגדולה ביותר בקשר לאדם היא שהוא חושב אך ורק על גורלו וסיכוייו העתידיים, שהוא סוגד להם. האדם עוסק בחיפוש אחר אלוהים לשם גורלו וסיכוייו העתידיים. הוא אינו עובד את אלוהים בשל אהבתו לאלוהים. על כן, במהלך כיבוש האדם, יש לטפל באנוכיותו של האדם, בחמדנותו ובמכשולים הגדולים ביותר בפני עבודתו את אלוהים ולחסלם. כך ניתן יהיה להשיג את ההשפעות הרצויות של כיבוש האדם. כתוצאה מכך, בשלבים הראשונים בכיבושו של האדם, יש לטהרו משאיפותיו המופלגות ומחולשותיו הקטלניות ביותר, ובכך לחשוף את אהבתו של האדם לאלוהים ולשנות את הידע שלו אודות החיים האנושיים, את השקפתו על אלוהים ואת משמעות קיומו. כך תטוהר אהבתו של האדם כלפי אלוהים וכך ייכבש לבו. אולם גישתו של אלוהים כלפי כל ברואיו איננה לכבוש לשם כיבוש בלבד. במקום זאת, אלוהים כובש כדי לזכות באדם, למען תהילתו של אלוהים, וכדי להשיב לאדם את דמותו המוקדמת ביותר והמקורית. אילו אלוהים היה כובש אך ורק כדי לכבוש, הייתה אובדת בכך חשיבותה של עבודת הכיבוש. כלומר, אם אלוהים היה מנער את חוצנו מהאדם לאחר שכבש אותו ומתעלם מחייו וממותו של האדם, אזי לא היה זה ניהול האנושות, וכיבוש האדם לא היה למען ישועתו. לב לבה של עבודת הישועה היא אך ורק לזכות באדם לאחר כיבושו ולהביאו בסופו של דבר אל יעד נפלא. רק בכך ניתן להשיג את המטרה, שהיא ישועת האדם. במילים אחרות, הציפיות היחידות שצריכות להיות לכל הברואים הן שהאדם יגיע ליעד יפהפה וייווכח בשלווה ובמנוחה, וזו העבודה שעל הבורא לעשות. אילו האדם היה עושה את העבודה הזו, היא הייתה מוגבלת מדי: היא הייתה מקדמת את האדם במידת מה, אך לא היה בכוחה להביא אותו אל יעדו הנצחי. האדם אינו מסוגל לקבוע את גורל האדם, ואף יותר מכך, הוא אינו מסוגל להבטיח את סיכוייו ויעדו העתידיים של האדם. לעומת זאת, העבודה שאלוהים עושה שונה. היות שאלוהים ברא את האדם, הוא מנהיג אותו. היות שאלוהים מושיע את האדם, הוא יושיע אותו כליל ויזכה בו באופן מלא. היות שאלוהים מנהיג את האדם, הוא יביא אותו אל היעד הראוי לו. והיות שאלוהים ברא את האדם ושהוא מנהל אותו, עליו לשאת באחריות לגורלו ולסיכוייו העתידיים של האדם. זו העבודה שהבורא עושה. על אף שעבודת הכיבוש מוגשמת על-ידי טיהור האדם מסיכוייו העתידיים, בסופו של דבר יש להביא את האדם אל היעד הראוי שאלוהים הכין עבורו. הסיבה לכך שיש לאדם יעד ושגורלו מובטח היא בדיוק משום שאלוהים עובד עליו. היעד הראוי שבו מדובר כאן אינו תקוותיו וסיכוייו העתידיים של האדם, שמהם הוא טוהר בימים עברו – יש הבדל בין השניים. הדברים שהאדם מקווה להם ועוסק בהם הם הכמיהות העולות מעיסוקו בתאוות הראוותניות של הבשר, ולא היעד שהאדם ראוי לו. לעומת זאת, הדברים שאלוהים הכין עבור האדם הם הברכות וההבטחות המגיעות לאדם לאחר שטוהר, שאותן הכין אלוהים לאדם לאחר בריאת העולם ואשר אינן נגועות בבחירותיו, השקפותיו, דמיונו או בשרו ודמו של האדם. היעד הזה לא הוכן עבור אדם מסוים אלא זהו מקום המנוחה של כלל האנושות. לפיכך, זהו היעד הראוי ביותר עבור האנושות.

הבורא מתכוון לתזמר את כל הברואים. אל לכם להשליך הצדה דבר כלשהו שאלוהים עושה או לא להישמע לו, ואל לכם להתמרד נגד אלוהים. כאשר עבודתו של אלוהים תשיג בסופו של דבר את מטרותיו, הוא יזכה בתהילה באופן זה. מדוע לא נאמר כיום שאתם צאצאי מואב או יוצאי חלציו של התנין הגדול האדום כאש? מדוע אין מדברים עוד על העם הנבחר אלא רק על ברואים? הברוא – זה היה הכינוי המקורי של האדם, וזו זהותו המולדת. השמות משתנים רק משום שהעידנים והתקופות של העבודה שונים. למעשה, האדם הוא ברוא רגיל. כל הברואים, המושחתים ביותר או הקדושים ביותר, חייבים למלא את חובתו של ברוא. כשאלוהים מבצע את עבודת הכיבוש, הוא אינו שולט בכם באמצעות הסיכויים העתידיים שלכם, גורלכם או יעדכם. למעשה, אין צורך לעבוד באופן כזה. מטרתה של עבודת הכיבוש היא לגרום לאדם למלא את חובתו של ברוא, לגרום לו לעבוד את הבורא. רק לאחר מכן, הוא יכול להיווכח ביעד הנפלא. גורלו של אדם נשלט על ידי אלוהים. אינכם מסוגלים לשלוט בעצמכם: על אף שהאדם תמיד מתרוצץ ומתעסק בדברים למען עצמו, הוא עדיין אינו מסוגל לשלוט בעצמו. אילו ידעתם מהם סיכוייכם העתידיים ואילו הייתם מסוגלים לשלוט בגורלכם, האם עדיין הייתם ברואים? לסיכומו של עניין, ללא קשר לאופן עבודתו של אלוהים, כל עבודתו נעשית למען האדם. כך למשל השמיים והארץ וכל צבאם, שאלוהים ברא כדי לשרת את האדם: הירח, השמש והכוכבים שהוא יצר למען האדם, בעלי החיים והצמחים, האביב, הקיץ, הסתיו והחורף, וכן הלאה – כל אלה נוצרו למען קיומו של האדם. על כן, גם אם אלוהים מייסר את האדם ושופט אותו, הכול נועד לישועת האדם. אפילו שהוא עוקר מהאדם את תקוותיו הגשמיות, הדבר נועד לטהר אותו, וטיהור האדם נעשה למען הישרדותו. יעדו של האדם נתון בידי הבורא, ולכן כיצד יכול האדם לשלוט בעצמו?

ברגע שתושלם עבודת הכיבוש, האדם יובא אל עולם מלא יופי. החיים האלה עדיין יהיו, כמובן, על פני האדמה, אך הם יהיו שונים לחלוטין מחיי האדם כיום. אלה יהיו חיי האנושות לאחר שאלוהים יכבוש את האנושות כולה. זו תהיה התחלה חדשה לאדם על פני האדמה, והעובדה שיהיו לאנושות חיים כאלה תהיה ההוכחה לכך שהאדם בא אל מישור חדש ויפהפה. זו תהיה ההתחלה של חיי האדם ואלוהים על פני האדמה. הנחת היסוד לחיים יפהפיים כאלה חייבת להיות שלאחר שאלוהים טיהר את האדם וכבש אותו, האדם נשמע לבורא. על כן, עבודת הכיבוש היא השלב האחרון בעבודתו של אלוהים לפני שהאדם בא אל היעד הנפלא. חיים כאלה הם החיים העתידיים של האדם על פני האדמה, החיים היפהפיים ביותר על פני האדמה, החיים שהאדם עורג אליהם והחיים שהאדם לא זכה בהם מעולם בתולדות העולם. חיים אלה הם התוצאה הסופית של עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים, הדבר שהאנושות נכספת אליו יותר מכול וכן הבטחתו של אלוהים לאדם. אך הבטחה זו אינה יכולה להתגשם מיד: האדם ייווכח ביעדו העתידי רק לאחר שתושלם עבודת אחרית הימים ולאחר שאלוהים יכבוש אותו לגמרי, כלומר לאחר שהשטן יובס לחלוטין. אופיו של האדם כבר לא יהיה אופיו של חוטא לאחר שאלוהים יזכך אותו, משום שאלוהים כבר הביס את השטן, ולכן לא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים ולא יהיו עוד כוחות עוינים שיוכלו לתקוף את בשרו של האדם. על כן, האדם יהיה חופשי וקדוש – הוא ייווכח בנצח. רק אם כוחות החושך העוינים ישועבדו, האדם יהיה חופשי בכל אשר יפנה, כך שיהיה חף ממרדנות או מהתנגדות. כדי שמצבו של האדם יהיה תקין, יש רק לשעבד את השטן. הסיבה למצב הנוכחי היא שהשטן עדיין עושה שמות בכל מקום על פני האדמה, ומשום שעבודת הניהול של אלוהים טרם באה אל סופה. לאחר שהשטן יובס, האדם ייצא לחופשי לגמרי. כשהאדם יזכה באלוהים וייחלץ מתחומו של השטן, הוא יחזה בשמש הצדק. הוא יזכה שוב בחיים הראויים לאדם רגיל ובכל מה שמגיע לאדם רגיל, כגון היכולת להבחין בין טוב לרע, ההבנה איך לאכול ולהתלבש והיכולת לחיות חיים רגילים – הוא יזכה מחדש בכל זה. אלמלא הנחש פיתה את חוה, חייו של האדם היו רגילים לאחר שנברא בראשית. הוא היה אמור לאכול, להתלבש ולנהל חיים של אדם רגיל על פני האדמה. אולם לאחר שהאדם הפך למסואב, החיים האלה הפכו לחלום בלתי מושג, ואפילו כיום האדם אינו מעז להעלות בדמיונו דברים כאלה. למעשה, החיים היפהפיים האלה שהאדם עורג אליהם הם הכרח. אילולא היה לאדם יעד כזה, חייו המסואבים על פני האדמה לא היו נפסקים לעולם, ואילולא היו חיים יפהפיים כאלה, גורלו של השטן והעידן שבו יש לשטן עוצמה בעולם לא היו באים אל סופם. האדם חייב להגיע למישור שמחוץ להישג ידם של כוחות החושך. כשזה יקרה, הדבר יוכיח שהשטן הובס. כך, כאשר השטן לא יפריע עוד, אלוהים עצמו ישלוט באנושות והוא יפקד על חיי האדם במלואם וישלוט בהם. רק אז השטן יובס באמת. חיי האדם כיום הם בעיקר חיי זוהמה, והם עדיין חיי סבל וצרות. מצב זה אינו יכול להיקרא תבוסה של השטן. האדם עדיין לא נמלט מים הצרות, ועדיין לא נמלט ממצוקת חייו של האדם או מהשפעת השטן, והידע שלו על אלוהים עדיין מזערי. השטן יצר את כל מצוקותיו של האדם. השטן הוא זה שהביא את הסבל אל חיי האדם, ורק לאחר שהשטן ישועבד, האדם יהיה מסוגל להימלט לחלוטין מים הצרות. עם זאת, הדרך לשעבד את השטן היא באמצעות כיבוש לבו של האדם וזכייה בו, והפיכת האדם לשלל הקרב מול השטן.

העיסוק הנוכחי של האדם בהפיכתו למתגבר ולמושלם קודם ליכולתו לנהל חיי אנוש רגילים על פני האדמה. אלו המטרות שהאדם מנסה להשיג לפני שהשטן ישועבד. במהותו של דבר, עיסוקו של האדם בהפיכתו למתגבר ולמושלם או ביכולתו להביא תועלת אדירה הוא למעשה הימלטות מהשפעתו של השטן: האדם עוסק בהפיכה למתגבר, אך התוצאה הסופית תהיה הימלטותו מהשפעתו של השטן. רק כשהאדם יימלט מהשפעתו של השטן, הוא יוכל לחיות חיי אנוש רגילים על פני האדמה, חיים של עבודת האל. כיום, האדם עוסק בהפיכה למתגבר ולמושלם לפני שיש לו חיי אנוש רגילים על פני האדמה. הוא עוסק בכך בעיקר כדי להיטהר ולהנהיג את האמת וכדי להיות מסוגל לעבוד את הבורא. אם יהיו לאדם חיי אנוש רגילים על פני האדמה, חיים ללא מצוקות או צרות, הרי שהאדם לא יעסוק בהפיכה למתגבר. "ההפיכה למתגבר" ו"ההפיכה למושלם" הן המטרות שאלוהים מציב בפני האדם, ובאמצעות העיסוק בהשגת המטרות האלה, אלוהים גורם לאדם להנהיג את האמת ולהביא לידי ביטוי חיים בעלי חשיבות. המטרה היא להשלים את האדם ולזכות בו, והעיסוק בהפיכה למתגבר ולמושלם הוא רק אמצעי. אם האדם ייווכח ביעד הנפלא הזה בעתיד, לא תהיה עוד התייחסות להפיכה למתגבר ולמושלם. כל ברוא ימלא אז את חובתו ותו לא. כיום, אלוהים גורם לאדם לעסוק בדברים האלה פשוט כדי להגדיר לאדם טווח פעולה, כדי שעיסוקו של האדם יהיה ממוקד ומעשי יותר. אלמלא כן, האדם היה חי בתוך מופשטות מעורפלת ועוסק בהיווכחות בחיי נצח, ולו היה זה המצב, האדם היה אומלל עוד יותר, הלא כן? האם עיסוק כזה, ללא יעדים או עקרונות, איננו הונאה עצמית? בסופו של דבר, מטבע הדברים, העיסוק הזה לא היה נושא פרי. בסופו של יום, האדם היה עדיין חי בתחומו של השטן ולא היה מסוגל להיחלץ ממנו. לשם מה לו לכרוך עצמו בעיסוק כה חסר מטרה? כשהאדם ייווכח ביעד הנצחי, הוא יעבוד את הבורא, ומשום שהאדם זכה בישועה ונוכח בנצח, הוא לא יעסוק במטרות כלשהן, ויתרה מזאת, הוא לא יצטרך לדאוג עוד שהשטן יצוּר עליו. זה יהיה הרגע שבו האדם יידע את מקומו וימלא את חובתו, ואפילו אם בני האדם לא יעברו ייסורים ושיפוט, כל אחד מהם ימלא את חובתו. בעת הזו, האדם יהיה ברוא, הן בזהותו והן במעמדו. לא תתקיים עוד הבחנה בין בכירים וזוטרים. כל אדם פשוט ימלא תפקיד שונה. עם זאת, האדם עדיין יחיה ביעד מסודר והולם עבור האנושות. האדם ימלא את חובתו על מנת לעבוד את הבורא, ואנושות כזו תהיה האנושות של הנצח. באותה עת, האדם יזכה בחיים שמוארים באורו של אלוהים, חיים תחת השגחתו והגנתו של אלוהים, חיים יחד עם אלוהים. האנושות תקיים חיים רגילים על פני האדמה וכל בני האדם ייווכחו בדרך הישר. תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תביס את השטן לחלוטין, ופירושו שאלוהים ישיב את צלמו המקורי של האדם לאחר בריאתו, ובכך אלוהים יגשים את כוונתו המקורית. בראשית, לפני שהשטן השחית את האנושות, האנושות חיה חיים רגילים על פני האדמה. לאחר מכן, כאשר השטן השחית את האדם, האדם איבד את החיים הרגילים האלה, וכך החלה עבודת הניהול של אלוהים והקרב נגד השטן להשבת חייו הרגילים של האדם. רק עם תום עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, יתחילו באופן רשמי חיי האנושות כולה על פני האדמה. רק אז יהיו לאדם חיים נפלאים, ואלוהים ישיב את התכלית המקורית של בריאת האדם מבראשית, וכן את צלמו המקורי של האדם. לכן, לאחר שיהיו לאדם חיי אנוש רגילים על פני האדמה, הוא יפסיק לעסוק בהפיכה למתגבר ולמושלם, משום שהאדם יהיה קדוש. "המתגברים" ו"המושלמים" שאנשים מדברים עליהם הם המטרות שאלוהים העניק לאדם במהלך הקרב בין אלוהים לשטן, והמטרות האלה קיימות רק מפני שהאדם הושחת. הדרך להביס את השטן היא לתת לכם מטרה ולגרום לכם לעסוק בהגשמתה. כשאלוהים דורש מכם להיות מתגברים, להפוך למושלמים או לשמש אותו, אתם נדרשים לשאת עדות כדי לבייש את השטן. בסופו של דבר, האדם יחיה חיי אנוש רגילים על פני האדמה ויהיה קדוש. כשזה יקרה, האם בני האדם עדיין ישאפו להפוך למתגברים? הם כולם ברואים, הלא כן? באשר להפיכה למתגברים ולמושלמים, מילים אלו מכוונות כלפי השטן וכלפי הזוהמה של האדם. האין המילה "מתגבר" מתייחסת לניצחון על השטן ועל הכוחות העוינים? כשאתם אומרים שהפכתם למושלמים, מה בכם הפך למושלם? התנערתם מהטבע השטני המושחת שלכם, כדי שתוכלו לרחוש אהבה עילאית כלפי אלוהים, הלא כן? הדברים האלה נאמרים ביחס לדברים המזוהמים שבאדם, וביחס לשטן. הם אינם נאמרים ביחס לאלוהים.

כיום, אם אינכם עוסקים בהפיכה למתגברים ולמושלמים, הרי שבעתיד, כשהאנושות תחיה חיים רגילים על פני האדמה, לא תהיה הזדמנות לעיסוק כזה. בשלב ההוא, סופו של כל אדם כבר יתגלה. בשלב ההוא, יהיה ברור אילו בני אדם אתם ואם תרצו להיות מתגברים או להפוך למושלמים, הדבר יהיה בלתי-אפשרי. העניין הוא שהאדם ייענש על מרדנותו לאחר שהיא תתגלה. בשלב ההוא, עיסוקו של האדם לא יהיה מרומם מעיסוקים של אחרים, כך שבני אדם מסוימים יהיו מתגברים ואחרים יהפכו למושלמים, או שאחרים יהיו בניו הבכורים של אלוהים ואחרים יהיו בני האל. הם לא יעסקו בדברים האלה. כולם יהיו ברואי אל, כולם יחיו על פני האדמה, וכולם יחיו ביחד עם אלוהים על פני האדמה. בעת הזו ניטש הקרב בין אלוהים והשטן. זה הזמן שבו קרב זה טרם הסתיים, הזמן שבו האדם עדיין לא נפל לגמרי בנחלתו של אלוהים. זו תקופת מעבר. לכן, נדרש מהאדם להפוך למתגבר או לאחד מאנשי האל. כיום ישנם הבדלי מעמדות, אך כשיבוא היום, לא יהיו הבדלים כאלה: מעמדם של כל המנצחים יהיה זהה – הם כולם יהיו בני אדם כשירים ויחיו בשוויון על פני האדמה, כלומר הם יהיו ברואים כשירים וכולם יקבלו את אותם הדברים. מפני שהעידנים של עבודתו של אלוהים שונים ומפני שמטרות עבודתו שונות אף הן, אם העבודה הזו נעשית בכם, אתם זכאים להפוך למושלמים ולמתגברים. אילו העבודה הזו הייתה נעשית בארצות אחרות, תושבי הארצות ההן היו זכאים להפוך לקבוצת בני האדם הראשונה שתיכבש ולקבוצת בני האדם הראשונה שאלוהים יהפוך למושלמים. כיום, העבודה הזו לא מתבצעת בארצות אחרות, ולכן תושבי הארצות האלה לא זכאים להפוך למושלמים ולמתגברים, והם אינם מסוגלים להפוך לקבוצה הראשונה. משום שמטרת עבודתו של אלוהים שונה, העידן של עבודתו של אלוהים שונה והיקף העבודה שונה. לכן יש קבוצה ראשונה, הלא היא המתגברים, וכך גם תהיה קבוצה שנייה של בני אדם שאלוהים יהפוך למושלמים. לאחר שתהיה קבוצה ראשונה של בני אדם שאלוהים יהפוך למושלמים, היא תהווה דוגמה ומופת, וכך בעתיד, יהיו קבוצה שנייה ושלישית של בני אדם שאלוהים יהפוך למושלמים. אולם בהסתכלות הנצחית, כל הקבוצות יהיו זהות, ולא יהיו להן מעמדות שונים. בני האדם בקבוצות השונות פשוט יהפכו למושלמים בזמנים שונים, ולא יהיה הבדל במעמדם. בבוא היום שבו אלוהים ישלים את כולם והעבודה של התבל כולה תושלם, לא יהיה הבדל במעמדות וכולם יהיו במעמד שווה. כיום, העבודה הזו נעשית בקרבכם, כדי שתהפכו למתגברים. אילו היא הייתה מתבצעת בבריטניה, אזי הקבוצה הראשונה הייתה בבריטניה, בדיוק כפי שאתם תהיו הקבוצה הראשונה. אתם פשוט בורכתם בחסד בכך שאני מבצע את עבודתי בקרבכם כיום, ואלמלא הייתי עושה את העבודה הזו בכם, הייתם שייכים לקבוצה השנייה, השלישית, הרביעית או החמישית. הדבר נובע פשוט מההבדל בסדר העבודה. במילים "הקבוצה הראשונה והקבוצה השנייה" אין הכוונה לכך שקבוצה אחת מתעלה על רעותה. הן רק מסמלות את הסדר שבו בני האדם הופכים למושלמים. כיום, אני משתף אתכם בדברים האלה, אך מדוע הם לא נודעו לכם קודם לכן? משום שללא תהליך, בני האדם נוטים להיות קיצוניים. לדוגמה, ישוע אמר בזמנו: "כפי שיצאתי לדרך, כך אגיע." כיום, בני אדם רבים התאהבו בדברים האלה, והם רוצים רק לעטות גלימות לבנות ולהמתין להילקח השמיימה. לפיכך, יש דברים רבים שלא יכולים להיאמר מוקדם מדי. אילו הם נאמרו מוקדם מדי, האדם היה בוחר בדרכים קיצוניות. שיעור קומתו של האדם דל מדי והוא אינו מסוגל להבין לאשורה את האמת שבדברים האלה.

כשהאדם ישיג חיי אנוש אמיתיים על פני האדמה, וכל כוחות השטן ישועבדו, האדם יחיה בקלות על פני האדמה. הדברים לא יהיו מורכבים כמו שהם כיום: יחסי אנוש, קשרים חברתיים, קשרי משפחה מורכבים... הם מטרידים כל כך ומכאיבים כל כך! חייו של האדם כאן אומללים כל כך! לאחר שהאדם ייכבש, לבו ודעתו ישתנו: יהיה לו לב שירא את אלוהים ואוהב אותו. לאחר שאלוהים יכבוש את כל בני האדם בתבל שרוצים לאהוב אותו, כלומר לאחר שהשטן יובס, ולאחר שהשטן וכל כוחות החושך ישועבדו, חייו של האדם על פני האדמה יהיו חסרי דאגות והוא יהיה מסוגל לחיות בחופשיות על פני האדמה. לו חיי האדם היו ללא קשרי בשר וללא המורכבויות של הבשר, הם היו קלים בהרבה. קשרי הבשר של האדם מורכבים מדי, ועובדה זו מוכיחה שהוא עדיין לא השתחרר מהשפעתו של השטן. אילו היו לכם קשרים כאלה עם כל אחד מאחיכם ואחיותיכם, אם היו לכם קשרים כאלה עם כל בן משפחה שלכם, לא היו לכם דאגות ולא הייתם צריכים לדאוג בשל איש. לא היה יכול להיותן מצב טוב מכך, וכך, האדם היה משתחרר ממחצית מסבלו. כשהאדם יחיה חיי אנוש רגילים על פני האדמה, הוא ידמה למלאך. על אף שהוא עדיין יהיה בשר ודם, הוא ידמה מאוד למלאך. זו ההבטחה הסופית, זו ההבטחה האחרונה שהאדם מקבל. כיום, האדם עובר ייסורים ומשפט. האם אתם חושבים שאין משמעות לעובדה שהאדם חווה דברים כאלה? הייתכן שעבודת הייסורים והמשפט מתבצעת ללא סיבה? בעבר, נאמר שהשתת ייסורים ומשפט על האדם כמוהם כהשלכתו לבור ללא תחתית, כלומר שלילת גורלו וסיכוייו העתידיים. כל זה נועד למטרה אחת: טיהור האדם. האדם אינו מושלך לבור ללא תחתית בכוונה תחילה, ואז אלוהים מנער חוצנו ממנו. למעשה, הדבר נועד לטפל במרדנות שבאדם כדי שבסופו של דבר ניתן יהיה לטהר את כל הדברים שבאדם, על מנת שהוא יוכל להכיר את אלוהים באמת ולהידמות לאדם קדוש. אם זה ייעשה, הכול יוגשם. למעשה, לאחר הטיפול בדברים שבאדם שיש לטפל בהם ולאחר שהאדם יישא עדות מהדהדת, השטן יובס גם כן, וגם אם חלק מהדברים האלה שהיו באדם מלכתחילה לא יטוהרו לגמרי, ברגע שהשטן יובס, הם כבר לא יגרמו לבעיות, ובשלב הזה, האדם יטוהר לחלוטין. האדם מעולם לא חווה חיים כאלה, אך לאחר שהשטן יובס, הכול יבוא על מקומו בשלום, והדברים הפעוטים האלה באדם ייפתרו כולם. כל שאר הבעיות יסתיימו ברגע שהבעיה המרכזית הזו תיפתר. במהלך התגלמותו של אלוהים כבשר ודם על פני האדמה, כשהוא עושה את עבודתו באופן אישי בקרב בני האדם, כל העבודה שהוא עושה נועדה להביס את השטן, והוא יביס את השטן על-ידי כיבוש האדם והפיכתכם לשלמים. כשתישאו עדות מהדהדת, גם זה יהיה אות לתבוסתו של השטן. ראשית האדם נכבש, ובסופו של דבר הוא הופך למושלם לחלוטין, כדי להביס את השטן. עם זאת, במהותו של דבר, תבוסתו של השטן מלווה גם בישועת האנושות כולה מים הצרות הריקני הזה. בין אם העבודה הזו מתבצעת בתבל כולה או רק בסין, היא נועדה כולה להבסת השטן ולהושעת האנושות כולה, כדי שהאדם ייווכח ברגיעה. אלוהים בהתגלמותו, הבשר ודם הרגילים האלה, נועדו בדיוק להבסת השטן. עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נועדה להביא ישועה לכל אדם תחת השמיים אשר אוהב את אלוהים, היא נועדה לכבוש את האנושות כולה, ויתרה מזאת, היא נועדה להביס את השטן. לא ניתן להפריד את הליבה של עבודת הניהול של אלוהים מהבסת השטן, זאת כדי להביא ישועה לאנושות כולה. מדוע נאמר תמיד בחלקים כה רבים מהעבודה הזו שעליכם לשאת עדות? וכלפי מי מופנית העדות הזו? האין היא מופנית כלפי השטן? העדות הזו היא על אלוהים והיא נועדה להעיד שעבודתו של אלוהים השיגה את ההשפעה הרצויה. נשיאת העדות מתקשרת לעבודה של הבסת השטן. אלמלא היה קרב כנגד השטן, האדם לא היה נדרש לשאת עדות. מאחר שאלוהים חייב להביס את השטן, במקביל להושעת האדם, אלוהים דורש שהאדם יישא עליו עדות בפני השטן, ואלוהים משתמש בעדות זו להושיע את האדם ולהילחם בשטן. כתוצאה מכך, האדם הוא הן מושא הישועה והן כלי-שרת להבסת השטן, ולכן, האדם נמצא בליבה של עבודת הניהול השלמה של אלוהים, ואילו השטן הוא רק מושא ההשמדה והאויב. ייתכן שאתם מרגישים שלא עשיתם דבר, אך משום השינויים בטבעכם, נישאה עדות, ועדות זו מופנית כלפי השטן ולא כלפי האדם. האדם אינו כשיר ליהנות מעדות כזו. כיצד הוא יכול להבין את העבודה שאלוהים עושה? מושא מאבקו של אלוהים הוא השטן. לעומת זאת, האדם הוא רק מושא הישועה. לאדם יש טבע שטני מושחת והוא אינו מסוגל להבין את העבודה הזו. זאת משום ההשחתה של השטן. אין זה טבעו של האדם מבראשית, אלא השטן גרם לו. כיום, עבודתו העיקרית של אלוהים היא להביס את השטן, כלומר לכבוש את האדם לחלוטין, כדי שהאדם יוכל לשאת עדות סופית על אלוהים בפני השטן. כך יוגשמו כל הדברים. במקרים רבים, בעיניכם הבלתי מזוינת נדמה שדבר לא קרה, אך למעשה העבודה כבר הושלמה. האדם דורש שכל עבודת ההשלמה תהיה גלויה, אולם אני השלמתי את עבודתי מבלי שהפכתי אותה לגלויה לעיניכם. זאת משום שהשטן נשמע לי כעת, ופירושו שהוא נחל תבוסה גמורה ושכל חוכמתו, עוצמתו וסמכותו של אלוהים הביסו את השטן. זו בדיוק העדות שיש לשאת, ועל אף שהדבר לא מתבטא באדם בבירור, על אף שהדבר לא נראה בעין בלתי מזוינת, השטן כבר הובס. העבודה הזו מכוונת כולה כלפי השטן והיא מתבצעת משום הקרב בשטן. לכן, יש דברים רבים שהצליחו והאדם אינו רואה זאת, אך בעיני אלוהים הם הצליחו זה מכבר. זו אחת האמיתות הפנימיות של מכלול עבודתו של אלוהים.

לאחר שהשטן יובס, כלומר לאחר שהאדם ייכבש לגמרי, האדם יתפוס שכל העבודה הזו נועדה למען הישועה, ושהאמצעי לישועה זו הוא לחלץ את בני האדם מידי השטן. עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים מחולקת לשלושה שלבים: עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. שלושת שלבי העבודה האלה נועדו כולם לישועת האנושות, כלומר הם נועדו לישועת האנושות שהשטן השחית אותה באופן חמור. אולם הם נועדו גם כדי לאפשר לאלוהים להילחם בשטן. באופן זה, כשם שעבודת הישועה נחלקת לשלושה שלבים, גם הקרב בשטן מחולק לשלושה שלבים, ושני ההיבטים האלה של עבודתו של אלוהים מתבצעים בעת ובעונה אחת. הקרב בשטן נועד למעשה לישועת האנושות, ומשום שהעבודה של ישועת האנושות לא ניתנת להשלמה בשלב אחד, הקרב בשטן גם הוא מחולק לשלבים ולתקופות, והמלחמה בשטן ניטשת בהתאם לצרכיו של האדם ולמידה שבה השטן השחית אותו. ייתכן שהאדם מדמיין שבקרב הזה אלוהים יתחמש כנגד השטן, כפי ששני צבאות נלחמים זה בזה. רק בינתו של האדם מסוגלת לדמיין דבר כזה. זה רעיון עמום ולא מציאותי ביותר, אך זה מה שהאדם מאמין. ומשום שאני אומר כאן שהאמצעי לישועת האדם הוא הקרב בשטן, האדם מדמיין שכך נערך הקרב הזה. בעבודה של ישועת האדם, ישנם שלושה שלבים, כלומר הקרב בשטן חולק לשלושה שלבים לפני שהשטן יובס אחת ולתמיד. אולם האמת הפנימית של מכלול עבודת הקרב בשטן היא שתוצאותיה מושגות באמצעות כמה שלבי עבודה: הרעפת חסד על האדם, הפיכה לקורבן החטאת של האדם, מחילה לאדם על חטאיו, כיבוש האדם והפיכתו למושלם. לאמיתו של דבר, הקרב בשטן איננו התחמשות כנגד השטן, אלא ישועת האדם, עבודה על חייו של האדם ושינוי טבעו של האדם כך שהוא יוכל לשאת עדות על אלוהים. כך השטן יובס. השטן יובס באמצעות שינוי טבעו המושחת של האדם. לאחר שהשטן יובס, כלומר לאחר שהאדם יזכה בישועה מלאה, השטן המושפל יהיה משועבד לחלוטין, וכך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, מהות הישועה של האדם היא הקרב בשטן, והמלחמה בשטן משתקפת בראש ובראשונה בישועת האדם. השלב של אחרית הימים, שבו האדם ייכבש, הוא השלב האחרון בקרב כנגד השטן וזו גם העבודה של הישועה המלאה של האדם מתחומו של השטן. המשמעות הפנימית של כיבוש האדם היא להשיב לבורא בעקבות הכיבוש את התגלמות השטן, דהיינו, את האדם שהשטן השחית. באופן זה הוא ייטוש את השטן וישוב לאלוהים באופן מלא. כך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, עבודת הישועה היא העבודה האחרונה בקרב כנגד השטן והשלב האחרון בניהולו של אלוהים לשם הבסת השטן. ללא העבודה הזו, ישועת האדם באופן מלא לא הייתה אפשרית, תבוסתו המוחלטת של השטן לא הייתה אפשרית והאנושות לעולם לא הייתה מסוגלת להיווכח ביעד הנפלא או להשתחרר מהשפעתו של השטן. כתוצאה מכך, לא ניתן להשלים את עבודת הישועה של האדם לפני שיושלם הקרב בשטן, מכיוון שליבת עבודת הניהול של אלוהים הוא לשם ישועת האנושות. האנושות הקדומה ביותר הייתה בידיו של אלוהים, אך בשל הפיתוי וההשחתה של השטן, השטן שיעבד את האדם והאדם נפל לידי הרשע. לפיכך, נוצר צורך להביס את השטן בעבודת הניהול של אלוהים. משום שהשטן השתלט על האדם ומשום שהאדם הוא ההון של מכלול הניהול של אלוהים, על מנת להושיע את האדם, אלוהים צריך לחטוף אותו בחזרה מידי השטן, דהיינו, אלוהים חייב להשיב אליו את האדם שהוחזק בשבי השטן. לפיכך, יש להביס את השטן באמצעות שינויים בטבעו הישן של האדם, שינויים אשר משיבים לאדם את הגיונו המקורי. כך ניתן לחטוף מידי השטן את האדם שנלקח בשבי. אם האדם ישוחרר מהשפעותיו ומשעבודו של השטן, השטן יבויש, האדם יוחזר בסופו של דבר והשטן יובס. ומשום שהאדם שוחרר מההשפעה החשוכה של השטן, האדם יהפוך לשלל הקרב הגדול הזה, והשטן יהפוך למושא הענישה בתום הקרב. לאחר מכן, עבודת הישועה של האנושות תושלם במלואה.

לאלוהים אין כוונות זדון כלפי ברואיו. משאלתו היחידה היא להביס את השטן. כל עבודתו של אלוהים – בין שמדובר בייסורים ובין שמדובר במשפט – מופנית כלפי השטן. היא מתבצעת כדי להושיע את האנושות וכדי להביס את השטן, ויש לה רק מטרה אחת: לערוך קרב בשטן עד הסוף המר! אלוהים לא ינוח ולא ישקוט עד שיזכה בניצחון על השטן! הוא ינוח כאשר הוא יביס את השטן. משום שכל עבודתו של אלוהים מופנית אל השטן, משום שבני האדם שהשטן השחית נמצאים כולם בשליטה של תחומו של השטן ומשום שהם חיים כולם בתחומו של השטן, מבלי לערוך קרב בשטן ולגרום לבני האדם לעזוב אותו, השטן לא היה מרפה מאחיזתו בבני האדם האלה ואלוהים לא היה יכול לזכות בהם. אילו אלוהים לא זכה בהם, זו הייתה הוכחה שהשטן לא הובס, שהוא לא הפסיד בקרב. לפיכך, בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, במהלך השלב הראשון, הוא עשה את עבודת החוק. בשלב השני, הוא עשה את העבודה של עידן החסד, כלומר את עבודת הצליבה. ובשלב השלישי, הוא עושה את העבודה של כיבוש האנושות. כל העבודה הזו מכוונת בהתאם למידה שבה השטן השחית את האנושות. כולה נועדה להביס את השטן וכל אחד מהשלבים האלה נועד להביס את השטן. מהותה של עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים היא הקרב בתנין הגדול האדם כאש, והעבודה של ניהול האנושות היא גם העבודה של הבסת השטן, עבודת הקרב כנגד השטן. אלוהים נאבק במשך ששת אלפי שנים, ולפיכך, הוא עבד במשך ששת אלפי שנים כדי להביא את האדם בסופו של דבר אל מישור חדש. כשהשטן יובס, האדם ישוחרר לחלוטין. האין זה הכיוון של עבודתו של אלוהים כיום? זה בדיוק הכיוון של העבודה הנוכחית: השחרור המלא של האדם והוצאתו לחופשי כדי שהוא לא יהיה כפוף עוד לכללים כלשהם ולא יוגבל בכבלים ובהגבלות. כל העבודה הזו נעשית על פי שיעור קומתכם ועל פי הצרכים שלכם. כלומר, אתם מקבלים את מה שביכולתכם להגשים. אין מדובר ב"לאלץ ברווז לעמוד על ענף" – לכפות עליכם דבר מה, אלא כל העבודה הזו מתבצעת בהתאם לצרכים שלכם בפועל. כל שלב בעבודה מתבצע על פי הצרכים והדרישות של האדם בפועל ונועד להביס את השטן. למעשה, בראשית, לא היו שום מחסומים בין הבורא וברואיו. השטן גורם לכל המחסומים האלה. האדם איבד את היכולת לראות או לדעת דבר כלשהו בשל ההפרעות וההשחתה של השטן. האדם הוא הקורבן, זה שהולך שולל. לאחר שהשטן ינחל תבוסה, הברואים יחזו בבורא והבורא יתבונן בבוראים ויהיה מסוגל להוביל אותם באופן אישי. רק אלה החיים שהאדם ראוי להם על פני האדמה. לכן, עבודתו של אלוהים נועדה בראש ובראשונה להבסת השטן, ולאחר שהשטן יובס, הכול ייפתר. כיום, ראיתם שאין זה עניין של מה בכך עבור אלוהים לבוא בקרב בני האדם. אלוהים אינו בא כדי לבלות את כל ימיו בהצבעה על הפגמים שלכם, לומר דבר כזה או אחר, או פשוט לאפשר לכם לראות איך הוא נראה, ואיך הוא מדבר וחי. אלוהים לא התגלם כבשר רק כדי שתוכלו להביט בו, כדי לפקוח את עיניכם, או כדי לאפשר לכם לשמוע את התעלומות שהוא דיבר עליהן ועל שבעת החותמות שהוא פתח. במקום זאת, הוא התגלם כבשר ודם כדי להביס את השטן. אלוהים בא באופן אישי כבשר ודם אל בני האדם כדי להושיע את האדם ולערוך קרב בשטן. זו החשיבות של התגלמותו כבשר ודם. אילולא אלוהים עשה זאת כדי להביס את השטן, הוא לא היה עושה את העבודה הזו באופן אישי. אלוהים ירד ארצה כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, לגלות את עצמו לאדם ולאפשר לאדם לחזות בו. האם זה עניין של מה בכך? זה בהחלט לא דבר פשוט! אין זה כמו שהאדם מדמיין: שאלוהים בא כדי שהאדם יוכל להתבונן בו, כדי שהאדם יבין שאלוהים אמיתי ואיננו מעורפל וחלול ושאלוהים נשגב אך גם צנוע. הייתכן שהדבר פשוט כל כך? בדיוק מפני שהשטן השחית את בשרו ודמו של האדם ומפני שהאדם הוא זה שאלוהים מתכוון להושיעו, אלוהים חייב ללבוש בשר ודם כדי להילחם בשטן ולרעות את האדם באופן אישי. רק זה יביא תועלת לעבודתו. שתי התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם אירעו על מנת להביס את השטן וגם על מנת להיטיב להושיע את האדם. זאת משום שרק אלוהים יכול להיות לנהל קרב כנגד השטן, בין שמדובר ברוח האל או בבשרו ודמו של האל בהתגלמותו. בקיצור, המלאכים אינם יכולים להילחם בשטן, וקל וחומר שהאדם שהשטן השחית אינו מסוגל לכך. למלאכים אין הכוחות לנהל את הקרב הזה, והאדם חסר אונים אף יותר. לפיכך, אם אלוהים רוצה לעבוד על חיי האדם, אם הוא רוצה לרדת ארצה באופן אישי כדי להושיע את האדם, עליו להתגלם כבשר ודם באופן אישי. כלומר, עליו ללבוש את הבשר והדם באופן אישי, ועם זהותו הטבעית והעבודה שעליו לעשות, עליו לבוא אל בני האדם ולהושיע את האדם באופן אישי. אחרת, לו רוח האל או האדם היו עושים את העבודה הזו, אזי קרב זה היה מסתיים בלא כלום ולא היה מסתיים לעולם. רק כשאלוהים מתגלם כבשר ודם כדי ללחום בשטן באופן אישי בקרב בני האדם, יש לאדם סיכוי לישועה. יתר על כן, רק כך השטן יבויש ולא יוכל עוד לנצל לרעה הזדמנויות או לבצע את תוכניותיו. רוח האל אינה מסוגלת להגשים את העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם, ועל אחת כמה וכמה שאף בן אדם בשר ודם אינו מסוגל לבצע את העבודה הזו עבור אלוהים, מכיוון שהעבודה שאלוהים עושה מתבצעת למען חייו של האדם וכדי לשנות את טבעו המושחת של האדם. אילו האדם היה משתתף בקרב הזה, הוא היה רק נס על נפשו באי-סדר עגום ופשוט לא היה מסוגל לשנות את טבעו המושחת. אלוהים לא היה מסוגל להושיע את האדם מהצלב או לכבוש את כל האנושות המרדנית, אלא היה יכול רק לעשות מעט עבודה ישנה שאיננה חורגת מהעקרונות או עבודה שאינה קשורה להבסת השטן. אז למה לטרוח? מה חשיבותה של עבודה שאינה לה יכולת באנושות, קל וחומר אין לה אפשרות להביס את השטן? לכן, רק אלוהים עצמו יכול לערוך את הקרב בשטן והאדם פשוט אינו מסוגל לעשות זאת. חובתו של האדם היא להישמע ולהיות חסיד של אלוהים, מכיוון שהאדם אינו מסוגל לעשות עבודה הקשורה לשמיים ולארץ, ואף פחות מכך את העבודה של הקרב כנגד השטן. האדם יכול רק לְרַצות את הבורא תחת מנהיגותו של אלוהים עצמו, שבאמצעותה יובס השטן. זה הדבר היחידי שהאדם יכול לעשות. לכן, בכל פעם שפורץ קרב חדש, דהיינו בכל פעם שמתחילה העבודה של העידן החדש, אלוהים עצמו עושה את העבודה הזו, שבאמצעותה הוא מוביל את העידן כולו ופותח נתיב חדש לאנושות כולה. השחר של כל עידן חדש הוא התחלה חדשה בקרב כנגד השטן, שבאמצעותה האדם נוכח במישור חדש ויפה יותר ובעידן חדש שאלוהים עצמו מוביל. האדם הוא אדון הכול, אך בני האדם שיפלו בנחלתו של אלוהים יהפכו לשלל של כל הקרבות בשטן. השטן הוא זה שמשחית את הכול, הוא זה שמפסיד בכל הקרבות והוא גם זה שייענש בתום הקרבות האלה. מבין אלוהים, האדם והשטן, רק השטן יהיה שנוא ודחוי. לעומת זאת, בני האדם שהשטן זכה בהם ושאלוהים לא השיב אותם אליו הופכים לאלה שנענשים בשם השטן. מבין שלושת אלה, כל הדברים צריכים לעבוד רק את אלוהים. לעומת זאת, בני האדם שהשטן השחית ושאלוהים השיב אליו ואשר הולכים בדרך של אלוהים הופכים לאלה שיקבלו את הבטחתו של אלוהים וישפטו את הרשעים עבור אלוהים. אין ספק שאלוהים ינצח והשטן יובס, אך מבין בני האדם יהיו שיזכו ויהיו שיפסידו. המנצחים יימנו על המתגברים ואלה שיפסידו יימנו על המפסידים. זה המיון של כל אדם לסוגו וזו התוצאה הסופית של כל עבודתו של אלוהים. זו גם המטרה של כל עבודתו של אלוהים אשר לא תשתנה לעולם. ליבת העבודה העיקרית בתוכנית הניהול של אלוהים ממוקדת בישועת האדם, ואלוהים מתגלם כבשר ודם בעיקר למען הליבה הזאת, למען העבודה הזו ועל מנת להביס את השטן. הפעם הראשונה שאלוהים התגלם כבשר ודם נועדה גם כן להביס את השטן: הוא התגלם כבשר ודם באופן אישי ונצלב באופן אישי כדי להשלים את עבודת הקרב הראשון, שהייתה העבודה של גאולת האנושות. בדומה לכך, גם השלב הנוכחי בעבודה מתבצע באופן אישי בידי אלוהים, שהתגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, כדי לומר את דברו באופן אישי וכדי לאפשר לאדם לראות אותו. באופן בלתי נמנע, כמובן, הוא יעשה גם מעט עבודה אחרת לאורך הדרך, אך הסיבה העיקרית לכך שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי היא על מנת להביס את השטן, לכבוש את האנושות כולה ולזכות בבני האדם האלה. ולכן, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם באמת איננה פשוטה. אילו מטרתו הייתה רק להוכיח לאדם שאלוהים צנוע, נסתר ואמיתי, אזי הוא לא היה צריך להתגלם כבשר ודם. אפילו לו אלוהים לא היה מתגלם כבשר ודם, הוא היה יכול לחשוף ישירות בפני האדם את צניעותו ואת נסתרותו, את גדולתו ואת קדושתו, אולם לדברים אלה אין כל קשר לעבודה של ניהול האנושות. אין להם יכולת להושיע את האדם או להשלים אותו, ועוד פחות מכך להביס את השטן. אילו הבסת השטן הייתה כרוכה רק בקרב של רוח האל ברוח אחרת, היה לעבודה הזו ערך מעשי נמוך עוד יותר. היא לא הייתה מסוגלת לגרום לאדם ליפול בנחלתו של אלוהים והיא הייתה הורסת את גורלו של האדם ואת סיכוייו העתידיים. היות שכך, יש חשיבות עצומה לעבודה הנוכחית של אלוהים. היא לא נועדה רק כדי לאפשר לאדם לראות את אלוהים, כדי לפקוח את עיניו של האדם, או כדי לספק לו מעט דחיפה ועידוד. אין לעבודה כזו כל חשיבות. אם אתם יכולים לדבר רק על ידע כזה, הדבר מוכיח שאינכם יודעים מהי החשיבות האמיתית של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם.

אלוהים עצמו עושה באופן אישי את כל העבודה בתוכנית הניהול שלו. אלוהים עצמו עשה באופן אישי את השלב האשון – את בריאת העולם – ואלמלא עשה זאת, אף אחד לא היה מסוגל לברוא את האנושות. השלב השני היה גאולת האנושות כולה, וגם אותו עשה אלוהים באופן אישי. הדבר מובן מאליו לגבי השלב השלישי: ישנו צורך גדול אף יותר שאלוהים עצמו יבצע את הסיום של כל עבודתו. אלוהים עצמו עושה את כל העבודה של גאולת האנושות כולה, כיבושה, הזכייה בה והפיכתה למושלמת. אילולא הוא עשה את העבודה הזו באופן אישי, האדם לא היה יכול לייצג את זהותו של אלוהים או לעשות את עבודתו של אלוהים. על מנת להביס את השטן, על מנת לזכות באנושות ועל מנת להעניק לאדם חיים רגילים על פני האדמה, אלוהים מוביל את האדם באופן אישי ועובד באופן אישי בקרב בני האדם. למען כלל עבודת הניהול של אלוהים ולמען כל עבודתו, אלוהים חייב לעשות את העבודה הזו באופן אישי. אם האדם רק מאמין שאלוהים בא כדי שהאדם יראה אותו וכדי לשמח את האדם, אזי אמונות כאלה הן חסרות ערך וחסרות חשיבות. הבנתו של האדם שטחית מדי! אלוהים יכול לעשות את העבודה הזו באופן מעמיק ומלא רק כשהוא מבצע אותה בעצמו. האדם אינו מסוגל לעשות אותה בשמו של אלוהים. מכיוון שאין לאדם את הזהות או המהות של אלוהים, הוא אינו מסוגל לעשות את העבודה של אלוהים. ואפילו אם האדם היה עושה את העבודה הזאת, לא הייתה לה כל השפעה. בפעם הראשונה שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא עשה זאת למען הגאולה, כדי לגאול את כל האנושות מחטא, כדי להקנות לאדם את היכולת להיטהר ולזכות במחילה על חטאיו. אלוהים עושה גם את עבודת הכיבוש באופן אישי בקרב בני האדם. לו אלוהים היה רק מתנבא במהלך השלב הזה, אזי נביא או אדם מוכשר אחר היה יכול לתפוס את מקומו. לו דובר רק על נבואה, אזי האדם היה יכול למלא את מקומו של אלוהים. לעומת זאת, לו האדם ניסה לעשות את העבודה של אלוהים עצמו באופן אישי וניסה לעבוד על חיי האדם, הוא לא היה מסוגל לעשות את העבודה הזו. אלוהים עצמו חייב לבצע אותה באופן אישי: אלוהים חייב להתגלם כבשר ודם באופן אישי כדי לעשות את העבודה הזו. בעידן המילה, אילו היו רק דברי נבואה, אזי ישעיהו ואליהו הנביא יכלו לעשות את העבודה הזאת ולא היה צורך שאלוהים עצמו יעשה אותה באופן אישי. מאחר שהעבודה בשלב הזה אינה מסתכמת אך ורק בדברי נבואה, ומאחר שחשוב עוד יותר שעבודתן של המילים תשמש לכיבוש האדם ולהבסת השטן, האדם אינו יכול לעשות את העבודה הזו ואלוהים עצמו חייב לעשות אותה באופן אישי. בעידן החוק, יהוה עשה חלק מעבודת האל, ולאחר מכן הוא אמר כמה מילים ועשה עבודה מסוימת באמצעות הנביאים. זאת משום שהאדם היה יכול למלא את מקומו של יהוה בעבודתו והחוזים יכלו לחזות דברים ולפרש חלומות מסוימים בשם אלוהים. העבודה שנעשתה בראשית לא הייתה עבודה של שינוי ישיר של טבעו של האדם, היא לא הייתה קשורה לחטאיו של האדם והאדם נדרש רק לציית לחוק. לכן יהוה לא התגלם כבשר ודם והתגלה לאדם. במקום זאת, הוא דיבר באופן ישיר אל משה ואל אחרים, גרם להם לדבר ולעבוד בשמו וגרם להם לעבוד ישירות בקרב האנושות. השלב הראשון בעבודתו של אלוהים היה להנהיג את האדם. זו הייתה תחילתו של הקרב בשטן, אך הקרב הזה עדיין לא החל באופן רשמי. המלחמה הרשמית בשטן החלה עם התגלמותו הראשונה של אלוהים והיא ממשיכה עד היום הזה. הקרב הראשון במלחמה זו היה צליבתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. צליבתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם הביסה את השטן וזה היה השלב המוצלח הראשון במלחמה. כשאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם החל לעבוד ישירות על חיי האדם, הייתה זו ההתחלה הרשמית של העבודה של הזכייה מחדש באדם, ומפני שהייתה זו העבודה של שינוי טבעו הישן של האדם, הייתה זו עבודה של מלחמה כנגד השטן. שלב העבודה שעשה יהוה בראשית היה בסך הכול הנהגת חיי האדם על פני האדמה. זו הייתה התחלתה של עבודתו של אלוהים, ועל אף שהיא עדיין לא כללה קרב כלשהו או עבודה גדולה כלשהי, היא הניחה את היסוד לעבודת הקרב העתידית. מאוחר יותר, שלב העבודה השני במהלך עידן החסד כלל את שינוי טבעו הישן של האדם, כלומר אלוהים עצמו עיצב את חיי האדם. אלוהים היה חייב לעשות זאת באופן אישי: היה צורך שאלוהים יתגלם באופן אישי כבשר ודם. לולא הוא התגלם כבשר ודם, אף אחד אחר לא היה יכול להחליף אותו בשלב הזה בעבודה, משום ששלב זה ייצג את עבודת הקרב הישיר בשטן. אילו האדם היה עושה את העבודה הזו בשם אלוהים, כשהאדם היה מתייצב בפני השטן, השטן לא היה נשמע לו, ולאדם לא היה סיכוי להביס אותו. האל בהתגלמותו כבשר ודם היה חייב לבוא ולהביס את השטן, משום שמהותו של האל בהתגלמותו היא עדיין מהותו של אלוהים, הוא עדיין חיי האדם, והוא עדיין הבורא. יהיה אשר יהיה, זהותו ומהותו לא ישתנו. לכן הוא לבש את הבשר והדם ועשה את העבודה שנועדה לגרום לשטן לציית באופן מוחלט. במהלך שלב העבודה של אחרית הימים, אילו האדם היה עושה את העבודה הזו והוא היה נדרש לומר את הדברים באופן ישיר, הוא לא היה מסוגל לומר אותם. ואילו נאמרו דברי נבואה, לא הייתה להם יכולת לכבוש את האדם. בכך שאלוהים לובש בשר ודם, הוא מגיע כדי להביס את השטן ולגרום לו לציית באופן מוחלט. כשאלוהים יביס את השטן באופן מוחלט, יכבוש את האדם באופן מלא ויזכה באדם לגמרי, שלב העבודה הזה יושלם וההצלחה תושג. בניהול של אלוהים, האדם אינו יכול למלא את מקומו של אלוהים. בפרט, העבודה של הנהגת העידן והשקתה של עבודה חדשה חייבת עוד יותר להתבצע באופן אישי בידי אלוהים עצמו. האדם יכול אומנם לתת לאדם אחר התגלות ולספק לו נבואות, אך הוא אינו מסוגל לעשות את העבודה שאלוהים חייב לעשות באופן אישי, את עבודת הקרב בין אלוהים עצמו והשטן. במהלך שלב העבודה הראשון, לפני שהחל הקרב בשטן, יהוה הוביל את עם ישראל באופן אישי באמצעות הנבואה שדיברו הנביאים. לאחר מכן, שלב העבודה השני היה הקרב בשטן, ואלוהים עצמו התגלם באופן אישי והפך לבשר ודם כדי לעשות את העבודה הזאת. כל מה שכרוך בקרב בשטן כרוך גם בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ופירוש הדבר שהאדם אינו יכול לערוך את הקרב הזה. אם האדם היה עורך את הקרב, הוא לא היה מסוגל להביס את השטן. איך ייתכן שיהיה לו הכוח להילחם בשטן כאשר הוא עדיין שרוי בתחומו? האדם נמצא בתווך: אם אתם נוטים לעבר השטן, אזי אתם שייכים לשטן, אך אם אתם מְרַצים את אלוהים, אתם שייכים לאלוהים. אילו האדם ניסה למלא את מקומו של אלוהים בעבודת הקרב הזה, האם הוא היה מסוגל לעשות זאת? אילו הוא היה עושה זאת, הוא היה גווע זה מכבר, הלא כן? הוא היה בא אל עולם השְׁאול זה מכבר, הלא כן? על כן, האדם אינו מסוגל להחליף את אלוהים בעבודתו, כלומר האדם אינו ניחן במהות האל, ואם הייתם מנהלים קרב כנגד בשטן, לא הייתם מסוגלים להביס אותו. האדם יכול רק לעשות עבודה מסוימת. הוא יכול לשכנע כמה בני אדם, אך הוא אינו יכול למלא את מקומו של אלוהים עצמו בעבודתו. איך ייתכן שהאדם יערוך קרב בשטן? השטן ייקח אתכם בשבי מיד בהתחלה. רק כשאלוהים עצמו עורך קרב בשטן, ועל סמך זאת, האדם נשמע לאלוהים ונהיה חסיד שלו, האדם יכול ליפול בנחלתו של אלוהים ולהימלט מכבלי השטן. הדברים שהאדם יכול להשיג בעזרת חוכמתו ויכולותיו מוגבלים מדי. הוא אינו מסוגל להפוך את האדם למושלם, להוביל אותו, ויתר על כן, להביס את השטן. תבונתו וחוכמתו של האדם אינן מסוגלות לסכל את מזימותיו של השטן, ולכן איך ייתכן שהאדם יערוך קרב בשטן?

לכל מי שמוכן להפוך למושלם יש סיכוי להפוך למושלם, ולכן כולם צריכים להירגע: בעתיד, כולכם תיווכחו ביעד. אולם אם אינכם מוכנים להפוך למושלמים ואינכם מוכנים להיווכח במישור הנפלא, זו הבעיה שלכם. כל מי שמוכן להפוך למושלם ולהיות נאמן לאלוהים, כל מי שנשמע לאלוהים וכל מי שממלא את תפקידו נאמנה – כל בני האדם האלה יכולים להפוך למושלמים. כיום, כל מי שלא ממלא את תפקידו נאמנה, כל מי שלא נאמן לאלוהים, כל מי שלא נשמע לאלוהים, ובפרט מי שקיבל את הנאורות וההארה של רוח הקודש אך אינו מנהיג אותן – כל בני האדם האלה אינם מסוגלים להפוך למושלמים. כל מי שמוכן להיות נאמן ולהישמע לאלוהים יכול להפוך למושלם, אפילו אם הוא קצת בור. כל מי שמוכן לעסוק באמונה יכול להפוך למושלם. אין צורך לדאוג בשל כך. כל עוד אתם מוכנים לעסוק בכיוון הזה, תוכלו להפוך למושלמים. אינני מוכן לנטוש או לסלק אף אחד מכם, אך אם בני האדם אינם שואפים להצליח, הם פשוט הורסים את עצמם. לא אני מסלק אתכם, אלא אתם עצמכם. אם אתם עצמכם אינכם שואפים להצליח – אם אתם עצלים, אינכם ממלאים את חובתכם, אינכם נאמנים, אינכם עוסקים באמת ותמיד עושים כאוות נפשכם, אם אתם מתנהגים בהפקרות, נאבקים למען תהילה ועושר ופועלים באופן חסר מצפון כלפי בני המין השני, אזי אתם תישאו את עול חטאיכם ואינכם ראויים לרחמיו של איש. כוונתי היא שכולכם תהפכו למושלמים ולכל הפחות תיכבשו, כדי שניתן יהיה להשלים בהצלחה את שלב העבודה הזה. אלוהים רוצה שכל בני האדם יהפכו למושלמים, שהם ייפלו בנחלתו, שהוא יטהר את כולם, ושהם יהפכו לאהוביו. אין זה משנה אם אני אומר שאתם נחשלים או שאיכותכם ירודה – אלה הן עובדות. העובדה שאני אומר זאת אינה מוכיחה שאני מתכוון לנטוש אתכם או שאיבדתי כל תקווה לגביכם, קל וחומר שהיא לא מוכיחה שאינני מוכן להושיע אתכם. היום באתי כדי לעשות את העבודה של ישועתכם, כלומר העבודה שאני עושה היא המשך של עבודת הישועה. לכל אדם יש סיכוי להפוך למושלם: אם אתם מוכנים לכך ואם אתם עוסקים בכך, בסופו של דבר תהיו מסוגלים להשיג את התוצאה הזאת ולא אטוש אף אחד מכם. אם איכותכם ירודה, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לאיכות הירודה שלכם. אם איכותכם גבוהה, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לאיכות הגבוהה שלכם. אם אתם בורים ואינכם יודעים קרוא וכתוב, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לאי ידיעת קרוא וכתוב שלכם. אם אתם יודעים קרוא וכתוב, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לרמת יכולתכם לקרוא ולכתוב. אם אתם זקנים, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לגילכם. אם אתם מסוגלים לארח אחרים, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לכך. אם אינכם מסוגלים לארח אחרים ואתם יכולים למלא רק תפקיד מסוים, בין שמדובר בהפצת הבשורה, באחזקת הכנסייה, או בביצוע פעילויות כלליות אחרות, אהפוך אתכם למושלמים בהתאם לתפקיד שתמלאו. נאמנות, ציות עד הסוף ועיסוק בחיפוש אחר אהבה עילאית כלפי אלוהים – אלה הדברים שעליכם להשיג, ואין נוהג שמתעלה על שלושת הדברים האלה. בסופו של דבר, נדרש מהאדם להשיג את שלושת הדברים האלה, ואם הוא יכול להשיג אותם, אזי הוא יהפוך למושלם. אולם מעל הכול, עליכם לעסוק בכך באמת ובתמים, עליכם להתקדם ולהשתפר ולא להיות פסיביים בהקשר זה. אמרתי שלכל אדם יש סיכוי להפוך למושלם ושכל אדם יכול להפוך למושלם, וזה עדיין נכון, אך אם אינכם שואפים להשתפר בעיסוקכם, אם לא תשיגו את שלושת הקריטריונים האלה, אזי בסופו של דבר אהיה חייב לסלק אתכם. אני רוצה שכולם ידביקו את הפערים, שכולם יקבלו את עבודתה ואת נאורותה של רוח הקודש ושכולם יהיו מסוגלים להישמע עד הסוף, משום שזו החובה שכל אחד מכם צריך למלא. לאחר שכולכם תמלאו את חובתכם, כולכם תהפכו למושלמים וכולכם תישאו עדות מהדהדת. כל מי שנושא עדות הוא אדם שניצח את השטן וזכה בהבטחתו של אלוהים. בני האדם האלה יישארו לחיות ביעד הנפלא.

קודם: מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

הבא: אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

תעלומת ההתגלמות (4)

עליכם לדעת את הסיפור מאחורי ספרי הקודש ויצירתם. ידע זה אינו נחלתם של אלה שלא קיבלו את עבודתו החדשה של אלוהים. הם אינם יודעים. אילו הסברת...

פרק 38

פרק 38בהתחשב במאפייניה הטבעיים של האנושות, כלומר, בפניה האמיתיים של האנושות, לא היה קל כלל ועיקר להמשיך להתקדם עד כה, ורק כך נגלתה באמת...

פרק 18

לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בדמותו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, בני האנוש השיבו לעצמם את הקדושה שפעם הייתה להם. הו, העולם המושחת של...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה