בסתיו של שנת 2011, פגשתי את תושבת הכפר שלי פאנג מין, שהייתה בעלת אנושיות טובה ואדיבות. היא האמינה באדון יותר מעשרים שנה, ונהגה להשתתף בכינוסים ולקרוא בכתבי הקודש דרך קבע. היא הייתה מאמינה אמיתית, ולכן רציתי לחלוק איתה את בשורת אחרית הימים של האל הכל יכול. באותה העת לא האמנתי באל זמן רב, והבנתי מעט מאוד מן האמת, לכן ביקשתי מהאחות סונג ג'יאין שתעיד בפניה של פאנג מין על עבודתו של האל באחרית הימים. דרך שיתוף על עבודת האל באחרית הימים וקריאת דבריו, פאנג מין החליטה בו במקום להמשיך ולחקור. בזמנו שמחתי מאוד. אבל לאחר מספר ימים, כשבאתי לבקר את פאנג מין, היא אמרה לי שהיא אינה רוצה להמשיך לחקור. היא אמרה, "קראתי את דברי האל הכול יכול והרגשתי שהם טובים, ולכן התקשרתי לאמי וסיפרתי לה את הבשורה על שובו של האדון. אמי אמרה שמה שאת מאמינה בו זה 'הברק ממזרח', ושאני לא צריכה להאמין בזה. המטיפים שלנו אומרים לעיתים קרובות שכל דברי האל ועבודתו נמצאים בכתבי הקודש, ושדברי האל ועבודתו לא נמצאים מחוץ לכתבי הקודש. הם אומרים שהטפת 'הברק ממזרח' סוטה מכתבי הקודש, ושלא ייתכן שמדובר בשובו של האדון." הבנתי שפאנג מין הוטעתה על ידי אימה והמטיפים של הכנסייה שלה, שגרמו לה לבלבול, ולכן אמרתי לה בדאגה: "אם אנשי הדת מאמינים שכל דברי האל ועבודתו נמצאים רק בכתבי הקודש, ושהם לא מתרחשים מחוץ לספרי הקודש, האין זה כמו להגביל את האל למה שמצוי בכתובים? האם באמת ייתכן שהאל אינו יכול לעשות עבודה חדשה מחוץ לכתבי הקודש, ושהוא אינו יכול לומר דברי אמת חדשים? האל הוא הבורא, מקור החיים. הוא כל-יכול, חכם ואדיר. האם כתבי הקודש לבדם יכולים לייצג את מלוא הווייתו של האל? איך ייתכן שדבריו ועבודתו של האל יהיו מוגבלים רק לאלה שמתועדים בכתבי הקודש? עבודתו של האל תמיד חדשה, ולעולם אינה מתיישנת. כל שלב בעבודתו מבוסס על השלב הקודם, ובכל שלב הוא מבצע עבודה חדשה ונעלה יותר. לדוגמה, בעידן החוק של הברית הישנה, האל חוקק חוקים כדי להדריך את חיי האנשים על פני האדמה. לעומת זאת, בעידן החסד של הברית החדשה, האל לא חזר על העבודה של עידן החוק. במקום זאת, על בסיס עבודתו בעידן החוק הוא ביצע את עבודת הצליבה כדי לגאול את האנושות כולה. האם עבודה חדשה זו מופיעה בברית הישנה? לא. אלה שנצמדו לברית הישנה לא קיבלו את עבודתו החדשה של ישוע אדוננו, והם כולם ננטשו וסולקו על ידי האל. הדבר נכון גם לגבי שלב העבודה הנוכחי, באחרית הימים. בהתבסס על תוכניתו לעבודת הישועה, האל מבצע את עבודת השיפוט בהתאם לצורכי האנשים, כדי לפתור לחלוטין את בעיית החטא של האנשים, וכדי שהם יוכלו להיטהר. רק על ידי הליכה בעקבות השה וקבלתו עבודתו החדשה של האל נוכל לזכות בישועת האל ולהיכנס למלכותו. אמך לא קראה את דבריו החדשים של האל... היא איננה מבינה, ולכן אמרה את מה שאמרה. את יכולה קודם כל לחקור. אל תחליטי בצורה עיוורת. אם תחמיצי את שובו של האדון, לא תהיה לך עוד הזדמנות להיוושע על ידי האל." אבל לא משנה מה אמרתי, היא לא הייתה מוכנה להקשיב. רציתי לבקש מאחות נוספת לשתף עם פאנג מין, אך היא לא הסכימה. היא גם אמרה שהיא עומדת לחזור לעיר הולדתה בעוד מספר ימים, וכבר קנתה כרטיס רכבת. הייתי מודאגת מאוד-היא כבר הייתה מעורערת, והחלה להסס. אם היא תחזור לעיר הולדתה, האם הכומר והמטיפים שלה לא יערערו אותה עוד יותר? אבל פאנג מין כבר החליטה, וידעתי שהיא לא תקשיב למה שהיה לי לומר באותה העת, ולכן הייתי חייבת ללכת.

כשהגעתי הביתה, כשחשבתי על כך שלא היה כמעט סיכוי להטיף לפאנג מין כעת, כשהיא עוזבת לעיר הולדתה, לא הייתה בי אמונה רבה, וחשתי שהטפת הבשורה קשה מדי. ככל שחשבתי על כך – כך הרגשתי גרוע יותר. ואז, דיוק כשהתחלתי לחוש שלילית, נזכרתי בדברי האל: "בעידן החסד היו לישוע רחמים וחסד עבור בני האדם. אם כבשה אחת מתוך מאה הלכה לאיבוד, הוא עזב את התשעים ותשע כדי לחפש את האחת. קו פעולה זה אינו מייצג פעולה מכנית כלשהי וגם לא כלל, אלא הוא מראה את כוונתו הדחופה של אלוהים להביא ישועה לבני האדם, כמו גם את אהבתו העזה אליהם. זו לא דרך לעשות דברים. זה טבע מסוג מסוים, מנטליות מסוימת" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'). דברי האל היו מאוד נוגעים ללב. אם יאבד אפילו שה אחד מתוך מאה, האל יעזוב את התשעים ותשעה על מנת למצוא את האחד שהלך לאיבוד. הבנתי עד כמה רציני וכן רצונו של האל להושיע אנשים. האל אינו חפץ לאבד אף אחד שבאמת מאמין בו, אהבתו לאנשים היא עד כדי כך גדולה. כשהרהרתי בדברי האל, חשתי בושה. כדי להושיע את האנושות המושחתת, האל ירד אל הארץ בהתגלמותו כבשר ודם, ושילם מחיר כבד, מתוך תקווה, כי מאמינים כנים באל יבואו לפניו ויקבלו את ישועתו. ואילו אני, ברגע שנתקלתי בקושי בהפצת הבשורה, נעשיתי שלילית ונסוגתי. כה מועטה הייתה התחשבותי בכוונתו של האל. למרות שפאנג מין עברה הטעיה וערעור, והיו לה תפיסות דתיות מסוימות, היא הייתה מאמינה אמיתית באל. היה עלי לעשות כל שביכולתי כדי לשתף איתה על האמת, לפוגג את תפיסותיה ולהביא אותה לפני האל. זו הייתה חובתי. נזכרתי בקטע נוסף מדברי האל: "לבו ורוחו של האדם אחוזים בידו של אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתה מאמין בכל זה ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים כאחד, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו לפי מחשבותיו של אלוהים. זהו האופן שבו האל מחזיק בריבונות על כל הדברים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם). דבר האל העניק לי אמונה וכוח. הכול נתון בידיו של האל, כולל מחשבותיהם ורעיונותיהם של בני האדם. מנקודת מבט אנושית, נראה היה שפאנג מין עומדת כעת לחזור לעיר הולדתה במצב מעורער, ושהסיכוי להטיף לה את הבשורה קלוש. אך האל ריבון על הכול. אם היא חלק מצאן מרעיתו של האל, היא תבין את קולו של האל. כל שיכולתי לעשות הוא לשתף פעולה כמיטב יכולתי, ולא לוותר בקלות עד להשלמת העניין. כאשר הבנתי זאת, התפללתי לאל, "אלוהים! פאנג מין התערערה, וכעת איננה מעזה לחקור את הדרך האמיתית. אני מפקידה אותה בידיך. אם היא השה שלך, ברצוני לעשות כמיטב יכולתי להטיף לה את הבשורה." לאחר מכן, נודע לי שפאנג מין חשבה שהרכבת שלה יוצאת בשעה 21:10 בערב, כאשר למעשה היא יצאה בשעה 09:10 בבוקר, ולכן היא לא הצליחה לעזוב. הבנתי, כי לבבות האנשים ורוחם נמצאים כולם ביד האל, והאל הוא זה שמתזמר ומסדר הכול. הודיתי לאל שוב ושוב בליבי, ואמונתי בהטפת הבשורה לפאנג מין התגברה.

לאחר מכן הלכתי לבקר את פאנג מין, וכשראיתי שהיא עדיין נאחזת בתפיסותיה, קראתי בפניה קטע מדבריו של האל הכול יכול: "כיוון שאנחנו מחפשים אחר צעדיו של אלוהים, עלינו לחפש אחר כוונות אלוהים, דברי אלוהים ואמירותיו של אלוהים. זאת משום שבמקום שבו נמצאים דבריו החדשים של אלוהים ישנו קולו של אלוהים, ובמקום שבו נמצאות עקבותיו של אלוהים, שם ישנם מעשי אלוהים. בכל מקום שבו נמצאת הבעתו של אלוהים שם האל מופיע, ובמקום שבו האל מופיע ישנם האמת והדרך והחיים. בחיפושכם אחר צעדיו של אלוהים, התעלמתם מהדברים 'אלוהים הוא האמת והדרך והחיים'. לכן, גם כשרבים מקבלים את האמת, הם לא מאמינים שהם צ את צעדיו של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה לא מכירים בהופעתו של אלוהים. איזו טעות חמורה! הופעתו של האל לא יכולה לעלות בקנה אחד עם תפיסות האדם, וקל וחומר שהאל לא מופיע באופן שבו דורש זאת ממנו. אלוהים בוחר כרצונו ויש לו תוכניות משלו כשהוא עושה את עבודתו. יתרה מזאת, יש לו מטרות משלו ושיטות משלו. אין לו צורך לדון עם בני האדם בעבודה שהוא עושה או לבקש את עצת האדם, וקל וחומר שלא ליידע כל אדם ואדם על עבודתו. זהו צביונו של אלוהים, ויתרה מכך, על כל בני האדם להכיר בו. אם ברצונכם להיות עדים להופעתו של אלוהים, אם אתם שואפים לצעוד בעקבות אלוהים, עליכם קודם כל להתעלות על תפיסותיכם. אסור לכם לדרוש שאלוהים יעשה דבר כזה או אחר, ועל אחת כמה וכמה לתחום אותו במגבלותיכם ולהגביל אותו לתפיסותיכם. במקום זאת, עליכם לדרוש מעצמכם כיצד עליכם לחפש אחר צעדיו של אלוהים, כיצד עליכם לקבל את הופעתו של אלוהים, וכיצד עליכם להתמסר לעבודתו החדשה של אלוהים. זה מה שהאדם צריך לעשות" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נספח 1: הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש). לאחר שקראתי את דברי האל, שיתפתי איתה, "אם ברצוננו לקדם בברכה את שובו של האדון, עלינו ללמוד להרפות מתפיסותינו האישיות. הרי את יודעת שמחשבותיו של האל הן מעבר למחשבות אנושיות. האל אינו פועל על פי תפיסות ודמיונות אנושיים. האמירה 'כל דברי האל ועבודתו מצויים אך ורק בכתבי הקודש, ושום דבר לא מתרחש מחוץ לכתבי הקודש' – האם יש לכך בסיס כלשהו בדברי האל עצמו? לא. ישוע אדוננו מעולם לא אמר זאת, וגם רוח הקודש לא העידה על כך. אם כך, האין זה מבוסס על תפיסות ודמיונות אנושיים? כאשר ישוע אדוננו הגיע לעבוד, הפרושים לא בחנו כמה אמת הוא הביע. במקום זאת, הם נאחזו בברית הישנה, מתוך מחשבה שדבריו ועבודתו של ישוע אדוננו חורגים מכתבי הקודש. הם השתמשו בכך כתירוץ לגנות את ישוע אדוננו, ולבסוף, ביצעו את החטא הנתעב של צליבתו. עלינו ללמוד לקח מן הכישלון של הפרושים! דברי האל ועבודתו לעולם אינם מוגבלים על ידי אדם או דבר כלשהו, ולבטח לא על ידי כתבי הקודש. האל תמיד מוסיף להשמיע מילים ולבצע עבודה חדשה בהתאם לתוכנית הניהול שלו ולצורכיו של המין האנושי. ולכן, כדי לקבוע האם האל הכול יכול הוא אכן ישוע אדוננו ששב, איננו יכולים לבחון אם דבריו ועבודתו של האל הכול יכול חורגים מכתבי הקודש. עלינו לבחון אם דבריו של האל הכול יכול הם האמת ואם האל הכול יכול מסוגל לבצע את העבודה של הושעת המין האנושי, שהרי רק האל הוא האמת, הדרך, והחיים, ורק האל יכול להושיע את האנושות. קראת את דברי האל הכול יכול, ואת מכירה בסמכות ובעוצמה של דברו. יתרה מכך, דבריו חושפים את תוכנית הניהול בת ששת אלפים השנה של האל, את התעלומות של כתבי הקודש, מי יכול להיכנס למלכות השמיים ואת היעד העתידי של המין האנושי. אף אדם לא מכיר את תעלומות האמת האלה, רק האל יכול לגלותן..." אך בטרם הספקתי להשלים את שיתופי, פאנג מין קטעה אותי ולא אפשרה לי להמשיך. חשבתי שאולי הסיבה לכך הייתה ששיתופי לא היה ברור דיו, ולכן רציתי שג'יאין תוסיף לשתף איתה בהמשך, אבל פאנג מין לא הסכימה. דאגתי מאוד. לא האמנתי באל במשך זמן רב, הבנתי מעט מהאמת, והשיתוף שלי היה במקרים רבים לא ברור. הרגשתי שאינני מסוגלת לפתור את הבעיות שלה. אל מול הקשיים הללו, רציתי לסגת. חשבתי, "אם זה באמת בלתי אפשרי, אני אפסיק. זה קשה מדי!" ככל שחשבתי על כך, חשתי יותר שליליות, ובדרך הביתה, הרגשתי חסרת מוטיבציה לחלוטין.

באחד הכינוסים נודע לאחים ולאחיות על מצבי, והם קראו בפניי קטע מדבר האל: "למה מתייחסת המילה 'אמונה'? אמונה היא תחושת האמון האמיתית והלב הכן שצריכים להיות לבני האנוש כאשר הם אינם יכולים לראות דבר מה או לגעת בו, כאשר עבודתו של אלוהים אינה מתיישבת עם התפיסות האנושיות וכאשר היא מעבר להבנתם של בני האנוש. זו האמונה שאני מדבר עליה. בני האדם זקוקים לאמונה בעתות מצוקה וזיכוך, ולאחר האמונה בא זיכוך. לא ניתן להפריד בין אמונה לזיכוך. אם, ללא קשר לאופן עבודתו של האל, וללא קשר לסביבה שלך, אתה מסוגל לחתור לחיים ולחפש את האמת, לחתור אל ידע אודות עבודתו של האל, ולחפש לדעת את פעולותיו, ואתה מסוגל לפעול לפי האמת, אזי דבר זה הוא אמונה אמיתית, והוא מוכיח שלא איבדת את האמונה באלוהים. יכולה להיות לך אמונה אמיתית באלוהים רק אם במהלך הזיכוך אתה מסוגל להתמיד בחתירה אל האמת, לאהוב את האל באמת ובתמים ולא לפתח ספקות לגביו, ואם, בלי קשר למעשיו של אלוהים, תמשיך ליישם בפועל את האמת כדי לְרַצות אותו, ותהיה מסוגל לחפש לעומק את כוונותיו של האל ולהתחשב בכוונותיו" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שיהפכו למושלמים חייבים לעבור זיכוך). לאחר קריאת דברי האל, אחת האחיות שיתפה, "אם אנו נעשים שליליים כשאנו נתקלים בקשיים בהפצת הבשורה, ונסוגים לאחור, הדבר נובע בעיקר מכך שאיננו מבינים את כוונת האל. למעשה, האל מאפשר לקשיים הללו להיקרות בדרכנו כדי שאמונתנו תוכל להפוך למושלמת וכדי שנלמד לסמוך על האל, ובו זמנית, באמצעות הקשיים הללו, אנו יכולים להצטייד באמת וללמוד כיצד להעיד על עבודתו של האל." דרך השיתוף שלה על דבר האל, הבנתי שכוונותיו הטובות של האל עומדות גם מאחורי הקשיים שעמם אנו מתמודדים בהטפת הבשורה. האל חפץ להשתמש בכך כדי להביא את אמונתנו לידי שלמות ולעזור לנו להבין יותר מהאמת. אך כאשר אני חוויתי קשיים, במקום לחשוב על הסתמכות על דברי האל וחיפוש האמת כדי לפתור את תפיסותיה של פאנג מין ולהביאה לפני האל, נשארתי שקועה בתוך הקושי, רציתי לסגת ולוותר. לא רציתי להשקיע מאמץ נוסף או לשלם מחיר גבוה יותר, ולא התחשבתי כלל בכוונת האל. כאשר העובדות חשפו אותי, הבנתי סוף-סוף שאין בי ולו שמץ של אמונה באל, וששיעור הקומה שלי נמוך ועלוב. נזכרתי בדברי האל: "האדם משתפים יותר פעולה וככל שהם משתדלים יותר לעמוד ברף דרישותיו של אלוהים, כך רבה יותר עבודתה של רוח הקודש" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כיצד להכיר את המציאות). זה נכון, ככל שאנשים יותר משתפים פעולה, כך הם זוכים ליותר מעבודת רוח הקודש. אף על פי שפאנג מין האמינה באדון במשך יותר מ-20 שנה והיה לה ידע בכתבי הקודש, לי היה את דבר האל הכול יכול. דבר האל הוא האמת, והוא מסוגל לפתור את כל בעיותיהם של האנשים. כאשר הבנתי זאת, נעשיתי נכונה באמת להסתמך על האל ולשלם את המחיר, ולעשות כמיטב יכולתי כדי ליישב את תפיסותיה.

לאחר מכן, חיפשתי עם האחים והאחיות שהבינו את האמת לגבי התפיסות שבהן החזיקה פאנג מין, והם עזרו לי למצוא קטעים רלוונטיים מדבר האל. לאחר מכן, חזרתי לביתה של פאנג מין, וקראתי בפניה שני קטעים מדבריו של האל הכול יכול: "האם יש להחיל דוקטרינות על עבודתו של אלוהים? והאם אלוהים חייב לעבוד על פי חזון הנביאים? אחרי הכול, מה נעלה יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להתנתק מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? אם היה עליו לנהוג באורה של השבת ולנהוג על פי מצוות התנ"ך, מדוע ישוע לא שמר את השבת לאחר שהוא בא, אלא רחץ את רגליו, כיסה את ראשו, בצע לחם ושתה יין? כל הדברים האלה אינם קיימים במצוות התנ"ך, הלא כן? אם ישוע כיבד את התנ"ך, מדוע הוא הפר את התקנות האלה? עליך לדעת מה קדם למה, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)). "אם ברצונך לראות את העבודה של עידן החוק ולראות כיצד בני ישראל הלכו בדרכו של יהוה, עליך לקרוא את התנ"ך. אם ברצונך להבין את העבודה של עידן החסד, עליך לקרוא את הברית החדשה. אך כיצד תוכל לראות את העבודה של אחרית הימים? עליך לקבל את הנהגתו של אלוהים כיום ולהיווכח בעבודה של ימינו, משום שזו העבודה החדשה ואיש טרם תיעד אותה בכתבי הקודש. כיום, אלוהים התגלם כבשר ודם ובחר נבחרים אחרים בסין. אלוהים עובד בבני האדם האלה. הוא ממשיך את עבודתו על פני האדמה, וממשיך את העבודה של עידן החסד. העבודה של ימינו היא נתיב שבו האדם מעולם לא צעד ודרך שאיש מעולם לא ראה. זו עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר – זו עבודה העדכנית ביותר של אלוהים על פני האדמה. לפיכך, עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר איננה היסטוריה, משום שההווה הוא ההווה, והוא טרם הפך לעבר. בני האדם אינם יודעים שאלוהים עשה עבודה אדירה יותר וחדשה יותר על פני האדמה ומחוץ לעם ישראל, שהיא כבר חרגה מהתחום של עם ישראל ומחזונות הנביאים. הם אינם יודעים שזו עבודה חדשה ומופלאה החורגת מהנבואות, עבודה חדשה מעבר לעם ישראל, ועבודה שבני האדם אינם יכולים לתפוס או להעלות על דעתם. איך ייתכן שכתבי הקודש יכילו תיעוד מפורש של עבודה כזו? מי יכול היה לתעד מראש כל פרט בעבודה של ימינו בלי להשמיט דבר? מי יכול היה לתעד בספר הישן והמעופש ההוא את העבודה הזו, העזה יותר והחכמה יותר, שסותרת את המוסכמות? העבודה של ימינו איננה היסטוריה, ולכן, אם אתה רוצה לצעוד בנתיב החדש של ימינו, עליך להיפרד מכתבי הקודש, ועליך להרחיק אל מעבר לספרי הנבואה או ההיסטוריה שבכתבי הקודש. רק אז תוכל לצעוד בנתיב החדש כראוי, ורק אז תוכל להיווכח במישור החדש ובעבודה החדשה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)). לאחר קריאת דברי האל, שיתפתי איתה, "את מאמינה, שכיוון שדבריו ועבודתו של האל הכול יכול אינם מופיעים בכתבי הקודש, הוא אינו האדון השב. זה מגביל את האל למה שנאמר בכתבי הקודש, מה שתוחם את האל. האם האל היה קודם, או שכתבי הקודש היו קודם? האם כאשר האל ברא את השמים, הארץ וכל הדברים, כתבי הקודש כבר היו קיימים? לאברהם לא היו כתבי הקודש. הוא לא האמין באל על סמך כתבי הקודש. האם נוכל לומר שאברהם לא האמין באל? עלינו להבין שכתבי הקודש הם רק תיעוד היסטורי של עבודת האל. הם נוצרו רק לאחר שהאל השלים את עבודתו, ורק לאחר עריכה על ידי דורות מאוחרים יותר. כאשר ישוע אדוננו בא כדי לעבוד, הברית החדשה לא הייתה קיימת. אנשים קראו אך ורק את הברית הישנה. ספרי הברית הישנה והברית החדשה נוצרו מאות שנים לאחר תחילת פועלו של ישוע אדוננו. דבר זה מוכיח, שדבריו ועבודתו של האל קדמו לכתיבתם של כתבי הקודש. זו עובדה. האל מופיע ועובד באחרית הימים, אז איך ייתכן שדבריו ועבודתו יתועדו מראש בכתבי הקודש? אם ברצוננו לקבל את פני האדון, עלינו לחרוג אל מעבר לכתבי הקודש ולחקור ולקבל את דבריו ופועלו הנוכחיים של האל. זו הדרך היחידה ללכת בעקבותיו של האל." לאחר ששיתפתי על הדברים האלה עם פאנג מין, נראה היה שהיא מבינה חלק מהם, אך היא עדיין הייתה מבולבלת ואמרה, "מה שהאל הכול יכול אומר הוא נכון. פועלו של האל אכן קדם לכתבי הקודש, ואני מבינה, כי האל גדול מכתבי הקודש. אך אני קוראת בכתבי הקודש במשך עשרות שנים, ואיני יכולה פשוט להרפות מהם. אני עדיין חשה צורך לקרוא בכתבי הקודש." לאחר מכן, פאנג מין שאלה אותי הרבה שאלות חדשות. מוחי התרוקן כששמעתי אותן- לא ידעתי על אילו היבטים של האמת לשתף כדי להשיב לה עליהן. כששבתי לביתי, התפללתי לאל וביקשתי ממנו שיעניק לי נאורות וידריכני. אז הבנתי, כי גם אם איני יכולה לשתף בצורה ברורה, באפשרותי להקריא לה את דברי האל. לכן, רציתי לשתף איתה שוב. באחד הימים הלכתי לביתה וראיתי את כתבי הקודש וספר של דברי האל הכול יכול, שהיו שניהם פתוחים על אדן החלון. הבנתי, כי אף על פי שפאנג מין אמרה שאינה מקבלת את פועלו של האל הכול יכול, בליבה היא חפצה לחקור את העניין, וראיתי שביב של תקווה עבורה.

בהמשך, פאנג מין חלתה ואושפזה בבית חולים. לקחתי חופש ממקום עבודתי כדי לטפל בה ולהקריא לה את דבר האל. המנהל הבחין שאני מבקשת חופש לעיתים קרובות, ולכן בכוונה מצא תירוצים כדי לנזוף בי. בתחילה הצלחתי לשאת את הדבר. הרגשתי שלמרות שסבלתי מעט, כל עוד פאנג מין תוכל לקבל את דרך האמת, הכול יהיה בסדר. אך לאחר שהקראתי לה מדבר האל מספר פעמים, היא עדיין לא הסכימה לחקור. בשלב זה, שוב התייאשתי. הרגשתי ששילמתי מחיר כבד, ואילו היא ממשיכה בסירובה. כמה זמן אצטרך להטיף לה עד שהיא תקבל את זה? ככל שחשבתי על כך יותר, כך הרגשתי מדוכדכת יותר ורצוני לשתף פעולה הלך ודעך. לאחר מכן, קראתי מדבר האל: "האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? אנשים אלה עניים, מעוררי רחמים, עיוורים ומבולבלים המייללים בחשכה, 'איפה הדרך?' כמה הם משתוקקים שהאור ירד פתאום, כמו כוכב נופל, ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? אנשים אלה שסובלים עמוקות נותרים כלואים במרתפי החשכה ללא תקווה להשתחרר גם ביום שהאור מבזיק. מתי הם יפסיקו לבכות? נורא הוא מזלן הרע של הנפשות השברירות, שמעולם לא זכו למנוח. החבלים האכזריים וההיסטוריה הקפואה כובלים אותם במצב זה לאורך זמן. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא מסוגל לראות את האנושות התמימה שברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה על דעתו שֶׁהָרָשָׁע הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים עם הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אינכם מוכנים להקדיש את כל האנרגיה שלכם כדי לגמול לאלוהים, אשר אוהב את האנושות כילדיו?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית?). בדברי האל יכולתי לחוש את כוונתו הדוחקת. עבור אלה שחיים תחת השפעתו של השטן, וטרם באו לפני האל, האל מודאג וחרד, ומקווה שמי שמאמין בו באמת יוכל לזכות בישועה באחרית הימים. כמי שקיבלה את פועלו של האל באחרית הימים, ידעתי שעליי להביא את אלה שטרם באו לפני האל אל תוך בית האל, כדי שיקבלו את ישועתו. זאת הייתה חובתי המצפונית. בעידן החסד, רבים מסרו את נפשם כדי להפיץ את הבשורה, ובסופו של דבר, הבשורה הופצה לכל קצוות תבל, ונעשתה ידועה לכל. חשבתי גם על נח. כדי למלא את התפקיד של בניית התיבה שהטיל עליו האל במשך 120 שנים רצופות, הוא מעולם לא ויתר, על אף הקשיים, הלעג וההשמצות שעמם התמודד במשך אותה תקופה. בסופו של דבר, הוא השלים את התפקיד שהטיל עליו האל וזכה באישור האל. לנח הייתה אמונה כה גדולה באל. למרות שנתקלתי בקשיים מסויימים בהטפת הבשורה וסבלתי מעט, אי אפשר היה להשוות את כל אלה למחיר ששילמו הקדושים לאורך הדורות. נזכרתי בתקופה שבה האחים והאחיות שלי הטיפו לי את הבשורה. גם אני סירבתי להם שוב ושוב. והם היו צריכים להטיף לי באהבה מספר פעמים לפני שקיבלתי אותה. וכעת, מדוע לא יכולתי להתייחס לפאנג מין באהבה רבה יותר? היא הרי עדיין לא הבינה את האמת, והייתה כבולה לתפיסות דתיות, האין זה נורמלי שהיא תתנגד? לא יכולתי לוותר עליה רק מפני שהדבר היה מעט קשה. כאשר הכרה זו חדרה ללבי, חשתי חרטה עמוקה, וקיבלתי החלטה בפני האל: לא משנה באילו קשיים אתקל במהלך הטפת הבשורה, אעשה כמיטב יכולתי לשתף פעולה- זו הייתה אחריותי וחובתי.

לאחר מכן, המשכתי לטפל בפאנג מין ולהקריא לה את דברי האל. יום אחד היא אמרה לי, "דרך דברי האל שהקראת לי בתקופה הזו, אני מבינה שאנשים לא צריכים לתחום את האל למה שמופיע בכתבי הקודש. עבודת אל תמיד חדשה ולעולם אינה מתיישנת, וכתבי הקודש מכילים את עבודתו הקודמת של האל. אילו האל היה שב ומבצע את הדברים שכבר תועדו בכתבי הקודש, הרי שעבודת האל הייתה חוזרת על עצמה. בכך היא הייתה מאבדת ממשמעותה. רק כאשר האל מבצע עבודה חדשה מעבר לנאמר בכתבי הקודש, ומאפשר לאנשים לעבור שיפוט ולהיטהר על בסיס קבלת עבודת הגאולה של ישוע אדוננו, רק אז הם יכולים באמת להיוושע. אם עדיין איאחז בעבודתו הקודמת של האל, גם אם אקרא בכתבי הקודש כל ימי חיי, לעולם לא אזכה באמת ובחיים. אני צריכה ללכת בעקבות האל ולקבל את ישועתו באחרית הימים." כאשר ראיתי שפאנג מין סוף סוף החלה להבין, שמחתי מאוד. ראיתי גם כי כבשי האל מקשיבות לקול האל. לא משנה כיצד השטן מפריע להם, וכמה תפיסות יש להם, בסופו של דבר, הם יקבלו את האמת ויבואו לפני האל. לאחר מכן, פאנג מין החלה לקרוא מיוזמתה את דברי האל ולהשתתף בכינוסים, ומצבה הבריאותי החל להשתפר בהדרגה. בהמשך, ג'יאין שיתפה רבות על דבר האל כדי להתמודד עם הקשיים ועם התפיסות של פאנג מין, והיא הפכה בטוחה בעבודת האל באחרית הימים. היא אמרה לי, "כאשר הקראת לי בעבר מדבר האל, אומנם כלפי חוץ התעלמתי ממך, אבל למעשה, הפנמתי חלק מהדברים. הרגשתי שבדבריו של האל הכול יכול טמונה האמת, אך פחדתי לטעות באמונתי, ולכן לא העזתי לקבלם. כעת אני מבינה ומוכנה לקבל!" כאשר ראיתי את ביטחונה של פאנג מין בעבודתו של האל, שמחתי מאוד, וחשתי בעומק ליבי כיצד האל קובע את הרגע שבו כל אדם חוזר לבית האל. כל עוד אנו סומכים באמת על האל, אנו יכולים לראות את פועלו. בהמשך, פאנג מין הציעה להפיץ את הבשורה בקרב חבריה ומכריה. לאחר תקופה של שיתוף פעולה, ארבעה־עשר אנשים קיבלו את ישועת האל באחרית הימים.

דרך החוויה הזו של הטפת הבשורה, ראיתי באמת ובתמים את פועלו של האל. אף שבמהלך התקופה הזו נתקלתי בקשיים רבים, ולעיתים גם נעשיתי שלילית ונסוגתי, ראיתי כיצד האל השתמש בכך כדי להביא את אמונתי ואת אהבתי לידי שלמות, ולסייע לי להצטייד בעוד מן האמת. חוויתי גם את האופן שבו ההסתמכות על האל והפנייה אליו הן החוכמה הגדולה ביותר. מאותו רגע ואילך, הייתי עוד יותר נחושה להטיף את הבשורה ולהעיד על האל.